פסקי דין על שיר חן | פסקי דין על טופגרופ השקעות | פסקי דין על אהובה אגם |

34757-01/11 א     15/04/2012




א 34757-01/11 שיר חן נ' טופגרופ השקעות בע"מ, אהובה אגם








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



15 אפריל 2012

ת"א 34757-01-11
שיר חן
נ' טופגרופ השקעות בע'מ ואח'






בפני

כב' השופטת
דניה קרת-מאיר

התובע
שיר חן
ע"י ב"כ עוה"ד אקסלרוד


נגד

הנתבעות
1. טופגרופ השקעות בע"מ
2. אהובה אגם






פסק דין


1.
מהות התביעה
התביעה שבפני
י היא בקשה למתן סעדים הצהרתיים.
הסעדים אותם התבקש בית משפט לתת הם סעד הצהרתי לפיו אסיפה כללית אשר התקיימה לטענת הנתבעת 1 טופגרופ השקעות בע"מ
(להלן: "החברה") ביום 14.3.07 לא זומנה כדין; כי מנויה של נתבעת 2 (להלן "הנתבעת") לא אושר כדין; כי הסכם הניהול בין החברה לבין הנתבעת לא אושר כדין וכי הקצאת המניות אשר בוצעה על ידי החברה לנתבעת ביום 4.4.07 לא אושרה כדין ובטלה מעיקרה.
עוד התבקש בית משפט להצהיר כי הסכם בין החברה לבין צד ג', מיום 2.11.10, בטל מעיקרו.
בכתב התביעה נאמר כי התובע החזיק ומחזיק נכון ליום הגשת התביעה ב- 1,298,724 ממניות החברה.
החברה היא חברה ציבורית אשר נמחקה מהמסחר בבורסה לניירות ערך בת"א ביום 4.8.05.
החברה איננה פעילה, אולם יש לה ערך כלכלי לאור היותה "שלד ציבורי".
הנתבעת מחזיקה ליום הגשת התביעה, בהתאם לדיווחי החברה המוכחשים על ידי התובע, ב- 1,676,301 מניות החברה.
בשנת 2007 היוו המניות המוחזקות על ידי התובע כ- 30.92% מהונה המונפק של החברה והתובע היה בעל המניות הגדול ביותר של החברה.
לאחר הפסקת פעילות החברה פנה התובע למספר גורמים, בין היתר למשפחת הנתבעת, והציע להם לרכוש מניות של החברה מגורם שלישי, על מנת לפעול יחד לקידום עסקי החברה.
הוסכם בעל פה כי התובע יהיה זכאי להחזיק ב- 10% מהונה של החברה לאחר החזרתה למסחר.
לאור פניית התובע רכשה הנתבעת מניות אשר היוו כ- 19.92% ממניות החברה.
הצדדים ניסו להגיע להסכמות בדבר קידום עסקי החברה, ניהלו מו"מ והחליפו טיוטות הסכמים.
בפועל, לא הגיעו הצדדים להסכמה והקשר ביניהם נותק.
ביום 20.3.07 הופתע התובע לגלות כי החברה דווחה על מינויה של הנתבעת ליו"ר דירקטוריון החברה כאשר הנתבעת כבר כהנה כמנכ"ל החברה.
נטען כי בהתאם להוראות חוק החברות תשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") לא ניתן למנות אדם לכהונה מקבילה כמנכ"ל ויו"ר דירקטוריון, אלא באישור אסיפה כללית.
על פי הדיווח של החברה קיימה החברה אסיפה כללית ביום 14.3.07 במסגרתה אושרו מספר החלטות וביניהן זכותה של הנתבעת לדמי ניהול חודשיים בסך של 58,000 ₪ פלוס מע"מ; מינויה של הנתבעת כיו"ר הדירקטוריון ושינוי תקנון החברה, לרבות הדלת ההון הרשום.
המצביעה היחידה בעד ההחלטות היתה הנתבעת.
העיסקאות לא אושרו כדין, בין היתר, לאור העדר וועדת ביקורת בחברה במועד הרלוונטי.
התובע ציין כי דירקטורים חיצוניים מונו רק ביום 14.3.07 במסגרת אותה אסיפה.
התובע לא זומן לאסיפה כמתחייב בדין, החברה לא פרסמה את הזימון כפי שנדרש על פי הוראות חוק החברות והוראות חוק ניירות ערך תשכ"ח-1968 והתקנות על פיו.
ביום 4.4.07 פרסמה החברה דו"ח הקצאה לפיו הוקצו לנתבעת מניות אשר העלו את החזקותיה ל- 32.26%
נטען כי החלטות והקצאת המניות בטלים שכן ההקצאה דרשה אישור מוקדם של וועדת ביקורת והאסיפה כללית.
כמו כן, הנתבעת היתה מנועה מלהשתתף באסיפה, לאור העניין האישי שיש לה בהחלטות.
עוד נאמר כי החברה פרסמה דוח מיידי, לפיו התקשרה עם יזם אשר יפעל להבאת תוכן כלכלי לחברה תמורת 20% מהונה של החברה.
התקשרות זו חורגת מתנאי השוק ומיועדת לדילול נוסף של התובע ואין היא תקפה.
נטען כי החברה והנתבעת פעלו תוך התעלמות מוחלטת מן הדין על מנת לנשל את התובע ממניותיו.

2
.
טענות ההגנה
בכתב ההגנה נאמר כי בחברה לא כיהנה הנהלה, לא כיהנו דירקטורים ודח"צים והחברה אף לא הגישה מאזנים ולא היתה לה אפשרות לדווח במגנא.
הנתבעת רכשה את מניות החברה מחוץ לבורסה.
ביום 22.1.07 ביקשה הנתבעת לכנס אסיפה כללית מיוחדת של החברה למינוי הנהלה, על מנת שהחברה תוכל למלא את חובתה כחברה ציבורית מדווחת.
התובע לא נקט בכל פעולה כדי להחזיר את החברה למסחר בבורסה, אלא הפריע ושיבש את כל המהלכים.
התובע העביר מניותיו למר יוסף הרוש יחד עם אלון ראובן ביולי 2007, על מנת שינגח את הנתבעת.
הנתבעת דאגה לנהל את החברה, השקיעה מכספה באיתור החומר של הנהלת החשבונות ועמלה על כך שהחברה תכין מאזנים לשנים קודמות.
התובע מעולם לא הזרים כסף לחברה. לאחר שהחברה חתמה על הסכם עם יזם אשר איתר עבור החברה עיסקאות פוטנציאליות - הגיש התובע תביעה כנגד החברה.
נטען כי החברה והנתבעת פנו למזכיר החברה כדי לקבל הנחיות לכינוס האסיפה.
מזכיר החברה פנה לרשות ניירות ערך על מנת לקבל הנחיות לכינוס אסיפה לחברה שאין לה הנהלה ואין לה חתימה דיגיטאלית לדווח במערכת המגנא.
המזכיר קיבל הנחיות לפרסם בעיתונות את זימון האסיפה וכך נהגה החברה.
הקצאת המניות לנתבעת אושרה כדין במוסדות החברה.
באשר להסכם עם היזם מיום 2.11.10, ההסכם נחתם לאחר מאמצים רבים לחפש משקיע לשם קבלת ההון המינימאלי הנדרש של 25 מיליון ₪ כדי להחזיר את החברה למסחר בבורסה.
המינויים התבצעו בכפוף לאישור האסיפה.
ההצבעה לא נעשתה רק על ידי הנתבעת, והתובע זומן כדין על פי הנחיות רשות ניירות ערך.

המניות הוקצו לאחר שהחברה פעלה על פי הנחיות שקיבלה מהיועץ המשפטי של החברה.
באשר להסכם בין החברה לצד ג' – מדובר בהסכם מותנה על מנת לאתר משקיע.
נטען כי התובע ניסה בכל דרך לעצור את התקדמות החברה ולא עשה עבורה דבר.
התובע היה בעל עניין בחברה שנה וחצי לפני שהנתבעת החלה להיות בעלת עניין ולא פעל כדי שמניות החברה יוחזרו למסחר בבורסה.
התובע לא השקיע לא בהוצאות שוטפות ולא על מנת שהמניות יחזרו להיסחר.
רק בגין פעילותה של הנתבעת קיים ערך למניות החברה.
לאור זאת, התבקש בית המשפט לדחות את החברה.

3.
הדיון במעמד הצדדים
תצהירו של התובע חזר למעשה על האמור בכתב התביעה.
בתגובה לאמור בכתב ההגנה נאמר כי הנתבעים כלל לא הכחישו את האמור בכתב התביעה ביחס לאי עמידתם בדרישות הדין, באשר לאישור עיסקאות עם בעלי עניין והודו למעשה כי השתלטו על החברה תוך גניבת זכויותיו.
אין מקום להסתמכות על דברים שנאמרו על ידי יועץ משפטי או רשות ניירות ערך.
נאמר כי הנתבעים החלו לפעול בדרך בה פעלו על מנת להשתלט על החברה במחטף.
האמור בתצהיר הנתבעת חזר אף הוא על האמור בכתב ההגנה.

בחקירתו הנגדית העיד התובע כי רכש את מניות החברה כדי להשקיע ולהפעיל אותה מחדש וכי עשה פעולות כדי להחזיר אותה למסחר.
התובע אישר כי בפועל לא דאג לפעול בעניין המאזנים.
עוד נאמר על ידו, כי לא הוציא כל מניות מחזקתו ולא העביר מניות להרוש והן היו ברשותו כל הזמן.
התובע נשאל מדוע הוא מפריע לקיום החברה, לא מופיע, לא משלם.
תשובתו היתה כי הוא לא משקיע שום דבר בחברה והתפקיד שלו שהוא בעל השליטה.
לדבריו, דיבר עם בעלה של הנתבעת. ההסכם היה שהבעל מחזיר את החברה למסחר.
"ההסכם היה שאני מקבל 8% מהון החברה, ללא שום תמורה, ואני נותן לו שליטה".
התובע העיד כי ההסכם היה בעל פה.
הנתבעת נחקרה על ידי ב"כ התובע.
הנתבעת לא ידעה לומר מתי נרכשו על ידה מניות נוספות, כאשר בדיווח שהוציאה החברה ביום 4.4.07 נאמר כי הנתבעת מחזיקה ב- 860,000 מניות של החברה.
עוד נאמר כי קיבלה יעוץ מהבן וכי הבן פעל גם כלפי צדדים שלישיים.

4.
החלטה
אין למעשה מחלוקת בין הצדדים כי בינואר 2007 רכשה הנתבעת 738,226 מניות של החברה, ובהמשך רכשה מניות נוספות כך שהחזקותיה במניות החברה היוו כ-19.92%.
אין גם מחלוקת כי ערב כניסתה של הנתבעת לחברה החזיק התובע מניות בשיעור של כ- 30.92%.
אין גם מחלוקת כי מדובר בחברה ציבורית שאין לה פעילות, אשר מניותיה נמחקו מהמסחר בבורסה ומדובר במעשה ב"חברת שלד".
לנתבעת טענות רבות כנגד תפקודו של התובע כבעל מניות בחברה.
על טענות אלה חזרה הנתבעת בסיכומים.
הנתבעת ציינה כי התובע לא טרח מיום כניסתו לחברה לפעול לשם ניהול החברה באופן תקין כחברה ציבורית – החברה פעלה ללא דירקטורים, דח"צים וקיום ישיבות דירקטוריון. כמו כן, אין למעשה מחלוקת כי החברה לא הגישה מאזנים ולא היתה לה אפשרות לדווח במגנ"א.
על דברים אלה לא חלק התובע במסגרת חקירתו הנגדית.
עם זאת, אין באמור לעיל כדי להצדיק את הפעולות אשר התבצעו על ידי הנתבעת בחברה.
החברה דיווחה כאמור על מינויה של הנתבעת כיו"ר הדירקטוריון.
הנתבעת כיהנה באותו מועד כמנכ"ל החברה.
סעיף 95 לחוק החברות קובע כי בחברה ציבורית לא יכהן כיו"ר דירקטוריון מנהלה הכללי של החברה אלא לפי הוראות 121 (ג).
סעיף 121 (ג) קובע כי
האסיפה הכללית של חברה ציבורית רשאית להחליט על מינוי כאמור, בכפוף לקיום אחת החלופות בס"ק (1) ו-(2)
בעניין מניין הקולות.
הסעיף הרלוונטי במקרה הנוכחי הוא ס"ק (1), אשר קובע כי במניין
קולות הרוב באסיפה הכללית יכללו לפחות שני שלישים מקולות בעלי המניות שאינם בעלי השליטה וכן מי שאינם בעלי עניין אישי באישור ההחלטה.
עוד נאמר כי על מי שיש לו עניין אישי יחולו הוראות סעיף 276 בהתאמה.
סעיף 276 קובע הוראות בעניין גילוי עניין אישי.
אין ספק כי לנתבעת היה עניין אישי במנויה כיו"ר הדירקטוריון.
מדובר אם כן בעסקה עם בעל עניין אשר הנתבעת היתה מנועה מלהצביע בגינה.
כמו כן, לא אושר המינוי על ידי וועדת הביקורת של החברה, שכן טרם היתה וועדת ביקורת באותה עת.
מכל האמור לעיל עולה כי מינוי זה לא נעשה כדין.

באשר להקצאת המניות אשר נעשתה לנתבעת וקביעת תנאי השכר – גם על עסקאות אלה חלות הוראות בדבר עסקאות הטעונות אישורים מיוחדים, בהתאם להוראות סעיף 270 לחוק החברות.
עסקת ההקצאה היא עסקה של חברה עם נושא משרה בה. קביעת תנאי השכר היא התקשרות של חברה עם נושא משרה בה באשר לתנאי כהונתו והעסקתו בהתאם לסעיף 272 לחוק החברות.
עסקאות אלה טעונות אישור הדירקטוריון בהתאם להוראות סעיף 271, ולאישור וועדת הביקורת ולאחר מכן אישור הדירקטוריון בהתאם לסעיף 272 לחוק החברות.
הוראות אלה לא התקיימו במקרה הנוכחי -
הן בגין השתתפותה של הנתבעת, שהיא בעלת עניין אישי, באישור הדירקטוריון והן בשל העדר וועדת הביקורת עד לאחר מועד האסיפה ביום 14.3.07.
אין לנתבעת גם תשובה של ממש באשר לזימון האסיפה הכללית, בה נטען על ידה כי נעשו כל הפעולות כדין.
טענתה היחידה של הנתבעת בעניין זה היא, כי קיבלה אישור באמצעות מזכיר החברה מאת רשות ניירות ערך לזמן את האסיפה על ידי פרסום בעיתונות.
עדות זו היא עדות שמיעה בלבד, שכן עו"ד חת אשר פנה לדברי הנתבעת לרשות ניירות ערך וקיבל את ההוראות אשר צויינו על ידה במסגרת כתב ההגנה ובתצהיר, לא הוזמן
לעדות.
גם אם נצא מתוך הנחה כי זימון באמצעות העיתונות, במקרה של חברה ציבורית שאין לה מורשה חתימה דיגיטאלי במערכת המגנ"א, היא דרך ראויה הרי שכל אותן עסקאות – מינוי הנתבעת כיו"ר החברה, אישור דמי הניהול ועסקת ההקצאה, קיבלו למעשה במסגרת אותה אסיפה כללית את אישורה של הנתבעת בלבד.
הנתבעת טענה אומנם כי השתתף בעל מניות נוסף. אולם, מתוך עיון במספר המניות אשר השתתפו באסיפה, עולה כי מספר זה זהה למניות המוחזקות על ידי הנתבעת. לנתבעת לא היה הסבר במסגרת חקירתה הנגדית, מתי וממי בוצעה אותה רכישה נוספת של 860,000 מניות אשר לגביהן ניתן דיווח ביום 4.4.07.

בפי הנתבעת טענות רבות באשר לדרך פעולתו של התובע והעדר שיתוף פעולה מצידו על מנת לגרום לכך שהחברה תפעל בצורה מסודרת, כדי שניתן יהיה להחזיר אותה למסחר.
אולם, אין בטענות אלה כדי להצדיק את דרך הפעולה בה נקטה הנתבעת, תוך התעלמות מוחלטת מהוראות הדין באשר לאישור העסקאות השונות אותן אישרה למעשה
הנתבעת בעצמה.

התוצאה היא כי דין פעולות אלה להתבטל, ועל הנתבעת למצוא דרך אחרת להסדיר את יחסיה עם התובע כבעל מניות.


טענתו של התובע באשר להקצאה אותה ביצעה החברה לצד ג' – איננה ברורה ואף לא התבררה במסגרת הדיון.
מדובר בעסקה לגביה דיווחה החברה ביום 11.5.08, בדבר הענקת 240,000 מניות לניצע שאינו קשור לחברה או לבעל עניין בה, כפי שעולה מנספח
x
אשר צורף לכתב התביעה .
התובע לא חזר על עניין זה במסגרת הסיכומים. בכל מקרה לטענות אלה או למהותן לא הונחה תשתית ראייתית מספקת על מנת ליתן סעד הצהרתי כמבוקש.

התוצאה היא כי תביעתו של התובע מתקבלת בכל הנוגע לסעדים המתבקשים בסעיפים א - ד
לכתב התביעה.

לאור זאת, אני מורה על ביטול ההחלטות אשר התקבלו באסיפה הכללית מיום 14.3.07 - ביטול מינויה של הנתבעת ליו"ר הדירקטוריון, ביטול הסכם הניהול בין הנתבעת לבין החברה וביטול הקצאת המניות אשר בוצעה לכאורה על ידי החברה לנתבעת ביום 4.4.07.

אינני רואה מקום למתן היתר לפיצול סעדים.
מדובר בתביעה אזרחית אשר הוגשה בגין אירועים אשר אירעו בשנת 2007.
אין ספק כי מאז ועד עתה יכול היה התובע לגבש את הנזקים הנטענים ולכלול אותם בכתב התביעה.

הנתבעים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע בסך 5,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ניתן היום,
כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 34757-01/11 שיר חן נ' טופגרופ השקעות בע"מ, אהובה אגם (פורסם ב-ֽ 15/04/2012)