פסקי דין על דוד ראם | פסקי דין על אילן גלבסקי | פסקי דין על אילנה שלום | פסקי דין על יעקב פרץ - ראש עירית ק. אתא

2201/04 עתמ     28/07/2004




עתמ 2201/04 דוד ראם, אילן גלבסקי, אילנה שלום נ' יעקב פרץ - ראש עירית ק. אתא




בתי המשפט

עת"מ 2201/04
בבית המשפט לענינים מינהליים בחיפה
28/07/2004
תאריך:
השופט ש. ברלינר

בפני
:

העותרים

1. דוד ראם

2. אילן גלבסקי

3. אילנה שלום

בענין:
- נ ג ד -
המשיבים
1. יעקב פרץ - ראש עירית ק. אתא

2. מועצת עירית ק. אתא
3. הממונה על המחוז - משרד הפנים
4. זלמן שלום
5. עמנואל סולומונוב
6. מימון טולדנו
7. פדידה אורן
8. אברהם מועלם
9. אריה מייזלס
10. יורם מנחם
11. שמואל לנקרי
12. יורם צברי
13. ליאוניד בראונשטיין
14. ג'ינו איש לב
15. ציון אסולין
16. אירינה אפרימוב


פסק דין



1. העותרת היא אחת מסיעות האופוזיציה במועצת עירית קרית אתא.


על מועצת העירייה לבחור ועדות, כמתחייב מהוראות הפרק השמיני של פקודת העיריות [נוסח חדש]. ס' 150א(א) של הפקודה קובע כי "ההרכב הסיעתי של חברי מועצה, בכל אחת מועדות החובה לפי פקודה זו, יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של המועצה ובלבד שבכל ועדת חובה יהיה נציג אחד לפחות מהאופוזיציה". (ההדגשות שלי - ש.ב.) העותרת טוענת כי היא מקופחת בייצוגה בוועדות החובה של מועצת העיריה. היא מבקשת לפסול את החלטות המועצה מיום 2.6.04 לפיהן אין היא מיוצגת בשתיים מבין הוועדות: ועדת הכספים וועדת הביקורת.

מכאן העתירה.1

2. העובדות והנתונים הם, בעיקרם, אלה:

במועצת העיריה 17 חברים שנבחרו בבחירות האחרונות: 5 חברים בסיעת מח"ל; 2 חברים מסיעת המפד"ל, וכן חבר אחד מסיעת צל"ש. כל אלה (שמונה במספר) הם חברי הקואליציה. מולם ניצבים תשעת חברי האופוזיציה: 3 חברים בסיעה העותרת; 2 חברים מסיעת ש"ס וכן חבר אחד בכל אחת מן הסיעות האלה: ק. אתא ביתנו, אחדות ק. אתא, איתך ולמענך וסיעת העבודה.

ביום 7.1.04 נבחרו הועדות על ידי המועצה, ועל קיפוחה בייצוג בוועדות מכח הבחירות הללו הלינה העותרת בעתירה קודמת שהגישה לבית משפט זה (עת"מ 2059/04). ביום 19.4.04 נפסק בעתירה הקודמת, תוך הסתמכות על בג"צ 1020/99 דואק נ' ז'ק, פ"ד נד(3), 396, כי תיערכנה בחירות חדשות לועדות, ובפסק הדין הובהר "כי יש לשמור על ייצוג נאות התואם את דרישת היחסיות של סיעות האופוזיציה באותן וועדות אשר יש להן חשיבות רבה בפעילות התקינה של העיריה עצמה כגון ועדת הכספים, בנין ערים, ועדת ביקורת וועדת המכרזים".

הבחירות החדשות לועדות התקיימו, כאמור, ביום 2.6.04. בבחירות אלה מיוצגת העותרת ב - 6 וועדות (מתוך 10): בנין עיר, מכרזים, מל"ח, בטחון, ועדת ההנחות ובועדה לבטיחות בדרכים. בארבע מבין הוועדות אין היא מיוצגת: בועדת הביקורת ובועדת הכספים - הן הועדות עליהן נסבה העתירה, וכן בועדה לקידום הילד ובועדה לקליטת עליה.

תאור מלא של תוצאות הבחירות לכל הועדות, על פי הסיעות השונות, ניתן לראות בטבלה שצורפה לתגובת העירייה המשיבה מס' 2 (להלן - המשיבה). על טבלה זו ציינתי את מספר החברים של כל סיעה במועצה, והסימון באות ק' מראה את סיעות הקואליצה. הטבלה מראה גם את מספר החברים בכל אחת מן הועדות, ואת מספר הנציגים של כל סיעה, בכל ועדה.

3. מאז הבחירות לרשויות המקומית, ולאחר הבחירה הקודמת של חברי הועדות, חל שינוי מסוים בנוגע לסיעות במועצה: הסיעות ש"ס, אחדות ק. אתא, איתך ולמענך, והעבודה חתמו ביום 2.3.04 על "הסכם איחוד סיעות" בו נקבע כי מטרתו השגת "שיתוף פעולה בין ארבע הסיעות לקידום קרית אתא". אולם, כך נקבע, "הסכם זה אינו בא לשנות או לגרוע דבר מהגדרת עצמאותן של סיעות המקור וממעמדן הסטטוטורי לפני ההסכם, והכל על פי סעיף 125א' לפקודת העיריות ... וכפוף לאישורן של מפלגות האם של כל סיעה במידה ויש". הסיעה המאוחדת, ככל שיש בהסכם משום איחוד לסיעה אחת, טוענת להיותה הסיעה האופוזיציונית הראשית במועצה. גם העותרת טוענת ל"כתר" זה, אך בעתירה דנן אין צורך להכריע במחלוקת זו, הנוגעת, כך נראה, רק לחובת הייצוג בועדת ההנחות (ר' הוראת ס' 149ד(ב)(1) לפקודת העיריות), שהייצוג בה אינו זה השנוי במחלוקת, בעתירה.

מכל מקום, הבחירה לוועדות נעשתה על פי הסיעות הנפרדות, ולא כבחירה של נציגי סיעה מאוחדת. על כן, איני סבור שיש באיחוד הסיעות כדי להשפיע על תוצאות ההליך דנן.

4. יש לבחון אם הבחירה של נציגי הסיעות כחברי הועדות, כמשתקף בטבלה הנ"ל, מקיימת את הנדרש בס' 150א(א) הנ"ל, באשר להתאמה להרכב הסיעתי במועצת העיריה, בכל הועדות.


בקשר לכך טענו המשיבים, כי בכל ועדה חבר לפחות נציג אחד מן האופוזיציה, ובכך מולאה דרישת הייצוג היחסי. אין בידי לקבל טיעון זה. הדרישה לנציג אחד לפחות מסיעות האופוזיציה בכל ועדה היא דרישת מינימום, המאפשרת ייצוג אף מעבר ליחסיות הנדרשת בהשוואה להרכב המועצה, מקום שהיחסיות הקיימת אינה מצדיקה אפילו מינויו של נציג אחד. בדרך כלל לא יהיה די בכך כדי שבייצוג בועדות אכן תישמר היחסיות הנדרשת.


5. הוראה דומה לזו שבעניננו מצויה בסעיף 19 של חוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965, הקובע כי יש לשמור על היחסיות בייצוג של רשות מקומית בועדה המרחבית לתכנון ולבניה.. הלשון הנקובה שם היא כי הייצוג צריך להיות "בהתאם להרכב היחסי של הסיעות". בעניננו, הניסוח דומה. מדובר על ייצוג ש"יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי...". הביטוי "ככל שניתן" אינו בא להחליש מן החובה ליחסיות בייצוג. ככל האפשר, וכל עוד הדבר אפשרי, יש לשמור על ייצוג יחסי כנדרש, אם כי אין הכרח בהתאמה מתמטית מלאה בקשר לכך.


בשני המקרים (הן באשר לוועדות החובה והן באשר לייצוג בועדה המרחבית) נדרש ייצוג יחסי אמיתי ולא ייצוג יחסי פורמלי. מטרת ההוראה שבסעיף 19 של חוק התכנון והבניה היא, "למנוע מצב שבו הייצוג היחסי של הסיעות יצור עיוות שלפיו רק סיעות המייצגות את הרוב במועצת העיריה, דהיינו סיעות הקואליציה, תהיינה מיוצגות בועדה המקומית, ללא ייצוג למיעוט". (בג"צ 1020/99 הנ"ל). בדומה לכך בעניננו. יש למנוע עיוות בייצוג הסיעות על פי כוחן היחסי במועצה - בהרכבן של הועדות.


6. השמירה על זכויות המיעוט היא ביסוד שיטתנו הדמוקרטית. כך לא רק בממשל המרכזי אלא גם בשלטון המקומי. ר' דבריו של כב' השופט חשין בבג"ץ 954/97 - עו"ד ד"ר שלמה כהן נ' ראש לשכת עורכי הדין, פ"ד נב(3), 486 ,עמ' 505-506:

"תכלית ההסדרים בכנסת וברשויות המקומיות - בנושא קביעת סדר היום - היא, להגן על היחיד מפני הרבים; למנוע את עושק המיעוט; להקנות ליחיד זכות כלשהי - ולו בעוצמה נמוכה - כדי שיוכל להשפיע על מהלכי הגוף בו הוא חבר. בלא הקניית זכות זו יכול רוב דורסני להעלים את היחיד כלא-היה, ולעת בחירות כי תבואנה לא יידע הבוחר מי הוא אותו יחיד ומה עשה לטובת היחיד והרבים."
בענייננו נדרש ייצוג יחסי אמיתי. יש למנוע עיוות בייצוג, או יצירת מצב שבו נמנעת מן האופוזיציה אפשרות הפעולה הראויה, יחסית למשקלה, בועדות החובה של המועצה. לשם בדיקה אם יעד זה הושג, יש לבחון את כל הנסיבות והנתונים הצריכים לענין, לרבות טיבן של הועדות בהן מדובר. יש ועדות שיש להן משקל נכבד ביותר בפעולות העיריה, ובמיוחד בקשר לפעולת האופוזיציה בעיריה. אלו הן ועדות הכספים, מכרזים, בנין עיר וביקורת. את שאר הועדות, (פרט, אולי, לועדת ההנחות) ניתן לראות כבעלות חשיבות פחותה, בהקשר זה.


הדברים הודגשו גם בפסק הדין בעתירה הקודמת, שם דובר על אותן "ועדות אשר יש להן חשיבות רבה בפעילות התקינה של העיריה עצמה כגון ועדת הכספים, בנין ערים, ועדת ביקורת וועדת מכרזים".

אני דוחה על כן את טענת המשיבים, כאילו בבחינת הייצוג היחסי בועדות, מוצדק לראות את כל הועדות כבעלות אותה חשיבות ומשקל בלא אבחנה בין ועדה זו לועדה אחרת.

יחד עם זה, גם אם נראה את כל הועדות כשוות ערך, גם אז התוצאה בעניננו, זהה.


7. במועצה 17 חברים. 8 מהם בקואליציה ו - 9 באופוזיציה. היחס הוא 47 אחוזים לקואליציה ו - 53 אחוזים לאופוזיציה. כאשר בודקים את המספר הכולל של הנציגים בועדות, נראה, כך לכאורה על פני הדברים, שהיחסיות בייצוג נשמרה. בכל הועדות 50 חברים. לקואליציה 23 נציגים (46 אחוזים) בועדות, ולאופוזיציה 27 נציגים בועדות, היינו 54 אחוזים מכלל הנציגים. אולם, הפקודה אינה מסתפקת בייצוג יחסי מתאים במשוואת הכוחות בין הקואליציה לאופוזיציה. הייצוג היחסי נדרש לגבי כל הסיעות.

יתר על כן, כאמור לעיל, השמירה על הייצוג היחסי צריכה להיות מהותית. אם נבדוק את הועדות עצמן, נראה כי בכל הועדות החשובות, שמרה הקואליציה על שליטה, אף שאין לה רוב במועצה עצמה. בועדות החשובות שהן הועדה לבנין עיר, ועדת הכספים, ועדת המכרזים, וכן ועדת הביקורת, יש לה 3 נציגים לעומת 2 מן האופוזיציה. לעומת זאת, "הואילה" הקואליציה, בבחירה שנעשתה על פי הצעת ראש העיריה, לוותר על השליטה בועדות הפחות חשובות: משק לשעת חירום - 1 מן הקואליציה לעומת 5 נציגים לאופוזיציה. בקליטת עליה - 2 לעומת 3 ובבטיחות בדרכים - 1 לעומת 4. מניפולציה זאת בהרכב הועדות, (הפחתת ייצוג לאופוזיציה בועדות חשובות ותוספת ייצוג בועדות פחותות חשיבות) שוללת מן האופוזיציה אפשרות פעולה התואמת את כוחה היחסי במועצה, בועדות החשובות של העיריה.

שמירה מהותית על הייצוג היחסי מחייבת כי לאופוזיציה יהיו, מכוח תוצאות הבחירות למועצת העיריה במקרה דנן, ככל שניתן, כדי 53 אחוזים מן הנציגים בכל הועדות. אין הצדקה לאפשר לה נציגות של 40 אחוזים (2 מתוך 5 חברים) בועדות החשובות, ומנגד להעלות את הייצוג של האופוזציה ל - 83 אחוזים (5 מתוך 6 חברים בועדת משק לשעת חירום), או ייצוג של 80 אחוזים (4 נציגים מתוך 5 חברים בועדה לבטיחות בדרכים) בועדות אשר ראש העיר אינו רואה אותן כחשובות לתפקוד הקואליציה.

8. נגיע למסקנה זהה אם נבחן, כעומדת בפני
עצמה, את הנציגות שניתנה לעותרת בועדות השונות, שכן, כאמור, לא רק שהייצוג המתאים צריך להישמר ביחסים שבין הקואליציה לאופוזיציה, אלא גם באשר לכל סיעה בפני
עצמה. לעותרת 3 נציגים במועצת העיריה מתוך 17 נציגים. מדובר ב - 17.64 אחוזים. כח זה במועצה מצדיק מינוי של חבר אחד בכל וועדה בה יש 6 חברים, ובדרך כלל, "ככל הניתן", כך גם בועדה בת 5 חברים. אין הצדקה לסטות מתוצאה זו על ידי שלילת נציגות לסיעה העותרת בשתי ועדות חשובות, והעדפתה על פני האחרים תוך מתן 2 נציגים בועדות נחותות.


ניתן לדאוג להתאמה בייצוג, "ככל שניתן", גם על ידי שינוי במספר חברי הועדה, כגון מחמישה חברים, לשישה.

9. לא מצאתי ממש בטענות שהעלו המשיבות בדבר סילוק על הסף של העתירה בגלל אי גילוי עובדות על ידי העותרת או חוסר נקיון כפיים. חוסר זה, במקרה דנן, נראה יותר בצידם של המשיבים מס' 1 ומס' 2. מכל מקום, אין בטענות אלה כדי להצדיק התעלמות מן המסקנה המתחייבת לגופו של ענין, באשר לעתירה דנן.

10. סיכומו של דבר:


החלטת מועצת העיריה מיום 2.6.04 אינה סבירה. היא מנוגדת להוראת ס' 150א(א) לפקודת העיריות. היא אינה שומרת, גם לא ככל שניתן, על ההתאמה הנדרשת בייצוג בכל ועדות החובה, ביחס לכוחן של הסיעות, ובהן הסיעה העותרת, במועצת העיריה.

העתירה מתקבלת. החלטת העיריה מיום 2.6.04 מתבטלת. על מועצת העיריה לבחור את הוועדות מחדש, תוך שמירה על הייצוג היחסי הנדרש, כמותווה ב

פסק דין
זה לעיל, בכל אחת מן הועדות.

11. המשיב מס' 1 והמשיבה מס' 2, כל אחד מהם לחוד, מחוייב בזה לשלם לעותרת הוצאות בסכום של 10,000 ש"ח + מע"מ.

המזכירות תמציא עותק של פסק הדין לצדדים, בדואר.

ניתן היום י' באב, תשס"ד (28 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.
ש. ברלינר
- שופט








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 2201/04 דוד ראם, אילן גלבסקי, אילנה שלום נ' יעקב פרץ - ראש עירית ק. אתא (פורסם ב-ֽ 28/07/2004)