פסקי דין על חב' סקאי מרום קום בע"מ | פסקי דין על חב' צבן קו מנחה לרווחה וסיעוד | פסקי דין על אריה צנגוט |

34100-10/10 א     10/07/2012




א 34100-10/10 חב' סקאי מרום קום בע"מ נ' חב' צבן קו מנחה לרווחה וסיעוד בע"מ, אריה צנגוט








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בקריות



ת"א 34100-10-10 חב' סקאי מרום קום בע"מ
נ' חב' צבן קו מנחה לרווחה וסיעוד בע"מ
ואח'




בפני

כב' השופטת
פנינה לוקיץ'

תובעת
חב' סקאי מרום קום בע"מ
, ח.פ. 513554345


נגד

נתבעת
1.חב' צבן קו מנחה לרווחה וסיעוד בע"מ
, ח.פ. 511740797
2.אריה צנגוט
, ת.ז. 050771526



פסק דין


פסק הדין ניתן בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, כאשר הרף העליון לפסיקת בית המשפט הועמד על סך של 22,000 ₪ בצירוף שכר טרחה והוצאות על פי שיקול דעת בית המשפט.

התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי חנות המהווה חלק מנכס המצוי ברחוב הרצליה 32, חיפה, הידוע כגוש 18057 חלקה 186 (להלן: "המושכר"), ולחיוב הנתבעים לשלם דמי שכירות ופיצוי מוסכם בסך כולל של 49,994 בגין התקופה שתחילתה ביום 1.2.10 ועד למועד הגשת התביעה ביום 18.10.10.

התובעת, אשר רכשה את הנכס בשלמותו מהבעלים הקודמים, גב' סולה קולר (להלן: "הבעלים הקודמים"), בהתאם להסכם מכר מיום 1.2.10, טוענת כי היא זכאית לסעדים המבוקשים מכוח הסכם שכירות מיום 8.1.07 שנערך בין הבעלים הקודמים לבין נתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"), אשר זכויות וחובות המשכיר על פיו הומחו אליה בהסכם המכר.

נתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") הינו מי שערב להתחייבויות הנתבעת בהסכם השכירות.

טענות הנתבעים כנגד התביעה הינן בתמצית כדלקמן:
הנתבע טוען כי אין כל תוקף לערבותו להסכם השכירות כלפי התובעת שכן הערבות ניתנה ביחס להתחייבויות הנתבעת לבעלים הקודמים, הגב' קולר בלבד, כפי שהדבר רשום בהסכם השכירות במפורש, ולפיכך גב' קולר לא יכלה להמחות ערבות זו לתובעת.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לאחר שהתובעת רכשה את הזכויות במושכר ניתנה על ידה הסכמה להמשך החזקתה של הנתבעת במושכר ללא תמורה,
וזאת במסגרת מגעים שהתקיימו בין הצדדים באשר לאפשרות שהנתבעת תפעיל בנכס כולו בית אבות וישכרו מהתובעת את הנכס בשלמותו. משהבינה הנתבעת, בעקבות מכתב ב"כ התובעת מיום 19.7.10 (להלן: "מכתב ב"כ התובעת"), אשר לטענתה נמסר לה רק במחצית חודש 8/10 (בנסיבות שהצדדים חלוקים לגביהם), כי התובעת חוזרת בה מהסכמה זו, פינתה באופן מיידי, בסוף חודש 8/10, את המושכר.

במהלך דיון שהתקיים בפני
כב' הרשם מורני בבקשת הרשות להתגונן שהגישו הנתבעים, ולאור טענת הנתבעת כי פינתה את המושכר ביום 30.8.10, הגיעו הצדדים להסכמה על פיה הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ וזאת לסילוק חוב דמי השכירות עד ליום 11.10.10, וכי תנתן לנתבעים רשות להתגונן כנגד יתרת הסכום הנתבע, שהוא למעשה סכום הפיצוי המוסכם בסך של 50$ ליום בגין אי פינוי במועד, בהתאם לסעיף 14 להסכם השכירות.

בישיבת קדם משפט מיום 6.12.11, אשר התקיימה לאחר שהוגשו תצהירי הצדדים, הועלתה הצעת בית המשפט להסדר הדיוני, והצדדים התבקשו להודיע עמדתם לגביה.

לאחר שהתקבלה הסכמת הנתבעים, ביקשה התובעת להגיש מסמך נוסף שלא צורף לתצהיר העדות הראשית מטעמה, שהוא מכתב של עו"ד ואנו, ב"כ הבעלים הקודמים, מיום 14.2.10 בו מודיע עו"ד ואנו לנתבעת כי עמדתה שהסכם השכירות בין הצדדים הוארך אינה מקובלת על מרשתו והנתבעת נדרשת לפנות את המושכר (להלן: "מכתב עו"ד ואנו"). במצורף לבקשה להגיש את המסמך ביקשה התובעת כי ביהמ"ש יעלה את הרף העליון לפסיקתו.

בעקבות זאת ניתנו על ידי מספר החלטות, כאשר בסופו של יום, בהחלטה מיום 8.3.12 קבעתי כי בהעדר הודעה אחרת מטעם התובעת, אני רואה אותה כמסכימה להסדר הדיוני כפי שהוצע בדיון מיום 6.12.11, אשר לא מצאתי מקום להעלות את הסכום שהוצע בו, תוך שהתאפשר לה להסתמך גם על מכתב עו"ד ואנו, וניתנה הוראה על הגשת סיכומים.

חרף החלטותי לא הוגשו סיכומי התובעת, גם לא לאחר מספר תזכורות בענין, ולפיכך קבעתי, בהחלטה מיום 29.5.12 כי לא אתיר עוד הגשתם והוריתי על הגשת סיכומי הנתבעים.

הנתבעים בסיכומיהם חוזרים על כל טענותיהם בבקשה לרשות להתגונן ובתצהירים מטעמם. יצויין כי בנוסף לתצהיר הנתבע 2, הגישו הנתבעים תצהיר של מר אשר זלצמן, המפעיל בית אבות במבנה שברחוב הרצליה 35 בחיפה ואשר בו תמך בטענת הנתבעים כי בין התובעת לנתבעים נוהלו מגעים באשר לניהול בית אבות בנכס על ידי החברה שבבעלותו, וכי הנתבע מסר לו כי מנהל התובעת הסכים שהנתבעת תמשיך להחזיק בחנות, ללא תמורה, כל עוד אין לתובעת שימוש אלטרנטיבי לנכס.

כמו כן ציין מר זלצמן כי בעת עריכת הסכם השכירות עם הבעלים הקודמים, נרשמה כתובתו עסקו (הרצליה 35) ככתובת הנתבעת, שכן באותה העת טרם נכנסה למושכר ולא היתה לנתבעת כתובת עסקית אחרת בחיפה. בשל כך, בתחילת חודש 8/10 התקבל מכתב ב"כ התובעת (שמוען לנתבעים בכתובת הרצליה 35) אצל מר זלצמן והוא מסר אותו אחרי מספר ימים לנתבע. בחלוף מספר ימים נוספים הודיע הנתבע למר זלצמן כי החנות פונתה ומפתחותיה הושארו אצלו על מנת שיעבירם לנציג התובעת, כפי שאכן עשה.

הנתבעים הוסיפו וטענו כי התובעת לא הוכיחה שמכתב עו"ד ואנו הומצא לנתבעים או מי מהם (והם מכחישים זאת), ומעבר לכך טוענים כי אין במכתב כדי לסתור את טענתם העיקרית של הנתבעים כי לאחר שהתובעת רכשה את הנכס היא נתנה הסכמתה לכך שהנתבעת תמשיך לעשות שימוש בחנות, לטענתם, ללא תמורה. התובעת לא הוכיחה כי במועד כלשהו נמסרה הודעה מטעמה לנתבעים כי היא דורשת את פינוי המושכר (עד למכתב ב"כ התובעת), ואין לראות במכתב עו"ד ואנו משום הודעה כזו, מאחר והסכמת הצדדים הנטענת גובשה לאחר מועד הוצאת המכתב הנ"ל.

הנתבעים טוענים בנוסף, כי גם באם יקבע שהתובעת זכאית לפיצוי מוסכם כלשהו מכוח הסכם השכירות, הרי שזכות זו עומדת לה רק מה"יום הקובע" על פי הסכם המכר, דהיינו מיום 24.3.2010 שהוא המועד שנקבע למסירת החזקה לידי התובעת ולא קודם לכן.

הנתבעים מוסיפים וטוענים כי הפיצוי המוסכם בסך 50$ ליום בגין איחור בפינוי הינו פיצוי בלתי סביר בנסיבות הענין וככל שבית המשפט יפסוק סכום כלשהו, עליו להפחית את סכום הפיצוי המוסכם, ובכל מקרה לפוסקו, לתקופה קצרה מהנתבע, לאור התנהלות הצדדים כמתואר על ידם.

לאור ההסדר הדיוני אינני מוצאת לנכון לדחות או למחוק את התביעה רק בשל אי הגשת סיכומי התובעת, ולאחר שקילת מלוא טיעוני הצדדים בכתבי טענותיהם ובתצהיריהם, וכן בטיעוני הנתבעים בסיכומיהם,
אני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 13,000 ₪ בצירוף הוצאות בגין אגרת משפט ששילמה התובעת (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלום האגרה ועד היום), וכן שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום,
כ' תמוז תשע"ב, 10 יולי 2012, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 34100-10/10 חב' סקאי מרום קום בע"מ נ' חב' צבן קו מנחה לרווחה וסיעוד בע"מ, אריה צנגוט (פורסם ב-ֽ 10/07/2012)