פסקי דין על יאיר רחמין | פסקי דין על אברהם רחמין | פסקי דין על דוד רחמין ואח' | פסקי דין על בנק לאומי לישראל | פסקי דין על משה אינגביר אצל בנק לאומי | פסקי דין על יפה שגיא אצל בנק לאומי |

3422/09 תאק     18/10/2012




תאק 3422/09 יאיר רחמין, אברהם רחמין, דוד רחמין ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, משה אינגביר אצל בנק לאומי, יפה שגיא אצל בנק לאומי








בית המשפט המחוזי בירושלים



18 אוקטובר 2012

תא"ק 3422/09 בנק לאומי לישראל בע"מ
נ' רחמין ואח'

ת"א 25513-08-11 רחמין ואח'
נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
ואח'




לפני
כב' השופטת תמר בזק רפפורט

התובעים
1. יאיר רחמין

2. אברהם רחמין

3. דוד רחמין

4. נחום אילן רחמין
ע"י ב"כ עו"ד גלעד נרקיס


נגד

הנתבעים

1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. משה אינגביר אצל בנק לאומי
3. יפה שגיא אצל בנק לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד יאיר ליבוביץ'
וליאור בן דרור




החלטה

בקשה לעיון חוזר ולמתן צו מניעה זמני.

רקע
בשלהי שנת 2009 פנה בנק לאומי לישראל (להלן –
הבנק
) לבית משפט זה בתביעה בסדר דין מקוצר כנגד ה"ה רחמין (להלן –
רחמין
) בגין יתרת חובה בחשבון משותף שלהם בבנק, שעמדה באותה עת על סך של למעלה מ-9 מיליון ₪. רחמין, אשר הם בעלי השליטה בחברת "נידר – חברה לבניין ולפיתוח בע"מ" (להלן –
נידר
), חברה בהקפאת הליכים, הגישו בקשת רשות להתגונן, אשר התקבלה בעיקרה. בנוסף, רחמין מצדם הגישו תובענה כנגד הבנק, אשר פשטה ולבשה צורה עד אשר הוגשה התובענה שלפני בשלהי שנת 2011, בה תובעים הם מהבנק סך 20 מיליון ₪, וטוענים כי אין להם כל חוב אישי כלפי הבנק.

ביום 30.10.11 פנו רחמין לבית משפט זה בבקשה לסעד זמני המכוון למניעת מימוש בטוחות אשר בידי הבנק בכל הנוגע ליתרת החובה המדוברת (להלן –
הבקשה הקודמת
). ביום 7.12.11 נערך דיון בבקשה בו נחקרו מצהירים, ואחר הוגשו סיכומים בכתב. ביום 19.4.12 ניתנה החלטת בית משפט זה (כב' השופט י' נעם) בבקשה לסעד זמני, ועל פיה נדחתה הבקשה.

ביום 3.6.12 הוגשה על ידי רחמין בקשת רשות לערער על החלטת כב' השופט נעם, וזו נדחתה בהחלטה מיום 20.7.12 (רע"א 4375/12 מפי כב' השופט נ' סולברג).

בחלוף חודשיים מההחלטה בה נדחתה בקשת הרשות לערער, ביום 23.8.12, שבו רחמין ופנו ב"בקשה למתן עיון חוזר למתן צו מניעה זמני", הבקשה שלפניי עתה.

הבקשה נסמכה על שלושה טעמים:
האחד
, הסכם אליו הגיע הבנק עם נאמני חברת נידר, אשר על פי האמור בבקשה נודע לרחמין בסמוך למתן החלטת בית המשפט העליון, בחודש יולי 2012, ואשר, לטענת רחמין, מעניק לבנק בטוחה משמעותית לחוב שבמחלוקת בהליכים שבפני
י;
השני
, טענה על פיה דירותיו של המשיב 3 לא שועבדו לצורך פרעון חוב דוגמת החוב נושא ההליכים הנדונים;
והשלישי
, על פיו בהחלטה המקורית קבע בית משפט זה בטעות כי אין מדובר בדירות מגורים, אף שבפועל הנכס המרכזי אשר הבנק פועל למימושו הוא נכס של המבקש 1, אשר הוא דירת מגורים.

בנוסף, ביום 19.9.12 עתרו רחמין לצירוף אסמכתא לבקשה לעיון חוזר – החלטת בית המשפט העליון בתיק רע"א 3835/12 בעניין
יובל עופר נ' יואב רחמין ואח'

, בה נדחתה בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט זה בדבר תחולתו של צו הקפאת ההליכים שניתן לטובת נידר, על רחמין, אישית. על פי הנטען, יש מקום לעיון חוזר ולמתן צו מניעה זמני, גם נוכח פסיקה זו בדבר הקפאת הליכים לטובת רחמין, אישית.

אחר שהוגשה תשובת הבנק לבקשה העיקרית לעיון חוזר ולבקשה לצירוף אסמכתא, עתר ב"כ רחמין למתן החלטה דחופה בבקשה וציין כי "בשלה הדרך למתן החלטה בבקשה". נוכח כך, תינתן עתה ההחלטה.

דיון
כפי שנפסק ברע"א 5168/01
ראובני נ' יעקב בן הרוש מוסך שיא פוינט בע"מ
(פורסם במאגרים; 2001) בכל הנוגע לבקשה לעיון חוזר:

"הגשת בקשות חוזרות, אשר תכליתן להוות 'מקצה שיפורים' על הבקשה המקורית, מטילה עומס מיותר על בית המשפט. הידרשות כדבר שבשגרה לבקשות חוזרות מעין אלה מכבידה, על כן, על יכולתו של בית המשפט ליתן שירות לכלל המתדיינים שבפני
ו. זאת ועוד, בהידרשות כזו לבקשות ל'עיון חוזר' יש גם כדי להכביד על בעל הדין שכנגד, ולעיתים אף להסב לו הוצאות מיותרות. כאשר הגורם להגשת בקשות נוספות הוא מחדל של בעל דין מהצגת מלוא התמונה הנדרשת בפני
בית המשפט במסגרת בקשתו המקורית, דומה כי ברגיל אין הצדקה לשוב ולהידרש לעניין שכבר הוכרע בו".

בענייננו, לא מצאתי באיזה מן הנימוקים שהוצגו לבקשה כאמור לעיל טעם טוב לשוב ולהידרש לעניין שכבר הוכרע בו בבית משפט זה, וההכרעה בו אף הובאה לביקורת בית המשפט העליון במסגרת בקשה רשות ערעור שהוגשה ונדחתה. עיקר הטיעונים, אם לא כולם, הם טיעונים שהועלו בעבר ולא הביאו למתן צו מניעה זמני; ואם לא הועלו בעבר, נראה כי ניתן היה להעלותם, כך שאם לא הועלו, הרי שמדובר בשיהוי ניכר.

יתר על כן, אף לא מצאתי בכל נימוקים אלו ממש לגופם, על מנת שיהיה בהם כדי לשנות מן התוצאה אליה הגיע בית משפט זה בהחלטתו הקודמת.

אשר להסכם אליו הגיע הבנק עם נאמני חברת נידר – כעולה מתשובת הבנק, הסכם זה היה לפני רחמין עוד בטרם ניתנה החלטה בבקשת רשות לערער שהגישו לבית המשפט העליון כנגד ההחלטה הקודמת, כך שספק אם מדובר בשינוי נסיבות או בנסיבות חדשות.

בנוסף, כפי שמציין הבנק בצדק, טענת רחמין כי לבנק בטוחות נוספות במסגרת עסקי נידר הוזכרה בידי רחמין בבקשה הקודמת (סעיף 17 לבקשה), כך שאין מדובר בנסיבות חדשות.

שלישית, והוא עיקר: בהליכים שבפני
י חולקים הצדדים בשאלה האם החוב הנדון בתובענות, בגינו הוגשה תובענת הבנק בסדר דין מקוצר, הוא חוב אישי של רחמין, כגרסת הבנק, או חוב של חברת נידר, כגרסת רחמין. הבטוחות שאת מימושן מבקשים רחמין לעכב במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני ולעיון מחדש בהחלטה שלא ליתן צו כזה, נועדו לכיסוי החוב כחוב
אישי

של רחמין, ובהתאם הבטוחות בהן מדובר הם נכסים אישיים של רחמין. ההסכם שבין הבנק לבין נאמני נידר איננו יוצר כל בטוחה לכיסוי חוב
אישי
של רחמין. ההוראה בהסכם זה עליה מבקשים רחמין להסתמך, מתייחסת למקורות כספיים לפירעון חוב של
חברת נידר
, ככל שתתקבל גרסת רחמין בעניין זה, ולא לחוב אישי של רחמין, ככל שתתקבל גרסת הבנק. מקובלת עלי אפוא, טענת הבנק כי בכל הנוגע למאזן הנוחות שבתובענות שבפני
י, ובכל הנוגע לחוב האישי, כנטען בידי הבנק, לא שיפר ההסכם הנדון את מצב הבנק בכהוא זה, לא העמיד לו כל בטוחה נוספת לחוב האישי, כך שאין בהסכם כדי להצדיק עיון חוזר בהחלטה שלא ליתן צו מניעה זמני.

אשר לטענה כי דירותיו של משיב 3 לא שועבדו לצורך פירעון החוב הנדון – טענה זו, באופן מובהק, איננה טענה שהתחדשה לאחר הבקשה הקודמת. מדובר ב"מקצה שיפורים" ברור. בתשובת הבנק לבקשה הקודמת הוצגו מסמכים
הסותרים טענה זו (נספח 33 לכרך הנספחים לתשובת הבנק), ולא ראיתי כי הוצגה להם תשובה של ממש, כך שגם טענה זו איננה מצדיקה עיון חוזר.

באשר לטענה כי בית משפט זה טעה בהחלטתו הקודמת, כאשר קבע כי אין מדובר בדירות מגורים, שכן אחד הנכסים הוא בית המגורים של מבקש 1 – טענה זו הובאה בידי רחמין לפני בית המשפט העליון בבקשת הרשות לערער. בקשת רשות לערער נדחתה, ובית המשפט לא מצא בטענה זו בסיס לשינוי מהחלטת בית משפט זה בבקשה הקודמת. בקשה לעיון חוזר איננה הליך ערעור על החלטות קודמות, בוודאי לא של ערכאה גבוהה יותר. מכל מקום, הבנק הבהיר כי אין מדובר בדירת מגורים בסיסית, אלא בוילה יקרת ערך, ומקובלת עלי הטענה כי במאזן הנוחות, פחות משקלה של הזכות להתגורר דווקא במגורים מסוג זה, מן הזכות לקורת גג סבירה.

באשר לטענה על פיה קיים צו הקפאת הליכים אישי לטובת רחמין ולטענה כי החלטת בית המשפט העליון בתיק רע"א 3835/12
יובל עופר נ' יואב רחמין ואח'

, מצדיקה את העיון הנוסף ואת מתן הצו הזמני המבוקש – הטענה בדבר צו הקפאת הליכים כנימוק למתן סעד זמני הופיעה עוד בבקשה הקודמת והבנק השיב לה שם כי צו ההקפאה איננו חל על חובות אישיים של המבקשים, שאינם חובות של נידר. כך הוא חוב הנדון, לגישת הבנק. אותה טענה נזכרה גם במסגרת בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון ונדחתה, ולא נראית עילה לעיון חוזר.

אשר להחלטה בתיק רע"א 3835/12 – אותו עניין לא עסק בחובות אישיים של המבקשים, אלא, כפי שצוין בהחלטת בית המשפט העליון, שם נטען כי "קיימת אחריות של בעלי השליטה בחברה בשל פעילותם במסגרת החברה". בענייננו, טענת הבנק איננה לאחריות לפעילות במסגרת החברה, אלא לחובה לפרוע חוב אישי שנטלו רחמין על עצמם. נוכח כך, אין לראות גם באסמכתא זו כנימוק לעיון חוזר.

הבקשה נדחית אפוא.

רחמין יישאו בהוצאות הבנק ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

ניתנה היום,
ב' חשון תשע"ג, 18 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים
.














תאק בית משפט מחוזי 3422/09 יאיר רחמין, אברהם רחמין, דוד רחמין ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, משה אינגביר אצל בנק לאומי, יפה שגיא אצל בנק לאומי (פורסם ב-ֽ 18/10/2012)