פסקי דין על מינהל קהילתי פסגת זאב-ירושלים | פסקי דין על אליהו בן חמו | פסקי דין על אברהם שלום | פסקי דין על עיריית ירושלים | פסקי דין על ראש עיריית ירושלים | פסקי דין על מועצת העיר ירושלים ואח' |

6845/12 עעמ     10/10/2012




עעמ 6845/12 מינהל קהילתי פסגת זאב-ירושלים, אליהו בן חמו, אברהם שלום נ' עיריית ירושלים, ראש עיריית ירושלים, מועצת העיר ירושלים ואח'




החלטה בתיק עע"ם 6845/12


בבית המשפט העליון


עע"ם 6845/12 - א'


לפני:

כבוד השופט צ' זילברטל


המבקשים:

1. מינהל קהילתי פסגת זאב-ירושלים



2. אליהו בן חמו



3. אברהם שלום



נ


ג


ד



המשיבים:

1. עיריית ירושלים



2. ראש עיריית ירושלים



3. מועצת העיר ירושלים


4. החברה למתנ"סים


5. יולי בן לביא, מנהל המינהלים הקהילתיים בירושלים


6. משה בן עטר


בקשה לעיכוב ביצוע ומתן סעד זמני בערעור

בשם המבקשים:
עו"ד רפאל מכתבי
בשם המשיבים 3-1:
עו"ד איתן הברמן
; עו"ד ניר נחום
בשם המשיבים 5-4:
עו"ד ברכה ברוש סבן

החלטה


1.
בקשה למתן סעדים זמניים בערעור, בגדרה עותרים המבקשים כי אורה למשיבים להימנע מביצוע כל פעולה הקשורה לקיום בחירות חוזרות למינהל הקהילתי פסגת זאב בירושלים.

2.
בקשה זו הוגשה לצד ערעור על פסק דינו מיום 3.7.2012 של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"מ 47156-08-11, כבוד השופט
מ' י' הכהן
), במסגרתו התקבלה באופן חלקי עתירת המבקשים, כפי שיפורט להלן.


המבקשים (המינהל הקהילתי פסגת זאב, יו"ר המינהל המכהן וממלא מקומו) הגישו לבית משפט קמא עתירה כנגד החלטת המשיבה 3 (מועצת העיר ירושלים) לקיים בחירות חוזרות למינהל הקהילתי פסגת זאב. תמצית העובדות שעמדו בבסיס העתירה היא כדלהלן: המינהל הקהילתי בפסגת זאב הוא עמותה רשומה על פי חוק העמותות התש"ם-1980 (להלן:
העמותה
). ביום 14.12.2010 התקיימו בשכונת פסגת זאב בחירות למינהל הקהילתי שנערכו בהתאם לתקנון שאומץ על ידי העמותה. בספירת הקולות נמצא כי סך הקולות אינו עומד במינימום הנדרש על-פי תקנון זה. לפיכך קבעה ועדת הבחירות כי הבחירות אינן תקפות, אולם, העמותה רשאית לפעול על פי תקנונה ולהחליט באמצעות מוסדותיה מי הם חברי הנהלתה, כשהעירייה רשאית להחליט האם היא מכבדת החלטה זו. בהמשך לאמור, התנהל הליך גישור במטרה להגיע להסכמות לעניין איוש התפקידים בהנהלת המינהל הקהילתי, אשר בסיומו הושג הסכם גישור שתוקפו לארבע שנים, ואשר קבע את הרכב הנהלת המינהל וזהות יושב הראש, כמו גם את הכרת העירייה בהוראותיו של ההסכם. דא עקא, שעל אף הסכם הגישור לא שכחו המחלוקות בהנהלת המינהל. ראש עיריית ירושלים
התערב אף הוא בניסיון למציאת פיתרון, אך משלא צלחו הניסיונות לכינון מוסכם של הנהלה למינהל, הודיע ראש העירייה כי הוא מאמץ את החלטת ועדת הבחירות שלא לאשר את תוצאות הבחירות להנהלת המינהל ולקיים בחירות חדשות. לפיכך, ביום 25.8.2011 החליטה מועצת העיר לאשר תקנון חדש למינהלים הקהילתיים וכן לאשר קיום בחירות במספר מינהלים קהילתיים ברחבי העיר בתאריך 13.12.2011, ביניהם המינהל הקהילתי בפסגת זאב.


כלפי החלטה זו עתרו המבקשים לבית המשפט לעניינים מינהליים. יחד עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים. ביום 26.10.2011 קיבל בית המשפט את הבקשה והורה למשיבים להימנע מלקיים בחירות למינהל הקהלתי בפסגת זאב עד למתן

פסק דין
בעתירה גופה. כאמור, ביום 3.7.2012 קיבל בית המשפט את העתירה באופן חלקי. בין היתר נקבע בפסק הדין, כי לעירייה ולמועצת העיר אין סמכות להורות לעמותה על עריכת בחירות חדשות להנהלתה, כל עוד זו לא אימצה את תקנון הבחירות החדש אשר התקבל על ידי מועצת העירייה עבור המינהלים הקהילתיים. אולם, לצד זאת נקבע, כי העירייה הייתה רשאית להשתחרר מהסכם הגישור ואין לאכוף עליה הסכם זה. בית המשפט הדגיש, כי אין הוא מביע דעה לגבי הפעולות שהעירייה מתכוונת לנקוט בהן כדי לשנות את המבנה המשפטי שבמסגרתו תתבצע בעתיד פעילותו של המינהל הקהילתי. ואכן נראה, כי המשיבים, או מי מהם, נוקטים בפעולות שונות בכיוון האמור, כמפורט להלן, וככל שהדבר יתממש, יש אפשרות שהמינהל הקהילתי לא יתנהל עוד באמצעות המבקשים.

3.
על פסק הדין הגישו המבקשים ערעור לבית משפט זה ועימו הבקשה שלפניי,
במסגרתה עותרים המבקשים כי אורה למשיבים להימנע מלנקוט במגוון פעולות אשר עניינן הוא קידום הבחירות החוזרות להנהלת המינהל הקהילתי בפסגת זאב. לטענת המבקשים, סיכויי הערעור טובים ודחיית הבקשה עשויה לגרום להם ואף לתושבי השכונה כולה לנזק. מנגד, נטען, כי היעתרות לבקשה לא תסב כל נזק למשיבים. בעניין זה טוענים המבקשים, כי הערעור מעלה סוגיות משפטיות מורכבות וכבדות משקל, אשר אף בית משפט קמא היה ער להן ובגינן הוא הורה על מתן צו מניעה זמני עד להחלטה בעתירה. יוער, כי מהבקשה עולה כי הבחירות החוזרות למינהל הקהילתי פסגת זאב עתידות להתקיים ביום 20.11.2012.

4.
מנגד טוענים המשיבים 3-1 כי דין הבקשה להידחות. לטענתם, הבקשה אינה למתן צווי מניעה כי אם למתן צווי עשה, שתכליתם לכוף על העירייה המשך קיומו של מצב, אשר להגדרתם הוא "בלתי נסבל". שכן, אם תתקבל הבקשה, טוענים המשיבים, העירייה תהא מחויבת לקיים קשר של קרבה משפטית עם העמותה, בעוד שהעמותה התנערה ממחויבויותיה המשפטיות, אשר הן אלו היוצרות ומגדירות את הקשר המשפטי בינה לבין העירייה. בעניין זה טוענים המשיבים, כי מתן צו כאמור, משמעו אף חיוב העירייה לפעול בניגוד לאינטרס הציבורי עליו היא אמונה. עוד נטען, כי אם תתקבל הבקשה קיים חשש שהבחירות אותן מבקשת העירייה לערוך יידחו לתקופה ארוכה, נוכח פרקי הזמן הקבועים בתקנון האחיד של המינהלים הקהילתיים, הקובע פרקי זמן בהם לא תתקיימנה בחירות למינהלים הקהילתיים בסמוך לקיום בחירות לרשויות המקומיות. נטען כי הלכה למעשה בכך ישיגו המבקשים את מלוא מבוקשם בתיק העיקרי עוד בטרם יישמע ערעורם, שהרי מטרתם היא להנציח את היותם בעלי תפקידים במינהל הקהילתי למשך כל תקופת הסכם הגישור. באשר לערעור עצמו, פירטו המשיבים בהרחבה מדוע לשיטתם סיכוייו נמוכים. כן לטענתם, מאזן הנוחות נוטה לקיום הבחירות יותר מאשר לדחייתן, זאת נוכח המצב המשפטי שנוצר ביחסים שבין העמותה לבין העירייה, המונע התקשרות פטורה ממכרז בין העירייה לעמותה ומביא לפגיעה בתושבי השכונה.

5.
המשיבים 5-4 מתנגדים אף הם לבקשה ומוסיפים כי אין להיעתר לה אף משום השיהוי שבהגשתה. אף המשיבים 5-4 מדגישים כי היעתרות לבקשה תייתר את ההליך העיקרי נוכח השפעת הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות על מועד הבחירות למנהלים הקהילתיים. כך גם מוסיפים המשיבים 5-4 כי הליכי הבחירות אינם מתקיימים בכל שכונה בנפרד, אלא בכמה שכונות במקביל, זאת משום שהן דורשות היערכות לוגיסטית וגיוס בעלי תפקידים שונים. עוד נטען, כי אף אם בסופו של יום יתקבל הערעור, הרי שלא יגרם נזק למבקשים. המשיבים 5-4 טוענים כי סיכויי הערעור נמוכים והקביעות בהן מבקשים המבקשים כי בית משפט זה יתערב, אינן מצדיקות התערבות כאמור.

דיון והכרעה

6.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, אם כי יש מקום להורות על שמיעת הערעור עצמו בהקדם.


על המבקש סעד זמני בערעור להראות כי סיכוייו להצליח בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה בברור לטובתו (ראו למשל: עע"ם 6336/09
ריו נ' שר הפנים
, פס' 5 (לא פורסם, 23.08.2009)). נפסק, כי התנאים למתן סעד זמני בערעור מחמירים מאלו שבערכאה הדיונית, שכן למבקש כבר היה יומו בבית המשפט, וקיומו של

פסק דין
כנגדו משנה את נקודת האיזון שבין הצדדים (ראו: עע"ם 68/10

ג'קי אדרי, חבר מועצת העיר בית שמש נ' אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון
, פסקה 8 (לא פורסם, 31.1.2010)).


מבלי לקבוע מסמרות בדבר, סיכויי הערעור אינם בהכרח לטובת המבקשים, ובייחוד לא במידה המצדיקה היעתרות לבקשה נוכח מאזן הנוחות אשר כפי שיפורט להלן, אינו נוטה במובהק לטובתם (על "מקבילית הכוחות" בין הפרמטרים השונים, ראו למשל: עע"ם 1873/12
אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב
, פסקה 7 (לא פורסם, 14.3.2012)). לענין סיכויי הערעור אוסיף, כי המבקשים טוענים כי יש לאכוף על העירייה הסכם גישור שלהבנת העירייה ביצועו עלול לפגוע באינטרס הציבורי, עמדה שהתקבלה על דעתו של בית משפט קמא, אשר לא מצא פגם באופן הפעלת שיקול דעתה של העירייה. כאמור, מבלי לחרוץ את הדין בסוגיה, הסיכוי שטענת המבקשים בענין הנ"ל תתקבל אינו נחזה להיות גבוה.

7.
באשר למאזן הנוחות, דחיית הבקשה וקיום הבחירות במועדן, אכן עשויים להסב למבקשים נזק שלא על נקלה ניתן לתקנו ולהשיב את המצב לקדמותו. מנגד, כפי שעולה מתשובות המשיבים כולם, היעתרות בעת הזו לבקשה משמעה עצירת הליך הבחירות למינהל הקהילתי פסגת זאב. המשיבים הבהירו, כי אם יידחו הבחירות קיומן בעתיד הנראה לעין מוטל בספק, נוכח סד הזמנים המונע עריכת בחירות למינהלים הקהילתיים במועדים קרובים למועדי הבחירות לרשויות המקומיות עצמן. צודקים המשיבים, כי בכך למעשה עשוי להתייתר ההליך העיקרי, והנהלת המינהל הנוכחית תמשיך לכהן ובפועל העירייה תהיה מנועה מלקדם הליך בחירות חלופי לתקופת זמן ארוכה. אם כך יהיה, עשוי אף להיווצר מצב שלפיו ניהול המינהל הקהילתי במשך תקופה ממושכת לא ייעשה על ידי מי שהציבור בחר בו והעניק לו לגיטימיות, אלא באופן שאינו משקף את רצון הבוחרים, מה גם שענייני הציבור עלולים להיפגע נוכח המחלוקות שבין העירייה לבין הנהלת המינהל הנוכחית (המבקשים). אף האפשרות של קבלת הבקשה ושמיעת הערעור גופו במועד קרוב עשויה להביא לאותה התוצאה (של ייתור ההליך העיקרי), שכן המשיבים יאלצו לעצור את קידום הליך הכנת הבחירות (על המשמעויות הלוגיסטיות השונות שיש לכך, כפי שמפורט בתגובת המשיבים 5-4, פס' 58) ובפועל יתכן שלא ניתן יהיה לקיים את הבחירות במסגרת סד הזמנים האמור.


אוסיף גם, כי יש ממש בטענת השיהוי בהגשת הבקשה. פסק דינו של בית משפט קמא ניתן ביום 3.7.2012 והבקשה דנן הוגשה ביום 19.9.2012, כאשר מועד הבחירות הצפויות הוא ביום 20.11.2012. בסד זמנים זה מן הראוי היה להקדים ולפנות בבקשה למתן סעדים זמניים, בין אם לבית משפט קמא בטרם הוגש הערעור ובין אם לבית משפט זה תוך הקדמת הגשתו.


נוכח האמור, אני סבור כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים אם כי יתכן שאם יתקבל ערעורם ולא יינתן סעד זמני, עשוי להיווצר קושי בהשבת המצב לקדמותו. בנסיבות אלה מצאתי, שאין הצדקה לקבל את הבקשה ולהורות למשיבים להימנע מנקיטה בפעולות שונות לקידום הליך הבחירות במינהל הקהילתי פסגת זאב. מאידך, בשל האפשרות שיגרם למבקשים נזק אם ערעורם יתקבל בסופו של דבר ויחול שינוי במבנה המינהל הקהילתי ובבעלי התפקידים בו, ולנוכח ההיבטים הציבוריים שיש לפרשה, הדיון בערעור גופו ישמע, ככל הניתן, לא יאוחר מיום 8.11.2012, בהתחשב במועד הבחירות הצפויות (20.11.2012).


עותק מההחלטה יועבר ליומן בית המשפט לקביעת מועד דיון כאמור.


ניתנה היום, כ"ד בתשרי התשע"ג (10.10.2012).





ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

12068450_l02.doc

סח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








עעמ בית המשפט העליון 6845/12 מינהל קהילתי פסגת זאב-ירושלים, אליהו בן חמו, אברהם שלום נ' עיריית ירושלים, ראש עיריית ירושלים, מועצת העיר ירושלים ואח' (פורסם ב-ֽ 10/10/2012)