פסקי דין על אהרון ברוכין | פסקי דין על חיים קורפו | פסקי דין על משה סורוצקין | פסקי דין על קרית טעלז ארווינג סטון שבקרית יערים | פסקי דין על ישיבת טעלז בישראל |

5166/12 רעא     17/10/2012




רעא 5166/12 אהרון ברוכין, חיים קורפו נ' משה סורוצקין, קרית טעלז ארווינג סטון שבקרית יערים בע"מ, ישיבת טעלז בישראל




החלטה בתיק רע"א 5166/12



בבית המשפט העליון


רע"א 5166/12



לפני:

כבוד השופט נ' סולברג


המבקשים:

1. אהרון ברוכין
, עו"ד


2. חיים קורפו
, עו"ד



נ


ג


ד



המשיבים:

1. משה סורוצקין



2. קרית טעלז ארווינג סטון שבקרית יערים בע"מ



3. ישיבת טעלז בישראל
עמותה רשומה


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 25.06.2012 בת"א 002360/08 שניתנה על ידי כבוד השופטת נ' בן אור


החלטה



1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 2360/08 (כב' השופטת

נ' בן אור
), בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן

פסק דין
חלקי בהעדר הגנה, כמו גם בקשתם להטלת עיקולים זמניים על כספי המשיבים.

2.
מזה כשני עשורים מתנהלים בין הצדדים הליכים משפטיים, שבמרכזם שאלת זכאותם של המבקשים לשכר טרחה מהמשיבים בעבור שירותים משפטיים שהעניקו להם. בגדרם של שירותים משפטיים אלו, פעלו המבקשים להפשרת קרקע המיועדת לפרוייקט מגורים ושטחי מסחר בסמוך לקרית טעלז סטון בפרוזדור ירושלים. בפסק דינו מיום 20.3.2008, קבע בית משפט זה כי יש להצהיר שהמשיבים הפרו את ההסכם שכרתו עם המבקשים, וכי יש לקבוע פיצוי אשר יגזר משווי הדירות שתימכרנה בפרוייקט (ראו ע"א 8854/06
חיים קורפו
, עו"ד נ' משה סורצקין
(20.3.2008)).

3.
לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט העליון, הגישו המבקשים תביעה למתן
חשבונות
בבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתה ביקשו לעמוד על דרך חישוב הפיצוי המגיע להם. בהחלטה מיום 15.9.2011 ציין בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת
נ' בן אור
)
כי אין בידיו נתונים מספיקים אשר יובילו לסיום ההליך על דרך של פסיקת הסכום המגיע למבקשים. על כן קבע בית המשפט המחוזי מיתווה דיוני של הצגת חשבונות, לצורך מתן

פסק דין
סופי בתביעה. במסגרת המיתווה האמור, הוטל על המשיבים להגיש אישור מאת רואה החשבון של הפרוייקט ביחס למחירי המכירה של הדירות שנמכרו, כמו גם דיווח תקופתי ביחס למצב דירות שתימכרנה לאחר הגשת האישור האמור (להלן: "דו"ח מאושר"). על חלק מחלקות הקרקע הטיל בית המשפט המחוזי עיקול זמני, לצורך הבטחת עמידתם של המשיבים בחובם. ברם, לאחר הטלת העיקולים מכרו המשיבים את החלקות למר ישראל הרצברג.

4.
בהמשך, במהלך דיון שהתקיים ביום 17.2.2012, הציעו המשיבים להפקיד סכום של 1.5 מליון ₪ בקופת בית המשפט לצורך הסרת העיקולים על החלקות שנמכרו למר הרצברג. בשל כך קבע בית המשפט כי המשיבים הודו בחוב זה, ועליהם לשלמו למבקשים. מאחר ובשלב דיוני זה טרם הגישו המשיבים דו"ח מאושר, כקבוע בהחלטה מיום 15.9.2011, הורה בית משפט קמא כי אם לא יוגש דו"ח כאמור עד ליום 15.3.2012, ישלמו המשיבים למבקשים סך של 500 ₪ בשל כל יום איחור. לצד זאת קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום להטיל עיקול על הכספים המצויים בידי מר הרצברג, נוכח היעדר ביסוס עובדתי.
בד בבד הגישו המבקשים בקשה למתן "

פסק דין
חלקי בהיעדר הגנה" על סך של 3.5 מליון ₪ - מלוא סכום התביעה לשיטת המבקשים.

5.
ביום 22.3.2012 הגישו המשיבים חוות דעת ממשרדו של רו"ח ברזילי. צויין בחוות הדעת כי סך כל התקבולים שנצטברו עד ליום 11.1.2012 עומד על כ-117 מיליון ₪, וכנגזרת מגיע למבקשים שכר טרחה בסך של כ-1.16 מליון ₪, לא כולל מע"מ. לטענת המבקשים, לא היה די במסמכים שצורפו לחוות הדעת, וגם נפלו פגמים שונים בעריכתה. בית המשפט המחוזי לא קיבל טענות אלה והורה ביום 6.6.2012 על הסרת העיקולים הזמניים, לאחר שנוכח שהמשיבים שילמו את הסכום של 1.5 מליון ₪, שנקבע בהחלטה מיום 17.2.2012, וכמו כן הפקידו סכום של 3.5 מליון ₪ בקופת בית המשפט.

6.
בהחלטתו מיום 25.6.2012, היא ההחלטה שבמוקד בקשה זו, נתבקש בית המשפט המחוזי להטיל עיקולים על כספים שקיבלו המשיבים במסגרת עסקת המכר עם מר הרצברג, וכמו כן ליתן

פסק דין
בהעדר הגנה נגד המשיבים. בגדרה של בקשת העיקול טענו המבקשים כי סכומי הכסף שהופקדו בקופת בית המשפט אין בהם כדי להבטיח את מלוא סכום התביעה "שלהערכת ב"כ התובעים יגיע כדי 7 מיליון ₪ ואף יותר" (עמוד 6 להחלטת בית המשפט המחוזי). בדחותו את הטענה קבע בית המשפט המחוזי כי הנתונים העובדתיים הנוכחיים הם הקובעים, וכי לא הוצגו לפניו ראיות לכאורה בדבר האפשרות שהסעד שבו יזכו המבקשים יעלה בסופו של דבר על הסכום המופקד.

7.
את הבקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה ביססו המבקשים על האמור בתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה על בית המשפט למחוק את כתב הגנתו של בעל דין שאינו ממלא אחר צו לגילוי מסמכים או למתן פרטים. על-פי טיעון זה, הדו"ח שהגישו המשיבים אינו מקיים את המיתווה שנקבע בהחלטה מיום 15.9.2011, ומשכך יש למחוק את כתב הגנתם, על כל המשתמע מכך. בתגובה הודיע בא כוח המשיבים כי אין הוא מתנגד לכך שרואה חשבון מטעם המבקשים יעיין בכל מסמך המצוי במשרדי המשיבים. על כן קבע בית משפט קמא כי בא כוח המשיבים ימציא אישור בדבר תקבולי דירות שנמכרו לאחר יום 11.1.2012 ובכך יראו את המשיבים כמי שעמדו בהוראות המיתווה מיום 15.9.2011. כמו כן נקבע כי לאחר שיעיינו המבקשים במסמכים המצויים בידי המשיבים, יגישו חוות דעת רואה חשבון נגדית מטעמם.

8.
נגד החלטות אלה הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור הנדונה. נטען כי שגה בית המשפט משלא נעתר לבקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה, כאשר במשך תקופה ארוכה לא מילאו המשיבים אחר החלטותיו ולא קיימו את המיתווה שנקבע בהחלטה מיום 15.9.2011. באשר להטלת העיקולים טוענים המבקשים כי חרף הפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט, "נותרו המבקשים חשופים לכל דורש, ללא שתינתן להם עדיפות כלשהי בגביית חובם... היינו, ככל שנושים אחרים יגישו בעתיד תביעות כנגד המשיבים, למבקשים לא תינתן כל עדיפות...". בשל כך סבורים המבקשים כי יש להטיל עיקול על הכספים שהופקדו בקופת בית המשפט, כמו גם כספים המצויים בידי מר הרצברג ועו"ד יעקב רייסקין, המלווה את פרוייקט הבניה; וכן סכומי כסף נוספים. עוד צויין כי הסכומים אשר יגיעו לידי המבקשים בסופו של דבר, גבוהים באופן ניכר מאלה שהופקדו בקופת בית המשפט, ובבוא היום לא יוכלו המבקשים לזכות בפרי תביעתם.

9.
בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין היא מהווה ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור, מקום שהדין אינו מחייב זאת. למקרא הבקשה, אינני סבור כי הבקשה מגלה עילה שכזו. ההתנהלות הדיונית שבין הצדדים הובאה בהרחבה ולא לחינם. לצורך חתירה לסיום ההליכים, קבע בית משפט קמא ביום 15.9.2011 מיתווה דיוני, אשר יוביל בסופו של דבר לפתרונה של המחלוקת בין הצדדים. במובן זה, לצד הצורך בפעולה יעילה, יש כמובן להגיע לפתרון צודק. בחינת החלטותיו השונות של בית המשפט המחוזי מגלה כי יחד עם ההקפדה על שמירת בסיסי המיתווה, התקיימה הקפדה גם ביחס לשמירה על זכויות המבקשים. עיינתי בטענות המבקשים לפיהן עלול להיגרם להם נזק באם יוותר המצב על כנו. ברם, טענות אלה נטועות בשאלות היפותטיות בדבר הכרעת בית משפט זה בערעור שיוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אם בכלל יוגש ערעור שכזה. באשר לעיקולים אותם חפצים המבקשים להטיל, אין בדרישתם ממש. כידוע, עיקול הוא כלי דיוני ולא מהותי. לפיכך לא שוכנעתי כי אין די בהפקדת כספים בקופת בית המשפט כדי לשמור על זכויות המבקשים. באשר לעיקול בידי צדדים שלישיים, בית משפט קמא קבע כי לא הונחו לפניו ראיות בדבר החזקת כספי המשיבים בידי צדדים שלישיים, וגם בערכאה זו לא בוסס הדבר כדבעי.

10.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.


ניתנה היום, א' חשוון תשע"ג (17.10.2012).




ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

12051660_o03.doc

הג+עב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






רעא בית המשפט העליון 5166/12 אהרון ברוכין, חיים קורפו נ' משה סורוצקין, קרית טעלז ארווינג סטון שבקרית יערים בע"מ, ישיבת טעלז בישראל (פורסם ב-ֽ 17/10/2012)