פסקי דין על אלי אביסדריס | פסקי דין על אלי אביסדריס | פסקי דין על משטרת ישראל

4460/04 בש     11/07/2004




בש 4460/04 אלי אביסדריס, אלי אביסדריס נ' משטרת ישראל




המבקשים
1. אלי אביסדריס
2. שמעון אביסדריס
בעניין:
נ ג ד
המשיבה
משטרת ישראל
החלטה

1. המבקשים הגישו בקשה על פי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(נוסח חדש), תשכ"ט- 1969 (להלן- "הפקודה") להחזיר לידיהם סכום כסף במזומן שנתפס על גופו של המבקש 2. החלטה ראשונה בעניין זה לפיה ישארו הכספים בידי המשיבה בוטלה על ידי כב' השופט כ. סעב שהחליט שתתקבל החלטה בפני
שופט תורן אחר לאחר השלמת טיעון בעל פה על ידי הצדדים.

2. נסיבות המקרה הן כדלקמן. ביום 16.6.04, בוצעה תצפית לעבר דוכנים ברחוב העצמאות בחיפה על מנת לאתר בעלי דוכנים העוסקים במכירה של סחורה בניגוד לחוקים להגנה על קניין רוחני. לפי המסמכים שצורפו לתגובת המשיבה, "בשעה 09:30 [של אותו יום] נראה המבקש 2 פותח דוכן ברח' העצמאות 35 ומסדר דיסקים מקרטונים על מדפים, השוטרים יצרו איתו קשר ... בחיפוש על גופו ... נתפסו מפתיחות (הטעות במקור) שתואמים למנעולים של הדוכן. בנוסף על המפתחות נמצאה על גופו "כמות גדולה של כסף... סה"כ 5775 ש"ח + 5 דולר" (מתוך הדוחות של המשיבה שצורפו לבקשה ולתגובה).

3. להשלמת התמונה יצויין, כי בטיעון בעל פה שהתקיים ביום 2.7.04 ציין נציג המשיבה כי "אני מסכים שאלה לא תקבולים לטענתנו מאותו יום. יחד עם זאת, לטענתנו כן מדובר בראיות שישמשו בהליך פלילי, או שכר בעד ביצוע עבירה... אלה דברים שנתפסו על החשוד שבא במטרה לסחור בתקליטורים. הכסף שנתפס עליו לטענתנו הוא ממכירות של יום או יומיים לפני זה."

4. מאידך טוענים המבקשים בתצהירים שצורפו לבקשתם שהכספים שייכים למבקש 1 שהוא אביו של המבקש 2 וכי הכספים ניתנו לאחרון על מנת לרכוש דולרים לצורך נסיעה שנתית שלו ושל רעייתו לארה"ב.

5. המבקשים טוענים שיש להחזיר את הכספים התפוסים כיוון שתפיסתם נעשתה בחסר סמכות או לחלופין שהמשך ההחזקה בהם פוגע בזכות הקניין של המבקש 1 מעבר לדרוש בנסיבות. המשיבה מתנגדת להחזרת הכספים לידי המבקשים, או מי מהם מהסיבות אשר פורטו לעיל.

דיון:
6. אין ספק שהמשיבה היתה מוסמכת לתפוס את הכספים בעת שתפסה אותם. סעיף 32 לפקודה מקנה לשוטר סמכות לתפוס נכס אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה. בעת התפיסה המשטרה היתה רשאית להניח שהכסף עשוי לשמש ראיה, או שניתן כשכר בעד ביצוע העבירה או כאמצעי לביצועה. נסיבות המקרה מקיימים את החשש הסביר האמור.

7. השאלה כעת היא שונה במקצת, הן כתוצאה מהצהרות שניתנו על ידי הצדדים והבהרת הטענות העובדתיות שבידיהם והן לאור המאזן המשתנה בין זכות הקניין לבין סמכויות המשטרה על פי הפקודה. במישור העובדתי ישנה הצהרתה של המשיבה כי אין מדובר בתקבולים מאותו יום ובהצהרת המבקשים כי אין הם חולקים על העובדה כי השטרות הספציפיים נתפסו על גופו של המבקש 2 בעת החיפוש.

8. ההוראות בסעיפים 32, 33 ו- 34 לפקודה הן היוצא מהכלל ל"כלל הגדול" ש"אין פוגעים בקניינו של אדם" הקבוע בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (בש"פ 6686/99 אליהו עובדיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2)464, בעמ' 479- 478). ואולם, גם המקרים המהווים יוצאים מן הכלל אינם יוצאים מגדר השפעת הכלל וחובה לצמצם למינימום את הפגיעה בקניינו של אדם גם שהיא נעשית בסמכות.

9. במקרה דנן, במידה והמבקש 2 יחתום על הצהרה שהשטרות נתפסו על גופו ויסכים כי יוצגו צילומיהם במקום המקור במקרה ויועמד לדין תיפתר הבעיה הראייתית. כמו כן, במקרה שיוכח שהכספים היוו שכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה ויהיה צורך לחלטם בסיום הליך עתידי, אם יהיה, ניתן להחתים את המבקש 1, שהוא פנסיונר צה"ל ללא עבר פלילי, על התחייבות עצמית על גובה הסכום על מנת להבטיח את האפשרות לחלט את הסכום שנתפס.

10. המקרה כאן שונה מהמקרה שהובא על ידי המשיבה בתגובתה (ב"ש (נת') 4829/02). שם טענה המשטרה שכספים שנתפסו היו חלק מכספי הפדיון היומי ממכר קלטות פיראטיות. כאן אין טענה שמדובר בכספים המהווים את הפדיון היומי מאותו יום והמשיבה לא הציגה ראיה הסותרת על פניה את טענות המבקשים ואין מנוס מלשקול את טענתו של המבקש 1 שהכספים שייכים לו.

11. מעצם אופיו שונה כסף מזומן מחפצים אחרים עליהם חלים סעיפים 32- 39 לפקודה. לשטר כסף כחפץ חסר מרכיב של ערך אינהרנטי ושטר מהווה אך סמל לשווי הסכום המופיע עליו. במידה וניתן להבטיח הן את ההיבט הראייתי והן את היבט של גביית הערך במקרה של חילוט, אין מניעה-בנסיבות מסוימות כגון אלה כאן- להחזיר כספים תפוסים לידי מי שטוען לבעלות עליהם עוד טרם סיום ההליך הפלילי.

12. להחלטה כאן אין, כמובן, כל השפעה על ההליך העיקרי, אם יהיה, בו תבקש המשיבה להוכיח על פי ראיות שיובאו על ידה באותו שלב שהכספים שייכים לעבירות אשר בוצעו יום או יומיים קודם לתפיסתם. כל שנעשה כעת הינו איזון בין זכות קניין לבין הצורך לשמר ראיות ולאפשר חילוט הכספים בעתיד במידה ותהיה הצדקה לכך.במקרה דנן ניתן להבטיח את האמור לעיל על ידי קביעת תנאים.

13. אשר על כן אני מורה שיש להחזיר את הכספים התפוסים לידי המבקש 1 בתנאים הבאים:

בתנאי שהמבקש 2 יחתום על הצהרה כי אינו מתנגד להצגת צילומים של השטרות במקום הצגת המקור במשפט פלילי נגדו וכי יצהיר שאותם שטרות נתפסו על גופו במועד ובנסיבות להן טוענת המשיבה.

בתנאי שהמבקש 1 יחתום על ערבות אישית על גובה כל הסכום שנתפס על מנת להבטיח את האפשרות לחלט את הסכום האמור במידה ויעשה כן בשלב מאוחר יותר של ההליכים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ב בתמוז, תשס"ד (11 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.
דניאל פיש
, שופט
קלדנית: עדה
1
בתי המשפט

בש 004460/04
בית משפט השלום חיפה
11/07/2004
תאריך:
כב' השופט דניאל פיש

בפני
:









בש בית משפט שלום 4460/04 אלי אביסדריס, אלי אביסדריס נ' משטרת ישראל (פורסם ב-ֽ 11/07/2004)