פסקי דין על פאטמה אבו אלהוא | פסקי דין על סמיר פארוואג'י | פסקי דין על עיריית ירושלים | פסקי דין על מר ניר ברקת | פסקי דין על מינהל מקרקעי ישראל / רשות הפיתוח ואח' |

27996-02/12 עמת     15/05/2012




עמת 27996-02/12 פאטמה אבו אלהוא, סמיר פארוואג'י נ' עיריית ירושלים, מר ניר ברקת, מינהל מקרקעי ישראל / רשות הפיתוח ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
לפני כב' השופט ד"ר יגאל מרזל



עת"מ 27996-02-12 אבו אלהוא ואח'
נ' עירית ירושלים ואח'




העותרים
:


1
.
פאטמה אבו אלהוא
2. סמיר פארוואג'י
על-ידי ב"כ עוה"ד אליאס חורי ואח'


- נ ג ד -

המשיבים
:
1. עיריית ירושלים
2. מר ניר ברקת
, ראש עיריית ירושלים
משיבים 2-1 על-ידי ב"כ עו"ד ציפי בן-ברוך
באמצעות הלשכה המשפטית של העירייה

3. מינהל מקרקעי ישראל / רשות הפיתוח
4. רשות הטבע והגנים
משיבים 3-4 באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים
(אזרחי)

5. עמותת אלעד



פסק-דין


1.
לבית-משפט זה הוגשה ביום 15.2.2012 העתירה שבכותרת. העתירה סובבת סביב הודעות שניתנו לעותרות על-ידי עיריית ירושלים
לפי סעיף 39 לחוק העזר ירושלים (שמירת הסדר והניקיון), תשל"ח-1978, וזאת עוד ביום 12.1.2012; וסביב פעולת הריסת גדר שבוצעה על-ידי העירייה על יסוד אלה, לפי הטענה, עוד ביום 13.2.2012 ותוך כדי מתן האפשרות לצד ג' להניח שקים ובהם עודפי עפר במקרקעין שלפי הטענה הם מקרקעי העותרים.

2.
בעתירה צוין, שהעותרים הם הבעלים והמחזיקים של מקרקעין המצויים בירושלים. פורסמה אמנם הודעה על כוונה להפקיע את המקרקעין, אולם אלו לא הופקעו ולא נתפסה חזקה עליהם. נטען עוד בעתירה, שלאחר שנתלו בחזית המקרקעין ביום 12.1.2012 ההודעות מכוח חוק העזר, הרסו נציגי העירייה שלא כדי וללא סמכות גדר רשת שהעותרים הקימו מסביב למקרקעין והעירייה אף אפשרה כאמור להניח את אותם שקי העפר במקרקעין – שלא כדין. בעתירה נטען, שפעולות העירייה בנדון היו חסרות סמכות ושלא כדין. ההודעות לפי חוק העזר – בטלות, שכן לא קדם להן שימוע ומדובר במקרקעין שאינם בגדר "רחוב". מדובר גם בהחלטה לא סבירה באופן קיצוני, שכן הגדרות לא היו מכשול לשימוש הציבור, והא ראיה – שהעירייה אפשרה לאחרים (משיבים 4-3) להניח במקום שקי עפר.

3.
הסעדים שהתבקשו בעתירה היו לקבוע שההודעות שהוצאו לפי חוק העזר – בטלות מעיקרן, והפעולות שבוצעו על-ידי העירייה על פיהן – בוצעו שלא בסמכות; לקבוע שהעירייה וראש העיר מנועים מלהוציא צווים נגד העותרים בקשר למקרקעין לפי חוק העזר האמור; ליתן צו עשה המופנה למשיבים, להחזיר את מצב המקרקעין לקדמותו ולפנות את שקי העפר שהונחו שלא כדין במקרקעין; וכן ליתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים או מי מטעמם מביצוע פעולה כלשהי במקרקעין או להיכנס אליהם ולתפוס בהם חזקה.

4
.

הוגשה בעתירה זו תגובה מקדמית על-ידי משיבים 1 ו-2, בה התבקש לדחות את העתירה על הסף בשל מכלול טעמים. בין היתר, נטען שמדובר בעתירה תיאורטית, שכן פעולת הרשות בוצעה זה מכבר על-פי חוק העזר. העותרים הגיבו לתגובה זו ואף הגישו לבית המשפט בהתאם להחלטתי מיום 25.3.2012, תגובה מפורטת לעניין סילוק העתירה על הסף.

5.
לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי, מסקנתי היא כי אכן יש למחוק את העתירה על הסף. אציין תחילה, כי בין העותרים לבין המשיבים 2-1 נטושה מחלוקת – ולו כעולה מכתבי הטענות – בשאלת הזכויות על המקרקעין. בעוד שהעותרים טוענים לזכויותיהם כבעלים או כמחזיקים, עומדת העירייה על כך שמדובר במקרקעין שהופקעו על-ידי המדינה, תוך שהעותרים עושים דין לעצמם, מפרים את החוק ומניחים במקרקעין מפגעים שונים ואף מבצעים עבירות של בנייה בלתי חוקית. למחלוקת זו קשר גם לטענת העותרים לפיה אין המדובר ב"רחוב". במחלוקת זו, אין מקום להכריע במסגרת העתירה שלפניי, שכן כרוכה היא ונגררת היא אחר הסעדים המבוקשים בעתירה – והם השבת המצב לקדמותו בכל הקשור לפירוק הגדר שהייתה; וכן סילוק שקי העפר שהונחו במקום על-ידי נציגי מטעם מינהל מקרקעי ישראל (משיבה 3). אסביר:

6.
בכל הקשור בהשבת המצב לקדמותו, הרי שפירוק הגדר על-ידי נציגי העירייה – נעשה כבר ביום 13.2.2012, כאשר צוין בעתירה שהגדר למעשה נהרסה. ספק הוא, אם יש כלל לדון בנסיבות אלה בטענות העקרוניות והתיאורטיות לכאורה שעניינן סמכות הוצאת ההודעות לפי חוק העזר וטענות נוספות לעניין פגם בהליך זה (ראו עוד והשוו, רע"פ 4048/06 קראבסי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.10.2007); ראו עוד שרגא ושחר, המשפט המינהלי – עילות הסף 253 ואילך (2008)). אלא שעניין זה לא דורש הכרעה משעה שבתגובת העותרים מיום 5.4.2012 הובהר (סעיף 3), שהשבת המצב לקדמותו אינה נדרשת על דרך של הקמת הגדר שנהרסה אלא על דרך של פינוי שקי העפר שהונחו במקום. אלא שסעד זה, הוא למעשה סעד של סילוק יד, כלפי צדדים שלישיים, ואין מקומו להתברר בבית-משפט זה בייחוד שעה שהעותרת לא הצביעה על סמכות לנדון, ובהוראת סעיף 22 לחוק העזר שעניינה פינוי אשפה – אין כדי להועיל. אף האסמכתאות שאליהן הפנו העותרים בתגובתם המשלימה, עניינן בתחום דיני סילוק יד והגנת המחזיק במקרקעין לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. לבסוף, אין גם מקום בנסיבות אלו לסעד הצהרתי – "צו מניעה" – כללי לעניין זכות השימוש במקרקעין במסגרת ההליך שלפניי; ומכל מקום, צוין גם בתגובה המקדמית של משיבים 2-1 ש"אין למשיבה תכנון לביצוע פעולה קונקרטית במקרקעין נשוא העתירה".

7.
בנסיבות אלה, ומן הטעמים שלעיל, אין מקום לברר את העתירה וליתן את הסעדים המבוקשים במסגרתה, ואשר-על-כן, ומבלי שאביע עמדה בגוף הנטען ובמחלוקות שבין הצדדים, היא נמחקת על הסף, בלא צו להוצאות.


המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים, באמצעות הפקסימיליה.
ניתן היום, כ"ג באייר תשע"ב, 15 במאי 2012, בהעדר הצדדים.















עמת בית משפט לעניינים מנהליים 27996-02/12 פאטמה אבו אלהוא, סמיר פארוואג'י נ' עיריית ירושלים, מר ניר ברקת, מינהל מקרקעי ישראל / רשות הפיתוח ואח' (פורסם ב-ֽ 15/05/2012)