פסקי דין על מרדכי נחמני | פסקי דין על אברהם גיל | פסקי דין על פסק דין | פסקי דין על היו חברים טובים ושניהם דרים בבית גיל הזהב ולמרות הידידות ואח' |

13671-10/11 תק     24/05/2012




תק 13671-10/11 מרדכי נחמני נ' אברהם גיל,

פסק דין
, היו חברים טובים ושניהם דרים בבית גיל הזהב ולמרות הידידות ואח'








בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



ת"ק 13671-10-11 נחמני נ' גיל






בפני

כבוד השופט בדימוס
גדעון
ברק


התובע

מרדכי נחמני


נגד


הנתבע

אברהם גיל



פסק – דין


1.
התובע והנתבע היו חברים טובים ושניהם דרים בבית גיל הזהב ולמרות הידידות, הגיש התובע תביעה זו נגד הנתבע, בטענה, שהתובע נתן לנתבע, מדי פעם, הלוואות כספיות על מנת שהנתבע ירכוש סחורה לעסקו, אך הנתבע לא החזיר לתובע את הסכום שהלווה לו – גם לאחר שהתובע דרש זאת ממנו.
התובע מעלה טענות נוספות כנגד הנתבע, טענות הגובלות באלימות פיזית, אך אין עניין זה נושא לדיון בתיק זה, אלא השאלה השנויה במחלוקת בתיק זה היא, האם באמת הלווה התובע לנתבע כספים בסכום כולל של 6,500 ₪ - סכום אותו תובע התובע מהנתבע.

2.
הנתבע הגיש כתב הגנה, המכחיש קבלת הלוואה וכפועל יוצא מזה, מכחיש הנתבע קיום חוב כלשהו לתובע.
הנתבע מעלה בכתב ההגנה, את טיב החברות ביניהם, מבלים ואוכלים ביחד. בכתב ההגנה, מייחס הנתבע את מירב טענותיו כנגד טענות התובע בדבר התקיפה כלפיו ומכחיש את הטענה, שתקף בצורה כלשהי את התובע ומוסיף, שלא רק שלא תקף, אלא שתמיד עזר לתובע.
בהתייחס להלוואה, טוען הנתבע, שלא קיבל הלוואה כלשהי מהתובע לצורך עסקו ומציין, שהיה לו עסק לפני 4 שנים וכיום אין לו עסק ואין לו רישיון לעסק.
הנתבע סבור, שהגשת תביעה זו הוגשה מהסיבה, שהנתבע החליט לנתק קשר עם התובע ואף הגיש נגדו תלונה במשטרה.

3.
העולה מכתבי הטענות הוא, שאין לי ספק, שבין הצדדים למשפט זה שררו יחסי חברות, תוך עזרה הדדית. חברות זו באה לידי ביטוי בדברי התובע הטוען: "הבן אדם הזה הוא כמו אח שלי" ואילו הנתבע מבטא חברות זו באופן כזה, שתמיד היה עוזר לתובע, הולך איתו לרופא, מבלים ואוכלים ביחד, עוזר לו בעריכת קניות – ממש שני חברים הדרים בסמיכות אחד ליד השני בהוסטל בנס-ציונה.
מהמשך הדברים עולה, שבשלב מסוים פסקה החברות, התובע הלין כנגד הנתבע על מעשי אלימות שנהג כלפיו וגם הנתבע הלין כנגד התובע ואף הגיש תלונה במשטרה בגין אירוע שאירע ביום 7.8.11 וכמו כן, מעלים הצדדים טענות – זה כנגד זה – על אירועים שאירעו תוך משחקי קלפים, אשר גרמו להם להרוויח אך גם להפסיד ואין בדעתי להיכנס או לקבוע ממצאים בעניין זה, משום שאין זה נושא הדיון.
(ראה תלונת הנתבע מיום 30.8.11 שצורפה לכתב ההגנה).

4.
תביעתו של התובע חייבת להיבחן לאור מכלול הטענות של כ"א מהצדדים והשאלה היא האם התובע הוכיח תביעתו והאם הוכיח שאכן נתן הלוואה לנתבע בסכום של 6,500 ₪.
בשאלה זו, מצויה בפני
עדותו של התובע מזה ועדותו של הנתבע מזה ומאחר ועסקינן בעדות מול עדות, יש לנהוג בזהירות בשקילת עדויות כ"א מהצדדים.
לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את העדויות ואת המסמכים שצרף הנתבע לכתב ההגנה, הגעתי למסקנה, שהתובע לא הרים הנטל המוטל עליו על מנת להוכיח – במידת ההוכחה החלה עליו והדרושה במשפט אזרחי- מתן הלוואה על סכום כה מדויק של 6,500 ₪ או הלוואת סכום אחר ולכן, החלטתי שדין תביעת התובע להידחות – זאת מהנימוקים הבאים:

א.
א)
התובע לא הוכיח מתן הלוואה כלשהי לנתבע. כפי שעולה מדברי התובע, הוא נתן לנתבע כספים מדי פעם אשר הצטברו לסך של 6,500 ₪, אך התובע לא הציג רישום כלשהו על סכום כלשהו שנתן לנתבע. התובע גם לא ציין בכתב התביעה וגם לא בבית המשפט, מה הם מועדי מסירת סכומי הלוואה וכל שציין התובע בכתב התביעה הוא, שהוא הלווה לתובע כספים על מנת לאפשר לתובע לקנות סחורה לעסקו.

ב)
כפי שציינתי לעיל, התובע לא ציין מתי מסר כספים לתובע ולעומת זאת הוכיח הנתבע (באמצעות מסמך שצרף לכתב ההגנה), שביום 17.1.08 הודיע הנתבע לרשות המסים על סגירת העסק ולכן, מתעורר הספק בדבר נכונות טענת התובע, שהוא הלווה לתובע כספים לשם רכישת סחורה עבור עסק שלא היה קיים.

ג)
זאת ועוד, הנתבע הוכיח, שאכן היה זקוק להלוואה והוא גם קיבל הלוואה, אך לא מהתובע אלא קיבל הלוואה מ"עמית"- העמותה לרווחת האזרח הוותיק בנס-ציונה ובמסמכים שצרף התובע לכתב ההגנה, אף מפורטים הסכומים שהחזיר בגין ההלוואה שקיבל מהעמותה הנ"ל.

ב.
א)
תובע המגיש תביעה, אינו יכול להסתפק בטענה סתמית, שמאן דהוא חייב לו כסף ולנקוב בסכום החוב מבלי לפרט בכתב התביעה או בבית המשפט מה סכום ניתן מפעם בפעם, מתי ניתנו הסכומים והתובע גם לא הביא עד כלשהו, אשר ראה בשלב כלשהו, שהוא אכן הלווה לנתבע כספים.
התובע הסתפק בהגשת תביעה סתמית על ידי ציון סכום סתמי שהלווה לנתבע עבור רכישת סחורה, מבלי להוכיח אף פרט מפרטי התביעה.

ב)
מעדותו של התובע בבית המשפט עולה, שאכן ההלוואה לא ניתנה בסכום אחד, אלא: "כל פעם הייתי נותן לו מתי שהוא רוצה". (עמ' 1 לפ',ש' 13- 14).
התובע מעיד גם, שכל הזמן היה הנתבע מחזיר לו וכדבריו: "נתתי לו ארבע שילם לי, נתתי לו שלוש והחזיר לי". (שם, ש' 15- 16).
אם התובע לא ערך רישום על מתן כספים ועל החזרת הכספים – כיצד יכול התובע להוכיח שהחוב הבלתי מסולק הוא 6,500 ₪?

5.
במאזן ההסתברויות בין טענות התובע ובין טענות הנתבע, לא הצליח התובע להרים הנטל במידה הדרושה במשפט אזרחי ובמקרה זה, היות ומצויה בפני
עדות מול עדות
וכאשר כל עדות סותרת את זולתה, הרי שבמקרה כזה היה על התובע לשכנע את בית המשפט שמאזן ההסתברויות של מתן ההלוואה מגיע לפחות לשיעור של 51% והיות והתובע לא הרים נטל זה ולאור הנימוקים שגם פורטו ב

פסק דין

זה, אני מחליט לדחות את תביעת התובע.
לאור תוצאה אליה הגעתי, הרי שמן הדין היה שאחייב את התובע בהוצאות, ברם לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה, לאור יחסי החברות בעבר, החלטתי שלא לחייב התובע בהוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום 24.5.12 (ג' בסיוון התשע"ב) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 13671-10/11 מרדכי נחמני נ' אברהם גיל,

פסק דין
, היו חברים טובים ושניהם דרים בבית גיל הזהב ולמרות הידידות ואח' (פורסם ב-ֽ 24/05/2012)