פסקי דין על הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על יוסף לוי-בכר | פסקי דין על אברהם רחמים |

12990-07/12 ער     15/10/2012




ער 12990-07/12 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' יוסף לוי-בכר, אברהם רחמים








בית משפט השלום בירושלים



ע"ר 12990-07-12 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
- נ' לוי-בכר ואח'







בפני

כב' השופט
עבאס עאסי


מערער
ת

הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד זהבה פולשיק


נגד


משיבים

1.יוסף לוי-בכר

ע"י ב"כ עו"ד צבי הדרי
2.אברהם רחמים




פסק דין


ערעור על החלטת כב' הרשם מרדכי בורשטיין מיום 8.1.2012 שלפיה נעתר כב' הרשם לבקשת המשיב 1 (להלן: "המשיב") למינוי מומחה נוסף בתחום הראומטולוגיה תוך הטלת שכר המומחה על הצדדים בחלקים שווים כמימון ביניים.

רקע כללי וטענות הצדדים

1.
המשיב נפגע בתאונת דרכים ביום 20/9/2004. בכתב התביעה עתר התובע למינוי מומחים בתחום האורטופדיה והנוירולוגיה. ביהמ"ש נעתר לבקשתו ומינה מומחים בתחומים אלה במימון ביניים של הנתבעת.

המומחית בתחום הנוירולוגיה, ד"ר א' כהן-לובצקי קבעה כי לא נותרה למשיב נכות עקב התאונה. המומחה בתחום האורטופדיה, ד"ר אמיר רובין, קבע כי נותרה למשיב נכות אורטופדית בשיעור 2.5%.

2.
מאוחר יותר, הגיש המשיב בקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה. המערערת התנגדה לבקשה. בהחלטתו מיום 8/11/2012 נעתר כב' הרשם לבקשה, מהנימוק שקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות בתחום הראומטולוגיה. כב' הרשם החליט כי בנסיבות הענין, בשים לב לשיעור הנכות שנקבעה למשיב עד כה, בשים לב לכך שהנתבעת נשאה בשכר טרחת המומחים, ובשים לב לעוצמת הקשר הסיבתי שבין הנכות לתאונה, הצדדים יישאו בשכר המומחה בחלקים שווים כמימון ביניים.

3.
לטענת המערערת, טעה כב' הרשם בהחלטתו למנות מומחה בתחום הראומטולוגיה, זאת למרות שהמשיב כלל לא עתר בכתב תביעתו למינוי מומחה בתחום זה; לשיטת המערערת, היה על התובע לעתור לתיקון כתב התביעה, כתנאי להגשת בקשה למינוי בקשה זו למינוי מומחה בתחום הראומאולוגיה. המערערת ממשיכה וטוענת כי אילו הייתה מוגשת בקשה לתיקון התביעה הרי שדינה היה להידחות, וזאת מחמת התיישנות.

עוד נטען על ידי המערערת כי אין ולא הובאה כל ראשית ראיה שמצדיקה מינוי מומחה רפואי בתחום הראומטולוגיה; התובע נחבל במספר תאונות דרכים קודמות; לתובע עבר רפואי עשיר ובעיות רפואיות, כפי שעולה מתיקו הרפואי; החלטת בית המשפט מבוססת על מסמך אחד ויחיד מיום 19/7/2007.

4.
מנגד, נטען על ידי המשיב, כי דין טענת ההתיישנות להידחות, שכן, אין מדובר בתיקון כתב התביעה; גם אם היה צורך בתיקון כתב התביעה, הרי שעל פי הפסיקה, כל עוד נשתמרה זהות התביעה, לא תתקבל טענת התיישנות; הבקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה, באה לאחר שהתמונה הרפואית התבררה בעקבות חוות הדעת של המומחים שמונו על ידי בית המשפט; העובדה שראשית הראיה מבוססת על מסמך אחד כטענת הנתבעת, אינה אמורה להכשיל את המינוי.

5.
המשיב ממשיך וטוען כי המומחה בתחום האורטופדיה, ד"ר רובין, התייחס לממצאי הבדיקה החשמלית ולקביעתו של הנוירולוג שביצע את הבדיקה, שלפיה הממצאים מתאימים למחלת הפיברומיאלגיה; המומחית בתחום הנוירולוגיה מטעם בית המשפט ציינה בתשובות לשאלות הבהרה כי הפיברומיאלגיה אינה מחלה נוירולוגית ולפיכך נמנעה מלהשיב לשאלות ההבהרה בענין זה.

דיון ומסקנות
6.
לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולמכלול החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
7.
ראשית, אינני מקבל את טענת המערערת שלפיה היה על התובע להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה כתנאי להגשת הבקשה דנן למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה, שכן התובע אינו עותר בבקשתו לשנות או לתקן את עובדות הבסיס המקימות את עילת תביעתו, כפי שאלה פורטו בכתב התביעה.

8.
חוות הדעת הרפואיות נוגעות לפן הראייתי של ההליך המשפטי, שכן הן מיועדות להוכחת מצבו הרפואי ושיעור נכותו של התובע עקב התאונה; העובדה שקיים הסדר פרוצדוראלי מיוחד בחוק לגבי אופן הגשתן של חוות דעת רפואיות בתביעות על פי חוק הפלת"ד (סעיף 6 א' לחוק), אינה משנה מנפקותן וסיווגן הראייתי של חוות הדעת הרפואיות כחלק מהמערך הראייתי של ההליך.

כאמור, התובע אינו מבקש בבקשתו לשנות מעובדות הבסיס הכלולות בכתב התביעה; הטענות העובדתיות הבסיסיות נותרות בעינן, לרבות הטענה בדבר פגיעה בתאונת דרכים בתאריך מסוים, בנסיבות מסוימות, ובדבר נזק גוף, אינן משתנות.

הבקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה באה על רקע התפתחות ראייתית, לרבות ממצאים שעלו מחוות הדעת הרפואיות שהוגשו על ידי המומחים מטעם בית המשפט. לפיכך, אינני רואה מניעה שהתובע יבקש מינוי מומחה רפואי בתחום הראומטולוגיה, וזאת על אף שמינוי כזה לא נתבקש בבקשה המקורית למינוי מומחים רפואיים שצורפה לכתב התביעה.

לדעתי, תוצאה זו מתחייבת אף משיקולים פרקטיים ראויים, שכן אם נאמר אחרת, הדבר עלול לגרום לכך שתובעים יכללו בבקשה למינוי מומחים רפואיים רשימה ארוכה של תחומים שבהם מתבקש מינוי מומחה רפואי על מנת לא ליטול סיכון מיותר שלא יתאפשר להם בשלב מאוחר יותר לבקש מינוי מומחה רפואי נוסף, דבר שמטבע הדברים יגרור להתעסקות רבה ומיותרת מטעם הצדדים ובית המשפט בשאלת מינוי מומחים רפואיים בתחומים שונים לא רלבנטיים, וסביר אף שבמקרים מסוימים הדבר יביא למינוי מומחים מיותרים שלא לצורך.

9.
אשר לעצם ההחלטה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה: על פי הפסיקה ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בהחלטה למינוי מומחה רפואי, אשר נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה, אלא במקרים חריגים. דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בהחלטה שבה נעתרה הערכאה הראשונה לבקשת התובע למינוי מומחה רפואי. ראו: בר"ע (תל אביב) 2543/06 המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ' רוזנברג (ניתן ביום 24/5/2007); ראו גם: השופט א' ריבלין, תאונת הדרכים -
סדר דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית (1959), עמ' 560.

10.
בנסיבות המקרה, לא מצאתי סיבה מוצדקת להתערבות בהחלטתו של כב' הרשם. סבורני שהחלטתו של הרשם סבירה ומאוזנת, וזאת בהתחשב בחומר הרפואי שהוצג לפניו ובמכלול הנסיבות, לרבות קביעות המומחים מטעם בית המשפט בעניינו של המשיב, שכן בתעודה הרפואית של ד"ר פרידמן מיום 19/7/2007 המתייחסת לתוצאות הבדיקה החשמלית שבוצעה למשיב, מצוין בצורה מפורשת כי קיימת עדות ל-
myofascial pain syndrome”
" . תעודה זו זכתה להתייחסות של המומחה האורטופד מטעם בית המשפט, ד"ר רובין, וכן להתייחסות המומחית התחום הנוירולוגיה, ד"ר לובצקי, במסגרת התשובות לשאלות הבהרה.

על פי הפסיקה: "יש לזכור, שלהחלטה בבקשה למינוי מומחה חשיבות ניכרת ובמידה רבה יש בה כדי לחרוץ את גורל התביעה. לטעמי, ככלל, אין מקום לנקוט כלפי התובעים בגישה קפדנית וחשדנית יתר על המידה, אלא כאשר קיימת סיבה טובה לעשות כן, ואז יש לנמק זאת. כאמור, יש לסמוך על המומחים שימונו, שישכילו לעמוד על המצב לאשורו. מוטב שמידי פעם יתברר שהמינוי היה מיותר, מאשר שלא ימונה מומחה במקרה שראוי היה כי כך ייעשה". (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.5.2012)).

11.
לנוכח האמור, הערעור נדחה. המערערת תשלם למשיב הוצאות משפט בגין הליך זה בסכום כולל של 2,000 ₪.

ניתן היום,
כ"ט תשרי תשע"ג, 15 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.









ער בית משפט שלום 12990-07/12 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' יוסף לוי-בכר, אברהם רחמים (פורסם ב-ֽ 15/10/2012)