פסקי דין על פז חברת נפט בעמ | פסקי דין על אלי ממן | פסקי דין על יזרעליה תחנת דלק | פסקי דין על ס.ד. ברעד אחזקות ונכסים |

3046-12/09 הפ     06/05/2012




הפ 3046-12/09 פז חברת נפט בעמ נ' אלי ממן, יזרעליה תחנת דלק בע"מ, ס.ד. ברעד אחזקות ונכסים בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה



ה"פ 3046-12-09 פז חברת נפט בעמ
נ' ממן ואח'






בפני

כב' השופטת
יעל וילנר


המבקשת

פז חברת נפט בעמ
ע"י ב"כ עוה"ד י. חורש ואח'



נגד


המשיבים

1.אלי ממן
2.יזרעליה תחנת דלק בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד י. ביין ואח'

3.ס.ד. ברעד אחזקות ונכסים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אליעד שחם





פסק דין



1. לפני המרצת פתיחה במסגרתה מבוקש לאסור על המשיבים 1 ו-2 או מי מטעמם להעביר לצד שלישי כל חלק מתחנת הדלק ושירותים, הידועה כתחנת "פז- יזרעאליה" (להלן - "תחנת התדלוק") או כל זכות בקשר לתחנה או במקרקעי התחנה, לרבות זכות הפעלת התחנה.

עוד מבוקש להצהיר על בטלות כל הסכם, עסקה או התחייבות לערוך הסכם, במקרקעי התחנה בין המשיבים 1-2 למשיבה 3 ובכלל זה להורות על מחיקת כל זכות במקרקעי התחנה שנרשמה על שמה או לטובתה של המשיבה 3 או על שמו של צד שלישי כלשהו.

העובדות בתמצית

2. המבקשת (להלן – "פז"), היא חברה העוסקת במכירה, הפצה ושיווק של מוצרי נפט בתחנות תדלוק ושירותים, והיא בעלת זכויות חכירת משנה במקרקעי תחנת התדלוק אשר בתחומה פועלת התחנה.

המשיב 1 (להלן – "המשיב") הינו נכה צה"ל אשר קיבל זכויות בתחנת התדלוק ובמקרקעיה מכוח המלצה שניתנה לו על ידי משרד הביטחון לצורך שיקומו הכלכלי. המשיבה 2 היא חברה פרטית בשליטתו של המשיב. המשיבה 3 היא חברה פרטית בבעלותו ובניהולו של עו"ד א. שחם.

3. ביום 7.9.1976 נחתם בין פז לבין המשיב הסכם מסגרת שעניינו הקמתה והפעלתה של תחנת תדלוק ושירותים בתחום מקרקעי התחנה (להלן – "הסכם המסגרת"). בהסכם המסגרת הצהיר המשיב כי יחכור את הקרקע מעיריית חיפה בחכירה לדורות ויחכיר את הזכויות לפז, בחכירת משנה לתקופה של 49 שנים. פז מצידה התחייבה להקים במקרקעי התחנה תחנת תדלוק ושירותים ולמנות את המשיב כקמעונאי מטעמה בתחנה. כן התחייבה פז לשאת בתשלום מלוא דמי החכירה לבעלי הקרקע.

4. ביום 2.11.1976 נחתם בין המשיב לבין עיריית חיפה הסכם לחכירת חלק ממקרקעי התחנה (להלן – "חוזי החכירה"). בד בבד, במועד זה, נחתם בין המשיב לבין חברת שיכון ופיתוח הסכם לחכירת חלק נוסף במקרקעי התחנה. בחוזי החכירה נקבע כי המשיב רשאי להחכיר את מקרקעי התחנה בחכירת משנה לפז בלבד. בהתאם להסכם המסגרת, רכשה כאמור פז, זכויות חכירת משנה במקרקעי התחנה לתקופה של 49 שנים מיום רישום החכירה הראשית על שמו של המשיב.

5. ביום 16.8.1978 נחתם בין פז לבין המשיב הסכם קמעונאי לפיו מינתה פז את המשיב כקמעונאי מטעמה לניהול תחנת התדלוק (להלן – "ההסכם הקמעונאי").

6. לאחר שפז הקימה את תחנת התדלוק ומינתה את המשיב כמפעיל קמעונאי מטעמה לשיווק מוצריה בתחנה, ולאחר שהתחנה הופעלה תקופה ארוכה באמצעות המשיבים 1 ו-2, התגלעו סכסוכים ומחלוקות בין הצדדים שהגיעו לפתחם של בתי המשפט. ביום 2.9.02 ניתן פסק דינו של בית משפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר. חופרי) בת"א 1038/98, אשר הכריע בכל המחלוקות בין הצדדים בנוגע לתוקף החוזים שנחתמו בניהם (להלן – "פסק הדין המחוזי"). הערעורים שהוגשו על פסק הדין נדחו בהסכמה בהחלטת בית המשפט העליון מיום 8.2.04 ופסק הדין הפך לחלוט.

7. לאחר מתן פסק הדין המחוזי נחתם בין הצדדים הסכם נוסף מיום 27.1.04, להסדרת פירעון חובו הפסוק של המשיב לפז באמצעות הלוואה שהועמדה לרשותו על יד פז והשעיית תוקפו של ההסכם הקמעונאי והעברת הפעלתה של תחנת התדלוק מידיהם של המשיבים לידיה של פז, תמורת תשלום חודשי שמשולם למשיבה 2 על ידי פז (להלן - "הסכם ההפעלה").

לאחר החתימה על הסכם ההפעלה נחתמו בין הצדדים הסכמי הלוואה רבים שאינם מענייננו כאן וכן נחתמו שטרי משכון לשם הבטחת מילוי התחייבות המשיבים כלפי פז על פי הסכם ההפעלה וההסכמים שבאו בעקבותיו.

הסכם המסגרת, ההסכם הקמעונאי, ההסכם ההפעלה ושטרי המשכון יקראו להלן "מערכת ההסכמים".

8. חודשים מספר טרם הגשת המרצת הפתיחה שלפנינו התנהלו מגעים בין הצדדים למתן הלוואות נוספות על ידי פז למשיבים. במהלך הדברים, התברר לפז כי המשיב העביר חלק מזכויותיו בתחנת התדלוק לצדדים שלישיים. ואכן בדיקתה העלתה כי ביום 25.10.09 נרשמה הערת אזהרה על זכויותיו של המשיב במקרקעי התחנה לטובת חברת ברעד – היא המשיבה מס' 3 (להלן – "העסקה"). עסקה זו היא בלב ליבה של המחלוקת מושא המרצת הפתיחה שלפנינו.

9. פז טענה כי העסקה משוללת כל תוקף שכן על פי מערכת ההסכמים והקביעות החלוטות בפסק הדין המחוזי, המשיב אינו רשאי להעביר לצד שלישי את זכויותיו בתחנה – לרבות זכויות החכירה במקרקעין והזכות להפעיל את התחנה – ללא קבלת הסכמתה של פז, בכתב ומראש.

לפיכך, עתרה פז להצהיר על בטלות העסקה וכן להורות על מחיקת כל זכות במקרקעי התחנה שנרשמה על שמה או לטובתה של המשיבה 3 וליתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיב להעביר את זכויותיו בתחנת התדלוק או במקרקעי התחנה לצד שלישי.

10. בתגובתם הודו המשיבים כי אכן נחתמה העסקה עם המשיבה 3 וטענו כי העברת חלק מזכויות המשיב בתחנה ובמקרקעי התחנה נועדה על מנת לפרוע חובות של מיליוני שקלים לנושיו של המשיב ולמנוע הטלת עיקולים על נכסיו ובכלל זה על זכויותיו בתחנת התדלוק. לטענת המשיב, הוא נאלץ לבצע עסקה זו לאור החלטת ראש ההוצאה לפועל בנתניה למנות למשיב כונס נכסים למכירת זכויותיו של המשיב במניות המשיבה 2.

11. בעת הדיון בפני
ביום 12.12.10 הסכימו הצדדים כי לאור טענות פז לבטלות העסקה היא תבוטל ויינתן

פסק דין
חלקי המאשר את הביטול ואת מחיקת זכויותיה הרשומות של המשיבה 3 במקרקעי התחנה. בהתאם, ניתן באותו יום

פסק דין
חלקי במסגרתו בוטלה העסקה וניתנה הוראה למחיקת רישום זכויותיה של המשיבה 3 במקרקעי התחנה.

בכך תם החלק הארי של ההליך דנן, ונותרה לדיון בקשת פז למתן צו מניעה קבוע שיאסור ביצוען של עסקאות נוספות בתחנה ובמקרקעיה ללא הסכמתה .

12. בעקבות בקשתם של ב"כ המשיבים דאז, משרד עוה"ד בלטר, גוט, אלוני ושות' להשתחרר מייצוג המשיבים, נעתרתי לבקשת המשיבים להגיש סיכום טענותיהם בכתב בעניין מתן צו המניעה הקבוע בלבד.

דא עקא, שהמשיבים הגישו "תשובה להמרצת הפתיחה", ולא סיכום טענות כמתחייב מהחלטתי, ואף שתשובה מקיפה ומפורטת להמרצת הפתיחה הוגשה על ידם עוד ביום 10.2.10. לא זו אף זו, בתשובה שכללה 47 עמודים ו-117 סעיפים, לא ניתנה התייחסות ישירה לסוגיה היחידה לגביה הותרה הגשת התשובה – מתן צו מניעה קבוע ורישום הערה על כך. כתב התשובה הנוכחי עוסק רק בטענת המשיבים להעדר תוקף למערכת ההסכמים בין הצדדים (בשל העדר חוקיות ההסכמים, היותם הסדר כובל, הסכם אחיד ותנאי מקפח, נוגד את תקנת הציבור ועוד).

13. בתגובה נוספת שהגישו המשיבים לאחר מכן בהתייחס לבקשת פז למתן צו מניעה קבוע, חזרו המשיבים וטענו כי המשיב רשאי להעביר את זכויותיו במקרקעי התחנה לצד ג', ללא כל תנאי וסייג נוכח בטלות מערכת ההסכמים. עוד טענו המשיבים כי פז לא הוכיחה את זכויותיה בנכס וכן כי ממילא זכויותיה יפקעו בשנת 2025 ועימן כל הגבלה על זכויות המשיב. כן נטען כי זכויותיה של פז כפופות לחובת תום הלב בקיום חוזה ומכוח חובה זו אין מקום להגביל את פעולותיו של המשיב בנכסיו. המשיבים הוסיפו וטענו טענות בקשר לזכויות הורשה שיש למשיב במקרקעי התחנה, ואולם לא ברורה הרלוונטיות של עניין זה לסוגיה שבמחלוקת. וכי בדיני ירושה עסקינן עוד בחייו של המשיב? בשולי התגובה נטען עוד כי במהלך השנים עשה המשיב במבנים שבתחנה כבשלו ולכן אין להגביל את זכויותיו בהם.

14. גם המשיבה 3 טרחה והגישה תגובה מקיפה, אף זאת בלא רשות ולפיכך, לא אתייחס לכתב תשובה זה. אציין כי בעניינה של המשיבה 3 ניתן כבר

פסק דין
חלקי שסיים את המחלוקת עימה למעט בשאלת ההוצאות, וממילא, לא ברור מדוע טרחה והגישה כתב תשובתה.

דיון

15.
כאמור, עם ביטול העסקה בהסכמה, הסוגיה היחידה שנותרה לדיון היא בקשת פז למתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים או מי מטעמם להעביר את זכויותיהם בתחנת התדלוק ובמקרקעיה לצד שלישי ללא הסכמתה של פז.
טענתם העיקרית של המשיבים היא כאמור כי למערכת ההסכמים, מכוחם נאסר על המשיב להעביר את זכויותיו לצד ג', אין תוקף מטעמים רבים ושונים.

16.
אני סבורה כי אין מקום לדון בטענה זו בשל מספר נימוקים.

ראשית, הטענה אינה מתיישבת עם הסכמת המשיבים לבטל את העסקה עקב היותה נוגדת את הוראות ההסכמים השונים. שנית, הטענות בנוגע לתוקף ההסכמים נדונו והוכרעו במסגרת פסק הדין המחוזי. שלישית, טענות זהות הועלו על ידי המשיבים במסגרת תביעה נפרדת שהוגשה על ידם לבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.א. 6080-04-11), שהיא האכסניה המתאימה לדון בטענותיהם, במסגרתה שבו ותקפו את חוקיותה ותוקפה של מערכת ההסכמים. לפיכך, אין מקום ששני מוטבים ידונו באותו עניין במקביל.

די בכל אחד מהנימוקים לעיל כדי להצדיק שלא לדון במסגרת ההמרצה דנן בטענות המשיבים לגבי תוקפה של מערכת ההסכמים, על אחת כמה וכמה בשל כולם במצטבר.

17.
האם פז הוכיחה את טענתה כי נדרשת הסכמתה להעברת זכויותיו של המשיב במקרקעי התחנה לצד ג'?

בקשת פז למתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים לבצע כל פעולה בתחנה ובמקרקעיה, מבוססת על הוראה השזורה בכל ההסכמים הרבים שנחתמו בין הצדדים ולפיה על המשיב לקבל את הסכמתה של פז, מראש ובכתב, לביצוע העברת זכויותיו בתחנת התדלוק ובמקרקעי התחנה:


*
בהסכם המסגרת מיום 7.9.1976, שעניינו הקמתה והפעלתה של תחנת התדלוק, אשר מסדיר, בין היתר, את זכויות החכירה של המשיב ושל פז במקרקעי התחנה, נקבע בסעיף 15 כדלקמן:

"היוזם לא יהיה רשאי להעביר את זכויותיו לפי הסכם זה ללא הסכמתה של פז בכתב ומראש".

*
בהסכם הקמעונאי מיום 16.8.1978 אשר מסדיר את זכויות ההפעלה של המשיב במקרקעי התחנה, נקבעה בסעיף 26 כדלקמן:

"הקמעונאי לא יהיה רשאי להקנות או להעביר זכות מזכויותיו לפי הסכם זה מבלי הסכמתה המפורשת בכתב של החברה ואת הסכמתה זו רשאית החברה לשלול לפי שקול דעתה הבלעדי".

*
בהסכם ההפעלה מיום 27.1.2004, אשר מסדיר את פירעון חובו הפסוק של המשיב לפז, בהתאם לפסק הדין, נקבע בסעיף 18.6 כדלקמן:

"אליהו ממן מאשר בזאת כי על פי ההסכמים הוא אינו רשאי להעביר את זכויותיו בתחנה ואת זכות ההפעלה של התחנה בפרט, ללא הסכמתה של פז.

*
עוד ראו סעיף 4.1 לשטר המשכון (נספח י"ב לתצהירי פז מס' 1 ו-2) שנחתם בד בבד עם הסכם ההפעלה, לצורך הבטחת קיום התחייבויותיהם של המשיבים כדלקמן:

"לא להעביר, לא לשעבד ולא להמחות בכל אופן שהוא את הזכויות או חלק מהן למישהו זולת פז מבלי לקבל את הסכמת פז לכך בכתב ומראש".

*
התחייבות דומה של המשיבים מעוגנת בסעיף 12.2 לשטר המשכון:

"למניעת ספק, מוצהר מוסכם כי כל עוד המשכון בתוקף, לא יהיה הממשכן רשאי להעביר את הזכויות או כל חלק מהן ו/או לשעבד ו/או למשכנן ו/או לעשות בהן כל עסקה ו/או דיספוזיציה כלשהי בלא הסכמתה מראש ובכתב של פז".

*
וכן ראו התחייבות המשיבים בסעיף 5.1 לשטר משכון נוסף (נספח ט"ו לתצהירי פז מס' 1 ו-2), שנחתם בין פז לבין המשיבים ביום 22.12.2005, בד בבד עם ההסכם אשר הסדיר מתן הלוואה למשיבים לצורך פירעון חובו של המשיב למר יעקב צין כדלקמן:

"לא להעביר, לא לשעבד ולא להמחות בכל אופן שהוא את הזכויות או חלק מהן למישהו זולת פז מבלי לקבל את הסכמת פז לכך בכתב ומראש".

*
ובסעיף 13.2 לשטר המשכון הנוסף נקבע, כי:

"למניעת ספק, מוצהר ומוסכים כי כל עוד המשכון בתוקף, לא יהיה הממשכן רשאי להעביר את הזכויות או כל חלק מהן ו/או לשעבדן ו/או למשכנן ו/או לעשות בהן כל עסקה ו/או דיספוזיציה כלשהי בלא הסכמתה מראש ובכתב של פז".

גם במסגרת פסק הדין המחוזי שדן במערכת ההסכמים, לא נשללה תוקפה של התניה האמורה לפיה על המשיב לקבל את אישורה של פז לביצוע כל העברה במקרקעי התחנה.

18.
ענינו הרואות כי פז ללא ספק הוכיחה את טענתה לפיה על פי מערכת ההסכמים, שטרי המשכון וכתבי ההתחייבויות, המשיב אינו רשאי למכור את זכויותיו לאחר ללא הסכמת פז.
לכך יש להוסיף את התנהגותו של המשיב אשר הסכים לביטול העסקה - התנהגות המצביעה על התייחסותו למערכת ההסכמים כמחייבת את הצדדים.

19.
מאחר והמשיב הוכיח בהתנהגותו כי על אף הוראות ההסכמים הוא העביר את זכויותיו לצד ג'
– יש להיענות לבקשת פז למתן צו מניעה קבוע ורישום הערה, מה גם שמנגד לא הובא כל נימוק ענייני שיצדיק שלא להיעתר לבקשה.

20.
בשים לב לכל האמור, אני נעתרת לבקשה ומורה על מתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים 1 ו-2 או מי מטעמם לבצע כל פעולה הקשורה לתחנת התדלוק או למקרקעיה העומדת בניגוד להוראות מערכת ההסכמים, לרבות, למכור, להשכיר או להעביר לצד שלישי, בין במישרין ובין בעקיפין, ללא הסכמה מראש ובכתב של פז, כל חלק מתחנת התדלוק או ממקרקעיה הממוקמת בדרך שמחה גולן בחיפה בחלקות 31 ו- 43 בגוש 10881.

בהתאם להוראת סעיף 130 לחוק המקרקעין תשכ"ט -1969 , אני מורה על רישום הערה בהתייחס למקרקעי התחנה
בלשכת רישום המקרקעין.


צו המניעה יפוג בשנת 2025 (בתום תקופת החכירה של 49 שנה) ואזי תמחק ההערה שתרשם.

למען הסר ספק אבהיר כי צו המניעה וההערה שתרשם יעמדו בתוקפם כל עוד תקפה מערכת ההסכמים.

המשיבים 1 ו-2 ישלמו לפז הוצאות בסכום של 10,000 ₪.

אין צו להוצאות ביחסים שבין פז לבין המשיבה מס' 3.

ניתן היום,
י"ד אייר תשע"ב, 06 מאי 2012, בהעדר הצדדים.














הפ בית משפט מחוזי 3046-12/09 פז חברת נפט בעמ נ' אלי ממן, יזרעליה תחנת דלק בע"מ, ס.ד. ברעד אחזקות ונכסים בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/05/2012)