פסקי דין על גיא קונפורטי

9609-11/11 תתע     02/05/2012




תתע 9609-11/11 מדינת ישראל נ' גיא קונפורטי








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו



תת"ע 9609-11-11 מדינת ישראל
נ' קונפורטי




בפני

כב' השופט
אריה זרזבסקי


בעניין:
מאשימה
מדינת ישראל



נגד


נאשם
גיא קונפורטי


הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך כי לא איפשר להולך רגל שחצה את מעבר החציה, להשלים את החציה בביטחה וזאת בניגוד לתקנה 67 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בענינים הבאים:

1.
הנאשם נהג ברכב מס' רישוי 87-470-70 ביום 6.7.11 בשעה 11.03 או בסמוך לכך כשהוא נוסע בתל אביב מכיכר יוסף לוי ופונה ימינה לרח' יצחק אלחנן.

2.
סמוך לצומת הרחובות יצחק אלחנן - הכרמל, מסומן מעבר חציה על רח' יצחק אלחנן.

3.
השוטרת עמדה סמוך לבית מס' 3 א' על רח' יצחק
אלחנן.

המחלוקת בין הצדדים הינה
כדלקמן:


לגירסת המאשימה
: הולך הרגל חצה את מעבר החציה מצפון לדרום וכשהיה בפס הלבן הרביעי של מעבר החציה, מתוך 11 פסים, עבר לפניו הנאשם והולך הרגל נאלץ לעצור.

לטענת הסנגור
: לא היה כל הולך רגל על מעבר החציה, לחילופין, גם אם היה הולך רגל על הפס הלבן הרביעי היה שלא נשקפה לו כל סכנה לנוכח העובדה שיש במעבר 13 קווים שחורים.

דיון
:

1.
מטעם המאשימה העידה השוטרת ע"ת מס' 1 רס"מ אסתר בן דוד, אשר הסתמכה בעדותה על דו"ח מפורט המתאר את ביצוע העבירה על ידי הנאשם (מוצג ת/1).

2.
השוטרת ערכה שרטוט של מקום הארוע המתאר את ביצוע העבירה על ידי הנאשם (ת/2).

3.
בנסיבות המיוחסות של המקרה כמפורט בת/1 תיארה השוטרת כי במעבר החציה חצה איש דתי עם מגבעת שחורה שהיה בקו הלבן הרביעי מבין ה - 11 קווים לבנים והנאשם עבר לפניו מבלי לתת לו זכות קדימה והולך הרגל עצר במקומו.

4.
השוטרת ציינה בדו"ח ת/1 כי היא עמדה כ - 12 מטר ממעבר החציה, ללא כל הפרעה ובמקום ראות טובה והיה קשר עין רצוף עם
הנאשם.

5.
לטענת הנאשם המרחק בין השוטרת ובין מעבר החציה היה כ - 35 מטר (שורות 18, 19 לעמ' 2 לפרוטוקול).

אולם גם לגירסת הנאשם בעת הארוע היתה במקום ראות טובה (שורה 24 בעמ' 4 לפרוטוקול), כך ששאלת המרחק בין השוטרת למעבר החציה אינה מהותית. ובעניין זה העידה השוטרת "הכי חשוב לי שאני יכולה להבחין בעבירה" (שורות 24 - 23
בעמ' 2 לפרוטוקול).

6.
מטעם הנאשם העידה אימו שהיתה ברכבו של הנאשם בעת הארוע ואמרה כי לא היה אף בן אדם על מעבר החציה.
למותר לציין כי עדות זו הינה של מי שנוגעת בענין.

7.
יצויין כי קיימות גירסאות שונות בין הנאשם ובין אמו לעניין דברי השוטרת לאחר עצירת רכבו, לגירסת הנאשם השוטרת אמרה לאימו "למה את בלי חגורה" (שורה 29 בעמ' 3),ואילו לדברי האמא: השוטרת הציצה לרכב הסתכלה ואמרה "הא את עם חגורה עניתי שכן" שורה 1 בעמ' 5 לפרוטוקול) שינוי הגירסאות מלמד על עדות הנאשם אשר יש לה כוונה של מגמתיות בכל הנוגע להתנהגות השוטרת.

8.
תקנה 67 (א) לתקנות התעבורה קובעת לאמור:

"נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר

להם להשלים את החציה בביטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו
לשם כך".

דרישת המחוקק הינה לאפשר חצייה בטוחה ולמנוע סיכון כל שהוא של הולכי רגל החוצים במעבר מכלי רכב.

9.
הלכה פסוקה היא כי מעבר החציה הינו מבצרו של הולך הרגל. במקרה שלפנינו על פי התיאור של השוטרת בדו"ח ת/1 עבר הנאשם עם רכבו לפני הולך הרגל, והלה נאלץ לעצור. גם אם היה בין הולך הרגל ורכב הנאשם מרחק מסויים, הרי עדיין יש בכך עבירה על תקנה 67 (א) בכך, שהנאשם לא איפשר להולך הרגל להשלים את החציה של מעבר החציה בביטחה.

10.
לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את העדויות, אני מעדיף את עדות השוטרת על פני עדויות הנאשם, מה גם שאין היכרות מוקדמת בין השוטרת לנאשם ואין טענה של התנכלות של השוטרת לנאשם.

שוכנעתי כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, לפיכך אני מרשיע אותו וזאת לאחר שהזהרתי את עצמי כי הנני עושה זאת על סמך עדות יחידה.



ניתנה היום, י' באיר תשע"ב, 2 במאי
2012, במעמד הצדדים.










תתע בית משפט לתעבורה 9609-11/11 מדינת ישראל נ' גיא קונפורטי (פורסם ב-ֽ 02/05/2012)