פסקי דין על חיים קורפו | פסקי דין על אהרון ברוכין | פסקי דין על קרית טעלז ארווינג סטון שבקרית יערים | פסקי דין על ישיבת טעלז בישראל ע.ר | פסקי דין על סורוצקין משה |

2360/08 א     25/06/2012




א 2360/08 חיים קורפו, אהרון ברוכין נ' קרית טעלז ארווינג סטון שבקרית יערים, ישיבת טעלז בישראל ע.ר, סורוצקין משה








בית המשפט המחוזי בירושלים



ת"א 2360-08 ברוכין ואח' נ' סורוצקין משה
ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופטת
נאוה בן אור


התובעים

1.חיים קורפו
2. אהרון ברוכין


נגד


הנתבעים

1.
קרית טעלז ארווינג סטון שבקרית יערים

2
.
ישיבת טעלז בישראל ע.ר
580054989

3
.
סורוצקין משה



החלטה


1.
במסגרת ההליכים המשפטיים המתנהלים בין הצדדים בתיק זה, קבעתי, בהחלטה מיום 15.9.11, כי אין בידיי נתונים מספיקים אשר יאפשרו לי לסיים את ההליך על דרך של פסיקת הסכום המגיע לתובעים. לפיכך קבעתי באותה החלטה את העקרונות לחישוב סכום זה, ואת המנגנון באמצעותו יחושב. בין היתר הוריתי לנתבעים להגיש בתוך 60 יום אישור של רואה החשבון של הפרויקט באשר למחירי המכירה של הדירות שנמכרו, על פי החוזים שנחתמו עד למועד חתימתו על האישור. הוריתי לרואה החשבון להתייחס בנפרד לסכומים שכבר התקבלו בפועל ולסכומים שטרם התקבלו אולם אמורים להתקבל, על פי חוזים שכבר נחתמו. רואה החשבון התבקש להציג את מחירי הדירות כשהם כוללים הפרשי הצמדה וריבית, מיום קבלת התקבולים עבורן ועד ליום חתימתו על האישור. כך גם הוריתי לרואה החשבון לפרט, ביחס לכל דירה ודירה, את מועדי קבלת התקבולים עבורה. מחירים אלה, לפי קביעתי, הם שישמשו כבסיס לגזירת שכר הטרחה המגיע לתובעים. בכל הנוגע לדירות שטרם נמכרו, הוריתי לרואה החשבון לדווח לב"כ התובעים, אחת לרבעון, על הדירות שנמכרו ועל מחירן, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום קבלת התקבול ועד לדיווח, וזאת עד לסיום תהליך המכירה. לבסוף הוריתי, כי לאחר שיוגש אישור רואה החשבון כאמור, יוכלו התובעים להגיב עליו ולהגיש תחשיב מדויק של שכר הטרחה המגיע להם, על יסוד העקרונות שפורטו בהחלטתי, ובכללם אלה המפורטים לעיל. קבעתי כי הודעה מטעמם תוגש בתוך 15 יום למן היום בו יומצא אישור רואה החשבון לעיונם, כי הנתבעים יוכלו להגיב על כך בתוך 15 יום, וכי לאחר מכן יינתן

פסק דין
.

2.
למרבה הצער, הנתבעים לא עמדו בהוראות שניתנו להם. תחילה התבקשה הבהרה להחלטתי לעיל בשאלות שהתשובה להן מובנת מאליה. ההבהרה הוגשה סמוך למועד בו היה עליהם להגיש את אישור רואה החשבון, ונתלוותה לה בקשת דחייה לצורך ביצוע התחשיב הסופי. בלית ברירה נעתרתי לבקשה. בקשת דחייה נוספת לה נעתרתי הוגשה בשל מצבו הרפואי של עו"ד רייסקין, המלווה את פרויקט הבנייה מטעם הנתבעים. בשלב מסוים הגישו הנתבעים תצהיר מטעמו של עו"ד רייסקין ביחס לדירות שנמכרו, בלוויית אישור של מנהל חשבונות. זימנתי דיון בעניין זה, שהתקיים ביום 14.2.12. במהלכו טען ב"כ הנתבעים כי יש להם קושי לבצע את החלטתי מיום 15.9.11, משום שנקבע בה כי יש לחשב הפרשי הצמדה וריבית לכל תקבול ותקבול, ויש כ- 5,000 תקבולים כאלה עבור כ- 140 דירות. רואה החשבון המלווה את הפרויקט אמר כי אינו יכול לערוך את התחשיב בדרך זו, ולכן נטל על עצמו עו"ד רייסקין את המשימה.

3.
יצוין, כי עובר לדיון ביום 14.2.12 פנו התובעים בבקשה למתן

פסק דין
חלקי ובבקשה להטלת עיקול זמני אצל מר ישראל הרצברג, שרכש את החלקות עליהן הטלתי עיקול זמני להבטחת עמידתם של הנתבעים בחובם כלפי התובעים. כך גם הגישו התובעים בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט שכן חלף המועד בו אמורים היו הנתבעים להגיש את אישור רואה החשבון על פי החלטתי מיום 15.9.11.

ב"כ הנתבעים הודה כי אכן חתמו על חוזה עם מר הרצברג הנ"ל, למרות העיקול שהוטל על ידי. לטענתם, תכלית הסכם המכר הייתה להבטיח את עמידתם בפרעון החוב לתובעים, מאחר שאין הם נזילים. הטלת עיקול על כספיו של מר הרצברג תסכל את החוזה, והתובעים עצמם הם שייפגעו כתוצאה מכך. ב"כ הנתבעים ביקש כי אורה על ביטול העיקול הזמני על החלקות הנדונות, וכי התשלום הראשון שיתקבל ממר הרצברג יופקד בנאמנות בידי עו"ד רייסקין לשם ביטול העיקול הרובץ עליהן. עוד ביקשו הנתבעים כי אורה על הפקדת סכום של 1.5 מיליון ₪ בקופת בית המשפט, מתוך כספי המכירה שיופקדו בידיו של עו"ד רייסקין, וכי כנגד הפקדה זו יבוטלו העיקולים על החלקות שנמכרו למר הרצברג.

4.
בעקבות הדיון האמור קבעתי בהחלטה מיום 17.2.12 כי הנתבעים מודים בחוב של 1.5 מיליון ₪ לתובעים, ולפיכך עליהם לשלם להם סכום זה עד ליום 1.3.12, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום קבלת ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל. דחיתי את בקשתם של הנתבעים לפטור אותם מהגשת דו"ח מאושר של רואה חשבון, תוך שציינתי כי הטענה שהמשימה אינה אפשרית נטענה כטענה בעלמא והושמעה לראשונה רק במהלך הדיון בעל פה, על אף שניתנו להם ארכות של ממש לביצוע המוטל עליהם. עוד קבעתי כי לא ניתן לקבל את תצהירו של עו"ד רייסקין ביחס לתקבולים שהתקבלו מן הדירות, משום שאינו מגובה במסמכים כלשהם ולא ניתן לבקר את נכונותו. משכך, הוריתי לנתבעים להציג נתונים מאושרים על ידי גורם אובייקטיבי, כפי שקבעתי בהחלטה מיום 15.9.11, וזאת עד ליום 15.3.12. בנוסף קבעתי, כי אם הנתבעים לא ימלאו אחר הוראה זו, ישלמו לתובעים סכום של 500 ₪ בגין כל יום של איחור. כך גם דחיתי את הבקשה לביטול העיקול, מן הטעם שהנתבעים לא עמדו בחובתם להמציא נתונים מבוררים באשר לסכום החוב אותו הם חבים לתובעים, ולפיכך אין בידי בית המשפט נתון של ממש, אשר על יסודו ניתן לקבוע כי תשלום סכום של 1.5 מיליון ₪ יש בו כדי לכסות את חובם. עם זאת דחיתי את הבקשה להטיל עיקול על כספים הנמצאים בידי מר הרצברג, שכן לא נמצא לי ביסוס לכך שהוא מחזיק בכספים של הנתבעים.

5.
בכך לא תמה מסכת ההתנצחויות בין הצדדים. ביום 24.2.12 הגישו הנתבעים בקשה לביטול העיקול הזמני כנגד הפקדת "מלוא סכום התביעה" בקופת בית המשפט. לבקשה צורף "דו"ח מאושר על ידי מר דוד אברון, מנהל חב' מ.א. בקרה וניהול בע"מ", חברה העוסקת בניתוח ושחזור של חשבונות בנק וייעוץ פיננסי, וכן תצהיר של עו"ד רייסקין, לפיו סך כל התקבולים מן הפרויקט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לתאריך הדו"ח האמור מגיע ל- 117 מיליון ₪, ומאחר שלפי קביעתי מגיע לתובעים שכר טרחה בשיעור 1% מן הסכום הנ"ל בתוספת מע"מ, הרי שמלוא סכום החוב הוא כ- 1.3 מיליון ₪. הנתבעים הודיעו כי הם מוכנים להפקיד בקופת בית המשפט 2.5 מיליון ₪ (סכום שהועמד על ידי התובעים כסכום התביעה לצרכי אגרה), עד שבית המשפט יקבע באופן סופי את גובה החוב הפסוק.

בהחלטה מיום 29.2.12 דחיתי בקשה זו, וקבעתי כי הדו"ח של מר אברון אינו עולה בקנה אחד עם החלטותיי מיום 15.9.11 ומיום 17.2.12, שכן אין זה דו"ח מאושר של רואה חשבון.

6.
בתקופה שחלפה מאז ועד היום, נקטו התובעים הליכי הוצאה לפועל שונים, על מנת לממש את החלטתי מיום 17.2.12 לפיה על הנתבעים לשלם להם סכום של 1.5 מיליון ₪, אותו נמנעו מלשלם, הוצאות משפט שהטלתי על הנתבעים בהחלטות שונות, וסכומים לפי פקודת ביזיון בית משפט, גם הם מכוח ההחלטה מיום 17.2.12, שכן הנתבעים לא הגישו במהלך השבועות שחלפו למן אותה החלטה את הדו"ח הנדרש.

במקביל פנו התובעים בבקשות למתן "

פסק דין
חלקי בהעדר הגנה", על מלוא סכום התביעה, אותו העמידו על 3.5 מיליון ₪ "בתוספת הפרשי הצמדה וריבית משפטית מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום מתן פסק הדין המבוקש".

7.
ביום 22.3.12 הגישו הנתבעים חוות דעת ממשרדו של רו"ח ברזילי, ואליה צורפו דפי חשבון הליווי של הפרויקט, נספחי תנאים מיוחדים לחוזי המכר והסכמי חניות ומחסנים של הדירות השונות (אשר גם מחירן נכלל, על פי החלטתי מיום 15.9.11, בבסיס לחישוב שכר הטרחה). במכתב מיום 13.5.12 אף הודיע ב"כ הנתבעים לב"כ התובעים כי ככל שרואה חשבון מטעמם ירצה לעיין במסמכים נוספים, יוכל לעשות כן במשרדי החברה. בחוות הדעת האמורה קובע רואה החשבון כי סך כל התקבולים לתקופה מיום 8.3.05 ועד ליום 11.1.12, כאשר כל תקבול נושא ריבית והצמדה כחוק, מסתכם בכ- 117 מיליון ₪ (ללא מע"מ), ולפיכך שכר הטרחה המגיע לתובעים עומד על כ- 1.16 מיליון ₪ (ללא מע"מ).

8.
ביום 24.5.12 הודיעו התובעים כי עיינו במסמכים שצורפו לחוות הדעת של משרד רו"ח ברזילי, אולם אין בהם די, שכן הנתבעים המציאו רק את נספחי חוזי המכר ולא את חוזי המכר עצמם, שלטענת התובעים חויבו להמציא. עוד עמדו התובעים בתגובתם על כך שחוות דעתו של רואה החשבון נערכה בלא שהועמדו לעיונו דו"חות מבוקרים של החברה, שהרי עו"ד רייסקין הצהיר לפרוטוקול (מיום 14.2.12) כי לא נערכו דו"חות כאלה לשנים 2009-2011. התובעים הוסיפו וטענו כי חוות הדעת של רואה החשבון מסתמכת על נתונים מעובדים ולא על נתוני גלם, כי לא נמסרו פרטים על דירות שנמכרו לאחר 11.1.12 (תאריך אליו מתייחסת חוות הדעת), ועוד כיוצא באלה טענות.

9.
לאחר חילופי בקשות ותגובות נוספים, הוריתי בהחלטה מיום 6.6.12 על הסרת העיקולים הזמניים, לאחר שהנתבעים הציגו אסמכתא לכך ששילמו את מלוא הסכום של 1.5 מיליון ₪ בצירוף הצמדה וריבית בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדם, והפקידו סכום נוסף, עד לגובה של 3.5 מיליון ₪ בצירוף הצמדה וריבית, בקופת בית המשפט, והכל בשים לב לכך שההחלטה על עיקול ברישום הייתה עד לגובה של 3 מיליון ₪.

10.
נותרו לדיון שתי בקשות מטעם התובעים. האחת, להטלת עיקולים על כספים שקיבלו הנתבעים במסגרת עסקת המכר עם מר הרצברג, והאחרת למתן

פסק דין
"בהעדר הגנה".

11.
בכל הנוגע לבקשה להטלת עיקולים זמניים, לא נמצאה לי עילה לעשות כן. על מנת ליתן סעד מסוג זה, על בית המשפט להשתכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת התובענה (תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). לפניי מונחת חוות דעת רואה חשבון מטעם הנתבעים, ממנה עולה כי שכר הטרחה המגיע לתובעים עולה כדי 1.16 מיליון ₪. לא נטען בפני
י כי צירוף הנגזרת ממחירי הדירות שנמכרו לאחר ה- 11.1.12 ישנה את תמונת החוב באופן קיצוני. כך גם, מלבד טענות כלליות, כגון האפשרות שמלבד חשבון הליווי קיימים חשבונות נוספים בהם הופקדו כספי הפרויקט, לא הוצגו בפני
י פרכות שיש בהן כדי לקבוע בשלב לכאורי זה שאין חוות הדעת משקפת את מלוא כספי התקבולים שהתקבלו, או בקירוב. את טענתו לעיקולים זמניים מבסס ב"כ התובעים בעיקר על כך שפסק דינו של בית המשפט העליון, אשר בעקבותיו הוגשה התביעה שלפניי, קבע כי מגיע לתובעים שכר טרחה בגובה 1.5%, ולפיכך יש לקבוע הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד מתן פסק הדין האמור; על האפשרות שבית המשפט העליון יתערב במתווה שנקבע על ידי (אם וכאשר יוגש ערעור על פסק דיני, לכשיינתן), ויורה, דרך משל, כי במקום הפחתה של 0.5% כפי שקבעתי, תעמוד ההפחתה על 0.25%, או כי מחירי הדירות יכללו גם מע"מ, בניגוד להחלטתי. לכך יש להוסיף הוצאות משפט בגובה של כחצי מיליון ₪ שהוצאו על ידי התובעים במהלך השנים, וכן שכ"ט עו"ד שלדעתו צריך יהיה לעמוד על כ- 30% מגובה הסכום שייפסק. ואם כך הוא, אין בסכום של כ-4 מיליון ₪ שהופקד בקופת בית המשפט בניכוי התשלום של כ- 1.5 מיליון ₪ שכבר שולם, כדי להבטיח את מלוא סכום התביעה, שלהערכת ב"כ התובעים יגיע כדי 7 מיליון ₪ ואף יותר. טענות אלה אין בידי לקבל. החלטתי מיום 15.9.11 היא ההחלטה המחייבת בשלב זה, וכשלפניי חוות דעת מטעמו של רואה חשבון הקובע את אשר הוא קובע, מסקנתי היא כי לא הוצגו לפניי ראיות לכאורה בדבר האפשרות שהסעד שיינתן בסופו של יום לתובעים יעלה על הסכום המופקד.

12.
אשר לבקשה למתן

פסק דין
"בהעדר הגנה", הרי שבדיון שהתקיים ביום 24.6.12 טען ב"כ הנתבעים, כי למרות שהעביר לב"כ התובעים קלסר הכולל את כל נספחי התשלומים של הדיירים, את כל דפי הבנק של התקבולים שהתקבלו מהם ואת כל ההסכמים המתייחסים לחניות ולמחסנים, טרם התקבלה תגובתו, על אף שהוא חייב לעשות כן על פי המתווה שנקבע בהחלטתי מיום 15.9.11. בינתיים פתח ב"כ התובעים תיק הוצאה לפועל בגין ביזיון בית משפט (מכוח החלטתי מיום 17.2.12), ומאחר שטרם ניתנה על ידי החלטה שהנתבעים עמדו במוטל עליהם על פי המתווה, מוסיף חובם בגין ביזיון בית משפט לתפוח. בכל הנוגע להעברת חוזי המכר עצמם, המדובר באלפים רבים של עמודים שאין הנתבעים רואים טעם לצלמם, ואם רואה חשבון מטעם התובעים יבקש לעיין בהם על מנת לבקר את הדו"ח שהוגש על ידי הנתבעים, תינתן לו מלוא האפשרות לעשות זאת במשרדי החברה.

13.
לאחר שב"כ הנתבעים הודיע כי אין הוא מתנגד לכך שרואה חשבון מטעמם של התובעים יוכל לעיין בכל מסמך שיימצא לנכון במשרדי החברה, ולאחר שהועברו לעיונם של התובעים אותם מסמכים שפורטו לעיל, אני מורה כדלהלן:

1.
ב"כ הנתבעים ימציא אישור מעודכן של רואה החשבון בדבר תקבולים שהתקבלו ממכירת דירות לאחר 11.1.12, על פי המתווה שבהחלטתי מיום 15.9.11. האישור יומצא עד ליום 5.7.12, ועם המצאתו ייראו הנתבעים כמי שעמדו בהוראות על פי המתווה האמור (מבלי שתהיה בכך, כמובן, הבעת עמדה לגופה של חוות הדעת בשלב זה).
2.
ב"כ הנתבעים יאפשרו לרואה חשבון מטעם התובעים לבחון כל מסמך הקשור במכירת הדירות שבפרויקט הרלוונטי, הדרוש לו לשם הכנת חוות דעתו.
3.
התובעים יגישו חוות דעת רואה חשבון מטעמם עד ליום 1.8.12. אי הגשת חוות דעת מטעמם עד למועד האמור תחשב כוויתור על זכותם להגיש חוות דעת.
4.
סיכומים ביום 12.9.12, בשעה 09:00.

המזכירות תמציא את העתק ההחלטה לב"כ הצדדים, באמצעות פקס.








ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ב, 25 יוני 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט מחוזי 2360/08 חיים קורפו, אהרון ברוכין נ' קרית טעלז ארווינג סטון שבקרית יערים, ישיבת טעלז בישראל ע.ר, סורוצקין משה (פורסם ב-ֽ 25/06/2012)