פסקי דין על אמיר לוי | פסקי דין על מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

2368-02/12 תאמ     26/06/2012




תאמ 2368-02/12 אמיר לוי נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 2368-02-12 לוי נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופט
ירון
בשן

תובע
אמיר לוי


נגד

נתבעת
מנורה מבטחים ביטוח בע"מ


החלטה

הוגשה תביעה לתגמולי ביטוח לפי פוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה. התובע מבקש למחוק את סעיפים 5-7 , 8 ו- 10 בכתב ההגנה. הסעיפים אלה מכחישים את מחלת התובע, מהלך הטיפול בו, נזקיו והפסדיו הנטענים וכן את הטענה שמדובר במקרה ביטוח על-פי הפוליסה. לטענת התובע, סעיפים אלה מפרטים טענות שלא הועלו במכתב הדחייה בהזדמנות הראשונה, בניגוד להוראות המפקח על הביטוח, ודינן להמחק לפי הלכת רע"א 10641/05 חביב אסולין נ' הפניקס הישראלי והפסיקה שבעקבותיה. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה חוזה הביטוח נכרת עקב הטעיה כשהתובע הפר את חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח. לכן דין חוזה הביטוח להתבטל או לחול תוך החרגת מצב קודם שהסיכון שבגינו כבר התבטל בשעת עריכת הביטוח. לכן, טרם נגיעה השעה להידרש לשאלת הנזק בעת ניסוח מכתב הדחיה. עוד מפנה הנתבעת לסופו של מכתב הדחיה, שבו מפורטת הכחשה גורפת של עצם קרות האירוע הביטוחי או הנזקים הנטענים. עוד טוענת הנתבעת כי אי תשלום תגמולי ביטוח הוא אירוע המהווה עילה מתחדשת וכי בכל עת שהעילה התחדשה, יכולה הנתבעת להעלות טענות חדשות. לבסוף, טוענת הנתבעת כי אין נפקות למחיקת הסעיפים הנ"ל מכתב ההגנה מאחר שסוג הנזק והיקפו יהיו תמיד שנויים במחלוקת לאור הוראות תקנה 84 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.
אין חולק שמבטחת נדרשת לנמק במפורט ובכתב את טעמיה שבגינם דחתה תביעהלתגמולי ביטוח. גם אין חולק שבדרך-כלל אין מבטחת רשאית להוסיף בכתב הגנה על נימוקים אלה נימוקים חדשים. מכתב הדחיה ששלחה הנתבעת לתובע היה מפורט וברור. נטען שם, כי לאחר שביקש התובע תגמולי ביטוח, היא אספה תיעוד רפואי מעברו וגילתה מידע רפואי שהתובע לא גילה לה, ולדעתה חייב היה לגלות לה. לכן, לטענתה, אינה חייבת לשלם תגמולי ביטוח. הנתבעת פירטה את הבסיס המשפטי לטענתויה אך גם ציינה במפורש שלאור עמדתה זו, לא התבררה התביעה במלואה, לא הושלם הבירור העובדתי ולכן העלתה שורת טענות נוספות ובהן כפירה בהתרחשות מקרה הביטוח ובנזק.
דומה שבמכתב תשובה זה יצאה הנתבעת ידי חובתה. היא הסבירה את טעמיה למסקנה שאליה הגיעה, הבהירה, שלאחר שהגיעה למסקנה השקולה ל"סילוק על הסף", לא נכנסה לבירור עובדתי של טענות אחרות אך גם מצאה לנכון להעלות בצורתן הכללית את הטענות אשר באו לידי ביטוי ביתר הרחבה בכתב ההגנה. לשיטת
התובע, כל שמותר לנתבעת להעלות כעת הן טענות הסף שפורטו בהרחבה במכתב הדחיה.
אילו היתה התביעה מכוונת רק להביא לביטולה של אותה "דחיה על הסף", היתה הצלחתה מחזירה את ההכרעה בתביעת המבוטח לתגמולי ביטוח להחלטה של חברת הביטוח לגוף הענין.
אלא, שלא זה הסעד המבוקש, אלא קבלת תגמולי הביטוח עצמם. יוצא, שקבלת הבקשה עשויה להביא לקבלת התביעה לתגמולי ביטוח בלי שאיש ביר לגופה את התביעה,
מעבר לטענות הסף (דומה הדבר להליך ערעור על החלטה של ערכאה דיונית לסלק תביעה על הסף, שבו, לאחר שמתקבל הערעור לא שבים הצדדים לבירור התביעה, אלא ערכאת הערעור מקבלת את התביעה בלי לברר אותה כלל).
גרימת תוצאה מעוותת כזאת בנימוק הפורמאלי שטענות "לא נטענו" במקום שבו הן כן נטענו, אך ללא פירוט, נראית בלתי צודקת.
מרגע שהתובע תחם את תביעתו לבית המשפט כתביעה לתשלום תגמולי הביטוח עצמם, נפתחה בינו לבין הנתבעת גזרת מחלוקת החורגת מטעמי הסף שבגללה נדחתה התביעה ששלח לחברת הביטוח לפני המשפט. חברת הביטוח היתה זהירה דיה וציינה במכתב הדחיה בלשון כללית את טענות ההגנה שפירטה יותר בכתב ההגנה. מכאן שהשאלות הנוגעות לעצם התרחשותו של מקרה הביטוח והניסיון לכמת את נזקו אם התרחש הן בהחלט שאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.
לאור זאת הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ב, 26 יוני 2012, בהעדר הצדדים.








תאמ בית משפט שלום 2368-02/12 אמיר לוי נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 26/06/2012)