פסקי דין על נציגות הבית המשותף ברח' ברקן חולון | פסקי דין על אבי בן דוד | פסקי דין על ששון כהן ואח' | פסקי דין על אליאב חברה לפיתוח וקבלנות | פסקי דין על לירמית הנדסה וקבלנות | פסקי דין על סויסל השקעות ואח' |

31818/08 א     18/10/2012




א 31818/08 נציגות הבית המשותף ברח' ברקן חולון, אבי בן דוד, ששון כהן ואח' נ' אליאב חברה לפיתוח וקבלנות בע"מ, לירמית הנדסה וקבלנות בע"מ, סויסל השקעות בע"מ ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 31818-08 נציגות הבית המשותף ברח' ברקן 17 חולון
ואח'
נ' אליאב חברה לפיתוח וקבלנות בע"מ ואח'







בפני

כב' השופט
אהוד שוורץ


תובעים:

1
.
נציגות הבית המשותף ברח' ברקן 17 חולון

2
.
אבי בן דוד

3
.
ששון כהן

4
.
מיכל מקס

5
.
שרה דוידוב

6
.
שושנה נמטי

7
.
משה שמעוני

8
.
דרור בגומוב

9
.
ילנה בגומוב

10
.
עליזה בן דוד

11
.
בלה גבריאלוב

12
.
אהרון קזקוב

13
.
יצחק דוידוב

14
.
רפאל דוידוב

15
.
קלרה דוידוב

16
.
רותי קנר

17
.
פרידה וינטרוב

18
.
שושנה ומון

19
.
לודמילה כהן

20
.
יעקב אשכנזי

21
.
יוסף קלס

22
.
אוסנת חלילוב

23
.
דניס זלויאס

24
.
אשכנזי

25
.
חנינה אסולין

26
.
סמי אנקוננה

27
.
דנית סרנגה

28
.
אירנה רום

29
.
אלחנן מן

30
.
אפרייט

31
.
לבייב

32
.
גרגורי מוסייב

33
.
דורה מטייב

34
.
מזל ליבנה

35
.
חנה פסח

36
.
סדיקוב

37
.
בבזנוב

38
.
זרנן

39
.
יהודה לונציאנו

40
.
סטלה זבלונוב

41
.
הריטמן

42
.
ניאזוב

43
.
דורנר

44
.
רומן

45
.
אבנר משאלוב

46
.
נציגות הבית המשותף ברח' חזית חמש 11

47
.
אליזבטה קואינוב

48
.
יורי קואינוב

49
.
יצחק לבייב

50
.
ברטה לבייב

51
.
רוזה רחנוב

52
.
זיוה אברמוב

53
.
אפרים אברמוב

54
.
אנג'לה ניאזוב

55
.
ציון ניאזוב

56
.
אב אג'ומן

57
.
מזל לבייב

58
.
רחל בבדג'נוב

59
.
אינה מטייב

60
.
רומן מטייב

61
.
שרה מטטוב

62
.
דוריס בליאן

63
.
מרגריטה בליאן

64
.
איציק ישראלי

65
.
גילדה ישראלי

66
.
אבנר בדלוב

67
.
יורי בדלוב

68
.
שוקי נחום

69
.
גלית נחום

70
.
ראובן חלילוב

71
.
ברטה איסקייב

72
.
איגור כורלמן

73
.
לאה כורמלן

74
.
לב מדלויב

75
.
מלוינה בירנפלד

76
.
פורטונה ייני

77
.
יעקב ייני

78
.
סטלה מירזייב

79
.
בנימין מירזייב

80
.
אנה קונדיש

81
.
אנטולי קונדיש

82
.
גריגור אורבניק

83
.
רונית קונסטנטיני

84
.
ויטו עטיה

85
.
אורה עטיה

86
.
ניסון ניסימוס

87
.
חדוה ניסימוב

88
.
איגור סובולב

89
.
ילנה סובולב

90
.
יולנדה בן ישעיהו

91
.
ראובן פרוסט

92
.
רחל בלנגה

93
.
עזור בלנגה

94
.
אדיק חיימוב

95
.
ילנה חיימוב

96
.
סמיון חיימוב

97
.
זויה חיימוב
ע"י ב"כ עו"ד שלו אברהם




נגד


נתבעות:

1.אליאב חברה לפיתוח וקבלנות בע"מ
2.לירמית הנדסה וקבלנות בע"מ
3.סויסל השקעות בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד גלית דניאל







נגד


צד ג'
:

איטומית בע"מ





ע"י ב"כ עו"ד מיכל ירום דרור







פסק דין


זו תביעה כספית ע"ס 995,920 ₪ בגין ליקויי בניה ברכוש המשותף ברח' ברקן 17 וחזית חמש 11 בחולון
.

טענות הצדדים
התובעים, בעלי דירות בבניין מגורים משותף הבנוי שני אגפים, האחד ברח' ברקן 17, חולון
(תובעים 1-45). והשני ברחוב חזית חמש 11 חולון
(תובעים 46-97). לטענתם, החזקה בדירות נמסרה למרביתם בראשית שנת 2001. נטען כי במהלך השנים התגלו ליקויים ברכוש המשותף שהלכו והתעצמו. נטען כי פנו לנתבעות מפעם לפעם בדבר קיומם של הליקויים ואף נעשה ניסיון
להגיע להסדר ולפיו חלוקי הדעות בין הצדדים בעניין ההנדסי יימסרו למהנדס, אך ההסדר לא יצא לפועל
התובעים טוענים לעוגמת נפש רבה ואי נחת. התובעים טוענים להפרת חוזה, לרשלנות וחוסר מקצועיות והפרת חובה חקוקה וכן נטען לתניות מקפחות בחוזה אחיד.
סך הפיצוי הנדרש הינו ע"ס 1,058,468 ₪, אך לצרכי אגרה הועמד ע"ס 995,920 ₪.

לטענת הנתבעות, יש לדחות התביעה על הסף, בין היתר מהטעם שחלפה תקופת הבדק
ו/או תקופת האחריות הקבועה בדין. התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם על פי דין, ולא נתנו לנתבעות הודעה על הליקויים תוך זמן סביר, ולא ניתנה לנתבעות הזדמנות סבירה לבדיקה ותיקון הליקויים הנטענים.
לטענתן, יש לדחות התביעה על הסף משום שהוגשה בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של הליכי בימ"ש, כאשר בנה של התובעת 90 גרר את יתר התובעים להצטרף לתביעה זו , ולאחר שביהמ"ש דחה את מרבית טענותיה בתביעה אחרת (ת.א 50039/06) שהגישה באותו עניין, וביהמ"ש לא התיר פיצול סעדים .
לטענתן , יש לדחות על הסף את התביעות של מי שאינו בעל זכויות
קנייניות ברכוש המשותף (תובעים 1, 46 - נציגות הבית המשותף) , ויש לדחות על הסף את כל התביעות של מי שאינם בעלי זכויות בעלות בדירה, (תובעים 19, 33, 45, 47, 48, 56, 66) , יש לדחות על הסף את מי שרכש דירות יד שניה (תובעים 13, 49, 50, 51, 59, 60, 68- 73), יש לדחות על הסף את התובעים שפרטיהם המלאים לא פורטו
בכתב התביעה (24 , 30 , 31 , 36-38, 41 ,42, 44 , 53) . יצוין שהטענות בהקשר זה צומצמו בסיכומי הנתבעות.
נטען כי מדובר בליקויים ברכוש המשותף, וכאשר עלות התיקון שנקבעה בחוו"ד המומחה הינה ביחס ל- 100% נזק ברכוש המשותף, וכאשר הנתבעות הינן בעלות יחידות בבניין ובעלות חלקים ברכוש המשותף, ובמידה ויקבע פיצוי לתובעים, הרי שזכאים לשיעור חלקם היחסי ברכוש המשותף, ולא ניתן לבצע את כל התיקונים הנדרשים ברכוש המשותף,
ולנתבעות הזכות להיות שותפות לאופן ביצוע התיקונים ולקביעת זהות המבצע.
לגופו, נטען כי במהלך השנים קיימו הנתבעות קשר הדוק
עם חברי הוועד, וטיפלו באופן שוטף בתלונות שהועלו, וביצעו תיקונים כפי שנדרש מעת לעת. התובעים הכינו חוו"ד מומחה מטעמם שנבדקו ע"י מומחה מטעם הנתבעות, וצוין כי מרבית הליקויים נגרמו ו/או הוחמרו ו/או הוחרפו עקב הזנחה רבת שנים של הטיפול השוטף באחזקת הרכוש המשותף. נטען כי ע"מ לקדם את הטיפול בתלונות התובעים, הסכימו הצדדים כי העניינים שבמחלוקת יימסרו לידי מומחה נייטרלי, ושהנתבעות יתקנו את הליקויים שבאחריותן, אך התובעים חזרו בהם מהסכמה.
נטען כי יש לדחות הטענות לעניין המרפסות באשר אינן מהוות חלק מהרכוש המשותף.
נטען כי בנו את הדירות כדין , במקצועיות , ובזהירות, כפי שבעל מקצוע סביר היה בונה, תוך שימוש בחומרים טובים וברמה מקצועית נאותה. כן הדירות נבנו בהתאם להסכמי המכר ולא הפרו כל חובה חוזית ו/או חוקית ו/או אחרת כלפי התובעים. ההסכם אינו חוזה אחיד והתנאים בו אינם מקפחים. נטען כי הנזקים הנטענים מוגזמים
ובלתי ריאליים , והסכומים אינם תואמים את חוו"ד. נטען כי הליקויים תוקנו, והנתבעות עדיין נכונות לבצע התיקונים. וכאשר מרבית הליקויים מתייחסים לחניון הבניין, ואשר לתובעים יש בו זכויות בשיעור נמוך.

הנתבעות הגישו הודעת צד ג', כנגד איטומית בע"מ ,חברה העוסקת באיטום ובידוד מבנים ושימשה קבלן משנה של הנתבעות, צד ג' היא זו שביצעה את העבודות בחניון, עבודות האיטום בתקרות וקירות החניון, וכן עבודות איטום בבניין. משכך עליה לשאת באחריות לנזקי האיטום הנטענים. נטען כי צד ג' התבקשה לתקן את בעיות האיטום שהתגלו, ואף התקיימו שתי פגישות בעניין אך צד ג' לא ביצעה את התיקונים. וככל שייקבע שהנתבעות אחראיות לליקויים הנטענים, על צד ג' לשאת באחריות לאותם ליקויים שנגרמו ע"י מעשיה ו/או מחדליה ו/או נהגה ברשלנות ובחוסר מיומנות, ולא עמדה בהתחייבויותיה לבצע את עבודות האיטום במקצועיות ובמומחיות הנדרשת, וכאשר נתנה 10 שנות אחריות לעבודות אותן ביצעה .



לטענת צד ג', יש לדחות את הודעת צד ג' על הסף וזאת לאחר שהוגשה במסגרת כתב הגנתן
המתוקן ולאחר שהוגשה חוו"ד מומחה ביהמ"ש, וכאשר לכתבי הטענות הן של התובעים והן של הנתבעות צורפו שתי חוו"ד , ולא היה בחוו"ד

המומחה
מטעם ביהמ"ש, עובדות או טענות שלא היו ידועות לנתבעות, שולחות ההודעה, במועד בו הגישו את כתב התביעה וטרם הכנת חוו"ד מומחה ביהמ"ש. חוו"ד המומחים היו בידי הנתבעות כבר בשנת 2006 אולם הנתבעות לא ראו בצד ג' כאחראית לליקויים שבגינם נתבעו, ועמדה זו לא השתנתה במועד שהגישו את ההגנה בתגובה לתביעת התובעים. לגופו נטען, כי צד ג' השלימה את כל התחייבויותיה כלפי הנתבעות על פי ההסכמים ביניהן וביצעה את העבודות בצורה מקצועית. נטען כי שולחות ההודעה לא צרפו את כל המסמכים הנדרשים לרבות תעודות האחריות שניתנה להן. נטען כי העבודות בוצעו בצורה מקצועית וככל שנמצאו ליקויים הם אינם נובעים מעבודות האיטום,
לטענתה רק בשנת 2007 נקראה צד ג' ע"י הנתבעת 1 , לבדוק את תלונות הדיירים , אז הגיע נציג מטעמה וכן נציג מטעם
הנתבעת 1
ובסיור שנערך
נמצא כי מקור הנזילות אינו נעוץ בעבודות האיטום, כן לאחר אותו סיור נתבקשה צד ג' ליתן הצעת מחיר לביצוע עבודות איטום בקירות המרתף ( שלא נאטמו ע"י צד ג') וכן לביצוע עבודות איטום בחניון, ולא נאמר לה מעולם כי אחראית לליקויים שנתגלו, וכן לא הועלו טענות בגין ליקויים בגג הפרוייקט ו/או במרפסות.

דיון והכרעה
ביום 30.1.12, הסכימו הצדדים כי יינתן פס"ד בדרך הרגילה ולאחר הגשת סיכומים בכתב, וניתנה להסכמת הצדדים תוקף של החלטה.
ביום 28.3.12, הוגש הסכם פשרה בין הנתבעות לצד ג' שקיבל תוקף של פס"ד .
(לפיו צד ג' ישלם לנתבעות 1 ו-2 פיצוי בשיעור של 28.3% מכל סכום שייפסק נגד הנתבעות בגין הליקויים ופיצוי בשיעור של 15% בגין נזק לא ממוני) .
דחיה על הסף
הנתבעות טוענות כי יש לדחות על הסף את תביעת התובעים שאינם בעלי זכויות בדירות ו/או לא הוגשו יפויי כח מטעמם.
מעיון בנסח הרישום של המקרקעין עולה כי התובעים 38 ו- 56 אינם בעלי זכויות בדירות ולא הוכיחו את זכויותיהם במקרקעין וממילא אינם בעלי זכויות ברכוש המשותף, ומשכך תביעתם נדחית. כן עולה מהחומר שבפני
כי התובעים הציגו יפוי כח, למעט תובעים 30, 72, 73, משכך תביעתם נדחית.
הטענה כי יש לדחות על הסף את התביעה כנגד התובעים 1 ו- 46 - נציגות הבית, נדחית. אני מקבל את עמדת התובעים, ונוכח הפסיקה הקיימת בעניין ( ת.א (ת"א) 35438-05 שצורף לסיכומי התובעים) כי בכל הנוגע לתביעת ליקויי בניה ברכוש המשותף, יש לנציגות זכות עמידה עצמאית, לתבוע ביצוע בעין, מה שהיה בענייננו, וכן קבלת פיצוי ככל שזה ישמש לתיקון הליקויים.

ליקויים
לבדיקת הטענות בגין הליקויים מינה בית המשפט, מומחה מטעמו, המהנדס מר ברגמן יגאל (להלן: "המומחה").
בהחלטה מיום 4.5.09 ובהסכמת הצדדים, נקבע כי הנתבעות יבצעו את התיקונים לפי חוו"ד של המומחה ברגמן ובפיקוחו, ולמעט העניינים שהושארו לשק"ד ביהמ"ש.

בהחלטת יום 2.8.10, ובהסכמת הצדדים, נקבע כי צד ג' יבצע את התיקונים הנדרשים לאיטום מוקדי הרטיבות, כשהעבודות יבוצעו בפיקוחו של המומחה.
לאחר שהמומחה , ביקש לבטל מינויו לעניין הפיקוח על ביצוע העבודות ע"י צד ג' מונה המומחה מר אייל רחמני, בסופו של יום, ובשל הסיבה כי במינוי יכול להיווצר ניגוד עניינים, המינוי בוטל.
ובהחלטת יום 3.11.10, ובהסכמת הצדדים, ולאחר שהעבודות יבוצעו ע"י צד ג', המומחה ברגמן יבדוק את העבודות ויוציא חוו"ד מסכמת.


ככלל, בית המשפט יטה לקבל את ממצאי המומחה, אלא אם נמצאו נימוקים כבדי משקל ונסיבות חריגות לסטות מהם, בהקשר זה, ראה ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי ואח'
(פורסם בנבו)
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של
המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת
.
אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט, ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן ".

המומחה עמד על טענות הצדדים, לרבות חוות הדעת מטעמם, ולאחר שביקר במקום
מס' פעמים , (23.12.08 , 30.7.09 , 22.9.09,
11.2.10 , 22.2.11, 1.3.11, 13.3.11) בהתאם לביצוע התיקונים ע"י הנתבעות כאמור,
הוציא חוות דעת, כאשר כל חוו"ד מסכמת את הליקויים שנותרו באותה עת.

בהחלטת יום 4.5.11, נקבע כי לאחר שהמומחה יקבע את אומדן הכספי לליקויים שטרם תוקנו,
יודיעו הנתבעות מה בכוונתן לעשות, וביום 6.7.11 הוגשה הודעה ולפיה בכוונת הנתבעות לשלם פיצוי ולא לבצע התיקון.
חוות הדעת מיום 16.6.11, מסכמת את הליקויים שנותרו בעלות תיקון של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ. אני מקבל את עמדת הנתבעות, ולפיה
עלות התיקון שנקבעה בחוו"ד המומחה, הינה ביחס ל- 100% נזק ברכוש המשותף,

ומשהנתבעות הינן בעלות יחידות בבניין ובעלות חלקים ברכוש המשותף, הרי שהתובעים זכאים לשיעור חלקם היחסי ברכוש המשותף
.

ראה לעניין זה ע"א 559/87 מנחם חשאי ו- 18 אח' נ' יצחק ארוין רונן ואח'
, פ"ד מן(1) 229, 233.

"התביעה שהגישו הדיירים היתה למתן פיצוי כספי בגין ליקויים ברכוש המשותף. הבעלות ברכוש המשותף כשמה כן היא משותפת לכל הדיירים. אמנם חלקו של כל דייר משתרע על פני כל הרכוש המשותף, אולם זהו אך חלק יחסי מרכוש זה מבחינה פיסית, חלקו של הדייר אינו מסוים... אך לא כן מן הבחינה המשפטית: לכל דייר חלק יחסי מסוים ברכוש המשותף, ששיעורו נקבע לפי שטח רצפת דירתו אל שטח רצפת הדירות הכולל או לפי קביעה אחרת בתקנון... הואיל ולא נתבע בעניינו סעד של ביצוע בעין, אלא נתבקש סעד כספי לפיצוי התובעים על נזקים שנגרמו להם, נזקים המתייחסים לרכוש המשותף בלבד, הרי שיש לפצות כל דייר ודייר אשר תביעתו הוכחה לפי חלקו ברכוש המשותף"

משכך, אני קובע כי הנתבעות יישאו בעלות 25,000 ₪ בתוספת מע"מ
בגין עלות הליקויים שנותרו ולפי חוו"ד המומחה ברגמן מיום 16.6.11 ובניכוי חלקן היחסי ברכוש המשותף.

לטענת התובעים, המומחה השאיר לשק"ד ביהמ"ש את עניין הפגמים במדרגות והאריחים השבורים, סעיף 2.4 בחוו"ד מיום 23.12.08, בסך 2,200 ₪, וכן סעיפים 2.2 ו- 2.7
בחוו"ד מיום 23.12.08, סך של 3,200 ₪ .
הטענה בעניין נדחית, נוכח העובדה שהליקויים תוקנו (נספח ד' לסיכומי הנתבעות) כן בחוו"ד המומחה מיום 16.6.11 (האחרונה) לא צוין, ובניגוד לחוו"ד הקודמות כי העניין נותר במחלוקת, מה שמחזק לטעמי את העובדה כי הליקוי תוקן.


עוגמת נפש
הנתבעים טוענים לעוגמת נפש ושסבלו מאי נוחות, חשש אמיתי לפגיעה במכוניותיהם (קורוזיה) וכן פגיעה בשלד הבניין (תקרת החניון), ואומדים ראש נזק זה בסך 200,000 ש"ח.
לטענת הנתבעות, אין מקום לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש שכן לא הייתה כזו, לאורך כל הדרך היה שיתוף פעולה מלא של הנתבעות בתיקון הליקויים ומציאת פתרון מהיר לעניין,
כמו כן לטענתן, המדובר בליקויי ברכוש המשותף, מרבית הליקויים מיוחסים לחניון הבניין, אין מדובר בליקוי בדירות התובעים, לתובעים לא הייתה כל פגיעה בהנאה מהדירה ומשכך יש לתחשב בקביעת גובה הפיצוי.

מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר
;
מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה
;
התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו
;
עלות תיקון הליקויים ועוד (ראה גם: א' נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) עמ' 421).
אכן, לא אחת עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת בהכרח את עגמת הנפש הנגרמת בשל ליקוי זה ולא קיים בהכרח מיתאם בין עלות תיקון הנזק לבין עגמת הנפש הנגרמת בעטיו של ליקוי זה (ראה
ע"א 611/89,
דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ

נ' ויקטור
נחמיאס,
פ"ד מו (2), 60 64-65) יחד עם זאת, אף על פי שקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש נתונה לשיקול דעת בית המשפט, הרי שגם קביעה זו צריכה לעמוד במבחן של סבירות.
ראה גם : ע"א
5602/06

אבי ושרה סגל ואח'
נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ [פורסם בנבו].

בענייננו, כאשר מרבית הליקויים תוקנו, והגם שהתרשמתי כי לתובעים אכן היה חשש ממשי לפגיעה ברכושם, אני סבור ששיתוף הפעולה בין הצדדים ותיקון הליקויים, הביא לפתרון בעניין, ולמעט הליקויים שנותרו, שהינם מינוריים, ביחס לתביעה, ובשקלול כל הנתונים, אני קובע את הפיצוי בגין עוגמת הנפש לתובעים בסך 35,000 ₪, ויחולקו בין התובעים אישית (ולמעט תובעים 1 ,30, 38, 46, 56, 72, 73)
בהתאם לחלקם היחסי ברכוש המשותף.


סוף דבר
א.
תביעת התובעים 30, 38, 56, 72, 73
- נדחית .

ב.
אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים כלהלן:

1.
לתובעות 1 ו- 46 , ביחד ולחוד, סך של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ, בגין עלות הליקויים שנותרו על פי חוו"ד המומחה, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 16.6.11 ועד לתשלום בפועל, בניכוי חלקן היחסי של הנתבעות ברכוש המשותף, הסכום יועבר לב"כ התובעים, כנאמן שידאג לחלוקתו בין התובעות.

2.
לתובעים כולם, ביחד ולחוד, ולמעט תובעים 1 ,30, 38, 46, 56, 72, 73 , סך של 35,000 בגין עוגמת נפש, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. הסכום יועבר לב"כ התובעים כנאמן , שידאג לחלוקתו בין התובעים האמורים, כל אחד על פי חלקו היחסי.

לעניין הוצאות ושכ"ט, ובהתחשב בין השאר, בעלות התיקונים שבוצעו בפועל , סכום התביעה המקורי, ושאר הסכומים שנפסקו לתובעים,

3.
לתובעות 1 ו- 46 , ביחד ולחוד , סך של 27,000 ₪ בגין הוצאות דיון, לרבות אגרה ומומחים, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל, הסכום יועבר לב"כ התובעים, כנאמן שידאג לחלוקתו בין התובעות.

4.
לתובעים כולם, ביחד ולחוד, ולמעט תובעים

30, 38,
56, 72, 73 , סך של 40,950 ₪
(הסכום כולל מע"מ) ובגין שכ"ט עו"ד צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.


המזכירות תשלח פסה"ד לב"כ הצדדים.


ניתן היום,
ב' חשוון תשע"ג,
18 אוקטובר 2012
, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 31818/08 נציגות הבית המשותף ברח' ברקן חולון, אבי בן דוד, ששון כהן ואח' נ' אליאב חברה לפיתוח וקבלנות בע"מ, לירמית הנדסה וקבלנות בע"מ, סויסל השקעות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 18/10/2012)