פסקי דין על זמיר יעקב | פסקי דין על זימן גו'אנה

5072/02 א     19/07/2004




א 5072/02 זמיר יעקב נ' זימן גו'אנה




1
בתי המשפט
בשא002944/04
בית משפט השלום ראשון לציון
בתיק עיקרי: א 005072/02
כב' השופט שאול מנהיים

בפני
:
זמיר יעקב

בעניין:
המבקש
נ ג ד
זימן גו'אנה
המשיבה
החלטה

1. זוהי בקשה שכותרתה "בקשה בכתב להפקדת כספים בקופת בית המשפט". סיפור המעשה הוא כי ביום 20/10/03 הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
, ועל פיו חויב המבקש (הנתבע) לשלם סכום כסף תוך 180 יום מיום פסק הדין. מועד זה חלף מבלי שהחיוב בוצע, והבקשה - שהוגשה ביום 8/6/04 - היא לאפשר למבקש להפקיד סכום שלטענתו שווה לסכום שעליו לשלם על פי פסק הדין.

2. המבקש טוען בבקשתו כי הואיל ובעת מתן פסק הדין היתה בתוקף שביתה שנמשכה עד 6/1/04, מתחיל מנין הימים לתשלום (180 יום) מיום תום השביתה ועל כן טרם נסתיים בעת הגשת הבקשה, אלא שכאשר פנה ב-27/5/04 לב"כ המשיבה וביקש לבצע את התשלום נענה בסירוב בטענה כי אחר את המועד. אציין כי לפי הסכם הפשרה שקיבל - כאמור - תוקף של

פסק דין
, הרי אם לא ישולם סכום הפשרה "תוך 180 יום ממועד מתן פסק הדין יעמוד סכום התביעה על פי כתב התביעה במלואו לפרעון". עוד אציין כי סכום התביעה על פי כתב התביעה גבוה פי 4 לערך מסכום הפשרה.

3. בבקשה אין המבקש מציין מהו הקשר העובדתי בין השביתה לבין העובדה שלא שילם את סכום הפשרה תוך 180 יום מיום 20/10/03. רק בתשובה לתגובה הוא טוען כי השביתה כללה גם את לשכות רישום המקרקעין וגרמה לעיכוב מקביל בהסדרת הלוואות משכנתא שהיה עליו ליטול לצורך התשלום לתובעת. טענה זו לא נתמכה בתצהיר ולא צורף מסמך כלשהו שיש בו כדי להעיד על אמיתותה.
4. דין הבקשה להידחות מכמה טעמים, שלדעתי די בכל אחד מהם כדי להביא לתוצאה האמורה, כדלהלן:

א. הפקדת כספים בקופת בית המשפט על ידי נתבע נעשית לפי תק' 504 לתקסד"א ואינה טעונה בקשת וקבלת רשות, ודי בהודעה לפי טופס 47. כל זאת כאשר ההליך תלוי ועומד. משניתן

פסק דין
תמה מלאכתו של בית המשפט. אמנם לכלל זה יש חריגים ידועים, אך לא מצאתי שהמקרה דנן נופל בגדרם. ככלל אין בית המשפט משמש כתובת להפקדת כספים שנתבע חויב ב

פסק דין
לשלמם, בין שפסק הדין נותן תוקף להסדר פשרה ובין שלא. לא מצאתי בפי המבקש כל נימוק שיצדיק סטיה מכלל זה.
ב. הסעד האמיתי המבוקש בבקשה הוא הקביעה שתשלום במועד בו הוגשה הבקשה דינו כדין תשלום שבוצע בתוך 180 יום ממועד פסק הדין. זו טענת "פרעתי" שאין לבית המשפט שנתן את פסק הדין סמכות לדון בה, ומקל וחומר שאין הדבר בסמכות בית המשפט במסגרת ההליך שבו ניתן פסק הדין.
ג. תקנה 5 לתקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), תשמ"א-1981 חלה על "מועד או זמן לעשיית דבר שבסדרי הדין או שבנוהג שנקבע בחיקוק או בהחלטת בית המשפט...".

פסק דין
אינו "החלטה", והעיקר הוא שמועד לתשלום חוב פסוק אינו "מועד או זמן לעשיית דבר שבסדרי הדין או שבנוהג". תקנה 5 דורשת כתנאי לתחולתה כי ידובר במועד או זמן שנתקיימו בו שני תנאים מצטברים: הראשון - שהמועד או הזמן יהיו לעשיית דבר "שבסדרי הדין או שבנוהג". השני - שהמועד ייקבע בחיקוק או בהחלטת בית המשפט (או הרשם או ראש ההוצל"פ). מכאן שאין להחיל את התקנה האמורה על מועד שנקבע ב

פסק דין
(ולא בהחלטה) ושעניינו ביצוע פסק הדין (ולא עשיית דבר "שבסדרי הדין או שבנוהג").
ד. הטענה כי השביתה גרמה לעיכוב בקבלת מימון שנדרש לביצוע התשלום נותרה ללא עיגון בתצהיר וללא הצגת מסמך כלשהו היכול לתמוך בה. היא גם הועלתה לראשונה בתשובה לתגובה ולא בבקשה עצמה. בכך פעל המבקש בניגוד גמור לקנה 241(א) לתקסד"א, ואין לתת משקל כלשהו לטענה שהועלתה באופן ובמועד כאלה.
ה. הדבר האמיתי מאחורי ההליך הוא השאלה אם בנסיבות ענייננו יש להאריך את המועד שנקבע בפסק הדין ובפשרה לביצוע התשלום. כאמור לעיל, אין בסמכות בית המשפט לדון בשאלה זו במסגרת הבקשה הנוכחית ובמסגרת התיק העיקרי. גם אין לכאורה סמכות לבית המשפט להאריך את המועד אלא במסגרת דוקטרינת "הסמכות הטבועה" שלא נטענה כלל(!) ושלטעמי מצריכה פתיחת הליך עיקרי נפרד על ידי המבקש. מעבר להיבטים דיוניים אלה אעיר כי גם המבקש מודה כי השביתה היתה כבר עובדה קיימת ביום השגת הפשרה ומתן תוקף של

פסק דין
למוסכם. חרף זאת ננקטה לשון "ממועד מתן פסק הדין" בהסכם הפשרה, הסכם שנוסח על ידי הצדדים (או פרקליטהם) בעצמם. על כן גם לגוף הענין נראה לכאורה כי התקופה נקבעה כאשר הכל מודעים לקיום שביתה ולאי-יכולת לנבא את מועד סיומה, וממילא יש ספק גדול, לכל הפחות, אם יש בסיס להאריך את המועד עקב השביתה. כל זאת נאמר מעל לצורך, שכן ממילא בהליך הנוכחי אין סמכות ואין בסיס לדיון בשאלה אם ראוי להאריך את המועד לתשלום.

5. סוף דבר: הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבה הוצאות בבקשה ושכ"ט עו"ד בגינה בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
ניתנה היום א' באב, תשס"ד (19 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.

שאול מנהיים
, שופט
002944/04בשא126 עינת שי








א בית משפט שלום 5072/02 זמיר יעקב נ' זימן גו'אנה (פורסם ב-ֽ 19/07/2004)