פסקי דין על דוד ביניאשוילי | פסקי דין על דוד שמיר

33388-11/11 א     17/10/2012




א 33388-11/11 דוד ביניאשוילי נ' דוד שמיר










בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו




17 אוקטובר 2012

ת"א 33388-11-11 ביניאשוילי נ' שמיר






בפני

כב' השופטת, ד"ר דפנה אבניאלי

תובעים

1.

דוד ביניאשוילי



נגד

נתבעים

1. דוד שמיר





החלטה


המבקש (הנתבע) עותר לחיובו של המשיב (התובע) בהפקדת ערובה להוצאותיו, בהסתמך על תק' 519(א) לתסד"א.

בנימוקי הבקשה, נסמך המבקש על האמור בהחלטתו של כב' הרשם ברנר (כתוארו אז), לפיה סיכויי התביעה הינם אפסיים. עוד טוען המבקש, כי הוא מנהל הליכי גביה כנגד המשיב, שבמסגרתם שולם לו ע"ח חוב בסך של כ- 4.5 מיליון ₪


הסך של 718,000 ₪, ופרט לסכום זה לא שולם לו מאום, לרבות הוצאות שנפסקו בהליך ביניים בתיק זה. לדבריו, המשיב אינו מתייצב לחקירת יכולת בפני
רשם ההוצל"פ, ויש לו נושים נכבדים נוספים. למשיב אין נכסים וקיים חשש ממשי, כי אם לא תופקד ערובה להבטחת הוצאותיו, לא יכול להיפרע מהמשיב.

הבקשה נתמכת בתצהירו של ב"כ המבקש, עו"ד גרי אביבי, בו מצוין כי המבקש מתגורר דרך קבע בבלגיה ומרבית ענינייו מתנהלים באמצעות בא-כוחו.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי
אין לחייבו בערובה. המשיב מציין, כי בבסיס התביעה שהגיש עומד הסכם פשרה בינו לבין המבקש, שקיבל תוקף של

פסק דין
. התיק נמצא בהליך מתקדם, כאשר נותרה רק ישיבת הוכחות אחת. המבקש הופטר מהחובה להתייצב בבית המשפט בדיון שנותר, והדבר מקטין באופן דרסטי את הוצאותיו.

לגופו של ענין נטען, כי הבקשה מהווה ניסיון לשלול מהתובע את יומו בבית המשפט, כאשר המשיב היה מעונין לשלם את חובו, אך המבקש סירב לאפשר לו למכור את משרדו, עליו הטיל עיקול, על מנת שהתמורה תשמש לתשלום החוב. הליכי הוצל"פ שננקטו ע"י המבקש נועדו אף הם לטרפד את יכולתו לקבל אשראי ולפקפוק ביכולתו מול גורמים שעמם היה במגעים, לשם הסדרים עסקיים שהיו משפרים את מצבו הכלכלי.
לתגובה צורף תצהירו של המשיב.

לא הוגש תשובה מטעם המבקש.

חיוב בערובה
תק' 519(א) לתסד"א מורה, כי "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע".

עובדת היותו של המשיב נתון בקשיים כלכליים, כמו גם העובדה שהוצאות משפט שנזקפו לחובתו במסגרת הליך זה לא שולמו – אינן מוכחשות על ידו.

סיכויי התביעה הוערכו כקלושים והדברים נאמרו במפורש, הן בהחלטתו של כב' הרשם ברנר והן
ע"י מותב זה, כאמור בפרוטוקול מיום 3.9.12. חרף עובדה זו, עומד המשיב על זכותו להמשיך בניהול ההליך.

בנסיבות אלה, ולאור החשש הממשי, כי לא יהיה ביכולתו של המשיב לשלם את הוצאות המבקש, אם תידחה תביעתו, הדרישה לחיוב בערובה היא מוצדקת.

יפים לענין זה הדברים שנאמרו ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם במאגרים, 11.2.09):

"עיקר תכלית התקנה היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים. עם זאת, אין הכוונה להגביל את הגישה לבית המשפט רק לבעלי אמצעים. על כן, בית המשפט יפעל בנושא זה במתינות, תוך הפעלת שיקול דעת זהיר לגבי אופן הבטחת הוצאות המשפט. ראו:
רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד
(1) 647 (1990) (להלן: פרשת אויקל);
ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז
(3) 846 (1993);
רע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' אורי ניב, פ"ד נד
(2) 845 (2000); אורי
גורן סוגיות בסדר דין אזרחי
751-750 (מהדורה עשירית, 2009) (להלן – גורן, 2009)".

בעת החיוב בערובה, על בית המשפט לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן את שלל השיקולים הרלבנטיים. המבקש לא נקב בסכום הערובה, אלא דרש "סכום ריאלי" אשר יבטיח את הוצאותיו.

לאחר שיקול ומתוך רצון לאזן בין זכויות הצדדים, אני מעמידה את גובה הערובה על סך 30,000 ₪. הערובה תופקד בערבות בנקאית או במזומן עד ליום 29.11.12, וזאת לאור העובדה שישיבת הוכחות נוספת נקבעה ליום 2.12.12.
ד"ר דפנה אבניאלי
, שופטת



ניתנה היום,
א' חשון תשע"ג, 17 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.






הוקלד על ידי .......







א בית משפט מחוזי 33388-11/11 דוד ביניאשוילי נ' דוד שמיר (פורסם ב-ֽ 17/10/2012)