פסקי דין על דני בירנבוים ו- 5 | פסקי דין על 852 אח' | פסקי דין על פנחס וולפגור | פסקי דין על נורה ארגס ואח' | פסקי דין על קלאב אין אילת אחזקות | פסקי דין על קלאב אין מלונות אילת | פסקי דין על קלאב הוטל אילת ואח' |
2560/01 א 11/07/2012
א 2560/01 דני בירנבוים ו- 5,852 אח', פנחס וולפגור, נורה ארגס ואח' נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, קלאב אין מלונות אילת בע"מ, קלאב הוטל אילת בע"מ ואח'
בבית ה
משפט ה
מחוזי בתל אביב - יפו
ת"א 2560/01
ת"א 2399/03
ת"א 1301/04
בפני
כב' ה
שופטת דר' דרורה
פלפל / ס. נשיאה
בעניין:
דני בירנבוים ו- 5
,852 אח'
ע"י ב"כ עו"ד ד' לוי
ה
מבקשים ב-ת.א. 2399/03
1. דני בירנבוים
2. פנחס וולפגור
3. נורה
ארגס
4. אילן ארגס
ע"י ב"כ עו"ד א' גולדנברג
ה
מבקשים ב-ת.א. 2560/01 ו- 1301/04
נ ג ד
1. קלאב אין אילת אחזקות בע"מ
2. קלאב אין מלונות אילת בע"מ
3. קלאב ה
וטל אילת בע"מ
4. קלאב ה
וטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה
) בע"מ
5. קלאב ה
וטל ניה
ול (1996) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר ג' אוריון
6. דב ה
לפרין שירותי ניה
ול בע"מ
7. דב ה
לפרין שירותי נאמנות ובטוחות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ה
יכל
ה
משיבות
ה
חלטה
א.
מה
ות ה
בקשה
בתאריך 14.6.2012 ה
וגש לבית ה
משפט ה
סכם פשרה
בתיקים ה
מאוחדים שלפניו.
ה
סכם ה
פשרה
כולל עפ"י ה
ה
גדרה
של ה
צדדים ארבעה
חלקים:
ה
חלק ה
ראשון
ה
סכם פשרה
מתוקן, - ה
כולל פרשנות של ה
ה
סכם ה
מקורי.
ה
חלק ה
שני
- ה
סדר מזכה
חד צדדי, שמשמעו ביטול ה
ה
סכם ה
מקורי, לגבי מספר סוגי מתקשרים: ה
וא יחול לגבי בעלי זכות נופש ה
נמצאים במצוקה
, בעלי זכויות נופש חריגים, בעלי זכות נופש נכים,- כל זאת גם אם ה
סכם ה
פשרה
ה
מתוקן לא יאושר ע"י בית ה
משפט.
ה
חלק ה
שלישי
– ה
סדר מזכה
חד צדדי, ה
מאפשר ביטול ה
ה
תקשרות עם ה
משיבות, לאחד מחברי ה
קבוצה
, אם בקשת ה
אישור תיענה
בחיוב.
ה
חלק רביעי
– ה
סדר חד צדדי ה
מה
ווה
ה
טבה
ליורשי חברי ה
קבוצה
, קשישים ונכים בדבר מתן אפשרות לבטל את ה
ה
סכם ה
מקורי אם בקשת אישור ה
ה
סכם תאושר ע"י בית ה
משפט.
ה
יועמ"ש, ה
מועצה
ה
ישראלית לצרכנות, ומייצג מספר דיירים במתחם עו"ד ד"ר ולר, ה
תנגדו לפרסום ה
סכם ה
פשרה
ה
מתוקן.
אין זה
ה
סכם ה
פשרה
ה
ראשון שה
וגש לבית ה
משפט, אלא ה
שלישי במספר (ר' פרוטוקול).
אין בליבי ספק, כי חלק מה
ה
טבות למיניה
ן שבה
סכם ה
פשרה
ה
מתוקן ה
נוכחי, נוצרו כדי לנסות ולה
שפיע על ה
דיון אצל ה
שופטת ע' ברון בנושא של אפשרות יציאה
מה
ה
סכם ה
מקורי; כפי שאין בליבי ספק, שה
גשת ה
תובענה
שם, לאחר ה
גשת ה
תובענה
בפני
מותב זה
, - באה
כדי לנסות ולה
שפיע על ה
תובענה
ה
נוכחית, לענין דמי ה
אחזקה
ומשמעותם.
בשני ה
מה
לכים-עקרונית-אין פסול, אם ה
דבר ה
יה
עוזר לסיום מלוא ה
ה
תדיינות בדרכי שלום מאוחדות.
אני מפנה
לה
חלטתי מתאריך 27.2.2012, שם מתואר תה
ליך של פניה
לגישור ה
שופט בדימוס ת' אור, לגבי שני תיקים אלה
שלה
ם נושאים משיקים לפרויקט קלאב אין לסוגיו.
ה
אחד – ה
תיק שנדון בפני
ה
רכב זה
וענינו בתמצית נושא דמי ה
אחזקה
.
ה
שני – תיק שנדון בפני
ה
שופטת ע' ברון, שענינו בתמצית אפשרות ה
שתחררות ה
דיירים מה
חוזה
שלה
ם עם קלאב ה
וטל.
ב"כ ה
צדדים בתיק זה
ה
יו מעוניינים בגישור ה
כפול, במידה
וה
וא פותר את מכלול ה
נושא.
בזמנו ה
ם גם קיבלו את "ברכת ה
דרך" מה
יועמ"ש שבישיבת 14.7.2011 ציין בדבריו כי:
"אני חושב שה
דרך ה
נכונה
...לגמור את ה
סיפור ה
זה
ה
יא לסגור את כל ה
תיקים ביחד. באופן כזה
שבו בצד אחד נגדיל את ה
אפשרות לצאת מה
אירוע ה
זה
, למי שבאמת לא רוצה
...אני מדבר על מה
לך מאד גדול שדורש ה
רבה
אומץ של כולם וחשיבה
יצירתי...נצליח...לצאת, יה
יה
יותר קל לחייב בדמי אחזקה
". ( עמ.
173).
בתחילת ה
דרך גם ה
מועצה
לצרכנות ה
יתה
בדעה
דומה
(עמ. 16 לישיבת 8.6.2009.), וה
מתנגדים ה
יחידים לרעיון "איחוד ה
תיקים" לענין גיבוש ה
סכם פשרה
באמצעות גישור או בכלל, ה
יו מרשיו של ד"ר ולר, שה
גישו את ה
בקשה
לאישור תובענה
לנושא ה
שתחררות מה
קשר ה
חוזי, אצל ה
שופטת ע' ברון.
בינתיים ה
ליך ה
גישור בשני ה
תיקים גם יחד לא עלה
יפה
, ובישיבת 14.6.2012 ה
וצג לבית ה
משפט ע"י ה
צדדים, לצורך פרסום בעיתון, ה
סכם פשרה
מתוקן בתיק דמי ה
אחזקה
בלבד, שבו ה
טבות,
שפורטו בה
גדרת שאר ה
חלקים לה
סכם ה
פשרה
ה
מתוקן (וע"כ לה
לן).
ה
זמן לא עשה
טוב למגעים שבין ה
צדדים. כל זאת מכיון שכיום עמדת ה
יועמ"ש כמו גם עמדת ה
מועצה
לצרכנות, ה
ן כנגד אישור ה
סדר ה
פשרה
ה
מתוקן וכנגד פרסומו. לכך מצטרפת עמדתו ה
עקיבה
של ד"ר ולר, לפחות בדיוני בימ"ש זה
, שמתחילת ה
דרך לא צידד בכך.
בראשונה
- אבדוק ה
אם ניתן לפרסם את ה
סכם ה
פשרה
ה
מתוקן לעני דמי ה
אחזקה
, שנדון בפני
מותב זה
.
נושא ה
ה
טבה
ה
מנויה
בפרק ה
שני של ה
ה
סכם ה
מתוקן, - תידון
בראש פרק נפרד.
ב.
ה
יש לפרסם את ה
סדר ה
פשרה
טענות ה
מתנגדים –
עמדת ה
יועמ"ש
מורכבת מטיעונים משפטיים ומטיעונים עובדתיים
–
לטיעונים ה
עובדתיים –
-ה
תובע ה
יצוגי ויתר על טענתו כי ה
משיבה
לאורך ה
שנים גבתה
גביית יתר, של דמי ה
אחזקה
.
טיעון זה
שה
ינו עובדתי וכפי שה
וצג בה
סכם ה
ינו למטרות פשרה
בלבד, נטען מבלי שה
וצגה
בפני
בית ה
משפט אסמכתא משכנעת, שכן לא ניתן ה
סבר מפורט איזה
בדיקה
עשה
ב"כ ה
מבקשת ולא צורף תחשיב ותצה
יר שמתייחס לכך.
-תוצאה
נוספת, אליה
מצטרפים גם שאר ה
צדדים ה
יא – שבכך נשמטת עילת ה
תביעה
של ה
תובע ה
יצוגי, ומכאן שה
וא לא יכול לקשור ה
סכם פשרה
בנושא שבגינו טען שקיימת לו עילת תביעה
– קרי: גביה
ביתר של דמי ה
אחזקה
.
-מחו"ד ה
בודק של ה
סכם ה
פשרה
ה
שני, לא עלה
כי ה
ה
סדר ה
וא לטובת חברי ה
קבוצה
, ומיצוע דמי ה
אחזקה
לא בה
כרח פועל לטובתם.
-ה
ה
סדר אינו מציע ה
טבות לקבוצה
שנפגעה
, אלא קובע מנגנון לקביעת ה
ה
וצאות, שאף מרע את
מצב חברי ה
קבוצה
.
– קיימים שינויים בה
סכם ה
פשרה
בה
שוואה
לה
סכם ה
מקורי, כמו תשלום לפריסה
שמשמעו גביית סכומים בגין שיפוצים, שיפורים של תוכנות, מערכות ציוד או מתקני מיזוג אוויר, דבר שאין לו זכר בה
סכם ה
ה
תקשרות ה
מקורי שבין ה
צדדים.
וה
טענות ה
משפטיות -
-ה
סכם ה
פשרה
בעייתי מכיון שה
וא צופה
פני עתיד, ולא רק זאת אלא שה
וא משנה
את ה
יחסים ה
חוזיים ה
בסיסיים שבין ה
צדדים בה
קשר זה
.
-ה
דבר מעורר ה
ן בעיות חוזיות, ה
כיצד ניתן לשנות ה
סכם מעין זה
; נוספות לה
ן גם בעיות עובדתיות-משפטיות, שחלק מה
שינוי ה
וא בעצם לרעת ה
משתכנים.
- לא ניתן לחייב חברי קבוצה
לשלם רטרואקטיבית בגין ה
פרשים בדמי אחזקה
– אם אלה
קיימים – במיוחד כשדמי אחזקה
סופיים , עפ"י ה
מנגנון של ה
ה
סכם ה
מקורי,- לא נקבעו, ונושא זה
עשוי לה
יות טענה
לטובת ה
דיירים בה
ליך משפטי, אם יתקיים, בינם לבין ה
משיבות.
עד כמה
שה
סדר ה
פשרה
בא "לפגוע" בה
תדיינות שקיימת בתיק ה
שני, לעמדת ה
יועמ"ש אין ה
וא יכול לעשות כן, לאור ה
ה
ליך ה
קיים.
עמדת מתנגדים – ד"ר ולר –
ה
עמדה
תוצג בתמצית וללא ה
רחבה
בנושאים שכבר נטענו.
-ה
ה
סכם מנסה
למעשה
ליתן מענה
ה
ן לתיק ה
נוכחי, וה
ן לבקשה
שמתנה
לת בפני
ה
שופטת ברון, ובכך יש עקיפה
של ה
חלטתה
ששני ה
תיקים יתנה
לו בנפרד.
-ה
סכם ה
פשרה
ה
נוכחי משנה
את ה
וראות ה
חוזה
ה
מקורי, ולדוגמא: במקום קביעה
שדמי ה
אחזקה
יה
יו לפי ה
וצאות בפועל מתבקש ביה
מ"ש לאשר כי ה
ם יעמדו במשך 12 שנים על סכום ה
מתחיל ב – 3000 ₪ פלוס ריבית וה
צמדה
ולאחר שנת 2024 – ה
גיעו ה
צדדים לנוסחה
, בלתי מוסברת לפרטיה
, איך לחשב את דמי ה
אחזקה
.
-לא ה
יתה
בדיקה
של ה
תאמת שיעור דמי ה
אחזקה
ה
נגבה
, לעומת ה
וראות ה
חוזה
, ועל כל פנים ה
דבר ל א אומת בתצה
יר, ולכן לא ניתן לעמוד על סבירותם.
-ה
ה
סדר ה
חדש אינו פועל לפי ה
מנגנון של ה
ה
סדר ה
מקורי, לפיו יש פרק זמן שבו על קלאב ה
וטל לקבוע דמי אחזקה
סופיים.
עמדת ה
מועצה
לצרכנות
ה
עמדה
תוצג בתמצית וללא ה
רחבה
בנושאים שכבר נטענו.
-ה
מועצה
מדגישה
כי אם ב"כ ה
תובע לאחר עיון שערך ובדיקה
חשבונאית יסודית (כשלא קיים תצה
יר ע"כ) וה
גיע למסקנה
כי דמי ה
אחזקה
בה
ם חויבו חברי ה
קבוצה
בעבר ה
יו נמוכים במקרים רבים מדמי ה
אחזקה
ה
שנתיים ה
סופיים, אזי משמעות ה
דבר ה
יא שאין לו עילת תביעה
, ומכל מקום אין סיכוי שה
תובענה
תוכרע לטובת ה
קבוצה
.
-אין כל ה
טבה
לחברי ה
קבוצה
. וויתור על ה
פרשי דמי אחזקה
, אינו ה
טבה
, מאחר וקלאב ה
וטל לא ערכה
חישוב דמי אחזקה
סופיים (פרט לשנים 1977 – 1999), עפ"י ה
מנגנון לקביעת דמי אחזקה
בחוזה
ה
מקורי.
-ה
שוואה
לדמי אחזקה
במלונות אחרים, אינה
רלבנטית, שכן ייתכן שה
שיטה
שם שונה
, ואסמכתאות איך זה
נקבע – לא צורפו.
-אין כל סבירות בקביעת דמי אחזקה
קבועים שאינם מבוססים על בדיקת ה
תוצאות ה
אמיתיות, שעל ה
מפקח לערוך בכל מקרה
לפי ה
ה
סכם ה
מקורי.
-קביעת ה
וראות חוזיות שונות שמנוגדות לה
סכם ה
מקורי, כמו:
ה
קטנת מספר זכויות ה
נופש שישתתפו בה
וצאות, וכן כי יש נסיבות בה
ן זכויות נופש לא ישתתפו בה
וצאות.
ג.
ד י ו ן
ה
סכם פשרה
כמשנה
ה
סכם מקורי – במסגרת ה
חוק לתובענות ייצוגיות
טיעוני ה
צדדים שזורים בה
תנגדויות לגופו של ה
סדר, ובאמירות שלאור משמעותו ה
משפטית, ה
סדר מעין זה
בעצם לא יכול לה
יות ה
סכם פשרה
מחייב בתיק שענינו אישור בקשה
בנושא של תובענה
ייצוגית.
בעוד שה
דברים לגופו של ה
סדר, אכן אמורים לה
יות נדונים לאחר פרסום ובמידה
וקיימות ה
תנגדויות לה
סדר ה
מוצע, אזי טענות משפטיות לגבי מה
אמור לה
חיל ה
סדר פשרה
בתובענות ייצוגיות, - ה
וא ה
דבר ה
יחיד שעומד לפתחו של בית משפט בשלב זה
, ובו אדון.
בה
ליך ה
משפטי ה
אזרחי, באים לידי ביטוי אינטרסים כלכליים של צדדים לו.
מטבע ה
דברים, כל צד "מושך" לכיוונו, ומנסה
לשכנע את בית ה
משפט בצדקת ענייניו.
בד בבד,
עפ"י עמדת ה
מחוקק, לתובענה
ה
ייצוגית, יכולים לה
צטרף צדדים שאינם "נגועים" באינטרסים כלכליים כאלה
או אחרים, אלא רואים את מלוא ה
תמונה
, בדגש על טובת ה
אזרח, וה
ם לעניננו : ה
יועמ"ש וה
מועצה
ה
ישראלית לצרכנות.
ה
אזרח "ה
קטן" נושא אליה
ם את עיניו, מתוך אמונה
ותקווה
שה
ם אלה
שידאגו לענייניו; גם כשה
וא נפקד, ה
ם
נוכחים ; ובמקום שיש לשמוע את עמדת ה
ה
מון, - ה
ם יה
יו אלה
, עליה
ם נאמר בה
גדה
של פסח: "את פתח לו".
מכאן, שבנוסף לכך שיש ליתן משקל לכל ה
תנגדות וה
תנגדות, יש לקחת בחשבון שעמדת ה
יועמ"ש ועמדת ה
מועצה
, אמורות לייצג גם את אלה
בציבור שקולם לא ה
גיע לבית ה
משפט, ואשר ה
יועמ"ש וה
מועצה
אמונים על רווחתם וטובתם.
לכן ה
צטערתי, בלשון ה
מעטה
, מדוע לקח לשניים אלה
זמן
לגבש עמדה
סופית (כך זה
נראה
) בבקשה
לענין ה
סכם ה
פשרה
.
אני מעירה
ה
ערה
זו, מכיוון שכמובן כל ארגון ובעל תפקיד יכול לה
תייחס פרטנית לכל ה
סדר שיוצע, כך שאפילו אם ה
וא נוטה
לה
סכים למתווה
, ה
וא יכול לה
תנגד לפרטים.
אבל במקרה
ה
נוכחי, ה
ן ה
יועמ"ש וה
ן ה
מועצה
, ידעו מה
ו ה
מתווה
ה
מתה
ווה
, עודדו אותו ברמה
ה
עקרונית וה
סכימו לו (ר' לעיל בעמ. 2 לפרוטוקול).
לבוא בשלב שלאחר מו"מ
ממושך שה
תנה
ל בידיעתם ,ולטעון טיעונים משפטיים בראשיתיים, כמו: שלא ניתן לסטות מחוזה
מקורי, שלא ניתן לה
כריע בתיק זה
כשיש תיק נוסף וכיו"ב (כמפורט לעיל) אלה
סוג של טענות עקרוניות, שאם אכן דבקים בה
ם, לא ה
יה
צורך בכלל במו"מ, שה
רי מו"מ לא בא לנגוד עקרונות חוזיים בסיסיים ,וניתן ה
יה
לה
גיע לתובנות כלפיה
ן ולה
עלותם ברגע ה
ראשון עובר לגישור ו/או עובר לגישור ה
כפול;
צר לי שזמן רב ה
ושחת לריק, כשעתה
חוזרים לטענות בראשית.
אין זה
נאות ליתן רוח "גבית" לצדדים , ובעזרת ה
שופט בדימוס אור לה
יכנס לסאגה
ממושכת של ה
תדיינויות, במגמה
לה
גיע לפתרון צודק וראוי לשני ה
תיקים, ובאיזה
שלב, מסיבות שלא נודעו לבית ה
משפט, לחזור לסוגיות בראשית, ולאמר: רק רגע. עצרו את ה
עגלה
, - נסיעה
זו אינה
טובה
לציבור, ואינה
אפשרית מבחינתו ומבחינת ה
דין.
אין לי אלא לה
ביע
אכזבתי מה
תנה
לות מעין זו.
ולגופו של ענין – בנושאים ה
עקרוניים:
שאלה
ראשונה
-
ה
אם במסגרת ה
סכם פשרה
, יכולים צדדים לו, בה
ליך של תובענה
ייצוגית, לשנות את ה
סכם ה
ה
תקשרות ה
ראשון שבין ה
צדדים, - לעתיד - בין במובן של יצירת מנגנון פיקוח, שלא ה
יה
שם, ובין במובן של דרך קביעת ה
יקף ה
ה
וצאות וה
ה
שתתפות בה
ן.
או במילים אחרות – ה
יכול ה
סכם פשרה
לשנות, ה
סכם קיים? או שמטרתו
עפ"י חוק ה
תובענות ה
ייצוגיות ה
יא: ה
ענקת
פיצוי, מתן
צו מניעה
או פס"ד ה
צה
רתי בדבר ה
סדר קיים.
ה
יועמ"ש, מתנגד ברוב תיקי ה
תובענות ה
ייצוגיות, אם לא בכולם, באופן שיטתי, לה
סדרים צופי פני עתיד, שכתוצאה
מכך גם ה
פיצוי בגינם ה
וא למעשה
פיצוי עתידי.
ה
סדרים אלה
ניתן לראות בדר"כ בחוזים צרכניים ומכונים שם
"ה
סדרי קופונים". ה
מדובר בה
סכם לפיו ה
משיב – ה
מעוול
בעבר– ימכור בתקופה
מסוימת בעתיד את מרכולתו בה
נחה
,
בין
בצורה
של מבצע/ה
טבה
/ה
נחה
/בונוס לחברי ה
קבוצה
או במידה
וה
ם אינם ניתנים לאיתור, לרוכשים של אותו מוצר צרכני, במשך תקופה
מסוימת.
בית משפט זה
ה
ביע בעבר את דעתו כי ה
סעד ה
ראשוני שצריך לה
ינתן בתובענה
ייצוגית ה
וא פיצוי ה
קבוצה
בגין פגיעת ה
עבר;
אין מחלוקת כי ה
נחות קופונים, צופות פני עתיד ומחייבות רכישה
מחודשת של ה
מוצר ה
צרכני.
אין גם ספק כי מרכישה
מחודשת זו נה
נה
גם ה
מעוול, ובכך ה
וא "מצמצם" את נזקי עוולתו, ובד בבד ה
וא גם מעניק לקבוצה
או לציבור סוג של פיצוי.
א ב ל
, ה
תנגדות עקרונית לה
סדרים מעין אלה
, אינה
ממה
ות ומנשמת אפו של חוק ה
תובענות ה
ייצוגיות.
ה
אינטרס של ה
צרכן – יבוא במקום ה
ראשון, אבל אם במקרה
מסוים גם ה
מעוול "נה
נה
" בעקיפין ממתן ה
פיצוי לקבוצה
או לציבור, אין בה
כדי לפגום בפיצוי שמוענק לקבוצה
או ציבור, לגופו של ענין.
ובמילים כלליות יותר: תכלית ה
תובענה
ה
ייצוגית ה
יא מתן פיצוי לציבור או לקבוצה
, ואם יש נלוות לכך,- ה
ן לא אמורות לה
פריע למתן ה
סעד ה
עיקרי.
וה
ערה
זו מדוע באה
?
אין מחלוקת כי חלק מה
תיקונים של ה
סכם ה
פשרה
שה
וגש לבית ה
משפט, צופה
פני עתיד, ובא לשנות מה
חוזה
ה
מקורי שבין ה
צדדים.
יחד עם זאת יש לאבחן בין שינוי עתידי זה
לבין שינוי עתידי בתחום ה
צרכני, כפי שה
ודגם לעיל.
לגבי ענין צרכני חולף, - לטעמי גישת ה
יועמ"ש אמורה
לה
יות שונה
, וה
יא אמורה
לה
עלות על נס
כאמור לעיל ובמקום ה
ראשון את טובת ה
ציבור, ולא "לה
יפגע" מכך שגם ה
מעוול, בשוליים, לא מופסד במלוא ה
נזק שגרם.
כאן אין ה
מדובר בקשר זמני, כדוגמאות ה
קופונים, אין זה
קשר רגעי וחולף בין צדדים, אלא זה
קשר מתמשך של שנים; בשלב זה
ללא יכולת ה
תנתקות (בכפוף לה
כרעה
שתה
יה
בתובענה
ייצוגית בנושא זה
).
קשר זה
אמור לה
ימשך לגבי כולם או חלקם מסיבות שונות. בין אם ה
ם מרוצים מקשר זה
, ובין אם אינם יכולים לפרק את ה
חבילה
.
במילים אחרות – אין זו פעולה
חולפת של עוולה
ופיצוי בגינה
.
אישור ה
סכם ה
פשרה
ישנה
את ה
ה
תקשרות שבין ה
צדדים, באופן קבוע לעתיד; אבל בד בבד ה
וא עשוי ליצור שתי קבוצות של מתקשרים, שתנאי ה
ה
תקשרות ביניה
ם שונים, וה
חלוקה
ה
פנימית ביניה
ם, - ג"כ שונה
.
למשל:
סעי, 23 לה
סכם ה
פשרה
ה
מוצע מציין כי דמי ה
אחזקה
ה
שנתיים משנת 2014 ועד 2024 יה
יו סכום של 2,496 ₪ באילת קלאב ה
וטל ו – 2,456 ₪ בקלאב אין אילת פלוס ריבית של 1.33% משנת 2008 פלוס 10% דמי ניה
ול, שה
ם דמי ה
אחזקה
ה
שנתיים ה
קבועים.
ה
וראה
זו שונה
מה
ה
סכם בחוזה
ה
מקורי.
-
ה
וראה
זו גם ניתנת לשינוי לפי סעיף 25 לה
סכם ה
פשרה
, במידה
ויינתן פס"ד בתובענה
ה
מתנה
לת אצל ה
שופטת ע' ברון, עפ"י מנגנון חד צדדי, ה
תלוי בקלאב ה
וטל בלבד; ה
וראה
זו לא ה
יתה
בה
סכם ה
מקורי, ולפיה
בעצם אפשר לגבות דמי אחזקה
שנתיים, במתכונת וברוח סעיף 24 (שאינו ברור מספרית), גם רטרואקטיבית.
-
בכך בעצם, "צורפו" גם לה
סכם ה
פשרה
, שני ה
תיקים.
לא ברור לבית משפט זה
, בסופו של יום, ה
אם במידה
ויופעל סעיף 25 , שמפנה
לסעיף 24, איזו ה
שפעה
תה
יה
לכך על גובה
דמי ה
אחזקה
של ה
מתנה
לים לפי ה
ה
סכם ה
מקורי.
-
למפקח שמתמנה
ע"י קלאב סמכות לקבוע את אופן משלוח ה
ה
ודעות לחברי ה
קבוצה
לתשלום דמי אחזקה
, לשנות את אמצעי גביית דמי ה
אחזקה
ה
שנתיים וכן לשנות את ה
שירותים ה
ניתנים.
-
ה
סכמי ה
רכישה
שונו בכך שנקבע חיוב לתשלום בגין משתמש נוסף ל – 4 ה
משתמשים ה
ראשונים, למעט יחידות מורחבות ויחידות סטודיו.
-
נוצר חיוב בגין פיצול שבוע ה
נופש, שייקבע ע"י חברת ה
ניה
ול.
-
אבחנה
בין ה
וצאות קבועות ומשתנות, שלא ה
יתה
בחוזה
ה
מקורי, ומופיעה
בה
סכם ה
פשרה
וה
סדרתה
בה
סכם.
-
-דילוג על מנגנון דמי אחזקה
סופיים.
ועוד.
שאלה
שניה
–
בה
נחה
שה
סכם ה
פשרה
יאושר, ובה
נחה
מאד מציאותית , לאור ה
מצב כיום, שיה
יו לו מספר
כזה
או אחר של ה
תנגדויות , -
ה
פועל ה
יוצא ה
וא, שבאותו אתר תה
יינה
שתי ה
תקשרויות חוזיות שונות, לגבי אותה
זכות שימוש/ה
חזקה
/בעלות בנכס.
ה
אם ניתן יה
יה
לה
פעיל כך את ה
נכס?
איך תה
יה
ה
חלוקה
של ה
ה
וצאות?
ה
אם ה
דבר ישפיע על דמי ה
אחזקה
של ה
מתקשרים לפי ה
חוזה
ה
מקורי?
אין על כך תשובה
מספרית או אחרת ברורה
בה
סכם ה
פשרה
.
ונחזור לשאלות שה
וצגו:
סעיף 1 לחוק ה
תובענות ה
ייצוגיות ה
תשס"ו – 2006 קובע כי מטרת ה
חוק זה
:
"(1) מימוש זכות ה
גישה
לבית ה
משפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה
ה
מתקשים לפנות לבית ה
משפט כיחידים;
(2)אכיפת ה
דין וה
רתעה
מפני ה
פרתו;
(3)מתן סעד ה
ולם לנפגעים מה
פרת ה
דין;
(4) ניה
ול, יעיל, ה
וגן וממצה
של תביעות".
אין מחלוקת שה
תנאי ה
ראשון ה
תקיים, במובן זה
, שמבין ה
מאכלסים את יחידות ה
נופש, יש ה
מתלוננים על דמי ה
אחזקה
ודרכי חישובה
, ברם לא ממשו את זכותם לפנות לערכאות.
נבדוק אם מולאו שאר ה
מטרות:
בקוראנו את ה
סכם ה
פשרה
, נראה
שה
וא דן ג ם בנושא של דמי ה
אחזקה
, אבל לא רק.
ה
סכם ה
פשרה
ה
מוצע, ה
ינו למעשה
חוזה
חדש בין ה
צדדים, שמשנה
גם ה
וראות של ה
ה
סכם ה
מקורי, "קטנות" "כגדולות".
וה
שאלה
ה
יא – ה
אם חוק ה
תובענות ה
ייצוגיות, עפ"י ה
גדרתו, חוקק למטרה
זו?
בדברי ה
ה
סבר עובר לחקיקת ה
חוק, נכתב:
"ה
תובענה
ה
יצוגית ה
יא כלי חשוב לתביעת זכויות של ציבור גדול ה
נפגע ממעשה
של גורם אחד ה
מרכז בידו כח רב. ה
יא מיועדת לה
ביא בצד אכיפת ה
זכויות גם לה
רתעת אותם גורמים מפגיעה
בזכויות של רבים... בצד יתרונותיה
של ה
תובענה
ה
ייצוגית לוקחה
ה
יא גם בחסרונות, שעיקרם נובע מכך שחברי ה
קבוצה
שבשמם מנוה
לת ה
תובענה
לא ייפו את כוחו של מי שמנה
ל אותה
לייצגם"
(ה
צע"ח 234, כ"ו בטבת ה
תשס"ו 26.1.2006).
ה
אם ניתן לעשות שימוש במנגנון של ה
תובענה
ה
ייצוגית, כדי "לייצר" אומד דעת ה
צדדים לעריכת ה
סכם שונה
בין ה
מתקשרים?
אני סבורה
שה
תשובה
שלילית.
חוזה
אמור לגבש את אומד דעת ה
צדדים, שכורתים אותו.
ה
חוק לא אמור לה
יות לייצר מנגנון או מכשיר לשינויי ה
סכמים.
ה
וא יכול לה
יות מנגנון לקבלת צו מניעה
, עפ"י פרשנות של ה
ה
סכם;
ה
וא יכול לה
יות מנגנון לצו עשה
, עפ"י פרשנות של ה
ה
סכם;
ה
וא יכול לה
יות בסיס, עפ"י פרשנות לדרך חישוב נאות, ו/או לפיצוי בגין חישוב לא נאות, ג"כ עפ"י ה
ה
סכם.
ודוק: ה
מדובר בשינוי ה
סכם מקורי, שתוצאתו ה
יא שינוי מצב חוזי מחייב וקיים, למתקשרים קיימים, בין אם ה
ם לא מודעים לכך ובין אם ה
ם לא מעוניינים בכך.
איני סבורה
שקבוצה
אחת במסגרת ה
תקשרות חוזית עם ה
משיבות, יכולה
לקבוע תנאים לקבוצה
אחרת, שה
סכימה
לתנאי ה
עבר, עד כמה
שה
ם טובים או רעים לה
.
ה
פועל ה
יוצא ה
וא, שמבחינת דיני ה
חוזים, ומבחינת דיני ה
תובענות ה
ייצוגיות,- לא ניתן לה
חליף ה
סכם מקורי בה
סכם אחר, בין אם ה
וא טוב יותר, ובין אם ה
וא רע יותר למתקשרים ה
מקוריים.
בה
גיעי למסקנה
זו, מתייתר ה
דיון בשאר ה
נקודות שה
ועלו.
לצורך שלימות ה
תמונה
אומר רק זאת –
לענין ה
סכם ה
פשרה
, קיימת ה
צה
רה
של עו"ד לוי – ואני ערה
שזה
לענין זה
בלבד -
כי ה
וא בדק את ה
ה
תחשבנות וכי לא נגבו תשלומי יתר בגין דמי אחזקה
.
וה
רי מה
ותה
של ה
תביעה
ה
יא שנגבו דמי אחזקת יתר.
אחד ה
דברים שעל בית ה
משפט לבדוק, בעת שה
וא מאשר תובענה
ייצוגית, לרבות ה
סכם פשרה
בתובענה
מעין זו ה
יא, שקיימת עילת תביעה
לתובע ה
ייצוגי. (ר' סעיף 19 (ג)(ב) לחוק).
אין ה
מדובר בה
סכם פשרה
רגיל, שבו ה
צדדים יכולים לסגת מכל מה
שאמרו, לצורך ה
סכם ה
פשרה
.
במסגרת ה
תובענה
ה
ייצוגית, - ה
מסגרת חשובה
, במובן זה
שעל בית ה
משפט לבדוק אם קיימת עילת תביעה
וסיכויי ה
ה
צלחה
. כפי שאמרתי בשלב זה
ביה
מ"ש, לאור טענות ה
צדדים, יבדוק רק טיעונים משפטיים בסיסיים. נראה
לי שטעון כי אין לי עילת תביעה
, אבל אני רוצה
לה
גיע לה
סכם פשרה
לאור זאת, - ה
וא טיעון בסיסי, שיש לבודקו כבר עתה
.
מובן שבדיקה
מעין זו, לאור סעיף 19(ז)
לחוק אינה
חלק מה
בדיקה
שתיעשה
במסגרת כתיבת פסה
"ד.
אשר על כן אני קובעת , כבר בשלב זה
, שאין מקום לפרסם את ה
סכם ה
פשרה
ה
שלישי שה
וגש בה
סכם בתיקים מאוחדים אלה
.
מתן ה
טבה
ע"י ה
משיבות במסגרת ה
סכם ה
פשרה
ה
מדובר בחלק ה
שני של ה
סכם ה
פשרה
ה
מתוקן שבו סעיף 37 מציין כי ה
ה
טבה
- ביטול ה
ה
סכם ה
מקורי – יה
יה
, לפנים משורת ה
דין, וללא כל קשר אם ה
סכם ה
פשרה
יאושר אם לאו.
ה
ה
טבה
ה
ה
יא לבעלי זכות נופש ה
מצויים במצוקה
; ולבעלי זכות נופש חריגים, כמפורט באותו סעיף 37.
למטרה
זו ה
וקמה
ועדה
, שלה
ה
וקנו סמכויות, כמפורט בסעיפים
37.1 ו -37.2.
חלק שני זה
של ה
סכם ה
פשרה
ה
ניב בקשה
של ה
מועצה
ה
ישראלית לצרכנות למתן ה
נחיות בענין ה
סדרי ביטולים שאינם כפופים לבית ה
משפט.
לעמדת ה
מועצה
ה
מדובר בה
סדרים לגביה
ם לא ה
תבקש אישור בית ה
משפט, ה
וא קובע מועדים לצורך קבלת ה
ה
טבה
, מחייב את ה
מועצה
למסור רשימה
של שמות דיירים שפנו אליה
בטענה
שברצונם לבטל את ה
ה
סכם, וכבר פורסם בעתונות ה
יומית;
לטענתה
, - בנוסף לכך שיש לקבל את אישור בית ה
משפט, אזי פרסום בצורה
כזו עשוי שלא לה
גיע למכלול ה
אנשים ה
רלבנטי.
ולכן, אם ה
מדובר בה
צעה
מזכה
, ולאור ה
פרסום, חלק מה
זכאים יאבד את ה
ה
טבה
מאחר ופרסום כזה
אינו מה
ווה
ה
באת ה
ה
צעה
ה
מזכה
לידיעת ה
מוטבים ה
פוטנציאליים; וכך מי שלא שמע עליה
לא יוכל לפנות תוך ה
מועדים ה
נקובים בה
, לצורך ביטול ה
חוזה
.
יתר על כן, טוענת ה
מועצה
ה
ישראלית לצרכנות, כי
עפ"י ה
ה
סדר בה
סכם ה
פשרה
ה
יא "חויבה
" לה
עביר רשימה
של שמות מבקשי ביטול למשיבים, מבלי שנועצו בה
ומבלי שה
יא תה
יה
מחויבת לכך לפי כל אמת מידה
.
ברי וברי כי ה
טבה
מעין זו מצד ה
מבקשים, אינה
תמימה
, וה
ורתה
- ה
מה
לכים ה
משפטיים ה
קיימים.
יחד עם זאת, צד לחוזה
, זכאי לוותר על זכויות חוזיות שיש לו, לעמדתו, וה
וא רשאי לה
עניק לצד שכנגד ה
טבות, מעבר לאמור בחוזה
. לגבי ה
טבות מעין אלה
, ה
וא אינו זקוק לאישור בית ה
משפט, מאחר ומשמעותן אינה
ה
פרת ה
חוזה
, או ה
תחייבות נוספת של ה
צד שכנגד, שאינה
כתובה
בחוזה
.
לכן, אין זה
משנה
איך נכנה
ה
טבות אלה
, ה
אם ה
ן ה
טבה
חד צדדית מזכה
, או שה
יא ה
טבה
מותנית, ולכן אין לאמר שה
יא מזכה
.
ברור, שכדי שה
טבה
זו תגיע לידיעת ה
צד ה
רלבנטי, צריך לה
יווצר מנגנון של ה
באה
לידיעתו.
פרסום בעתונות ה
וא אחד ה
דרכים.
דרך נוספת לה
ביא את ה
ה
טבה
לידיעת צרכנים רבים יותר, - ה
יא לה
יעזר בארגונים שונים, שאליה
ם ניתבו בעלי ה
ענין בפרויקטים ה
שונים בקשות שונות. לכן איני רואה
פסול בפני
ה
למועצה
למטרה
זו. ה
מועצה
שכפי שה
גדרתיה
מקודם אמורה
לבוא לעזרת ה
צרכן, - בוודאי תשמח לעזור ולו גם לחלק מה
צרכנים ה
רלבנטיים לתובענה
זו; ואם עזרה
מעין זו מתבטאת במסירת כתובות ושמות בלבד, - שאני.
נראה
שגם ה
מועצה
מבינה
כך את תפקידה
, מאחר ובסיום עתירתה
למתן ה
וראות, ה
יא גורסת שיתאמו עמה
את ה
מועדים, ויאריכו אפשרות ה
תגובה
של ה
צרכן..
מאחר וה
מדובר בענין שה
וא מחוץ לה
סדר ה
פשרה
, אני משוכנעת שה
צדדים יוכלו לקבוע מועד קרוב לה
עברת ה
שמות וה
כתובות מה
מועצה
למבקשים, גם ללא עזרת בית ה
משפט, וכנ"ל גם לגבי ה
ארכת אפשרות ה
פניה
למשיבים.
ה
תוצאה
ה
סופית –
ה
סכם ה
פשרה
אינו מאושר לפרסום, ובית ה
משפט יתן פס"ד בבקשה
לאישור ה
תובענה
כתובענה
ייצוגית, מאחר וסיכומים כבר נשמעו.
לענין ה
ה
טבה
, - אין מניעה
לעשות זאת, וה
מועצה
תעביר רשימה
של שמות במועד קרוב למבקשים, לצורך פניה
אישית אליה
ם.
כל צד ישא בה
וצאותיו.
ניתן ה
יום 11.7.12, בה
יעדר ה
צדדים.
ה
מזכירות תמציא עותק ה
חלטה
זו, בה
מצאה
כדין, לבאי-כח ה
צדדים.
א בית משפט מחוזי 2560/01 דני בירנבוים ו- 5,852 אח', פנחס וולפגור, נורה ארגס ואח' נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, קלאב אין מלונות אילת בע"מ, קלאב הוטל אילת בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 11/07/2012)