פסקי דין על אלון בכור |

6066-05/12 בפמ     30/05/2012




בפמ 6066-05/12 אלון בכור נ' מדינת ישראל








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו



30 מאי 2012

בפ"מ 6066-05-12 בכור נ' מדינת ישראל






בפני

כב' השופטת
דלית ורד


מבקשים

אלון בכור


נגד


נאשם

מדינת ישראל



החלטה

בפני
י בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש
], תשכ"א – 1961 (להלן-הפקודה)
.
רשיונו של המבקש נפסל למשך 60 ימים בגין תאונת דרכים שארעה ביום 14.5.12, שעה 08:30, ברחוב לה גרדיה בתל אביב, בה נפגעה קשה הולכת רגל.

על פי הלכה, מוטל על בית המשפט הדן בבקשה זו לבחון האם מתקיימים שני רבדים; האחד, האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש
,
בעבירה המיוחסת לו. והשני, האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו של המבקש, כאשר המסוכנות נבחנת על רקע העבר התעבורתי ונסיבות האירוע הספציפי גם יחד.

ב"כ המבקש טען, כי לא קיימות ראיות לכאורה לביסוס אחריותו של המבקש לאירוע התאונה.
המבקש נהג במשאית במהירות איטית ועמד בפקק, כך שלא היה בנהיגתו משום קלות ראש. לפני המשאית נסע רכב שהסיע עגלה מאחוריו, והסתיר את שדה הראיה של המבקש. לטענתו, איש מהעדים לא ראה את הולכת הרגל לפני התאונה פרט לעד אחד. עוד נטען, כי פסילת רשיון נהיגתו של המבקש אינה מידתית ומהווה ענישה בטרם עת, בעוד שמדובר בנהג מקצועי שעברו אינו מכביד, הוא מטפל באמו חולת הסרטן ומפרנס 5 נפשות.

ב"כ המשיבה טענה, כי אין מחלוקת שהמבקש לא הרגיש כי דרס את הולכת הרגל. העובדה שבעת האירוע, היה פקק תנועה פועלת לרעתו של המבקש. לטענתה מדובר בנסיבות קשות מאד, ובהולכת הרגל שרגליה נקטעו עקב התאונה. ובנסיבות אלה מן הראוי שבית המשפט ישאיר על כנה את החלטת הקצין הפוסל.
ראיות לביסוס אחריותו של המבקש לאירוע התאונה
:

בשלב הנוכחי טרם הסתיימה חקירת התאונה ועדיין לא הוכן דוח בוחן. בנסיבות אלה לא נדרשות ראיות בעוצמה זהה לראיות לכאורה לצורך הגשת כתב אישום, אלא די בראיות בעוצמה פחותה לביסוס אחריותו של המבקש
ראה בש"פ 2950/99 יצחק ניניו נ' מדינת ישראל
.

לפי חומר הראיות, המבקש נהג במשאית ברחוב לה גרדיה מכיוון מערב למזרח, ובהיותו במרחק של 42 מטר לערך מהצומת המרומזר עם שד' המעפילים פגע בהולכת רגל בת 85 שחצתה את הכביש שלא במעבר חצייה, מימין לשמאל כיוון נסיעתו. הולכת הרגל פונתה לבית החולים במצב קשה מאוד.

בסקיצה שערך הבוחן רועי שפיגלר, נאמר כי בעת האירוע מזג האויר נאה, אור יום, ראות טובה, כביש אספלט תקין ויבש וללא שיבושים. המסקנות אותן קבע הבוחן הן: ניתן להבחין בהולכת הרגל כאשר היא עומדת על המדרכה בצד ימין ממראה חזית וממראה ימין עליונה, כאשר הולכת הרגל יורדת מהמדרכה ניתן לראותה על הכביש ממראת המצויה בחזית וניתן לראות את ראשה כאשר היא נמצאת בצידו השמאלי קדמי של הרכב.

מסרטון הוידאו שצולם
במקום התאונה עולה כי המשאית הינה כבדה ומאסיבית במיוחד. למשאית ארבע זוגות גלגלים בכל צד.
רקמות דם ובשר נמצאו לכל אורך הגלגלים בצד שמאל של המשאית החל מהגלגלים הקדמיים ועד לגלגלים האחוריים. בסרטון הוידאו הצביע המפקח שי אשכנזי, על "הנזק במשאית בצידה השמאלי מעיכה קלה בחזית/בטמבון". הבוחן רועי שפיגלר ציין גם הוא בסקיצה שערך, את קיומה של מעיכה בטמבון הקדמי מצד שמאל בגובה של 0.44 ס"מ עד 0.58 ס"מ מהקרקע.

עד הראיה, גוטמן דורון, מסר בהודעתו כי נסע בנתיב השמאלי ברחוב לה גרדיה שהיה בכיוון נסיעתו של המבקש. תנועת כלי הרכב נעצרה עקב רמזור אדום וכשהתחלף הרמזור לירוק החלו בנסיעה. באותה עת, הבחין כי המשאית הפילה אישה מבוגרת שהייתה בסמוך לפינה השמאלית קדמית של המשאית. המשאית המשיכה בנסיעה, מבלי שנהגה שם לב לפגיעה בהולכת הרגל.
עד הראיה, גנדור גבריאל, שנסע לפני הנאשם ברכב מסוג איסוזו, מסר בהודעתו כי ראה אישה בין הגלגליים השמאליים של המשאית. מיד בלם את רכבו וסימן למבקש לעצור, אך המבקש צפצף לו להמשיך ולנסוע. מכאן הבין העד כי המבקש לא הבחין בהולכת הרגל.

עד הראיה, גרפי רועי, נסע באופנוע בנתיב הימני בכיוון נסיעת הנאשם, והבחין בהולכת הרגל כשהיא יורדת מהמדרכה הימנית לעבר הכביש. לאחר מס' שניות הבחין בהולכת הרגל כשהיא שרועה על הכביש בנתיב הימני כשראשה לעבר הנתיב השמאלי וגפייה התחתונות מתחת למשאית. נהג המשאית המשיך בנסיעה. העד עקף את המשאית וסימן למבקש לעצור, בעוד המבקש כלל לא הבחין בהולכת הרגל.

מכאן עולה, כי רכבים עמדו לפני רמזור אדום, היה פקק תנועה וגם המשאית עצרה. ניתן להבין כי הולכת הרגל החלה לחצות את הכביש בעת שהתנועה עצרה. כאמור, נמצאו רקמות דם על הגלגלים
הקדמיים השמאליים
של המשאית. ממצא זה תואם את עדותו של העד דורון גוטמן, לפיה המשאית הפילה את הולכת הרגל שעה שזו הייתה בקצה הקדמי שמאלי של המשאית. רגליה של הולכת היו מתחת למשאית אך המבקש המשיך בנסיעה ופגע בה גם עם הגלגלים האחוריים
של המשאית. המבקש מצידו לא טען כי הסתכל במראות בטרם החל בנסיעה או נקט באמצעי זהירות כלשהו בעוד שהיה עליו לעשות כן, שעה שמדובר במשאית גבוהה. הוא המשיך בנסיעה ואף צפר לרכב שלפניו שימשיך בנסיעה, למרות שחש כי המשאית פגעה בדבר מה. די בכל אלה כדי להצביע לכאורה על רשלנות מצידו של המבקש.

נדגיש, כי מדובר בכלי רכב גדול וכבד אשר בעת האירוע נשא עליו משקל רב שגרם לפגיעה קשה בהולכת הרגל.


מסוכנות

בפסיקה נקבע כי ראוי כי שנהג אשר גרם לתאונת דרכים קשה, יעבור תקופת צינון בטרם יחזור וינהג.

מדובר במבקש המחזיק רשיון נהיגה משנת 1982 שלחובתו 39 עבירות תעבורה. אף שאין בעברו תאונת דרכים, עברו כולל בין היתר: עבירות מהירות, אי ציות לתמרור עצור, אי ציות לרמזור ואי נקיטת אמצעי בטיחות. אין מדובר בעבר תקין, הגם שהרשעתו האחרונה של המבקש הינה משנת 2005.
בסופו של יום, לנוכח נסיבותיה הקשות של התאונה והפציעה הקשה שנגרמה בה, העובדה שהמבקש לא הבחין בהולכת הרגל טרם החל בנסיעה והמשיך בנסיעה תוך שהוא פוגע שוב בהולכת הרגל, דעתי היא כי יש לדחות את הבקשה לקיצורה של הפסילה המנהלית.


5129371
54678313

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום,
ט' סיוון תשע"ב, 30 מאי 2012, במעד באי כוח הצדדים.







בפמ בית משפט לתעבורה 6066-05/12 אלון בכור נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 30/05/2012)