פסקי דין על יצחק גיל פלדמן | פסקי דין על עובד יוסף

16294-05/10 תאק     30/05/2012




תאק 16294-05/10 יצחק גיל פלדמן נ' עובד יוסף








בית משפט השלום בחיפה




תא"ק 16294-05-10 יוסף נ' אליקישוילי ואח'

תיק חיצוני:


בקשה מס'
10

בפני

כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני


המבקש/הנתבע 2

יצחק גיל פלדמן


נגד


המשיב/התובע

עובד יוסף


החלטה


בעניין : בקשה לביטול

פסק דין

1.
בחודש מאי 2010 הגיש התובע תביעה בסדר דין מקוצר נגד אברהם אליקשווילי (להלן:"אברהם") ע"ס 474,000 ש"ח להחזר הלוואה אותה נתן התובע לאברהם בהתאם להסכם הלוואה מיום 31.5.05 (להלן:"הסכם ההלוואה"). על פי הסכם ההלוואה הלווה התובע לאברהם 300,000 ש"ח אותם התחייב אברהם להחזיר לתובע לא יאוחר מיום 31.8.07 בצירוף ריבית שנתית בשיעור של 12%. עוד נקבע בסעיף 4 להסכם ההלוואה כי להבטחת פירעון ההלוואה והריבית, מסר אברהם לתובע שטר ביטחון חתום על ידו.

2.
בד בבד עם הגשת התביעה ביקש התובע להטיל עיקול על זכויותיו של המבקש בדירה ברחוב פלמ"ח 9 בחיפה (להלן:"הדירה"). בקשה זו שהוגשה במעמד צד אחד, נדחתה בהחלטתי מיום 10.5.10 וערעור על ההחלטה נדחה אף הוא ב

פסק דין
מיום 26.5.10.

3.
בעקבות דחיית הערעור הוגשה בקשה לתקן את כתב התביעה על ידי צירופו של המבקש כנתבע נוסף. הבקשה התקבלה וביום 11.7.10 הוגש כתב תביעה מתוקן.

4.
בכתב התביעה המתוקן נאמר בסעיף 6 כי לאור סכום ההלוואה סוכם כי אברהם יתן לתובע בטוחה נוספת מעבר לשטר הביטחון בדמות רישום הערת אזהרה על דירת המבקש. הוצגו מסמכים לפיהם המבקש חתם על כתב התחייבות ביום 31.5.05 בפני
י עו"ד ויסאם אל טואפשי (להלן:"ויסאם") במסגרתו הסכים לרישום הערת אזהרה לטובת התובע וכן כי אם אברהם לא יחזיר את ההלוואה יחד עם הריבית, יוכל התובע למכור את הדירה כדי לסלק את מלוא החוב של אברהם כלפיו. כמו כן, צורף מסמך ממנו עולה כי נרשמה הערה על צורך בהסכמה לפי סעיף 128 לחוק המקרקעין ביום 1.6.05 ונסח טאבו שהופק באמצעות האינטרנט , המלמד על מחיקת ההערה.

5.
על בסיס כתב התביעה המתוקן חידש התובע את בקשתו להטיל עיקול על זכויות המבקש בדירה .
גם בקשה זו נדחתה בהחלטתי המנומקת מיום 11.7.10. בין יתר הנימוקים ציינתי כי לא ניתן מענה לתמיהות עליהן הצביע ערכאת הערעור בפסק הדין מיום 26.5.10 בכל הנוגע לעילת התביעה של התובע נגד המבקש. עוד הדגשתי את השיהוי בהגשת הבקשה ואת כך שמבקש העיקול לא פרס בפני
בית המשפט תמונה עובדתית מלאה ככל שניתן באשר לנסיבות העובדתיות שבבסיס הבקשה.

6.
המבקש קיבל את כתב התביעה המתוקן והגיש ביום 5.5.11 בקשה למחיקת כותרת. בקשה זו נדחתה במנומק בהחלטתי מיום 22.6.11. באותה החלטה הבהרתי למבקש כי עליו להגיש בקשת רשות להתגונן לא יאוחר מיום 5.9.11.

7.
אין מחלוקת כי המבקש קיבל החלטה זו בסמוך לאחר שניתנה ולא הגיש בקשת רשות להתגונן במועד שנקבע. לפיכך, ניתן ביום 8.9.11

פסק דין
בהעדר הגנה נגד המבקש המחייבו לשלם את מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין.

8.
המבקש הגיש בקשה לביטול

פסק דין
. בכל הנוגע לסיבת המחדל מסביר המבקש כי העביר את בקשת הרשות להתגונן לטיפול עורך דין אך הבקשה לא הוגשה בעוד המבקש סבר שהעניין מטופל. רק דיון היום ובתשובה לשאלה ישירה בעניין זה , סיפר המבקש לראשונה כי אותו עו"ד אליו פנה הוא עו"ד מאהר עבד אל רחמן (להלן:"מאהר"), אשר רק סייע לו בהכנת כתבי הטענות. עוד התברר לראשונה בדיון כי המבקש לא כל כך מבין מהי בקשת רשות להתגונן.

9.
ב"כ המבקש טוען כי למרות שלא נפל פגם בהמצאה יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק וזאת בשל מעמדה של זכות הגישה למערכת השיפוטית כזכות חוקתית. לא מצאתי כי המקרה שלפנינו הוא אחד המקרים יוצאי הדופן בהם יש מקום לבטל

פסק דין
שניתן כדין מחובת הצדק. במקרה שלפנינו המבקש התרשל בקיום חובותיו הדיוניות כבעל דין , התרשלות רבתי הגובלת בזילזול בחובותיו כבעל דין. המבקש קיבל החלטה המורה לו להגיש בקשת רשות להתגונן עד מועד מסוים. חלפו למעלה מחודשיים בין המועד בו קיבל המבקש את ההחלטה לבין המועד האחרון בו היה עליו להגיש את בקשת הרשות להתגונן. המבקש הלך למשרדו של עו"ד מאהר אשר סייע לו בהכנת הבקשה למחיקת כותרת, השאיר את המסמכים על שולחנו של עו"ד מאהר ואפילו לא טרח להתקשר לעו"ד מאהר כדי לשאול אותו מה עשה עם המסמכים והאם הבקשה הוגשה ( עמוד 3, שורות 16 – 17).

10.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים בנוגע לסיבת המחדל , הגעתי לכלל מסקנה לפיה מחדליו של המבקש אינם מגיעים כדי זילזול בחובותיו כבעל דין במידה המצדיקה להותיר על כנו

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה , המחייב את המבקש לשלם סכום העולה על חצי מיליון ₪ מבלי לבחון כלל את טענות ההגנה.

11.
אכן התרשמתי כי המבקש לא גילה את כל האמת במסגרת הבקשה וגם בעדותו היום גילה טפח והסתיר טפחיים. יחד עם זאת, לא התרשמתי כי המבקש התעלם באופן שיטתי ומופגן מחובותיו כבעל דין. המבקש הגיש בקשה למחיקת כותרת שנדחתה .
המבקש פנה לטענתו לאותו עו"ד שסייע לו בהכנת הבקשה למחיקת כותרת כדי שיסייע לו בניסוח בקשת הרשות להתגונן. בית המשפט לא הצליח לקבל הסבר מניח את הדעת כיצד יכול היה עו"ד מהאר לפרט טענות הגנה במסגרת בקשת רשות להתגונן בלי שהמבקש התייצב במשרדו למטרה זו. יחד עם זאת, לא אוכל לשלול את גרסת המבקש כאשר אמר שהוא לא כל כך מבין מהי בקשת רשות להתגונן (עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 4).

12.
באשר לסיכויי ההגנה, טען המבקש בבקשה כי הוא לא מכיר את התובע ומעולם לא היה לו מגע עימו. עוד טען המבקש כי לא חתם על כתב ההתחייבות שהעתק ממנו צורף לתביעה והחתימה המתיימרת להיות חתימתו הינה מזוייפת. המבקש טען כי מעולם לא העמיד את דירתו כבטוחה להחזר ההלוואה ולא חתם על הסכמה לרישום הערה כלשהי על הדירה מלבד משכנתא רשומה. לאחר שגירסה זו עמדה במבחן החקירה הנגדית אין מנוס מהמסקנה לפיה התגלו סתירות בגירסה, נמצאו אי התאמות ומדובר בגירסה הלוקה בהעדר פירוט , כפי שיפורט להלן.

13.
באשר לטענה לפיה החתימה על כתב ההתחייבות מזויפת, לא ידע הנתבע להסביר מדוע לא פנה לעו"ד ויסאם כדי לברר כיצד הוא אישר את חתימתו מבלי שהופיע בפני
ו. התברר כי המבקש לא הגיש תלונה במשטרה על זיוף. כידוע, זיוף אינה מילת קסם הפותחת בפני
מי שמבקש רשות להתגונן את שערי בית המשפט. כך בפרט כאשר הטענה מועלית לראשונה במסגרת בקשה לביטול

פסק דין
שניתן כדין.

14.
התברר כי המבקש לא דייק בלשון המעטה בסעיף 7 ו' לתצהירו , כאשר טען כי מעולם לא חתם על מסמך כלשהו , המאפשר רישום הערת אזהרה על הדירה. כאשר הוצג למבקש נסח טאבו עדכני לפיו נרשמה הערת אזהרה ביום 22.8.11, כחודשיים לפני חתימתו על התצהיר, על הדירה לטובת מ.אמיר הכרמל פיננסים בע"מ, אישר המבקש כי הערה זו נרשמה כדין. המבקש הסביר כי לא הזכיר הערה זו במסגרת תצהירו כיוון שהתכוון רק להערות שנרשמו לפני הדיון בתיק זה. לא ניתן לקבל הסבר שכזה כאשר הוא מובא מפיו של מבקש מיוצג.

15.
המבקש בחר שלא להשיב בכתב לאמור בתגובת התובע בכל הנוגע לקשר הממושך בין המבקש לבין אברהם. אמנם הטענות העובדתיות שבתגובה לא נתמכו בתצהיר אך צורפו לתגובה

פסק דין
והחלטה שיש להם רלוונטיות לעניין זה. רק בחקירתו הנגדית נזכר המבקש לספר כי הוא מכיר את אברהם מזה כ – 10 שנים כאשר במשך שבע או שמונה שנים עשה אברהם שימוש בחשבונו הפרטי של המבקש כדי לעקוף את ההגבלה שהוטלה על חשבונו של אברהם. המבקש עשה כן רק לאחר שהופנה לפרוטוקול של חקירה נגדית בדיון בפני
כב' השופט עמית , שם הודה לפי הנטען כי העמיד את חשבון הבנק הפרטי שלו לרשותו של אברהם כדי שיעשה בו שימוש לצרכיו (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 9 – 30).

16.
חרף כל האמור לעיל, לא מצאתי לנכון להגיע למסקנה לפיה המבקש לא עמד ברף הנדרש כדי להצדיק ביטול של פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. התובע קיבל שלוש החלטות מנומקות (שתיים של מותב זה ואחד של ערכאת הערעור) המצביעות על קשיים בעילת התביעה של התובע כנגד המבקש. חרף האמור בהחלטות אלה, בחר התובע שלא לצרף תצהיר לתגובה, שלו או של מי מטעמו. כמו כן, עד לשלב זה התרשמתי כי התובע לא פרש את כל הידוע לו ומצוי בשליטתו בכל הנוגע למערכת היחסים המסועפת בין התובע לבין הנתבעת בתיק זה. התובע בחר להתמקד בתגובה בסתירות שבגרסתו של המבקש. גם כאשר התובע בחר בסעיף 11 לתגובה להציג בפני
בית המשפט תמונה שלמה, בפועל התמונה שהוצגה היא חלקית בלבד. כך למשל, טען התובע כי ביום 2.6.05 העביר באמצעות אישתו סך של 50,000 ₪ שהוא חלק מהסכום הכולל של 300,000 ₪, ישירות לחשבונו של המבקש ואף צירף מסמך של הבנק הבינלאומי
הראשון לעניין זה. לא ברור עד לשלב הזה מדוע טענת התובע לפיה חלק מכספי ההלוואה הועברו במישרין למבקש עצמו לא מצאה את ביטויה בכתב התביעה המקורי או בכתב התביעה המתוקן והועלתה לראשונה בתגובה לבקשה לביטול פסק הדין. כמו כן, לא ברור מדוע לא הוצגו מסמכים המראים כיצד ולמי הועבר יתרת סכום ההלוואה בסך
250,000 ₪ בהתאם להסכם ההלוואה. לאור טענתו של המבקש שלא נסתרה לפיה חשבונו שימש צינור להעברת כספים מצדדי ג' לאברהם, יש צורך בהליך משפטי מלא כדי לברר בין היתר כיצד הועברו כספי ההלוואה, למי הועברו הכספים ומתי.

17.
יחד עם זאת, אני סבור כי המשקל המצטבר של המחדלים הדיוניים של המבקש והליקויים שנמצאו בטענות ההגנה שהעלה, מצדיק הן את חיובו בהוצאות ההליך שבפני
י והן את התניית ביטול פסק הדין בהפקדת סכום כסף משמעותי בקופת בית המשפט. בכל הנוגע לסכום ההפקדה, מצאתי לנכון להתחשב מחד בטענות ב"כ המבקש בדבר מצבו הכלכלי הקשה של המבקש ומאידך בעדותו של המבקש לפיה מכר לאחרונה דירה תמורת 1.2 מיליון ₪ מתוכם קיבל 400,000 ₪ אשר שימשו בין היתר להחזר חוב למר רפי ביהם, חוב שלפי טענת המבקש נוצר על ידי אברהם בנסיבות דומות לנסיבותיו של תיק זה.

18.
בשלב הסיכומים ביקש ב"כ התובע כי ככל שפסק הדין יבוטל יותנה הביטול בהטלת עיקול על יתרת הסכום שאמור הנתבע לקבל מהחברה שרכשה את ביתו. לא מצאתי לנכון להעתר לבקשה זו בנסיבותיו של תיק זה. ראשית, כפי שטען ב"כ המבקש, דרך המלך להטלת עיקול היא בהגשת בקשה מסודרת ומנומקת. שנית, כאמור לעיל בתיק זה כבר נדחו שתי בקשות להטלת עיקול על הדירה. לא מצאתי כי נקודת האיזון השתנתה במידה המצדיקה ליתן סעד דרסטי שכזה.

19.
אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש ביום 8.9.11 ונותן למבקש רשות להתגונן בכפוף לכך שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט סך של
20,000 ₪ וזאת לא יאוחר מיום 1.9.12. כמו כן אני מחייב את המבקש לשלם לתובע באמצעות ב"כ התובע את הוצאות ההליך שבפני
בגובה הפיקדון שהפקיד המבקש בקופת בית המשפט כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין. סכום זה בסך של 2000 ₪, על פירותיו , יועבר על ידי המזכירות לב"כ התובע.



ניתנה היום, ט' סיון תשע"ב, 30 מאי 2012, בהעדר הצדדים.












תאק בית משפט שלום 16294-05/10 יצחק גיל פלדמן נ' עובד יוסף (פורסם ב-ֽ 30/05/2012)