פסקי דין על ראוך מרדכי | פסקי דין על נציגות הבית המשותף רחוב לוי אשכול 78 תל אביב

346/12 תיק     23/08/2012




תיק 346/12 ראוך מרדכי נ' נציגות הבית המשותף רחוב לוי אשכול 78 תל אביב






התובע שכנגד: ראוך מרדכי

ע"י ב"כ עוה"ד עוזי מאיר

מרחוב תובל 22 רמת גן
- נ ג ד -

הנתבעת שכנגד: נציגות הבית המשותף רחוב לוי אשכול 78 תל אביב

ע"י ב"כ עוה"ד עמית תם

מרחוב תובל 22 רמת גן
ה ח ל ט ה

בפני
תביעה שכנגד במסגרתה מבקש התובע שכנגד, עו"ד במקצועו, לחייב את הנתבעת שכנגד בתשלום שכר טרחתו בגין טיפול משפטי שביצע עבור התובעת במסגרת תיק מספר 558/10 בפני
המפקח על רישום המקרקעין.

לאחר שבחנתי את כתב התביעה שכנגד, עוד בטרם זה הומצא לנתבעת שכנגד, הגעתי למסקנה כי אין למפקח על רישום מקרקעין סמכות לדון בתביעה שכנגד זו.

סמכותו של המפקח על רישום מקרקעין להכריע בסכסוכים נקבעה בסעיף 72 לחוק המקרקעין תשכ"ט- 1969 (להלן: "החוק") הקובע:

"72. (א) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים 58, 59 או 59א עד 59ח, לפי חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 או לפי סעיפים 6נט עד 6סא, 21ב ו- 27ג לחוק הבזק, תשמ"ב-1982 יכריע בו המפקח.
(ב) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט מוסמך או לפני המפקח.
(ג) האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחול גם במקרה שמחזיק הדירה מטעם בעל הדירה או המתחזק הוא צד לסכסוך, ואם היתה דירה מוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת משנה לדורות- גם אם צד לסכסוך הוא המחכיר לדורות או מחכיר המשנה לדורות.
(ד) האמור בסעיף זה אינו גורע מתקפו של הסכם למסור סכסוכים כאמור להכרעת בורר"

בתי המשפט נתנו פירוש דווקני לסעיף 72 המצוטט לעיל וקבעו כי אין להרחיב את פירושו.

כפי שנקבע בד"נ 20/73 שמע נגד סדובסקי ואח' פ"ד כ"ח (1) עמ' 730 בעמ' 733 מפי מ"מ הנשיא זוסמן (כתוארו אז): "סעיף 72 לחוק המקרקעין... מרחיב אמנם את סמכותו של המפקח, היכול עכשיו לדון גם בתביעת נזיקין בעילה של הסגת גבול, ולענין זה נעשתה סמכותו מקבילה לזו של בית המשפט, אך... אין הוא רשאי לדון בתביעות נזיקין אחרות".

לחיזוק טיעון זה יש להוסיף כי הלכה פסוקה היא שגם עילות המטרד והיפר חובה חקוקה אינן בסמכותו של המפקח (ראה ע"א 664/71 עורקבי ואח' נ' נקר פ"מ ע"ח 130 וכן ע"א 458/69 שליט נגד גולדברג פ"ד כ"ד (1) 231).

העולה מכך הוא כי משרצה המחוקק להעניק למפקח סמכות לדון בעילה מסויימת, עשה זאת באופן מפורש ומכאן, כאשר עילות אחרות אינן מוגדרות במפורש בחוק המקרקעין, הן אינן בסמכותו של המפקח.

תקנה 78 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011 אמנם מחילה את תקנות סדר הדין האזרחי בשינויים המחוייבים על סדרי הדין בפני
המפקח בכל ענין שלא נקבעה לגביו הוראה אחרת בחוק או בתקנות המקרקעין. אולם אין בכוחו של מחוקק המשנה אשר התקין את התקנה הנ"ל להעניק למפקח סמכות עניינית שלא ניתנה לו בחוק המקרקעין על ידי המחוקק הראשי.

כאמור לעיל, במסגרת התביעה שכנגד מבקש התובע שכנגד כי אחייב את הנתבעת שכנגד בתשלום שכר טרחתו בגין יצוגו את האחרונה בהליכים משפטיים.

המקור לחיוב הנטען אינו מכח הוראות חוק המקרקעין ולא מכח הוראות תקנון הבית. המדובר בעילה על פי דיני עשיית עושר לפיה הנתבעת שכנגד איננה נושאת בתשלום בגין עבודה שבוצעה עבורה (סעיף 11 לכתב התביעה). עילת תביעה זו איננה מצויה בגדר הסמכות העניינית של מפקח בהתאם להוראות חוק המקרקעין כאמור.

ויודגש, אף אם עילת התביעה היתה על פי הסכם שכר טרחה שבין התובע שכנגד לנציגות, עדיין לא היתה התביעה מצויה בגדר סמכותי העניינית. סכסוך בדבר הסכם שכר טרחה או הסכמה לתשלום איננו סכסוך המבוסס על תקנון.

זאת ועוד. בהתאם להוראות סעיף 73 לחוק המקרקעין הזכאים להביא סכסוך להכרעתו של המפקח הם "(1) כל בעל דירה או צד אחר לסכסוך כמוגדר בסעיף 72 ("מחזיק הדירה מטעם בעל הדירה או המתחזק", א.ס.); (2) נציגות הבית המשותף".

בהליך דנן העובדה כי התובע שכנגד הינו בעל דירה בבית הינה אך מקרית, ואין לה שום משמעות לצורך עילת התביעה שכנגד, שהרי אין התביעה מוגשת בכובעו של התובע שכנגד כבעל דירה בבית, אלא על בסיס עיסוקו הפרטי ושירותים שנתן לנציגות הבית במסגרת פרטית זו. כשם ששרברב אשר ביצע עבודות עבור הנציגות אינו יכול לתבוע בפני
את שכרו, כך גם לא יכול לעשות כן עורך דין שנתן לנציגות שירותים משפטיים, אף אם הינו בעל דירה בבית.

ב

פסק דין
שניתן בבית המשפט המחוזי בת"א ע"י כב' השופטת חיות ב-ע"א 1730/99 צ.ה.ר. בע"מ ואח' נ. יום טוב בע"מ (לא פורסם) נקבע כי למפקח על רישום מקרקעין ישנה הסמכות להעביר תביעות לבית משפט השלום: "בנסיבות אלה, לא היה מקום לדחות (ע"י המפקח, א.ס.) את העתירה החילופית שהעלו המערערות והיה זה מן הראוי להעתר לה ולהעביר את התביעות שבנדון לבית משפט השלום המוסמך, על מנת שהמערערות תוכלנה להביא את תביעותיהן בפני
ו".

חיזוק לעמדות אלה נמצא במאמרה של כב' נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב – יפו, השופטת עדנה בקנשטיין, במאמרה "הלא יעבירנו עוד?" עלי משפט כרך ה' מרץ 2006 (תשס"ו), 7.

לאור האמור לעיל, ובהתאם להחלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ע"י כב' השופט ד"ר קלינג בת"א (ת"א) 1098/01 פיק נכסים בע"מ נגד נציגות הבית המשותף תק-מח 2002 (2) 3071, למפקח על רישום מקרקעין ישנה הסמכות בהתאם להוראות סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, להעביר תביעה, שאינה בסמכותו, לבית המשפט המוסמך.

לאור האמור לעיל, ולאור היות הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית משפט אחר, אני מורה, בהתאם לסעיף 79(א) הנ"ל, על העברת התביעה לדיון לבית-משפט השלום בתל אביב המוסמך עניינית לדון בתובענה.

מאחר והחלטתי זו ניתנה על יסוד כתב התביעה שכנגד בלבד ועוד בטרם הוגש כתב הגנה שכנגד, אין צו להוצאות.

ככל שיידרש תשלום אגרה בבית משפט השלום לצורך ניהול ההליך שם, אני מורה כי תושב לתובע שכנגד האגרה ששולמה בעת פתיחת ההליך דנן במלואה, לאחר המצאת אישור בדבר תשלום האגרה בבית המשפט כאמור.

לאור העובדה כי טענת ההגנה היחידה של הנתבעים בתיק העיקרי היא טענת הקיזוז בגין החוב נשוא התביעה שכנגד, שהועבר לדיון בפני
מותב אחר, מוצע לנתבעים להגיע להסדר עם התובעת לתשלום סכום החוב נשוא התביעה (מבלי לגורע מטענות התובע שכנגד שיתבררו בפני
הערכאה המוסמכת) ולחסוך ההתדיינות בתיק העיקרי.

המזכירות תשלח ההעתק ההחלטה לצדדים באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה בלישכתי ביום ה' אלול תשע"ב, 23 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.
אורן סילברמן

מפקח על רישום מקרקעין
תל אביב

מדינת ישראל
משרד המשפטים
בפני
המפקח על רישום מקרקעין מס' התיק: 346/12
תל אביב
1









תיק המפקח על רישום המקרקעין 346/12 ראוך מרדכי נ' נציגות הבית המשותף רחוב לוי אשכול 78 תל אביב (פורסם ב-ֽ 23/08/2012)