פסקי דין על גיל רגב | פסקי דין על יצחק בן אברהם

30675/08 תאק     18/10/2012




תאק 30675/08 גיל רגב נ' יצחק בן אברהם








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 30675-08 רגב נ' בן אברהם(אסיר)





בפני

כב' השופטת
יעל אחימן
, שופטת בכירה

תובע:
גיל רגב
על-ידי ב"כ עוה"ד נבנצל


נגד

נתבע:
יצחק בן אברהם
(אסיר)
על-ידי ב"כ עוה"ד שפטר






פסק דין


תביעה כספית על סך של 137,453 ₪ שהוגשה על ידי התובע
(להלן: "גיל")

כנגד הנתבע

(להלן: "יצחק")
בגין חוב כספי שנוצר ביחסי מסחר שהתקיימו בין הצדדים.

העובדות המוסכמות
בין הצדדים התקיימה מערכת יחסים מסחרית בענף הפצת הספרים.

ביום 13.2.01 נערך ביניהם מסמך המשקף (להלן
:

“
מוצג 23

”

) התחשבנות לפיה התחייב יצחק לשלם לגיל סך של 86,000 ₪ נכון ליום 28.2.01,
עד ליום 13.7.02 (להלן
:

“
החוב המוסכם
”
).
נוכח חשיבותו של ההסכם יובא נוסחו כאן להלן:

"הואיל ורגב אוחז בשיקים על סך כולל של _____ש"ח שנמסרו לו על-ידי יצחק בגין חובו של יצחק לרגב. צילום השיקים מצ"ב כחלק בלתי נפרד הימינו.

והואיל ויצחק אוחז בתעודות משלוח חתומות על-ידי גיל או על-ידי מורשה מטעמו, על סך ____ ₪. צילום תעודות המשלוח מצב להסכם זה כחלק בלתי נפרד הימינו.

והואיל והצדדים הגיעו להסכם בדבר יתרת החוב המגיעה לרגב מיצחק ואופן תשלומו על-ידי יצחק לרגב.

אי לכך הותנה הוצהר והוסכם בין הצדדים כדלקמן:


1
. המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד הימינה.


2
. מוסכם על הצדדים, לצרכי פשרה, כי יתרת חובו של יצחק לרגב לאחר התחשבות וקיזוזים הדדיים יועמד על סך כולל של 86,000 ₪ נכון ליום 28.2.01 (להל"ן החוב).


3
. מובהר בזאת כי בגין החוב הנ"ל לא יהא זכאי יצחק לקבל מרכב חשבונית מס הואיל ומדובר בחוב פרטי שאינו קשור בעסקי הצדדים.


4
. יצחק מודה בחוב הנ"ל לגיל, בכפוף לאמור בהסכם זה.


5
. יצחק מתחייב לשלם את החוב הנ"ל לגיל בחלוף שנה ממועד חתימת הסכם זה ובכל מקרה לא יאוחר מיום 13.7.02 וזאת בצירוף הפרשי הצמדה ובצירוף ריבית הנתונה בבנק הפועלים בע"מ לגבי חריגה (ריבית פיגורים) החל מיום 28.2.01 ועד לתשלום בפועל. בכפוף לאמור בהסכם זה.


6
. א. על אף האמור לעיל, מוסכם על הצדדים כי במקרה יצחק ימצא וימציא לרגב העתקי תעודות משלוח נוספות על אלו המצ"ב להסכם זה, חתומות על-ידי גיל ו/או על-ידי מורשה מטעמו (אשר אינן כלולות בתעודות המשלוח המצ"ב לחוזה זה כאמור) הקשורות בחברת ארזים ו/או בחברת א.ב.א שווק והוצאה לאור ו/או בירחון ראש גדול ו/או בעיתוני "יומן קריאה" בין השנים 1996-2001 ו/או תעודות משלוח של חברת אכיבים הוצאה לאור המופנות לא.ב.א שווק והוצאה לאור, עבור רגב וכששמו של רגב מופיע על העתקי תעודות המשלוח בין השנים 1996-2000, אזי סיכומן יקוזז מסכום החוב הנקוב בסעיף 2 לעיל.

ב. מובהר בזאת כי האמור לעיל כפוף לכך שגיל יאשר את חתימתו על תעודות משלוח אלו וכן את קבלת הסחורה על פיהן בפועל.


7
. במידה והחוב הנ"ל לא ישולם במלאו ובמועדו כאמור לעיל, יחשב הדבר כהפרה יסודית של הסכם זה המזכרה את רגב בסעדים שלהל"ן:

א. פיצוי מוסכם ומוערך בחתימת הצדדים על ההסכם בסך של 15,000 ₪ נכון ליום החתימה בנוסף לסכום החוב.
ב. רגב יהא רשאי להגיש לביצוע חלק מן השיקים המצ"ב להסכם לפי בחירתו עד כדי מלוא סכום החוב והפיצוי המוסכם כולל הפרשי הצמדה וכן רייבת וחריגה הנהוגה בבנק הפועלים בין יתרות חובה חריגות מיום 28.2.001 ועד התשלום בפועל וכן בצירוף הוצאות משפטיות, שכ"ט עו"ד וכיוצ"ב.



8
.

מובהר בזאת כי עו"ד אבישי יעקב מייצג בהסכם זה אך ורק את גיל רגב
ואי יצחק בן אברהם
אינו מיוצג על-ידי עו"ד אבישי יעקב.
יצחק בן אברהם
מצהיר בזאת כי סעיף זה הובהר לו היטב על כל משמעויותיו ותוצאותיו. לרבות על כך כי עו"ד אבישי יעקב יהא ורשאי ליצג את רגב נגדו במקרה של הפרת הסכם זה.
יצחק בן אברהם
מצהיר ומאשר בזאת כי הוצעה לו וניתנה לו האפשרות להיוועץ בכל עו"ד מטעמו בענין הסכם זה בטרם חתם על ההסכם.


9
. הצדדים מצהירים כי חתמו על הסכם זה מרצונם החופשי המלא, לאחר שקראו והבינו אותו היטב על כל תוצאותיו ומשמעויותיו
."

במסגרת זו, הסכימו הצדדים לקיזוז החוב המוסכם כנגד הצגת תעודות משלוח מסוימות כמפורט בסעיף 6 להסכם.

בשנת 2007 שילם יצחק לגיל על חשבון החוב המוסכם סך של 10,000 ₪.

גדר המחלוקת שבין הצדדים:

הצדדים נחלקים ביחס לפרעון החוב המוסכם.

תמצית טענות הצדדים:

יצחק טוען כי שילם ליצחק בסך הכל כ – 110,000 ₪ ובכך פרע את חובו ולמעלה מכך.
סך של 52,000 ₪ מתוך כך שולם במזומן, וסכום נוסף של כ- 48,000 ₪ באמצעות אספקת סחורה.
כן מדובר בתשלום בסך 10,000 ₪ משנת 2007, עליו אין מחלוקת.

דיון בטענות הצדדים :

טרם שניגש לדיון בטענות הצדדים נציין כי טענת גיל, לפיה מדובר בטענת הודאה והדחה המעבירה את נטל השכנוע אל יצחק, מקובלת עלי. יצחק מודה בקיום החוב אלא שלדבריו, נפרע זה במלואו. לכן, הנטל הינו עליו.


פרעון החוב המוסכם על ידי יצחק נעשה איפוא לשיטתו בשתי דרכים, במזומן ובמשיכת סחורות. נדון בכל אחת מן הדרכים בנפרד.

הפרעון במזומן

חלק מן החוב המוסכם שולם לדבריו במזומן ותשלום זה מוכחש על ידי גיל.

יצחק העיד כי שילם סך של 52,000 ₪
ולראיה הפנה בעדותו לסידרה של שיקים (מוצגים 16-22) שסכומם המקובץ 52,000 ₪ . מדובר בשיקים שנעשו לפקודתו של גיל על ידי יצחק והיו מוחזקים בידיו. לדבריו, הוחזרו לו שיקים אלה בשווי התשלום במזומן שביצע במועד פרעון השיקים.
שיקים אלה נחזים כחתומים בגבם על ידי גיל ולידם הציון "נפרע במזומן".
גיל מכחיש אמנם את קבלת הכספים ואולם אין בפיו הסבר מניח את הדעת לעניין לבד מטענה שחרגה מחזית הדיון בעניין הזיוף, ממנה יש להתעלם.
הואיל וכך, הרים יצחק את הנטל הראשוני ולאחר שגיל נכשל בהדיפת הנטל המשני ולא הציג כל הסבר מניח את הדעת לקיומם של המוצגים 16-22, יש לקבוע כי יצחק עמד גם בנטל השכנוע בעניין זה שהוא הנטל הסופי.
מבחינת מאזן ההסתברות במשפט האזרחי, חצה יצחק את המשוכה הנדרשת ולפיכך יש לדחות חלק זה של התביעה.

פרעון החוב באמצעות משיכת סחורה

יצחק טוען כי פרע את חלקו הנוסף של החוב המוסכם בדרך שהותוותה בהסכם בסעיף 6 א, היינו באמצעות הצגת שש תעודות משלוח, שאינן נזכרות בהסכם וביחס אליהן זכאי הוא לפי ההסכם לקיזוז.

גיל טוען כי תעודות המשלוח שהוצגו אינן ניתנות לקיזוז כיוון שדרך הצגתן אינה עונה על תנאי ההסכם. תלונתו העיקרית בהקשר זה הינה כי בתעודות המשלוח לא קיים אישור חתימה . פרטנית, מצביע הוא על מוצגים מס' 1, 3, 4, 7, ו-11
ככאלה שאינם עונים לתנאי הזיהוי של שולח או מקבל הסחורה ועל מוצגים
6,8,9,10 ככאלה שאינם מקוריים ואינם נושאים חתימה.
עוד מדגיש גיל את אי הסדר שבו הוגשו תעודות המשלוח ואת החוסר בפנקסי המקור ובחשבוניות מלוות.

עיינתי בכל המוצגים המהווים את תעודות המשלוח ואכן, מדובר באוסף של ניירת עלומה שאינה נושאת את הפרטים המינימאליים לצורך הגדרתה כתעודת משלוח. בחלק מהם חסרים פרטי המשלוח, בחלק אחר חסרה הכמות ובחלק נוסף אין סכומים. בכל התעודות לא נמצאה ולו תעודה אחת שלמה הכוללת את כל הפרטים הנדרשים. עם כל הנסיון לאתר את נקודות העיגון של טענות יצחק בהקשר זה, לא ראיתי בהן כל ממש.

כן טוען יצחק, כי התביעה לוקה בשיהוי קיצוני. לפי דבריו חלפו שש שנים ואחד עשר חודש מאז חתימת ההסכם ובמשך תקופה זו לא קיבל כל מכתב התראה.
ראשית, נציין כי עילת התביעה נוצרה רק בשנת 2002 בחודש יולי, המועד שבו היה על יצחק לפרוע את חובו. כך, שמועד יצירת העילה אינו כפי שנטען.
עדיין חלפו קרוב לשש שנים מיום יצירת העילה ועד להגשת תביעה.
גיל טוען כי פנה בתקופה זו ליצחק על מנת שישיב את חובו וזה השיב לו בשנת 2007 סך של 10,000 ₪ מתוך חובו, דבר המעיד על פניותיו.
תשלום הסך של 10,000 ₪ אינו מוכחש כאמור. על פי סעיף 9 לחוק ההתיישנות ניתן לראות בכך הודאה בקיום זכות, המפסיקה את מירוץ ההתיישנות. קל וחומר כי הודאה כזו מאיינת את טענת השיהוי, שהיא בעלת חומרה פחותה מן ההתיישנות.
לפיכך לא מצאתי כי גיל חסום בתביעתו לניכחו של שיהוי.

הואיל וקיבלתי את טענתו של גיל להפרתו של ההסכם גם אם באופן חלקי, עדיין עומדת לו הזכות לפיצוי המוסכם על פי ההסכם.

סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבע ישלם לתובע את החוב בסך 86,000 ש"ח בקיזוז 52,000 ₪
- שיקים שנפרעו ו10,000 ₪ ששולמו ובתוספת 5,000 ₪ פיצוי מוסכם בגין איחור בתשלום המהווה הפרת ההסכם, ובסה"כ 29,000 ₪, בתוספת הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
כן יישא הנתבע בהוצאות ובשכ"ט התובע בסך 5,000 ₪.



ניתן היום,
ב' חשון תשע"ג, 18 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.









תאק בית משפט שלום 30675/08 גיל רגב נ' יצחק בן אברהם (פורסם ב-ֽ 18/10/2012)