פסקי דין על אליהו קחטן | פסקי דין על עזרא קחטן | פסקי דין על יהודה רסלר

3809/12 עא     09/07/2012




עא 3809/12 אליהו קחטן, עזרא קחטן נ' יהודה רסלר




פסק-דין בתיק ע"א 3809/12



בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


ע"א 3809/12



לפני:

כבוד הנשיא א' גרוניס


המערערים:

1. אליהו קחטן



2. עזרא קחטן



נ


ג


ד



המשיב:
יהודה רסלר


ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב
(כבוד השופט
א' שוורץ
) מיום 08.05.2012 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק תא"ק 38863-04-11

בשם המערערים:
עו"ד שאול קוטלר
; עו"ד יונת מאיר



פסק-דין

1.
ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופט
א' שוורץ
), מיום 8.5.2012, שלא לפסול עצמו מלדון בתא"ק 38863-04-11.

2.
המשיב הגיש לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו כתב תביעה נגד המערערים. הרקע להגשת כתב התביעה תואר בו כך: המערערים הינם בעלי השליטה בחברת גרנד סנטר, חברה לפיתוח והשקעות ברחוב דיזנגוף בע"מ (להלן –
גרנד סנטר
). המשיב הינו בעל השליטה בחברת ד.ש.א.מ.ר בע"מ (להלן –
דשאמר
). בחודש ינואר 2001 רכשה דשאמר מגרנד סנטר שתי קומות ועוד זכויות בבניין בתל אביב (להלן –
הנכס
). לשם רכישת הזכויות בנכס נטלה דשאמר הלוואות משני בנקים. ההלוואות הובטחו במשכנתאות. המשיב חתם על ערבות אישית להחזרת ההלוואות. סמוך לרכישת הנכס התחייבו המערערים לשפות את המשיב בגין מחצית מכל סכום שיידרש לשלם לבנקים בגין ערבותו להלוואה (להלן –
ההתחייבות לשיפוי
). לפי כתב התביעה, החל מחודש מאי 2002 חדלה דשאמר לשלם לבנקים את תשלומי המשכנתאות ונוצר חוב פיגורים לבנקים. הבנקים הגישו תביעות נגד דשאמר ונגד המשיב באופן אישי. תחילה נשאו המערערים והמשיב בתשלומים יחדיו מכוח ההתחייבות לשיפוי. אולם, בשלב מסוים, כך נטען, חדלו המשיבים להעביר את חלקם לבנקים בהתאם להתחייבותם. המשיב נדרש לשאת ביתר התשלומים עקב ערבותו האישית. בשל כך הגיש המשיב את כתב התביעה בו טען כי על המערערים לשפותו במחצית הסכום שנדרש לשלם לבנקים.

3.
התובענה נקבעה לדיון בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו לפני כבוד השופטת
ע' רביד
. המערערים הגישו בקשה לפסול את השופטת
רביד
מלדון בהליך, מן הטעם שניתן על ידה

פסק דין
בתביעה אחרת שהתנהלה בין בעלי הדין, בה הביעה כבוד השופטת עמדה בעניינים מסוימים הנוגעים לסכסוך נשוא התביעה. השופטת
רביד
נעתרה לבקשת הפסילה ביום 22.11.2011. באותו היום החליטה כבוד סגנית הנשיאה
נ' גרוסמן
כי ההליך יתברר לפני כבוד השופט
א' שוורץ
. כעבור מספר חודשים, ביום 1.5.2012, הגישו המערערים בקשה לפסול את כבוד השופט
שוורץ
מלדון בהליך, נוכח העובדה שאחד מעורכי הדין הנמנה עם צוות משרדו של המשיב (עורך הדין לוטן, להלן –
עו"ד לוטן
) שימש בעבר מתמחה של השופט
שוורץ
. בשולי הדברים ציינו המערערים בבקשת הפסלות, כי התברר להם שבתו של המשיב, כבוד השופטת
ס' רסלר-זכאי
, מכהנת כשופטת בבית משפט שלום המצוי במחוז תל-אביב-יפו (הכוונה היא לבית משפט השלום בהרצליה – א' ג'), ומשכך, בכוונתם להגיש לנשיא בית המשפט העליון בקשה להעברת הדיון בהליך למחוז שיפוט אחר. המערערים הדגישו בהקשר זה, כי לסוגיית העברת הדיון אין קשר לבקשת הפסלות, וכי הם מציינים נתון זה אך "לשם הגילוי הנאות". המשיב התנגד גם לבקשת הפסלות השנייה. טענתו הייתה, כי עו"ד לוטן אינו מועסק במשרדו, אינו מייצג בתיקי המשרד ולא קיבל שכר מהמשרד. עו"ד לוטן, כך ציין המשיב, השתמש בעבר במשרדו לצורך קיום ישיבות גישור כמגשר ותוך סיוע אדמיניסטרטיבי של צוות מזכירות המשרד. עוד הוסיף המשיב, כי שמו של עו"ד לוטן השתרבב בטעות לרשימת עורכי הדין המופיעה על גבי הכותרת בחלק מכתבי בי-דין של המשרד. לבסוף ציין המשיב, כי יש לדחות את בקשת המערערים להעברת ההליך למחוז שיפוט אחר בשל כהונתה של כבוד השופטת
רסלר–זכאי
בבית משפט השלום בהרצליה, שכן עובדה זו הייתה ידועה למערערים זה מספר שנים. אם תתקבל טענת המערערים, כך טען המשיב, הרי שמשמעות הדברים תהיה כי המשיב לא יוכל לייצג כלל במחוז תל-אביב-יפו.

4.
ביום 8.5.2012 דחה בית המשפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופט
א' שוורץ
) את בקשת הפסלות. בית המשפט הדגיש בהחלטתו, כי עו"ד לוטן אכן התמחה בלשכתו במהלך מספר חודשים בשנים 2005 ו-2006. בית המשפט הוסיף וציין, כי הוא מעביר תיקים לעו"ד לוטן לגישור על מנת לסייע לבעלי דין בהליכים שונים לקבל שירות טוב ולחסוך בזמן והוצאות. אולם, כך הוסיף בית המשפט וקבע, נתונים אלה אינם מלמדים כי מתקיימת עילת פסלות, בהיעדר חשש ממשי למשוא פנים בכך שמתמחה לשעבר של בית המשפט קשור למשרד המשיב בדרך זו או אחרת והמשיב בעל דין בתיק. בית המשפט הבהיר, בהקשר זה, כי אין לו כל עניין אישי במשיב, בבא כוחו או בעו"ד לוטן. לבסוף ציין בית המשפט, כי הוא מכיר את כבוד השופטת
רסלר–זכאי
כמו גם עשרות שופטים אחרים, וכי בהיכרות זו אין כדי להשפיע על שיפוטו המקצועי. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. בערעורם חוזרים המערערים על טענותיהם בבקשת הפסלות. במסגרת ערעור הפסלות אף עתרו המערערים במפורש להעברת ההליך למחוז שיפוט אחר נוכח הקשר המשפחתי בין המשיב לבין כבוד השופטת
רסלר–זכאי
.

5.
דין הערעור להידחות. ערעור הפסלות נסב על עילת פסלות מרכזית אחת, שעניינה היכרות אישית של בית המשפט (כבוד השופט
א' שוורץ
) עם עו"ד לוטן, אשר לגישת המערערים נמנה עם צוות משרדו של המשיב. המערערים מבקשים להסתמך הן על העילה הכללית שבסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984 (להלן –
חוק בתי המשפט
), הן על העילה הספציפית שבסעיף 77א(א1)(1) לחוק האמור. לטענתם, קיימת במקרה דנא "קירבה ממשית אחרת" בין בית המשפט לבין המשיב, באמצעות החוליה המקשרת שהיא עו"ד לוטן. קירבה ממשית זו מבססת, לטענתם, חשש ממשי למשוא פנים. דינה של טענה זו להידחות. מבחן הקרבה הממשית הוא נסיבתי, היינו יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו ולבדוק האם נוכח התשתית העובדתית הרלוונטית קיים חשש ממשי למשוא פנים של בית המשפט. מכל מקום, אין מדובר בפסילה אוטומטית של בית המשפט. נסיבות המקרה דנא מלמדות כי לא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים. היכרותו של כבוד השופט
שוורץ
עם עו"ד לוטן הינה על בסיס מקצועי גרידא. עורך הדין סיים את התמחותו אצל השופט
שוורץ
לפני כשש שנים. יוער, כי מהחלטת בית משפט השלום עולה כי כבוד השופט
שוורץ
אכן מינה את עו"ד לוטן כמגשר בתיקים שהתנהלו לפניו. אולם, לא הוכח כי יש במינוי זה להשפיע על בירור ההליך נשוא הערעור. אוסיף ואציין, כי קיימת מחלוקת בין בעלי הדין האם עו"ד לוטן הינו חלק מצוות משרדו של המשיב. בלא להביע דעה לעניין מחלוקת זו, לא נשמעה כל טענה לפיה עו"ד לוטן מעורב בדרך כלשהי בתובענה הנדונה לפני בית משפט השלום. אפילו הייתה קיימת מעורבות כאמור, ספק גדול אם היה מקום לפסילת המותב. למערערים עצמם אין מידע האם הגישורים שמקיים עו"ד לוטן נערכים כלל במשרדו של המשיב והאם המשיב נהנה מכך בדרך זו או אחרת.


6.
הנה כי כן, היכרותו של כבוד השופט
שוורץ
עם עו"ד לוטן אינה מקימה חשש בדבר פגיעה באובייקטיביות השיפוטית של בית המשפט לעניין הליך בו המשיב הוא בעל דין ואין בה כדי ליצור דעה קדומה לטובת בעל דין אחד ולרעת בעל דין אחר (השוו, למשל, ע"א 9524/11
חברת תבליני מימון בע"מ נ' סולתם רדד (2001) בע"מ
(לא פורסם 15.2.2011)). אפילו נוצר בראייתם של המערערים חשש ממשי למשוא פנים כלפיהם, הרי חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות (ראו למשל, ע"א 3484/01
באן נ' באן
(לא פורסם 28.6.2001)).

7.
כפי שצוין, במסגרת ערעור הפסלות עתרו המערערים להעביר את מקום הדיון בתובענה ממחוז תל אביב למחוז אחר. טענת המערערים הינה, כי המשיב הוא אביה של שופטת המכהנת בבית משפט השלום בהרצליה, הנמצא במחוז השיפוט בו נמצא בית המשפט אליו הוגש ההליך (בית משפט השלום בתל-אביב-יפו). המערערים ציינו, כי הם עותרים להעברת הדיון במסגרת ערעור הפסלות, ולא בהליך עצמאי לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט, "על מנת לרכז טענותיהם ועל מנת שביהמ"ש הנכבד יכריע בכלל טענותיהם של המערערים בדיון אחד". אפילו אניח כי המערערים היו רשאים, מבחינה דיונית, לעתור להעברת הדיון בגדר ערעור הפסלות, והתשובה לכך אינה ברורה מאליה, הרי לגופו של עניין סבורני כי לא קמה כל עילה להעברת ההליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר. ראשית, הבקשה נגועה בשיהוי כבד מאוד, ואפשר שכבר
מטעם זה דינה להידחות. כהונתה של כבוד השופטת
רסלר–זכאי
, בבית משפט השלום בהרצליה, הייתה ידועה למערערים מזה זמן. המערערים לא הסבירו מדוע עתרו להעברת מקום הדיון בהליך רק עתה (השוו, לעניין שיהוי בהגשת בקשה להעברת מקום דיון, בש"א 5440/06
אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אסלאם
(לא פורסם, 17.2.2006)). שנית, טענת המערערים במהותה היא טענת פסלות גורפת כלפי כל שופטי בתי משפט השלום במחוז תל-אביב-יפו, בשל כהונתה של השופטת
רסלר-זכאי
בבית משפט השלום בהרצליה. יוער, כי טענה כגון דא, המועלית במסגרת בקשה להעברת מקום דיון, צריכה להיות מוכרעת לפי דיני הפסלות הרגילים (ראו בש"פ 2474/12
מדינת ישראל נ' חאמד
, פיסקה 3 (טרם פורסם, 26.6.2012)). דינה של הטענה להידחות. אכן, בין כבוד השופטת
רסלר-זכאי
לבין המשיב, שהוא
בעל דין
בהליך, קירבה משפחתית מדרגה ראשונה. לעתים, קירבה כאמור תצדיק העברת דיון בהליך מסוים למחוז שיפוט אחר (ראו למשל, בש"א 6732/99
שמעוני נ' שמעוני
(לא פורסם, 25.10.1999). דא עקא, במקרה זה איני סבור כי יש להעביר את הדיון בהליך. הטעם לכך הינו, שכבוד השופטת
רסלר-זכאי
אינה מכהנת בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, לו הוגשה התובענה,
אלא בבית משפט אחר

במחוז, הוא בית משפט השלום בהרצליה. די בכך, בנסיבות המקרה, בוודאי בצירוף השיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה, כדי להצדיק את דחיית הטענה בדבר הצורך בהעברת ההליך למחוז שיפוט אחר.

8.
הערעור נדחה בלא שנתבקשה תשובה. לפיכך, לא ייעשה צו להוצאות.


ניתן היום, י"ט בתמוז התשע"ב (9.7.2012).






ה נ ש י א

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

12038090_s03.doc

דז

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








עא בית המשפט העליון 3809/12 אליהו קחטן, עזרא קחטן נ' יהודה רסלר (פורסם ב-ֽ 09/07/2012)