פסקי דין על אהרון לוי רחובות | פסקי דין על נסים אורי לוי | פסקי דין על רחל כהן

9803-09/11 א     31/05/2012




א 9803-09/11 אהרון לוי רחובות בע"מ, נסים אורי לוי נ' רחל כהן








בית משפט השלום בראשון לציון



ת"א 9803-09-11 כהן נ' אהרון לוי רחובות בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
4

בפני

כב' השופטת
הלית סילש


מבקשים- נתבעים 2-3

1
.
אהרון לוי רחובות בע"מ

2
.
נסים אורי לוי


נגד


משיבה- תובעת

רחל כהן



החלטה

לפני בקשת הנתבעים 2-3 כי בית המשפט יורה לתובעת להפקיד ערובה לאבטחת תשלום הוצאותיהם בגין ניהול ההליך המשפטי וזאת כתנאי למתן היתר להמשך ניהולו.

עניינה של התביעה המונחת בפני
היא עתירתה של התובעת, כי בית המשפט יורה לנתבעים להוסיף ולשלם לידיה סך של 3,000 ₪ לחודש, לכל ימי חייה (כאשר סכום התביעה הינו היוון סכום זה לפי תוחלת חיים צפויה).

לטענת
התובעת, התקשרו הצדדים בהסכם שבעל פה, במסגרתו נמכרו מקרקעין כמו גם פעילות בית עסק לנתבעים או מי מהם, תוך שהובטח לתובעת, בין היתר, ביצועו של התשלום הנקוב לעיל.
בתחילה עמדו הנתבעים בהתחייבותם, הגם ששילמו את הכספים על דרך של משכורת מבלי שהתובעת עבדה במקום. בהמשך, פוטרה התובעת והתשלומים הופסקו.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי ההתחייבות נשוא כתב התביעה מעולם לא באה אל העולם וכי עבודתה ופיטוריה של התובעת נעשו כדין.
למעלה מכך, הוסיפו הנתבעים 2-3 וטענו כי ממילא כל טענה ו/או דרישה שיש לתובעת ראוי כי תועלה כנגד הנתבעת 1 ואין מקום לחייבם , בבעלי מניות או מנהלים, באופן אישי.

הוסיפו הנתבעים והגישו את בקשתם זו להפקדת ערובה בה חזרו והעלו טענות אשר באו לידי ביטוי במסגרת בקשתם לסילוק על הסף כמו גם טענות באשר לנזק הכבד שגורם להם דבר קיומה של תביעה זו.
בהמשך, הוסיפו הנתבעים 2-3 וטענו כי המשך ניהולם של ההליכים, יכול ויחייב מי מהם ליטול ייצוג משפטי נפרד, פעולה אשר תייקר אף יותר את ניהולם של ההליכים.

התובעת התנגדה ואף טענה כי מדובר בניסיון לחסום את דרכה של הנתבעת מקבלת כספים המגיעים לה כדין. עוד נטען על ידה במסגרת התגובה כי משמעות קבלת הבקשה, הינה דחיית התביעה.

בדיון שהתקיים ביום 8.3.12 , חזרו הצדדים על טענותיהם בפני
, ובהמשך עקב סריקה חלקית של תגובת התובעת, הוגש העתקה בשנית.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה, בתגובה ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים בכתב ובמסגרת ישיבת קדם המשפט, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ככל שהיא מתייחסת לנתבע 3 ולהדחות ככל שהיא מתייחסת לנתבע 2 . להלן טעמיי והיקף החלטתי.

המסגרת הנורמטיבית במסגרתה נדונה בקשה זו כוללת בחובה את תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), וההלכות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון.

אכן צודק ב"כ התובעת בטענתו כי לא בנקל יורה בית המשפט על בעל דין להפקיד ערובה לצורך הבטחת תשלום הוצאותיו של בעל דין אחר. כמו כן, על בית המשפט לנהוג משנה זהירות על מנת להבטיח כי עוניו של בעל דין, לא יהווה חסם בפני
אפשרותו להתדיין בהליכים בבית המשפט.

ההלכה היוצאת מבית המשפט העליון מלמדת כי כל מקרה נבחן על בסיס עובדותיו הפרטניות, תוך מתן הדעת למגוון שיקולים לרבות, סיכויי התביעה, זהות בעלי הדין, מהותה של התביעה והיקפה.
(בעניין זה ראה לדוגמא ע"א 2877/92 סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבנייה (קרני שומרון) בע"מ ואח'
(טרם פורסם), וכן בש"א 1528/06
ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי
(טרם פורסם))
שיקול הדעת שמפעיל בית המשפט נעשה ממילא תוך בחינת מכלול הנתונים הרלוונטיים.

סיכויי התביעה

אקדים ואומר כי בכל הנוגע לסיכויי התביעה עסקינן (בדומה לבקשה לסעד זמני) בהחלטה המבוססת על התרשמות ראשונית מתוך כתבי הטענות והמסמכים המצויים באותה עת בפני
בית המשפט ואין בה כדי הכרעה לגופה של תביעה.

בתיק זה שבפני
מעלה תביעת התובעת ככל שהיא נוגעת לנתבעים 2-3, סימני שאלה לא מעטים וזאת גם לאחר שנתתי דעתי לתצהירים אשר הונחו בפני
בימים האחרונים על נספחיהם, ובמיוחד השאלה, מדוע לא נכללו התנאים הנוספים להם טוענת התובעת
בכתב התביעה, במסגרת ההסכמים בכתב.

התביעה האישית כנגד הנתבעים 2-3 מתבססת על שתי טענות מרכזיות :
א. קיומה של התחייבות אישית.
ב. הרמת מסך.

באשר להתחייבות האישית, אני מוצאת לאבחן בין הנתבע 2 לבין הנתבע 3 וזאת לאור התצהירים אשר הוגשו לי על ידי התובעת עצמה.

עיון בנספחי התצהיר מלמד כי הנתבע 3 אינו חתום ואינו צד אפילו למזכרי ההבנות שהיו בין הצדדים במהלך חודש נובמבר 2007. הנתבע 2 הוא אכן צד לאותם מסמכים. גם התובעת עצמה בסעיף 11 לתצהיר , מאשרת כי מזכרי ההבנות נחתמו עם הנתבע 2 בלבד.
הסכמי מכירת הפעילות והסכמי מכירת הקרקע נחתמו לכאורה כאשר הנתבעים כלל אינם צד להסכם.

עם זאת אני ערה לטענת התובעת על פיה עסקינן בהסכמות שבעל פה.

כאמור, התובעת הגישה לעיוני שני תצהירים. האחד שלה עצמה. והשני של בתה. השאלה הנוגעת להתחייבות האישית היא שאלה עובדתית.
נכון למועד היום, אין בידי להכריע בה וזאת וודאי מקום בו לא הוגשו כל התצהירים ולא נחקרו העדים.

באשר להרמת מסך ההתאגדות הרי שלאור תיקון 3 לחוק החברות התשנ"ט 1999 (להלן: "חוק החברות")
ופסיקתו של בית המשפט העליון בסוגיה זו, עומדות בפני
התובעת משוכות גבוהות מאוד להוכיח כי אכן מתקיימים החריגים הנקובים בהוראות סעיף 6 לחוק לחברות, אשר יש בהם כדי להצדיק , "הרמת מסך" התאגדותן של החברות השונות לצורך חיוב בעלי המניות באופן אישי.

עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של תאגיד, הוא עיקרון כלכלי רב חשיבות ומשמעות. מקום בו יתעלם בית המשפט מעיקרון זה, שלא מטעמים מיוחדים, כמפורט בהוראות החוק והפסיקה, יהא בכך כדי לאיין את יכולתו של הציבור בכללותו לעשות בו שימוש.

איתנות כלכלית

כאשר עסקינן באדם פרטי, על בית המשפט לנהוג משנה זהירות על מנת לוודא כי עוניו של אדם לא יהא בו כדי למנוע גישתו לערכאות.

מאידך, מקום בו סיכויי ההליך הינם קטנים, ומצבו הכלכלי של התובע אינו שפיר, על בית המשפט להבטיח כי רצון זה לאפשר ניהולם של הליכים, לא יבוא על חשבונו של נתבע, באופן בלתי ראוי.

בכל הנוגע לקשיים הכלכליים בהם נצגת התובעת, אין טוב מטענות התובעת עצמה.
התובעת הגישה לבית המשפט בקשה לפטור מאגרה במסגרת טענה
כי הינה בת 83, נכון למועד הגשת התביעה, וכי אין לה כל הכנסה או מקורות כספיים מספיקים כדי לשאת בתשלום אגרת בית המשפט בתיק דנן.

עוד טענה התובעת כי אי לה כל נכסים, לרבות דירה, רכב או טלפון נייד. אין ברשותה חסכונות, פנסיה או כל הכנסה אחרת מעבר לקצבת הזקנה המתקבלת מאת המוסד לביטוח לאומי. למעלה מכך, לשיטת התובעת היא אף אינה זוכה לתמיכה מבני משפחה.

בקשתה של התובעת לפטור מאגרה נתמכה בתצהירה ומכאן שאין לי אלא להסיק כי אכן, למרבית הצער, מצבה הכלכלי של התובעת, אינו שפיר.


איזונים ובלמים
בין סוגיית סיכויי התביעה ושאלת חוסנו הכלכלי של בעל דין, קיים מערך איזונים בדומה לזה שבכלים שלובים. ככל שסיכויי התביעה טובים יותר, שהרי שאלת חוסנו הכלכלי של התובע מאבד ממעמדו, וההיפך.

משנתתי דעתי למכלול הסוגיות הצריכות לעניין אני סבורה כי נקודת האיזון בתיק זה שבפני
, מחייבת חיובה של התובעת בהפקדת ערובה בהיקף כספי סביר ומידתי, אשר יבטיח את תשלום הוצאות הנתבע 3 , ולו חלקית, אם וככל שתידחה התביעה.
לא מצאתי כי נקודת האיזון, ככל שהיא מתייחסת לנתבע 2, מצדיקה באופן דומה הטלת חיוב להפקדת ערובה.


סוף דבר,
אני מורה בזאת כי התובעת תפקיד לא יאוחר מיום 5.6.12
סך של 6,000 ₪ וזאת כתנאי להמשך ניהול ההליכים בתיק זה. לחילופין, תהא התובעת רשאית להגיש ערבות בנקאית אוטונומית ובלתי מותנית, בהתאם להוראות המזכירות, על סך של 6,000 ₪. כל זאת, לצורך אבטחת תשלום הוצאות הנתבע 3

יופקד הסכום האמור, יימשך ההליך במלואו בפני
. לא יופקד הסכום עד למועד האמור יועבר התיק לעיוני לצורך דחיית התביעה ככל שהיא מתייחסת לנתבע 3.
3
נקבע לת.פ.י ליום 6.6.12.

המזכירות תתבקש לשלוח העתק החלטתי זו לצדדים
ניתנה היום, י' סיוון תשע"ב, 31 מאי 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 9803-09/11 אהרון לוי רחובות בע"מ, נסים אורי לוי נ' רחל כהן (פורסם ב-ֽ 31/05/2012)