פסקי דין על אילן ביטון | פסקי דין על שלום ביטון | פסקי דין על עמית ביטון ואח' | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ

20869-10/11 תאק     29/07/2012




תאק 20869-10/11 אילן ביטון, שלום ביטון, עמית ביטון ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ








בית משפט השלום בקריות




תא"ק 20869-10-11 בנק הפועלים בע"מ
נ' ביטון ואח'

תיק חיצוני:


בקשה מס'
2

בפני

כב' הרשם
נדים מורני

מבקשים
1. אילן ביטון

2. שלום ביטון

3. עמית ביטון

4. אודי ביטון


נגד

משיב
בנק הפועלים בע"מ


החלטה



1.
המשיב הינו תאגיד בנקאי ובכל עת רלוונטית לתביעה הנתבע מס' 1 (להלן: "החייב העיקרי") נמנה על חוג לקוחותיו של המשיב ועבורו נפתח אצל המשיב חשבון מס' 311977 (להלן: "החשבון").

2.
בתאריך 11/10/11 המשיב הגיש תביעה כספית כנגד החייב העיקרי וכנגד הנתבעים 4, 3, 2 (להלן: "המבקשים") כערבים לחוב המגיע למשיב
מהחייב העיקרי
וזאת ע"ס 228,887 ₪.


בכתב התביעה נטען כי המשיב הלווה לחייב העיקרי סך של 285,000 ₪ ביום 21/3/10 כהלוואת הסדר אשר התחייב להחזירה ב-60 תשלומים חודשיים בתוספת ריבית והמבקשים חתמו על כתב ערבות להחזרת סכום ההלוואה הנ"ל למשיב (להלן: "ההלוואה").


המשיב צירף לתביעתו העתק של ההסכם מיום 21/3/10, אשר על פיו סוכם שסכום החוב שהגיע מהחייב העיקרי עד ליום 8/1/10 הסתכם בסך 279,482 ₪ (להלן: "ההסכם"). עפ"י הוראות ההסכם יתרת החוב שהגיעה מהנתבעים אשר הועמדה להם ביום 25/4/03 הסתכמה בסך 279,482 ₪, כאשר סכום הפיגורים מתוך הסכום הנ"ל הסתכם בסך 146,798 ₪.

בנוסף להסכם, המשיב צירף לתביעתו העתק מכתב ההתחייבות וערבות להחזרת הלוואת ההסדר מיום 21/3/10 ע"ס 285,000 ₪ ל-60 תשלומים, כאשר החייב העיקרי הינו הלווה של ההלוואה הנ"ל והמבקשים הינם ערבים לפרוענה (להלן: "כתב ההתחייבות והערבות").

3.
לטענת המשיב, החייב העיקרי לא עמד בתשלומי החזר ההלוואה ויתרת ההלוואה ביום 2/10/11 עמדה ע"ס 228,887 ₪, סכום אשר נתבע מהחייב העיקרי ומהמבקשים.

4.
4
הנתבעים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן ללא יצוג.

5.
ביום 28/11/11 ניתן צו כינוס כנגד החייב העיקרי ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה וההליכים בתיק זה עוכבו כנגדו.

6.
ביום 18/3/12 ניתנה למבקשים רשות להגשת בקשה מתוקנת למתן רשות להתגונן אשר הוגשה וכללה סעדים נוספים כמו בקשה למחיקת כותרת שדינה להידחות, מאחר והרשות שניתנה, ניתנה אך ורק להגשת בקשת רשות להתגונן.

7.
המבקשים העלו בבקשה המתוקנת טענות רבות כנגד התנהגותו של המשיב כלפי החייב העיקרי וכלפיהם ונטענו טענות רבות עפ"י חוק הערבות וצוטטו פסקי דין והלכות רבים.


להלן פירוט חלק מטענות המבקשים:

א.
המשיב מעלים ביודעין מביהמ"ש עובדות המבססות את המסכת העובדתית המלאה הנדרשת והינן, בין היתר, תנאי החשבון של החייב העיקרי ואת השתלשלות העניינים החל מהחתמת המבקשים
על כתב הערבות מיום 21/4/03 ע"ס 550,000 ₪ וכלה בהחתמתם על ההתחייבות והערבות משנת 2010.

ב.
המבקשים טענו שכתב התביעה מנוגד לחוק הערבות ולפסיקת בתי המשפט.

ג.
המבקשים טענו גם שהמשיב לא הסביר למבקשים דבר וחצי דבר ולא ניתנה להם האפשרות הסבירה לקרוא את כתב ההתחייבות והערבות וגם אם היו עושים זאת, לא היו מבינים את המשמעויות ולבטח לא את המשמעויות המשפטיות הנובעות מעצם חתימתם על כתב הערבות.

ד.
סכום התביעה אינו מפורט, לא הוכח כדין והינו שגוי, מטעה ובניגוד מוחלט לחוק הערבות ותקנותיו, וכן לפסיקתם הענפה של בתי המשפט וההלכות שנקבעו שם.

8.
המבקש מס' 1 העיד בחקירתו הנגדית כי ההלוואה המקורית ניתנה לחייב העיקרי בשנת 2003 למשך 8 שנים ואילו ההלוואה משנת 2010 ניתנה למשך 5 שנים, וכי החייב העיקרי שילם בגין ההלוואה האחרונה 18 תשלומים ושילם בגין ההלוואה הראשונה כ-5 שנים.


כמוכן, המבקש מס' 1 אשר בחקירתו כי לא ביקש דפי חשבון עבור השנים 2010, 2009 והעיד שביקש דפי חשבון שקדמו לשנת 2003.

9.
המבקש מס' 3 אשר בחקירתו הנגדית שהוא חתום על ההסכם משנת 2003 וההסכם משנת 2010 וטען שהוא אינו יודע על מה הוא חתום וכי המשיב לא הסביר לו.

הוא העיד גם שהוא יודע קרוא וכתוב ויודע מה זה ערב.

מבחינתו כל פעם שאחיו (החייב העיקרי) ביקש ממנו לגשת לבנק ולחתום הוא עשה כמבוקש מבלי לשאול שאלות.

10.
ב"כ המבקשים טען בסיכומיו כי סכום התביעה אינו נהיר שכן עפ"י לוח הסילוקין של ההלוואה הראשונה, נותרה להלוואה כשנתיים בלבד בסך של כ-100,000 ₪ ולא ברור כמה נותר לסילוק ההלואה וכמה פיגורים.

נטען גם, שבמועד חתימת הערבות השניה, לא נמסר למבקשים מספר הפיגורים של ההלוואה הראשונה וסכומם, ולא ניתן פירוט אודות סכום הערבות הנדרשת, לרבות סכום הפיגורים של ההלוואה הראשונה.

דיון והכרעה:

11.
משום מה המבקשים ובא כחם מתעלמים מהוראות ההסכם (נספח א' לתביעה). בהסכם הנ"ל סוכם בין הצדדים שסכום החוב הכולל המגיע מהחייב העיקרי בסך 279,482 ₪, כאשר מהסכום הנ"ל פיגור ההלוואה הראשונה מסתכם בסך 146,798 ₪.

יוצא שיתרת סכום ההלוואה הראשונה, אשר טרם נפרעה נכון ליום חתימת ההסכם הנ"ל הינה בסך 132,684 ₪.

12.
עפ"י הוראת סעיף 3.1 של ההסכם, המבקשים אישרו שסכום החוב שצויין בהסכם נבדק על ידם ונמצא נכון, ואין להם ולא תהיינה להם טענות כלשהן כנגד הבנק, ו/או כנגד מי מעובדיו ביחס לסכום החוב, ו/או ביחס לחיובים ופעולות אחרות שבוצעו בחשבון.

במסגרת ההסכם נקבעה הדרך לפרעון סכום החוב ע"י העמדת הלוואת הסדר חדשה למשך 60 חודשים.

13.
בסעיף 6 של ההסכם, המבקשים הצהירו ואישרו את ערבותם להתחייבויות החייב העיקרי על פי ההסכם ובעיקרה את ערבותם להלוואה.

14.
עילת התביעה מבוססת על הוראות ההסכם הנ"ל ועל הוראות כתב ההתחייבות והערבות.

15.
המבקשים הודו כי החייב העיקרי שילם אך ורק 18 תשלומים מההלוואה השניה והפסיק את התשלומים, דבר אשר גרם להגשת התביעות.

16.
קיימת חזקה שאדם חותם על מסמך מבין את תוכנו ואת משמעות הכתוב בו.


במקרה שבפני
נו, המבקשים היו מוכנים לחתום על כל מסמך לפי בקשת החייב העיקרי מהם, אף מבלי לטרוח ולקרוא ולהבין את תוכנו.

17.
טענות המבקשים, כפי שהובאו בבקשתם, כלליות ובמרביתם מתייחסות לתקופה שקדמה לשנת 2010 שאינה רלוונטית לתביעה זו.

18.
המבקשים לא תקפו את הוראות ההסכם ואף לא ביקשו לבטלו ואין כל סיבה לא לפעול על פיו.

19.
יתכן והמבקשים החליטו לחתום על ההסכם ועל כתב ההתחייבות והערבות על מנת למנוע הגשת תביעה נגדם, כפי שנטען על ידם, אולם, בעת חתימתם, הרי הם היו חייבים סך 132,684 ₪ בגין יתרת ההלוואה הראשונה שלא סולקה, מבלי לקחת בחשבון את אחריותם על תשלום הפיגורים, אם בכלל.

20.
ביהמ"ש סבור שסיכויי ההגנה של המבקשים כנגד התביעה הינם קלושים ביותר ואף יתכן שהם בדויים.

21.
לפיכך, ובנסיבות אלה, אני נותן למבקשים רשות להתגונן בפני
התביעה בכפוף לכך שכולם ביחד ולחוד יפקידו בקופת ביהמ"ש סך של 130,000 ₪, וזאת תוך 60 יום מיום קבלת העתק מהחלטה זו (ימי הפגרה במנין הימים) שאם לא כן, הבקשה תידחה והמבקשים יחוייבו בהוצאות.

התצהירים שצורפו לבקשה ישמשו כתב הגנה בתיק העיקרי.

22.
הוצאות הבקשה יוטלו ע"י ביהמ"ש אשר יכריע בתיק העיקרי ועפ"י שיקול דעתו.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, י' אב תשע"ב, 29 יולי 2012, בהעדר הצדדים.












תאק בית משפט שלום 20869-10/11 אילן ביטון, שלום ביטון, עמית ביטון ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/07/2012)