פסקי דין על חיים כהן | פסקי דין על איזידור א.ח.מ. | פסקי דין על איזידור כהן | פסקי דין על מרדכי כהן ואח' |

2857/07 תעא     26/07/2012




תעא 2857/07 חיים כהן נ' איזידור א.ח.מ. בע"מ, איזידור כהן, מרדכי כהן ואח'




בפני
כב' השופט דורי ספיבק – אב"ד



בפני
כב' השופט דורי ספיבק
– אב"ד
נ.צ. מר יצחק כבדיאל (מעבידים)
נ.צ. מר רפי גמליאל (עובדים)


בעניין:

חיים כהן
ת.ז. 053540118



ע"י ב"כ עו"ד דרור כהן אורגד
התובע


נגד


1.
איזידור א.ח.מ. בע"מ
ח.פ.

512085242
2.
איזידור כהן
ת.ז.

027893429
3.
מרדכי כהן ת.ז.

052249265
ע"י ב"כ עו"ד אילן רון





פסק – דין

1.
שלושה אחים, שהיו שותפים לעסק אחד, הסתכסכו. דרכיהם נפרדו. אנו נדרשים להכריע בדבר זכותו של אחד מהם, התובע, לקבל מהעסק שכר עבודה וזכויות סוציאליות נוספות, כמו גם בדרישתו שנרים את מסך ההתאגדות ונחייב את שני האחים האחרים בכל שנפסוק.

רקע עובדתי
2.
התובע מר חיים כהן
(להלן:

חיים

), הנתבע 2 מר איזידור כהן
(להלן:
איזידור

), והנתבע 3 מר מרדכי כהן (להלן:
מרדכי

) הם שלושה אחים. האותיות א.ח.מ. בשמה של הנתבעת 1,
איזידור א.ח.מ. בע"מ
(להלן:
החברה

)
הם ראשי התיבות של שמותיהם.
3.
החברה, שעיסוקה עבודות עפר תשתית בניין והנדסה, הוקמה בשנת 1995. בעל המניות העיקרי בראשית הדרך היה איזידור (99%) ובאחוז הנותר החזיק חיים. החל משנת 2001 מחזיקים שלוש האחים במניות החברה. בנקודת זמן כלשהי, ככל הנראה במהלך השנים 2004-5, החלו ריבים וסכסוכים בין שלוש האחים להאפיל על השותפות לדרך. כל אחד החל לחפש לו דרך משלו. כיום החברה אינה פעילה עוד.
4.
במהלכו של תיק זה הוצגו בפני
נו גרסאות מנוגדות להשתלשלות האירועים שהביאה להפסקת שיתוף הפעולה בין השלושה. כדרכם של סכסוכים משפחתיים מרים, לכל צד נראטיב משלו. כל צד הכפיש את משנהו והטיח האשמות קשות בדבר חוסר תום לב כמו גם בדבר פעולות המנוגדות לחוק. במילים אחרות, כל צד ניסה לשכנע אותנו שהצד האחר הוא האחראי לסכסוך. נבהיר, שאין זה בסמכותנו ומתפקידנו להיות "השופטים" בסכסוך המשפחתי במלואו. כך, אין זה מתפקידנו לקבוע האם מי מהצדדים העביר שלא כדין מניות של החברה, שינה זכויות חתימה בחברה שלא כדין או האם מי מהצדדים השתמש או מכר שלא כדין את נכסי החברה, על אף שהצדדים פירטו והרחיבו בכל העניינים אלה בתצהיריהם, ועל אף שחלק ניכר מהחקירות הנגדיות הוקדש להם. על פי כתב התביעה, המחלוקת היחידה שהונחה לפיתחנו הינה שאלת זכויותיו הנטענות של חיים הנובעות מיחסי עובד ומעביד בינו ובין החברה. בה ורק בה אנו מוסמכים לדון ולהכריע.

טענות הצדדים
5.
חיים
טוען כי בין השנים 1995 ל- 2001 הועסק על ידי החברה כמנהל פרויקטים בעבור חברות קבלניות אחרות, בלא לקבל שכר בעבור עבודתו זו, אותה העריך בחצי משרה. הוא טוען שהוא זכאי ל- 3,000 ₪ שכר לחודש, ובסך הכל ביקש שנפסוק לו ברכיב תביעה זה 216,000 ₪ (3,000
x
12
x
6).
חיים מוסיף וטוען שהחל מינואר 2006 ועד ליום הגשת התביעה (30.1.07) לא קיבל שכר מהחברה. לטענתו, עבד החל מינואר ועד אוקטובר 2006 במשרה מלאה והוא זכאי לשכר עבודה בגין חודשים אלה בסך 147,000 ₪ (לפי 14,799 ₪ לחודש). עוד לטענתו, החל מנובמבר 2006 ועד ינואר 2007 עבד בחצי משרה, והוא זכאי לשכר עבודה בגין חודשים אלה בסך 22,197 ₪ (לפי 7,399 ₪ לחודש). בנוסף כלל חיים בתביעתו חופשה והבראה, וכן תביעה לפיצויים בסך 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב. כמו כן הוא טוען שאיזידור ומרדכי נתנו לחברה "הוראה ישירה" שלא לשלם לו את שכרו, ועל כן הם חבים בחובותיה אליו באופן אישי.
6.
מרדכי
טוען להתיישנות התביעה להפרשי שכר בגין השנים 1995 ל- 2001. לגופה של תביעה זו הוא טוען שלא הוגשה לתיק בית הדין כל ראיה שלחיים הגיע כלל שכר שלא קיבל עבור תקופה זו.
באשר לתביעה לשכר עבודה בגין שנת 2006 טוען מרדכי שלא הוצגה כל ראיה שחיים היה זכאי לשכר כלשהו עבור שנה זו, מעבר למה שקיבל. הוא מדגיש שהוצגו ראיות לפיהן חיים, בניגוד לטענתו, קיבל שכר עבור תקופה זו. באשר לתביעה לזכויות סוציאליות בגין תקופה זו הוא טוען שהתביעה לא פורטה ולא הוכחה, ובאופן ספציפי לא הוכח גובה השכר לפיו חושבו הזכויות הנטענות. באשר לתביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש טוען מרדכי שדווקא הנתבעים הם אלה שנגרמה להם עוגמת נפש מהתנהלותו של חיים. לחלופין, מוכחשת גם טענתו של חיים כי לאיזידור ולמרדכי אחריות אישית בגין חובות החברה.
7.
איזידור
, שלא היה מיוצג בתיק זה, הצטרף לסיכומיו של מרדכי, והדגיש בעיקר את רצונו להגיע לסיום הסכסוך ולחזרה לשיתוף פעולה בין שלוש האחים.

דיון והכרעה
שכר עבודה בגין השנים 1995 עד 2001
8.
אנו מקבלים את טענת ההתיישנות, שהועלתה כבר בכתב ההגנה, ודוחים על פיה על הסף את רוב רובו של רכיב התביעה הראשון, שעניינו שכר עבודה בגין שש שנים, בין ה- 1.7.95 ל- 30.6.01. זאת בשים לב לכך שכתב התביעה הוגש ביום 30.1.07, ולתקופת ההתיישנות בת שבע השנים הקבועה בדין. נציין שבאופן תמוה חיפשנו ולא מצאנו כל מענה לטענת ההתיישנות בתצהיר עדותו של חיים או בסיכומיו.
9.
באשר לאותו חלק ברכיב תביעה זה שלא התיישן (1.2.01 עד 30.6.01) – לא הוצגה בפני
נו כל ראייה לכך שחיים עבד בחברה בתקופה זו, ואפילו היינו מוכנים לצאת מנקודת הנחה (לטובתו) שאכן עבד בחברה בתקופה זו, לא הוצגה בפני
נו כל ראייה בדבר היקף עבודתו וגובה השכר לו הוא זכאי. חיים טען באופן הכללי והסתמי ביותר, בלי לפרט, שעבד ב"חצי משרה" בתקופה הזו. ומהי הראייה היחידה עליה הצביע חיים בסיכומיו להוכחת טענתו זו? תמצית רישום מרשם החברות לפיה כתובתה הרשומה של החברה באותה תקופה הייתה בביתו (נספח א' לכתב התביעה ולתצהיר חיים)! בכל הכבוד, איננו מבינים מדוע עצם העובדה שכתובתה הרשומה של החברה הייתה לטענתו בביתו של חיים (איזידור הכחיש טענה זו, ראו בסעיף 32 לתצהירו) מעידה על כך שעבד בה. בתלוש השכר היחידי שהוגש (נספח ה' לכתב התביעה) מצאנו רישום "תחילת עבודה 1.7.01", ואף חיים עצמו העיד שעבודתו בשכר בחברה החלה ביום 1.7.01 (סעיף 49 לתצהירו). אשר על כן, אנו דוחים רכיב תביעה זה.

שכר עבודה וזכויות סוציאליות בגין ינואר 2006 עד ינואר 2007
10.
אין מחלוקת שחיים היה עובד של החברה וקיבל ממנה שכר עד סוף 2005, כפי שהוא עצמו מודה: "אני משכתי משכורת עד סוף 2005" (עמ' 4 ש' 27 לפרוטוקול). האם הוא זכאי גם, כטענתו, לשכר עבודה החל מינואר 2006 ועד ליום הגשת התביעה בסוף ינואר 2007?
11.
לטענת חיים, הוא המשיך לעבוד בחברה במלוא המרץ גם במהלך שנת 2006, והסיבה היחידה שלא קיבל שכר מראשית שנת 2006 הייתה הוראה ישירה שניתנה לרואה החשבון של החברה על ידי איזידור ומרדכי שלא להוציא לו תלושי משכורת (ס' 39 לתצהירו, סעיף 1 ז' לסיכומיו). טענה עובדתית זו לא נתמכה במסמך כלשהו, ועל פניה היא לא נראתה לנו כסבירה. המדובר בתקופה שבה איזידור ומרדכי כבר לא היו פעילים בחברה בכלל, כפי שמעיד חיים בעצמו: "... החל מיום 1.10.05 חדלו לגמרי, איזידור ומרדכי ליטול חלק בעבודה השוטפת של החברה" (ס' 37 לתצהירו). ממסכת הראיות שהוצגה בפני
נו עולה בבירור שמי שנתן הוראות לרואה החשבון של החברה באותה התקופה היה חיים בעצמו, שכן הוא עצמו מודה שמשך לעצמו משכורות עד סוף 2005 (עמ' 4 ש' 27). הוא עצמו גם מודה ששילם בשם החברה משכורות

לילדיו

(שעבדו בחברה) עבור החודשים מרץ עד אוגוסט 2006 (עמ' 5 ש' 4). לתצהירו של איזידור צורפו צילומי המחאות עליהם חתם חיים בשם החברה גם בשנת 2006, בין היתר "החזרי הלוואות" לילדיו ואפילו המחאה "כהחזר הלוואה" על סך 6,785 ₪ אותה רשם חיים לפקודת עצמו. מכאן, שאין כל בסיס לטענה שאיזידור או מרדכי נתנו הוראה או הפריעו לתובע בדרך כלשהו מלשלם לעצמו משכורות בין שנת 2006, ככל שהגיעה לו משכורת בגין תקופה זו.
12.
זאת ועוד. חיים הסביר בחקירתו כי לא הביא הוכחות ותימוכין לטענותיו באשר לזכויותיו לשכר עבודה לשנת 2006 שכן "הכל כתוב בספרי החברה. ספרי החברה נמצאים אצל רואה החשבון" (עמ' 4 ש' 11). ואכן, בדרך כלל כאשר מתבקש בית דין זה לברר תביעה של עובד לשכר עבודה, על המעסיק להגיש לתיק בית הדין את כל המסמכים הרלוונטיים. ככל שלא עשה כן, עובר אל המעסיק נטל ההוכחה להוכיח שהעובד אינו זכאי לשכר העבודה הנטען. אלא שבמקרה שלפנינו, איזידור בתצהירו (סעיף 57) טען שכל מסמכי החברה מצויים בחזקתו ובשליטתו של חיים עצמו! במהלך חקירתו הנגדית הכחיש חיים בתחילה טענה זו, וטען ש"ספרי החברה נמצאים אצל רואה החשבון. לא אצלי בבית". אך בסופו של דבר, לאחר שנשאל על כך בפעם השלישית, נאלץ להודות: "יש גם אצלי העתקים של החומר, כל הארכיון נמצא אצלי" (עמ' 4 ש' 11). תשובתו זו של חיים מעידה, להבנתנו, על
העדר אמינות ועל כך שהיה לו מה להסתיר (שאחרת, מדוע לא הוגשו כל המסמכים לתיק בית הדין?). לאורה, אין מקום להעברת הנטל להוכיח את התביעה לשכר אל כתפי החברה. להיפך, אנו יוצאים מנקודת הנחה שלו היו מוצגים בפני
נו כל מסמכי החברה, המצויים בחזקתו של חיים, לא היה בהם דבר כדי להוכיח את תביעתו.
13.
לכל זאת נוסיף שחיים כלל לא פירט את היקף עבודתו במהלך ינואר 2006 עד ינואר 2007, למעט אמירה סתמית ומעורפלת בתצהירו לפיה עבד "במשרה מלאה" עד אוקטובר 2006, ומנובמבר 2006 עד ינואר 2007 עבד ב"חצי משרה" (ס' 52). כמה ימים בשבוע עבד? כמה שעות בכל יום? וכמה שעות בסך הכל מדי חודש? תצהירו של חיים שותק ואינו מפרט בעניין זה. לא מצאנו גם כל הסבר מצידו מדוע לשיטתו יש לחשב את
שכרו עבור "משרה מלאה" על בסיס שכרו הממוצע בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2005 (14,799 ₪, סעיף 50 לתצהירו). נדגיש שמעיון בטופס 106 שצירף חיים עצמו (נספח ו' לתצהירו) עולה שברוב חודשי אותה שנה עמדה משכורתו על 3,500 ₪ בלבד, ולמעשה רק בשלושת החודשים האחרונים של 2,005, אותם חודשים שבהם איזידור ומרדכי כבר יצאו מהחברה וחיים משך את משכורותיו בעצמו, "קפץ" שכרו לסך של כ- 15,000 ₪ לערך לחודש.
14.
נוכח כל האמור, אנו דוחים במלואה את התביעה לשכר עבודה החל מינואר 2006, ומכאן שאנו דוחים גם רכיבי התביעה שנגזרו ממנה, לדמי הבראה ופדיון חופשה בגין שנת 2006, וכן את התביעה לפיצויים על עוגמת נפש שנגרמה לחיים עקב אי קבלת שכר.
15.
משדחינו את התביעה נגד החברה במלואה, נדחית גם התביעה האישית נגד איזידור ומרדכי.

סוף דבר
16.
בשולי פסק הדין נבקש להביע את צערנו על כך שההתדיינות בתיק זה התמשכה יתר על המידה, בין היתר עקב נסיונות גישור שלא צלחו.
עוד נציין, למען הסדר הטוב, שההוכחות בתיק זה נשמעו ביום 14.7.11 וביום 23.2.12 בפני
מותב בראשו עמד, כאב בית הדין, כב' הנשיא (כתוארו אז)
מיכאל שפיצר

. עם מינויו של הנשיא
שפיצר

למנהל בתי המשפט הסכימו הצדדים בדיון שהתקיים ביום 3.6.12 כי פסק הדין בתיק זה יינתן על ידי מותב זה, לאחר הגשת סיכומים בכתב, על יסוד הראיות והליך ההוכחות שכבר הסתיים.
17.
התביעה נדחית אם כן במלואה. חיים (התובע) ישלם סך 10,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין למרדכי (הנתבע 3), וכן סך של 5,000 ₪ הוצאות לאיזידור (הנתבע 2, שלא היה מיוצג בפני
נו), שני הסכומים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. מאחר שהחברה לא הייתה מיוצגת בשלב ההוכחות ובסיכומים, איננו עושים צו להוצאות לטובתה.

על

פסק דין
זה ניתן לערער לבית הדין הארצי בירושלים. ערעור יש להגיש בתוך 30 יום ממועד קבלת

פסק דין
זה.


ניתן היום,
ז' אב תשע"ב, 26 יולי 2012, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.








רפי גמליאל, עובדים

דורי ספיבק
, שופט
אב"ד

יצחק כבדיאל, מעבידים







תעא בית דין אזורי לעבודה 2857/07 חיים כהן נ' איזידור א.ח.מ. בע"מ, איזידור כהן, מרדכי כהן ואח' (פורסם ב-ֽ 26/07/2012)