פסקי דין על אבנר שלם | פסקי דין על משה בר ניב | פסקי דין על ליאורה לב | פסקי דין על רו"ח ניר לשם |

52438-11/11 הפ     24/06/2012




הפ 52438-11/11 אבנר שלם נ' משה בר ניב, ליאורה לב, רו"ח ניר לשם








st1\:*{behavior: }
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 52438-11-11 שלם נ' בר ניב ואח'






בפני

כב' השופטת
רות רונן


המבקש:

אבנר שלם
ע"י ב"כ עוה"ד קסוטו
, גוטמר ופרידמן


נגד


המשיבים:

1.מר משה בר ניב
2.ליאורה לב
ע"י ב"כ עוה"ד צברי
, פרקש ואלגאי
3.רו"ח ניר לשם
ע"י ב"כ עוה"ד אלמוג ובר יוסף





פסק דין



1.
המבקש מנהל יחד עם המשיבים 1-2 (להלן: "המשיבים") קרן הון סיכון המתנהלת כשותפות. המשיבים והמבקש הם בעלי מניות בחברת אסנד חברה לטכנולוגיה לניהול טכנולוגיות בע"מ (להלן: "חברת הניהול"). חברת הניהול היא שותף כללי בשותפות
ascend partners lp
(להלן: "השותפות"), כאשר השותף המוגבל בשותפות הוא המשיב 1. השותפות היא שותף כללי בקרן
ascend technology ventures lp

(להלן: "הקרן"), ויתר המשקיעים בקרן הם שותפים מוגבלים בה.
המשיב 3 (להלן: "רו"ח לשם") הוא מנהל הכספים של החברה.

2.
ביום 1.7.05 נחתם בין הצדדים הסכם (נספח ה' לתצהיר המבקש, להלן: "הסכם ההיפרדות"), שנועד להפריד את הפעילות ביניהם. בהסכם ההיפרדות נקבע בין היתר כי בכול הנוגע לניהול הקרן, ימשיכו הצדדים למלא את תפקידיהם בהתאם להסכם מכוחו התאגדה הקרן. המבקש טען כי לאחר הפרדת הפעילות, החלו המשיבים למדר אותו ממידע בקרן. עניינה של התובענה הנוכחית – בבקשת המבקש למידע.

3.
המבקש טען כי פנה פעמים רבות אל המשיבים או מי מטעמם, בקש מידע ביחס לקרן, ולא נענה. בס' 60 לתצהיר שתמך בתובענה, פירט המבקש את החומר והמסמכים שהוא מבקש לקבל מהמשיבים, והוא עותר כי בית המשפט יורה על העברתו במסגרת בקשתו. המבקש סומך את בקשתו על היותו דירקטור, וככזה – זכאי למידע מכוח חוק החברות. הוא אף טוען כי המידע נדרש לו כדי לאפשר לו לקיים את החובות המוטלות עליו כדירקטור.

4.
המשיבים טענו כי רוב המסמכים שהמבקש עותר לקבל – נמסרו לו לאורך השנים, חלקם יותר מפעם אחת. לטענתם, המבקש התבקש לציין אילו מסמכים חסרים לו וטרם הועברו לו, אך הוא לא עשה כן. המשיבים אף הסכימו להעביר למבקש מסמכים פעם נוספת, אולם הוא בקש כי כל החומר יישלח אליו, וכי המשיבים ישלחו את החומר כולו כמקשה אחת.

עוד טענו המשיבים, כי המבקש עתר גם לקבל חומר ביחס לעסקאות שניוניות שבוצעו בקרן על ידי שותפים מוגבלים בה. המשיבים לא התנגדו כי המבקש יקבל מידע שקיים בחברת הניהול והשותפות בהקשר זה, אולם לטענתם אין מקום לכך כי יועבר לו מידע פרטי ביחס לעסקאות בין הצדדים לגבי העסקאות השניוניות – מידע כגון התמורה ששולמה בגינן, נסיבות ההעברה וכיו"ב.

5.
לגישת המשיבים, העסקאות השניוניות לא נבעו מ"קריאה לכסף" – שאילו זה היה המצב, היתה לקרן זכות למידע. המשיבים טענו כי דירקטור אינו זכאי לקבל מסמכים שהחברה עצמה אינה זכאית לקבלם, ואם דירקטור מבקש מסמכים שאינם בחזקת החברה, והוא טוען כי החברה זכאית להם – עליו להגיש תביעה נגזרת בשם החברה.

עוד נטען כי המחלוקות בין הצדדים לבין עצמם, ביחס לעסקאות השניוניות וביחס למסמכים הרלוונטיים לעסקאות אלה, יתבררו ביניהם במסגרת הבוררות שביניהם.

6.
בסיכומים מטעמם התחדדו המחלוקות בין הצדדים. עולה מהם כי בין הצדדים ישנן שתי מחלוקות עיקריות – האחת, נוגעת למסמכים שאין מחלוקת שהמבקש זכאי לקבלם (ומתייחסת בעיקרה לשאלת ההוצאות שיש לפסוק במסגרת ההליך, שכן אין חולק כאמור ביחס לעצם זכותו של המבקש למסמכים); והשנייה – נוגעת למידע ביחס לעסקאות השניוניות בקרן, לעצם זכותו של המבקש לקבל מידע ביחס לעסקאות אלה, ולהיקפו וטיבו של המידע הזה.
עניינים אלה יידונו להלן.

מידע לגבי העסקאות השניוניות
7.
המבקש טען כי הוא זכאי למידע ביחס לעסקאות השניוניות, קרי העסקאות שבוצעו למכירת זכויות של שותפים מוגבלים בקרן. לגישתו של המבקש, יש להבחין בין-
מידע "בסיסי" ביחס לעסקאות השניוניות – מידע לגבי תאריכי העברות של הזכויות בקרן וזהות המוכרים והקונים;
לבין מידע "מפורט", שהקרן ומנהליה זכאים לקבל רק במקרים מיוחדים, כמו למשל בעסקאות שניוניות שהן פועל יוצא מהקריאה לכסף. מידע זה כולל בין היתר מידע בדבר התמורה ששולמה במסגרת העסקאות השניוניות, נסיבות ההעברה – מי יזם אותה, תכתובת בדבר ההעברה וכד'.

המבקש טען כי הוא לא קבל מידע בדבר העסקאות השניוניות – לא את המידע ה"בסיסי" ולא את המידע ה"מפורט", מידע המצוי כולו בידיו של רו"ח לשם.

8.
בסיכומיו טוען המבקש כי הוא הוכיח כי העסקאות השניוניות אכן היו פועל יוצא של הקריאה לכסף – ולכן הוא זכאי לקבל גם את המידע המפורט אודותיהן, גם לגישת המשיבים.

מסקנה זו נובעת מכך שביום 6.8.09 הוצאה קריאה מספר 17 לשותפים בקרן. קריאה 18 הוצאה רק ביום 3.3.10. על פי הוראות הקרן, אמור כל שותף להכניס את הכסף הנדרש תוך 15 ימים ממועד הקריאה לכסף. אי עמידה במועד זה עלולה לגרור סנקציות שונות, ובין היתר פיצוי מוסכם ואפשרות של השותף הכללי לשלול מהשותף המפר את הזכות להשתתף בהשקעות נוספות בקרן בעתיד.

9.
בפועל – כך טוען המבקש, הכניסו המשיבים לקרן סכום של 126,452 דולר כל אחד ביום 15.11.09 (כפי שיובהר להלן, המשיבים לא הכחישו כי הם הכניסו כספים לקרן, אולם טענו כי אינם זוכרים מועדים וסכומים). המבקש טוען כי המסקנה של כל האמור לעיל היא כי כאשר הכניסו המשיבים כספים לקרן בחודש נובמבר 2009, מדובר היה בכספים שהוכנסו במקום שותפים מוגבלים שלא עמדו בקריאה לכסף. אפשרות אחרת היא כי המשיבים איחרו בעצמם בהיענות לקריאה לכסף. גם במקרה כזה, מידע אודות האיחור היה חייב להימסר לקרן ולמנהליה, כדי שניתן יהיה לשקול את האפשרות להפעיל את הסנקציות בקשר עם האיחור.

בסיכומי התשובה, הוסיף המבקש וטען כי טענת המשיבים לפיה הוא לא הוכיח בראיות טובות כי המשיבים בצעו עסקאות שניוניות דווקא בשל אי היענות לקריאה לכסף, היא טענה מעגלית – המידע דרוש למבקש כדירקטור כדי להוכיח את טענתו. די בכך בשלב זה כי הוא יוכיח קיומו של "יסוד סביר" לכך שהחובה הופרה; ודווקא העובדה שעד כה לא נמסרו נתונים – היא המקימה למבקש את הזכות לקבלם.

10.
המשיבים טענו מנגד, כי המבקש אינו זכאי לקבל את המידע על העסקאות השניוניות, בין היתר משום שהמבקש לא הוכיח כי מדובר בעסקאות שבוצעו בנסיבות של אי היענות המשקיעים לקריאה לכסף. העסקאות השניוניות היו – כך נטען – עסקאות ממוכר מרצון לקונה מרצון. עוד נטען כי אי היענות לקריאה לכסף אינו גורר מיניה וביה עסקה שניונית בזכויותיו של המשקיע שלא נענה. עוד טענו המשיבים כי לא נעשה מעולם שימוש בסנקציה של חילוט בגין איחור בהיענות לקריאה לכסף. מעבר לכך, הסכמת הקרן לעסקה שניונית כאשר מדובר בשותף מוגבל אחד המוכר את זכויותיו לשותף מוגבל אחר – היא בעיקרה טכנית, בשונה מעסקה בה נמכרות הזכויות למי שקודם לכן לא היה שותף.

11.
המשיבים הוסיפו וטענו כי השותף הכללי בקרן יכול לוותר לפי שיקול דעתו על חוות הדעת המשפטית הנדרשת לפי הסכם הקרן, וכך אכן עושות קרנות הון סיכון דרך קבע. כך או אחרת, המשיבים אינם חולקים על כך כי את המידע הנוגע לעסקאות השניוניות ואת המידע הנוגע לקריאות לכסף – המבקש יוכל לקבל במסגרת החומר המצוי בידיו של רו"ח לשם.

עוד טענו המשיבים, כי המבקש ידע על העסקאות השניוניות זמן רב לפני שפני למשיבים. המשיבים אף טענו כי המבקש שינה את גרסתו ביחס לטעם בשלו הוא זקוק למסמכים – כאשר מלכתחילה טען כי הוא זקוק להם לצרכיו האישיים, ורק מאוחר יותר - כאשר עלתה טענת הבוררות - שינה המבקש את טעמו, וטען כי הוא זקוק למסמכים לצורך מילוי תפקידו כדירקטור בחברה. התנהלות זו פועלת לחובת המבקש, הן משום שעולה ממנה כי הוא לא התעניין בזכויות החברה (אלא חיכה רק לראות אם העסקאות השניוניות יצליחו); והן משום שהיא מעידה על שיהוי של המבקש, ויוצרת השתק כנגדו.

12.
המשיבים הוסיפו וטענו כי אין לקבל במסגרת התובענה דנן את טענות המבקש ביחס להפרת אמונים של המשיבים – טענות שאף אילו היה בהן ממש, היו מצדיקות לכול היותר את האפשרות כי המבקש יגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת שלו בשם החברה (בעוד שהמבקש טען כי בתובענה הנוכחית הוא עותר רק לקבלת מידע, שיתכן שבעקבות קבלתו הוא יבחר להגיש תביעה נגזרת בשם החברה).

דיון
13.
כעולה מהמתואר לעיל, המחלוקת בעיקרית בין הצדדים מתייחסת למידע ה"מפורט" לגבי העסקאות השניוניות. אני סבורה כי ביחס למידע זה, אין להיעתר בשלב זה לבקשת המבקש במלואה. הטעם לכך הוא משום שטענת המבקש בהקשר זה מבוססת על הנחתו כי העסקאות השניוניות הן עסקאות שהן פועל יוצא מהקריאה לכסף. כפי שהובהר לעיל, טענות המבקש בהקשר זה מבוססות על המועד בו יצאה הקריאה לכסף, לעומת המועד שבו – כך הוא טען – השקיעו המשיבים את סכומי הכסף שהוא טען להם. לגישתו, מנתונים אלה עולה המסקנה לפיה מדובר בתשלום במקום אחד מהשותפים שלא נענה לקריאה לכסף.

יחד עם זאת, גם המבקש מודה למעשה בכך כי יתכן כי הסכומים ששולמו על ידי המשיבים, אינם רכישה של זכויות בגין אי הענות לקריאה לכסף, אלא תשלום של המשיבים בקשר עם הקריאה לכסף, שבוצע באיחור. קיימת אם כן גם האפשרות לה טענו המשיבים – כי העסקאות שנערכו בין המשיבים לבין שותפים אחרים בקרן, היו עסקאות ממוכר מרצון לקונה מרצון, ולא עסקאות שנערכו במסגרת הקריאה לכסף.

14.
המסקנה הראשונה הנובעת מהאמור לעיל, היא כי המבקש לא הוכיח עדיין, בשלב זה ובטרם הועבר לו המידע המלא (כפי שיפורט להלן), כי העסקאות השניוניות אכן בוצעו כפועל יוצא מהקריאה לכסף. זאת משום שלא נשללה האפשרות כי העסקאות השניוניות אכן היו, כגרסת המשיבים, עסקאות ממוכר מרצון לקונה מרצון, ואילו התשלומים שבוצעו על ידי המשיבים מהווים תשלום בקשר עם הקריאה לכסף, שבוצעה על ידיהם באיחור.

בהקשר זה יש להעיר גם כי המשיבים לא הודו בשיעור הכסף שהם העבירו, ואף לא במועד התשלום. המשיב 1 שהעיד מטעם המשיבים הודה כי בוצע תשלום "אנחנו הכנסנו כספים לקרן". אולם לגישתו "אני לא זוכר סכומים ומועדים" (ר' עמוד 8 שורה 21-22 לפרוטוקול).

15.
אם העסקאות השניוניות שבוצעו על ידי המשיבים לא היו פועל יוצא מקריאה לכסף – נראה כי גם המבקש אינו חולק על כך כי כדירקטור הוא אינו זכאי לפרטי המידע המפורט ביחס לעסקאות אלה (שהמידע המפורט המלא לגביהן לא קיים גם בידיה של החברה עצמה).

16.
המבקש טען כי גם אם המשיבים נענו לקריאה לכסף באיחור, הרי שהמידע הזה הוא בעל משמעות, משום שהוא מקנה לקרן זכויות להטיל על המשיבים סנקציות כאלה ואחרות. אני סבורה כי התובענה הנוכחית אינה המקום הנכון לבחון את השאלה אילו סנקציות אם בכלל על הקרן להטיל על המשיבים בהנחה שהם איחרו בהיענות שלהם לקריאה לכסף. זאת משום שעניינה של התובענה הוא במסירת מידע.

17.
אני סבורה כי המבקש זכאי למידע המתייחס לקריאות לכסף, ובכלל זה הוא זכאי למידע ביחס לשאלה מי מבין השותפים נענה לקריאות השונות לכסף, ומתי. לאחר שמידע זה יעמוד בפני
המבקש, הוא יוכל להסיק האם העסקאות שנערכו בין המשיבים לבין שותפים אחרים נבעו מהעובדה ששותפים אחרים לא נענו לקריאה לכסף, או שמא התשלום שבוצע על ידי המשיבים (בנובמבר או במועד אחר), היווה את התשלום של המשיבים מכוח קריאה מספר 17 לכסף. לאחר שמידע זה יהיה בידו, יוכל המבקש להחליט באיזה אופן הוא מבקש לפעול – בין אם כדירקטור, ובין אם כשותף באופן אישי.

אין לכן מקום לטעמי להקדים את המאוחר, לקבוע כבר עתה כי הוכח שהעסקאות השניוניות בוצעו כפועל יוצא מהקריאה לכסף, או כי הקרן רשאית או חייבת להטיל סנקציות על המשיבים בקשר עם האיחור שלהם בהיענותם לקריאה זו.

18.
אני סבורה אם כן כי מן הראוי להעביר למבקש את המידע הבסיסי שיפורט להלן. לאחר קבלת מידע זה יוכל המבקש להסיק מסקנות ביחס להעברות הכספים על ידי המשיבים – הוא ידע את הסכומים שהועברו על ידיהם ואת המועדים בהם הם שולמו. כן יקבל המבקש מידע ביחס להיענות השותפים השונים לקריאות לכסף – מידע שקיים כמובן בידיה של החברה. בשלב זה יהיה ברשות המבקש מידע ביחס לשאלה האם התשלום שבוצע על ידי המשיבים היה אכן במסגרת "עסקה שניונית" אם לאו. אם התשובה תהיה בחיוב, יוכל המבקש לעתור לקבל את הפרטים הנוספים של המידע ה"מפורט", באמצעים שיבחר לעשות כן.

19.
כך, אני סבורה כי כחלק מהמידע הבסיסי שהמבקש זכאי לו (משום שמדובר במידע שהחברה זכאית לו), זכאי המבקש לקבל את המידע – האם העסקאות השניוניות הן עסקאות שבוצעו כתוצאה מכך ששותפים מוגבלים לא נענו לקריאה לכסף, או שמדובר בעסקה רצונית ממוכר מרצון לקונה מרצון. המסקנה הזו נובעת גם מיתר המידע שהמבקש זכאי לו – מידע ביחס לקריאות השונות לכסף, מידע ביחס לשאלה אילו שותפים נענו להן ומתי. כן זכאי המבקש למידע הבסיסי ביחס לעסקאות השניוניות - תאריכי ההעברות של הזכויות וזהות הקונים והמוכרים.

המידע שאין חולק כי המבקש זכאי לקבלו
20.
באשר ליתר המידע שהמבקש עתר לקבל – טען המבקש כי הוא פנה אל המשיבים מספר רב של פעמים, ובקש כי הוא יועבר אליו. המשיבים לא הכחישו כי הוא זכאי למידע זה, אולם לטענת המבקש הם נמנעו מלהעביר לו מסמכים. המבקש טוען כי אף אם נכונה טענת המשיבים לפיה המידע המבוקש הועבר אליו בעבר, אין הדבר שולל את זכותו לשוב ולקבל אותו פעם נוספת, כדי שיוכל לבצע את תפקידיו כדירקטור נאמנה. עוד נטען כי עיון במסמכים שצורפו לתגובת המשיבים מעלה, כי ישנם מסמכים אשר לא הועברו למבקש מעולם, ומסמכים אחרים הועברו כטיוטות או כגרסאות לא סופיות.

21.
המשיבים טענו מנגד, כי המבקש קיבל בעבר את רוב רובם של המסמכים שהתבקשו על ידיו, וכי היתה הסכמה של המשיבים למסור אותם למבקש פעם נוספת, אלא שהוא עמד על כך כי הם יימסרו לו "כמיקשה אחת" (טענה שהמבקש כפר בה בס' 8 לסיכומי התשובה מטעמו). עוד נטען כי המבקש לא פנה מעולם למשרד רואה החשבון המבקר שערך את כל הדוחות הכספיים, כדי לקבל ממנו את המידע הפיננסי המבוקש על ידיו. המבקש התייחס גם לטענה זו בסיכומי התשובה (ר' ס' 9 לסיכומים).

22.
אני סבורה כי לאור ההסכמה שיש בין הצדדים בהקשר זה, יש להיעתר לבקשת המבקש לקבל את המידע שאינו שנוי במחלוקת, כמבוקש בה.

באשר להוצאות – אני סבורה כי יש לחייב את המשיבים בהוצאות המבקש. זאת משום שגם המשיבים אינם טוענים כי הם העמידו לרשותו של המבקש את כל החומר שהוא ביקש לקבל, אלא – לגישתם שלהם – את "רובם המכריע" של המסמכים (ר' למשל ס' 8 לסיכומי המשיבים). כלומר, לפחות חלק מהמסמכים לא הועברו לידי המבקש מעולם, ונראה כי גם המשיבים אינם חולקים על כך.

23.
יחד עם זאת, אין מקום לחייב את המשיבים בהוצאות ריאליות. זאת משום שהמבקש לא נעתר להצעת המשיבים לפיה יועמד לרשותו כל החומר על ידי רו"ח לשם. המבקש אף לא פנה לרואה החשבון המבקר של החברה והקרן – פנייה שהיתה יכולה להביא לקבלת חומר נוסף, ואולי אף לייתר את הפנייה הנוכחית לבית המשפט.

24.
לכן, אני נעתרת לבקשה בחלקה, ומורה למשיבים להעביר למבקש את המידע הבא –
·
כל המידע הכללי שאינו מתייחס לעסקאות השניוניות (ובכלל זה גם מידע מלא בדבר הקריאות לכסף, ההיענות להן, מועדי ההיענות, מועדי התשלום והסכומים ששולמו);
·
ביחס לעסקאות השניוניות – את המידע הבא:
תאריכי ההעברות מכוח העסקאות השניוניות וזהות הקונים והמוכרים בעסקאות אלה, וכן הבסיס לעסקאות (היינו – האם מדובר בעסקאות שבוצעו כתוצאה מאי היענות לקריאה לכסף אם לאו). בשלב זה כאמור לא יועבר מידע נוסף ביחס לעסקאות השניוניות.

25.
אני מחייבת את המשיבים 1-2 לשאת בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורכי דינו בסכום כולל של 12,000 ₪.
באשר למשיב 3 – אני סבורה כי לא היה מקום להגיש את הבקשה גם נגדו. לכן אני מחייבת את המבקש לשאת בהוצאותיו של המשיב 3 ובשכר טרחת עורכי דינו בסכום כולל של 12,000 ₪.

ניתן היום,
ד' תמוז תשע"ב, 24 יוני 2012, בהעדר הצדדים.














הפ בית משפט מחוזי 52438-11/11 אבנר שלם נ' משה בר ניב, ליאורה לב, רו"ח ניר לשם (פורסם ב-ֽ 24/06/2012)