פסקי דין על זאב גולד |

6790/12 רעפ     20/09/2012




רעפ 6790/12 זאב גולד נ' מדינת ישראל




החלטה בתיק רע"פ 6790/12


בבית המשפט העליון


רע"פ 6790/12



לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן


המבקש:
זאב גולד



נ


ג


ד



המשיבה:
מדינת ישראל


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 16.8.12 בתיק עפ"ג 9482-08-12 שניתנה על ידי כבוד השופטים: ד' מינץ, כ' מוסק ומ' בר-עם


בשם המבקש:
עו"ד אליהו ציגלר

החלטה


לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (עפ"ג 9482-08-12, כבוד השופטים
ד' מינץ
,
כ' מוסק
ו-
מ' בר-עם
) מיום 16.8.2012.


נגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של תקיפת זקן הגורמת חבלה חמורה לפי סעיף 368ו(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:
החוק
); תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק; והיזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק. לפי הנטען בכתב האישום המתוקן, ביום 2.9.2011 בסמוך לשעה 03:30, תקף המבקש בעודו שיכור את אביו הקשיש בן ה-81 על רקע בקשתו של האחרון כי המבקש ינמיך את עוצמת המוסיקה שבקעה מחדרו. בתגובה לכך היכה המבקש את אביו בחפץ בראשו וכשנפל ארצה, המשיך להכות ולבעוט בכל חלקי גופו. בשלב מסוים, לפי הנטען, התעוררה, לנוכח זעקות האב, אמו של המבקש והחלה לצעוק לבנה שיחדל ממעשיו, אך האחרון נטל אגרטל העשוי מנחושת ושבר אותו על ראש האב. בהמשך, נטל המבקש מהמטבח סירים ומחבת והמשיך לחבוט בראש אביו באמצעותם עד אשר התעקם המחבת. בכתב האישום המתוקן מצוין כי במהלך ביצוע מעשים אלה המבקש אמר לאביו השרוע על הרצפה: "מה אתה עוד לא מת? איזה ראש יש לך?! תמות תמות!!". במהלך ההתרחשויות, ובעוד האם מתחננת בפני
ו שיפסיק להכות את אביו, אחז המבקש בידה והיכה אותה עד שנפלה וקיבלה מכה בעצם הזנב. לאחר כל אלה, הביא המבקש מלח, סוכר קפה ושמן ושפך אותם על פצעי אביו המדממים. כתוצאה מהאלימות של המבקש כלפיו, נגרמו לאב שישה שברים בצלעות, שבר בקמיצת יד שמאל, מכות יבשות והמטומות בכל חלקי הגוף ונדרשו 12 תפרים בראשו. עוד כתוצאה מהתנהגות המבקש, נגרם נזק לרכוש.


במסגרת ההליכים שהתנהלו לפני בית המשפט השלום בירושלים (ת"פ 12695-09-11) ועובר לתשובת המבקש לכתב האישום, הוגשו חוות דעת פסיכיאטריות בעניינו, הן מטעם המשיבה הן מטעמו הוא. אומנם לטענת המבקש, הוא אמנם כשיר לעמוד לדין, אך יש לייחס לו אחריות מופחתת, וזאת בשל מצבו הנפשי – המתבטא, לפי חוות הדעת, בהפרעה אפקטיבית דו-קוטבית ומצבים מאניים ודיכאוניים – בשילוב עם האלכוהול שבאמצעותו הוא משתמש כדי להקל על סבלו ושהיה גורם משפיע לדידו בליל האירוע המתואר בכתב האישום. ביום 28.5.2012, הגיעו הצדדים להסדר טיעון שעל פיו תוקן כתב האישום המקורי בתמורה להודאת המבקש בעובדותיו.


המבקש הורשע באותו יום על יסוד הודאתו בעבירות המיוחסות לו, וביום 3.7.2012 נגזר דינו והוטל עליו עונש של 12 חודשי מאסר בפועל; ו-15 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.. בית המשפט ייחס למעשי המבקש חומרה מיוחדת וזאת לנוכח האלימות הקשה שבה הוא נקט כלפי אביו הקשיש. בהקשר זה צוין כי יש ליתן ביטוי לחומרה לשיקולים הבאים: עצם האכזריות וההשפלה הקשים, לכך שהמבקש הוא בנם של הקרבנות, וכן לשיקולי גמול והרתעה. לזכותו של המבקש נשקל מצבו הנפשי והנסיבות הקשות שהביאו למצוקתו הנפשית שהתדרדרה עקב הפסקת קבלת הטיפול הנדרש. ביחס לשכרותו של המבקש, בית המשפט לא מצא כי זוהי נסיבה לקולה שיש להעמיד לזכותו, שכן הוא הכניס את עצמו אל מצב של חוסר שליטה ועמעום.


המשיבה לא הסכינה עם קולת העונש וערערה על גזר הדין של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי וטענה, בין היתר, כי העונש אינו ראוי ומקל יתר על המידה בנסיבות העניין. בית המשפט המחוזי קבע כי היה מקום להשית על המערער מאסר בפועל לתקופה ארוכה ומשמעותית. אך משאין דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם הנאשם ובהינתן העובדה שהמבקש סיים לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו בבית משפט השלום שישה ימים עובר לפרסום פסק דינו של המחוזי, הוחלט להשית עליו שמונה חודשי מאסר בפועל נוספים על אלה שכבר ריצה.


מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, שבה מלין המבקש על התוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי שבפועל מחזירה אותו אל כתלי בית הכלא לאחר שהשתחרר. עוד צוין כי הוא הביע חרטה עמוקה על מעשיו ואף צירף תצהירים מטעם אביו ואימו המראים כי הם מחלו לו על שעשה. בנוסף, נטען כי לנוכח מצבו הנפשי הקשה החזרתו לכלא עלולה להביא להידרדרות נוספת במצבו. לבסוף טען כי הוא זכאי לניכוי שליש מעונש המאסר בפועל, כך שמתוך שמונה חודשי המאסר, שגזר בית המשפט המחוזי יידרש לרצות אך חודש אחד בלבד (עונשו הכולל הועמד על 20 חודשים, ובניכוי שליש יידרש לרצות אך 13.5 חודשים, שמתוכם כבר ריצה 12 חודשים).


לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת מבלי לבקש את תשובת המשיבה


בקשה זו אינה מעוררת כל סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
, פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני
שתי ערכאות שיפוטיות והוא לא הצביע על עילה המצדיקה דיון בסוגיה בפני
ערכאה שיפוטית שלישית, שכן כל טענותיו הן בעלות אופי
ערעורי
ואינן חורגות מעניינו הפרטני. בהקשר זה לא למותר אף להזכיר כי הלכה היא, שטענות הנוגעות לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני
בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97
רפאלי נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97
בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה
(לא פורסם, 11.12.1997)). יתר על כן, עצם קיומו של פער ענישה בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור, ככלל, אינו מצדיק מתן רשות ערעור (ראו: רע"פ 5060/04
הגואל נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 24.2.2005)), "אלא, בנסיבות חריגות בלבד, בהן הפער שבין העונש המוקדם לזה המאוחר אינו סביר, אפשר ותקום עילה להתערבותה של ערכאת ערעור נוספת" (ראו: רע"פ 3642/06
כהנים נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 9.5.2006)). בעניין שלפניי, אני סבור כי העונש שהטילה ערכאת הערעור אינו חמור כלל וכלל ובוודאי שאינו חורג ממדיניות הענישה בעניינים כגון אלה, וזאת בהינתן חומרת המעשים שבהם הוא הורשע.


למעלה מן הצורך אציין כי אמנם קשה היא החוויה של ההשתחררות מן הכלא והחזרה אליו בעקבות הערעור, אך אין זה טעם שיש בו כדי לפסול קטגורית את האפשרות של קבלת הערעור, ודומה כי נכון עשה בית המשפט המחוזי כששקל את העובדה שהמבקש סיים לרצות את עונשו כשיקול לקולה. האלימות שנקט בה המבקש נגד הוריו אינה עניין של מה בכך. מדובר באלימות קשה שמגיעה כדי התעללות, וזאת על רקע זריית המלח – תרתי משמע – על פצעי האב לאחר שגרם להם המבקש. בסופו של יום, בגין מעשים אלה יירצה המבקש מעצר של 20 חודשים, תקופת מאסר קצרה בהתחשב בנסיבות ובחומרת העבירות.


אשר על כן, דין הבקשה להידחות.


ניתנה היום, ד' בתשרי התשע"ג (20.9.2012).




ש ו פ ט




_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

12067900_h01.doc

שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעפ בית המשפט העליון 6790/12 זאב גולד נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 20/09/2012)