Google

עו"ד יוחנן בלש כונס נכסים - דוד אזולאי, דניאל אזולאי, כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

פסקי דין על עו"ד יוחנן בלש כונס נכסים | פסקי דין על דוד אזולאי | פסקי דין על דניאל אזולאי | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' |

33600-02/11 פשר     14/06/2012




פשר 33600-02/11 עו"ד יוחנן בלש כונס נכסים נ' דוד אזולאי, דניאל אזולאי, כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'










בית המשפט המחוזי מרכז

פש"ר 33600-02-11
אזולאי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'
פש"ר 33656-02-11



14 יוני 2012




6

לפני
כב' השופט
יחזקאל קינר


מבקש

עו"ד יוחנן בלש – כונס נכסים


נגד

משיבים
1. דוד אזולאי
2. דניאל אזולאי
3. כונס נכסים
רשמי תל אביב
4. עינת רוזנצויג (נאמנה)

החלטה



1.
המבקש עותר לביטול חלקי של פסק דינו של כב' השופט מנהיים מיום 3.1.12. במסגרת פסק הדין שהכריז על המשיבים 1-2 (להלן: "החייבים") פושטי רגל, הורה כב' השופט מנהיים על העברת כספי התמורה של נכס החייבים שנמכר במסגרת כינוס נכסים בהוצל"פ (להלן: "הנכס") לקופת פשיטת הרגל, למעט הוצאות המכר ושכ"ט הכונס כפי שאושרו/יאושרו על ידי רשמי ההוצאה לפועל. כב' השופט מנהיים הוסיף וקבע כי בטרם יחולקו הכספים בין הנושים שהגישו תביעות חוב במסגרת הליך פשיטת הרגל, יוכלו כונס הנכסים והנושה אשר לבקשתו מונה הכונס, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק"), להגיש בקשות לעניין אופן חלוקת הכספים.

כונס הנכסים עותר לבטל אותו חלק של פסק הדין שהורה על העברת הכספים לקופת פשיטת הרגל, ולהורות כי מקופת הכינוס יועברו בראש ובראשונה הכספים הדרושים לכיסוי מלוא החוב בתיק ההוצל"פ שפתח הבנק, וכי רק יתרת הכספים תועבר לקופת פשיטת הרגל.

2.
אינני סבור כי ניתן לראות אותו חלק של פסק הדין כהחלטה שניתנה במעמד צד אחד כטענת המבקש. אמנם, מקובל עלי כי המבקש לא ידע כי במסגרת הדיון שהתקיים בבקשת החייבים להכריז עליהם פושטי רגל, תינתן החלטה בבקשתו למתן הוראות בדבר חלוקת כספי תמורת המכר, ואולם, החלטה זו ניתנה לאחר עיון בבקשה ובתגובה ובלא שהוגשה תשובה לתגובה. לא היה הכרח כי תינתן במסגרת אותו דיון, אליו לא התייצב המבקש, ויכולה היתה היא להינתן שלא במסגרת הדיון. העובדה כי ניתנה במהלך דיון שנקבע לעניין אחר ובו לא השתתף המבקש, איננה מביאה לכך שתיקרא "החלטה במעמד צד אחד".

3.
ואולם עניינית, אני סבור שיש מקום לשינוי אותה החלטה. יצויין כי אותה החלטה לא הכריעה בבבקשת המבקש, אלא רק דחתה את ההכרעה בה לאחר בדיקת תביעות החוב של הנושים. סבורני כי אין מקום להשהות את הטיפול בבקשה זו, כפי שיובהר להלן.

4.
סעיף 91 (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") קובע כי:

"נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל לגבי נכסים של חייב, לרבות עיקול חוב המגיע לחייב, לא יוכל ליהנות מההוצאה לפועל לעומת הנאמן אלא אם השלים אותה לפני יום מתן צו הכינוס ולפני שנודע לו כי הוגשה בקשת פשיטת רגל או כי החייב עשה מעשה כאמור בסעיף 72(2)".

מקובלת עלי עמדת המבקש כי הליכי ההוצאה לפועל שננקטו על ידו למכירת נכס המקרקעין של החייבים (להלן: "הנכס") הושלמו במובנו של סעיף 91(א) לפקודת פשיטת הרגל, שהרי סעיף 91(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי לגבי נכסים, השלמת ההוצאה לפועל היא בתפיסתם ומכירתם. לעניין זה ר' גם רע"א 4941/06 אלפסי נ' עו"ד נאמן (16.7.06); פש"ר (ב"ש) 5276/09 לחכים נ' עו"ד בודה (2.11.10).

בענייננו, מכר הנכס אושר ביום 13.12.10 על ידי רשמת ההוצאה לפועל. תמורת הנכס הושלמה במלואה לידי הכונס ביום 23.1.11 ובאותו יום נמסרה ההחזקה בנכס לרוכשיו. צו אישור המכר ניתן על ידי רשמת ההוצאה לפועל ביום 21.2.11. כל המועדים הללו קדמו ליום מתן צו כינוס הנכסים (28.6.11). לא נטען גם לידיעת הבנק על כך שהוגשה בקשה פשיטת רגל או כי החייב עשה מעשה לפי סעיף 72(2) לפקודת פשיטת הרגל, מה גם שבקשת פשיטת הרגל הוגשה ב-17.2.11, דהיינו לאחר תשלום תמורת המכר ומסירת ההחזקה.

5.
משמעות האמור לעיל היא כי גם חלוקת כספי התמורה צריכה להיעשות לפי הכללים שבחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), שכן אין מדובר בכספים השייכים לחייבים, אלא לנושיהם בתיקי ההוצאה לפועל.

6.
הכונס הגיש שתי בקשות לרשמת ההוצאה לפועל לגבי חלוקת הכספים, וזו קבעה כי עקב עיכוב ההליכים בשל צו כינוס הנכסים, על כונס הנכסים לפנות בבקשה למתן הוראות לבית המשפט המחוזי, וכך אכן עשה הכונס. החלטה זו בדין ניתנה, שכן יש להעמיד את כלל הנתונים בפני
בית משפט של פשיטת רגל על מנת שיתן החלטתו לאחר מכן.

7.
לאחר שקילת הנתונים הנ"ל, הגעתי כאמור למסקנה כי גם חלוקת הכספים צריכה להתבצע לפי דיני ההוצאה לפועל ולא לפי דיני פשיטת הרגל. עם זאת, חלוקת הכספים הנ"ל כפופה להוראות סעיף 91(א) לפקודת פשיטת הרגל, דהיינו רק

נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל לגבי נכסים של חייב

,

יוכל ליהנות מהתמורה שהתקבלה בגין אותם נכסים, ולא נושים אחרים, אפילו מדובר בתיק איחוד (לדברי הכונס קיים תיק איחוד נגד החייבת ואין קיים תיק איחוד נגד החייב). מאחר שהנושה השלים את הליכי ההוצאה לפועל, כאמור לעיל, אין מקום להכפיף את העברת הכספים לאותו נושה לבדיקת תביעת החוב שלו על ידי הנאמנה, שכן הנושה גבה את הכספים עוד לפני מתן צו הכינוס. כאסמכתא לסכום החוב ישמש החוב בתיק ההוצאה לפועל נכון ליום מתן צו הכינוס, אלא אם פחת לאחר מכן.
לפיכך, חלוקת הכספים לבנק בלבד תבוצע לפי הוראות סעיפים 76 (א) ו-76(א1) לחוק ההוצאה לפועל, על-פי התייחסותם לזוכה שנקט בהליכים שהביאו לקבלת כספי התמורה ממכירת הנכס, וזאת על-פי החוב בתיק ההוצאה לפועל נכון ליום 28.6.11, ככל שלא פחת הוא מאז. יתרת הכספים תועבר לקופת פשיטת הרגל.

8.
המבקש יגיש תוך 10 ימים בקשה מפורטת לחלוקת הכספים, בהתאם לעקרונות שנקבעו לעיל, הנוקבת גם בסכומי החלוקה ויצורפו אליה אסמכתאות, ולאחר קבלת תגובות אכריע בבקשה זו.

9.
המזכירות תאחד את שני התיקים שבכותרת.

ניתן היום,
כ"ד סיון תשע"ב, 14 יוני 2012, בהעדר הצדדים.










פשר בית משפט מחוזי 33600-02/11 עו"ד יוחנן בלש כונס נכסים נ' דוד אזולאי, דניאל אזולאי, כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' (פורסם ב-ֽ 14/06/2012)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים