פסקי דין על נ.צ. גדעון שמיר | פסקי דין על אביטל אלדר | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים

38250-12/10 בל     11/06/2012




בל 38250-12/10 נ.צ. גדעון שמיר, אביטל אלדר נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בירושלים



ב"ל 38250-12-10 אלדר נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים






בפני

כב' השופט
דניאל גולדברג
נ.צ. (מ) גדעון שמיר


תובעת

אביטל אלדר
ע"י ב"כ עו"ד אשר אביטן


נגד


נתבע

המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים
ע"י ב"כ עו"ד דנה תמר-פרבר




פסק דין


התובעת, גב' אביטל אלדר
, הגישה תביעה זו נגד החלטת פקיד התביעות (אימהות) מיום 23.12.10, לפיה אושרה תביעת התובעת לדמי לידה כשכירה בעד 11 ימים בלבד, בשל הוראות סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי.
עובדות
התובעת, רופאה במקצועה, ילדה בן ביום 4.9.09.
עובד ללידה עבדה התובעת כשכירה כמרצה בבית הספר לסיעוד בבית חולים שערי צדק ובמכון לב. במקביל לעבודותיה כשכירה, עבדה התובעת כרופאה עצמאית בקופת חולים.
הנתבע קיבל מבית החולים הדסה עין כרם, בו ילדה התובעת, הודעה על הלידה ושילם לתובעת ביום 9.9.09 דמי לידה כעצמאית, על יסוד הנתונים שהיו מצויים בפני
ו, לפיהם התובעת היא עצמאית בלבד. במכתב הנתבע בדבר אישור התביעה נאמר כי "נבחנה ואושרה זכאותך לתשלום דמי לידה כעובדת עצמאית לתקופה מ-5.9.09 עד 11.12.09".
ביום 11.10.10 שלח הנתבע לתובעת דרישה לתשלום דמי ביטוח בגין הפרשי שומה ובעקבות בירור שיזמה התובעת היא גילתה שדמי הלידה ששולמה לה ביום 9.9.09 היו בעד עבודתה כעובדת עצמאית בלבד.
התובעת פנתה לנתבע ביום 8.11.10 בעניין אי רישומה כעובדת חרף העסקתה גם כשכירה, וביום 2.12.10 הגישה תביעה לדמי לידה כשכירה.
כאמור, פקיד התביעות אישר את תביעת התובעת באופן חלקי בלבד, בעד 11 ימים, על יסוד הוראת סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי.
במהלך הדיון בהליך, הסכים הנתבע לראות בפני
יתה של התובעת מיום 8.11.10 כ"תביעה", ושילם לה דמי לידה בעד 25 ימים נוספים.

המחלוקת

השאלה הטעונה הכרעה בהליך היא אם יש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת הפרשי דמי לידה בעד מלוא תקופת הזכאות לפי החוק, חרף הוראת סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי, על פיהן אין לשלם גמלת כסף בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה.
טענות התובעת לעניין זה הן:

א.
מכתבו של הנתבע מיום 9.9.09 נוסח באופן לא ברור והטעה אותה לחשוב שדמי הלידה המשולמים לה כוללים את דמי הלידה המגיעים לתובעת גם כשכירה. לעניין זה התובעת טוענת כי המלים "אושרה זכאותך לדמי לידה כעובדת עצמאית" נטעו בה את המחשבה שדמי הלידה הן בעד עבודתה כ"עובדת" וכן בעד עבודתה כ"עצמאית".

ב.
ניסיונה של התובעת כשכירה בבית חולים שערי צדק לימד אותה שמעסיקיה מגישים עבורה תביעה לדמי לידה כשכירה ולא עלה בדעתה שמוטל עליה להגיש תביעה לדמי לידה כשכירה.

ג.
בכל תקופת עבודתה כשכירה נוכו ממשכורותיה דמי ביטוח ועל כן מן הדין לזכותה במלוא דמי הלידה.

ד.
אי רישומה של התובעת כשכירה במחלקת אימהות של הנתבע נבע מטעות של הנתבע ועליו לשאת בתוצאות הטעות.

ה.
פקידי הנתבע התרשלו בכך שלא האיצו בתובעת להגיש את תביעתה מיד כשפנתה בבירור בעקבות הדרישה להפרשי דמי ביטוח מיום 11.10.10.

ו.
התקיימו בעניינה של התובעת תנאי סעיף 8 לחוק ההתיישנות שכן נעלמו מעיניה העובדות המהוות את עילת התביעה, ועל כן אין להחיל את הוראות סעיף 296(ב) לחוק.

לא מצאנו באף לא אחד מטיעוני התובעת בסיס משפטי לקבלת תביעתה, ועם כל הצער, אין לנו אלא להורות על דחיית תביעתה בשל הוראותיו המפורשות של סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי.
פסיקת בית הדין הארצי לעבודה דנה בסעיף 296(ב) ונתנה להוראתו תוקף מלא (ראו לדוגמה עבל 140/08 עו"ד דוד ליבוביץ נ. המוסד לביטוח לאומי (מיום 18.1.09), בו נקבע כי הוראות סעיף 296(ב) אינן הוראות פרוצדוראליות אלא מהוות הגבלה מהותית על הזכות לגמלה. פסיקה זו יושמה על תביעות לדמי לידה (עבל 150/05 המוסד לביטוח לאומי נ. זיוה אלגלי (מיום 26.1.06). התכליות שביסוד הוראה זו הוסברו אף הן מספר רב של פעמים. תכליות אלה כוללות מימוש מטרת גמלאות כסף מחליפות שכר כמענה למחסור שוטף בשל אירוע "ביטוחי" כמו לידה, תאונת עבודה וכיוצא באלו, כמו גם הבטחת האינטרס הציבורי בקביעת מסגרת תחומה של חשיפת הקופה הציבורית לתביעות לתשלום גמלאות, וזאת לצורך תכנון תקציבי נאות (דב"ע לא/0-62 צפורה ויטמן נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ג 107).
מקובלות עלינו תשובות הנתבע לטענות התובעת. אכן, לנתבע אין שיקול דעת בהחלת הוראות סעיף 296(ב) ויישומן. ככל שהתובעת טעתה בהבנת מכתבו של הנתבע מיום 9.9.06, אין בכך כדי לבסס מבחינה משפטית אי יישום הוראות בסעיף 296(ב). גם בהנחה, המוכחשת על ידי הנתבע, כי אי רישום התובעת כ"שכירה" במחלקת אימהות הינו תולדה של התרשלות של פקידי הנתבע, הרי שהתרשלות כזו אינה מבססת עילת תביעה לפי חוק הביטוח הלאומי, להבדיל מעילה בנזיקין שכלל אינה בסמכותו של בית דין זה. בנסיבות אלה, אין לנו צורך לחוות דעה בשאלת ההתרשלות ובטענת הנתבע לרשלנות תורמת של התובעת, שהיתה צריכה, לטענת הנתבע, לשים לב לכך שסכום דמי הלידה שקיבלה ביום 9.9.09 אינו משקף את הכנסותיה כשכירה.
אף מקובלת על בית הדין תשובת הנתבע לטענת התובעת בהתבסס על סעיף 8 לחוק ההתיישנות, שכן העובדות שביסוד עילת התביעה הן הלידה מיום 4.9.09, וזו לא נעלמה מעיני התובעת.
לאור האמור לעיל, החלטנו לדחות את התביעה.
סוף דבר
התביעה נדחית ללא צו להוצאות.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.



ניתן היום,
כ"א סיון תשע"ב, 11 יוני 2012, בהעדר הצדדים.






נציג ציבור גדעון שמיר

דניאל גולדברג
, שופט








בל בית דין אזורי לעבודה 38250-12/10 נ.צ. גדעון שמיר, אביטל אלדר נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים (פורסם ב-ֽ 11/06/2012)