פסקי דין על אורלי גיא | פסקי דין על משה בכר | פסקי דין על שמעון כוכבי | פסקי דין על ירון כוכבי |

245-03/12 תאמ     15/10/2012




תאמ 245-03/12 אורלי גיא, משה בכר נ' שמעון כוכבי, ירון כוכבי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 245-03-12 גיא ואח' נ' כוכבי ואח'







בפני

כב' השופט
יעקב שקד


תובעים

1
.
אורלי גיא

2
.
משה בכר




נגד



נתבעים

1.שמעון כוכבי
2.ירון כוכבי




פסק דין



פסק שדין זה ניתן באופן תמציתי ככל שניתן, נוכח היות ההליך נדון בסדר דין מהיר.

מבוא ועיקרי הטענות

התובעים, בעלי משרד עורכי דין, עותרים לחיוב הנתבעים, אב ובנו, בסך 20,416 ₪, בעבור שירותים משפטיים שלטענתם העניקו להם.

לשיטת התובעים, הנתבע 1, אבי הנתבע 2, הסמיך את בנו לטפל עבורו לנהל את הקשר מול התובעים ולשכור את שירותיהם, בכל הנוגע לתביעת פינוי שהוגשה נגד הנתבע 1 על ידי מינהל מקרקעי ישראל.

לטענתם, בחודש 10/10 נערכו פגישות בין התובע 2 והנתבע 2 במשרד עוה"ד (פגישה שאינה מוכחשת) ובמסגרתה סוכם כי התובעים יטפלו בתביעת הפינוי, הן עבור הנתבע 2 והן עבור השכן – בעלי החלקה הגובלת – מר פחימה.

ואכן, בסמוך לאחר מכן עתרו התובעים לארכה להגשת כתב הגנה, בשם הנתבע 2 ובשם פחימה, ובהמשך הוגשו כתבי הגנה (נפרדים, בתיקים שונים) בשם שניהם. ראה נספח ב'
לתצהירו של עו"ד זגר.

קרוב לשנה לאחר מכן, ביום 7.7.11,
היה אמור להתקיים דיון משפטי בתביעה. אין חולק כי ערב הדיון יצר קשר הנתבע 2 עם עו"ד זגר ממשרד התובעים וביקש לא לייצג את אביו בדיון, ולפיכך הוגשה בקשה להתפטרות מייצוג שאושרה (נספח ו' לתצהירו של עו"ד זגר).

התובעים טוענים כי עד למועד זה לא נתבקשו לחדול מייצוג. לשיטתם, באותה פגישה במשרדם בחודש 10/10 סוכם בעל פה כי יטפלו בתיק וכי שכר טירחתם בגין הכנת כתב הגנה ודיון אחד יהא 15,000 ₪ + מע"מ, הן מפחימה והן מהנתבעים. אותו פחימה שילם את שכה"ט
(נספח ו' לתצהיר התובע 2).

מאידך, הנתבעים לא שילמו דבר, למרות שנשלח אליהם חשבון שכ"ט מיום 27.3.11 (נספח ו' לתצהיר התובע 2). מאכן התביעה.

התובעים אף מציינים כי ערכו עבור הנתבעים תצהיר עדות ראשית שנחתם ע"י הנתבע 1 (נספח ה' לתצהיר עו"ד זגר), דבר שנעשה מעבר למוסכם בהסכם שכה"ט וכי הושקעו עד למועד הגשת כתב הגנה לפחות 15 שעות (נספח ז' לתצהיר התובע 2).

הנתבעים מכחישים מכל וכל כי שכרו את שרותי התובעים. לשיטתם, רק נפגשו עם התובעים במשרדם (ע"י הנתבע 1) והתובע 2 ביקר בשטח פעם
אחת – בחלקת הקרקע של פחימה. לשיטתם לא חתמו על הסכם שכ"ט, יפוי כח או תצהיר ולא היו מודעים לכך שהתובעים מטפלים בתיק והגישו כתב הגנה, שהינו דומה לכתב ההגנה שהוגש עבור פחימה.

זאת ועוד. הנתבע 1 מכחיש את חתימתו על התצהיר כאמור, למרות שאומת בחתימת עו"ד זגר. לטענתם, כתב ההגנה הוגש איפוא שלא בסמכות וברשות.


דיון והכרעה

יריעת המחלוקת בתיק הינה איפוא קוטבית, ויש להכריע בתיק זה במהימנות העדים, על רק כלל נסיבות בהענין וההלכה המשפטית הרלבנטית לסוגיה זו.

ההלכה הפסקה קובעת, כי ככלל, בהעדרו של הסכם שכר טירחה כתוב, כבענייננו, אין משום סימן לכך שהשירות ניתן חינם (ע"א 9282/02 יכין חקל נ' עו"ד יחיאל, פ"ד נח(5) 20, 27).

נכונים הדברים שבעתיים כאשר המדובר במצב שבו יש ראיות המוכיחות התגבשות הסכם שלא הועלה על הכתב (ע"א (חיפה) 3624/06 עו"ד כמאל זכי נ' מ"מ עוספיה, סעיף 7 לפסה"ד).

לאחר ששמעתי את העדויות – סבורני כי עלה בידי התובעים להוכיח קיומו של הסכם בעל פה כפי שנטען על ידם, שקויים הלכה למעשה.

העידו בפני
מטעם התובעים התובע 2 וכן עו"ד גילעד זגר, אשר טיפל בענין באופן שוטף.

התובע 2 העיד אודות הפגישה עם פחימה ועם התובע 2 במשרדו ועל סיכום שכ"ט
בעל פה, של 15,000 ₪ + מע"מ עבור הגשת כתב הבנה ודיון ראשון. דברים אלה לא נסתרו בחקירה הנגדית, שהתרשמתי מכנותה ואין לי אלא לאמץ את העדות.

כך גם לגבי עדות עו"ד זגר, שציין בתצהירו כי במהלך תקופת הטיפול, כשנה, שוחח עם הנתבע 2 מספר פעמים אודות התביעה ונושא השירות המשפטי לא הוכחש (סעיף 7 לתצהיר), כאשר הפעם הראשונה שהודע לו אודות אי רצונו בטיפול היתה ערב הדיון ביום 7.7.11. (עמ' 4 לפר', ש' 6-7).

אכן, עו"ד זגר הודה בחקירתו כי החתימה שאימת על התצהיר, לא נערכה בפני
ו וכי לא פגש את הנתבע 1 מעולם, שכן הקשר היה מול בנו הנתבע 2 ומול פחימה, אליו הועברו טיוטות מסמכים שונים, כולל כתב ההגנה והתצהיר (עמ' 3 לפר' ש' 16-21 וסעיף 8 לתצהירו).


אמנם, מדובר במעשה לא תקין, בלשון המעטה. יחד עם זאת, מעשה זה אינו סותר את מסקנתי מעדותו, והיא שיש לאמצה על כל חלקיה.

ראיתי להוסיף כי אף כלל הנסיבות מחזקות את עדות עדי התובעים. מערכת היחסים בין התובע 2 לנתבע ארוכת שנים (ראה יפוי כח משנת 2001 שצורף כנספח א' לתצהירו).

התובע 2 הסביר כי על רקע זה שררו ביניהם יחסי אמון, ובשל העובדה שדובר באדם מבוגר שאינו עושה שימוש באמצעי תקשורת מתקדמים, סוכם כי התקשורת תהא באמצעות בנו ופחימה (סעיף 10 לתצהירו).

התובע 2 סיפר כי לא רצה שיינתן

פסק דין
לפינוי נגד הנתבעים ולכן למרות ששכה"ט לא שולם, לא מיהר להתפטר מייצוג (עמ' 4 לפר', ש' 17 – 23).

זאת ועוד, הנתבע 2 נשאל מה סבר כאשר מבחינתו הוגשה נגד אביו תביעת פינוי – ואין כתב הגנה (כך לשיטתו חשב). האם יש

פסק דין
לפינוי?

תשובתו היתה לא ברורה, תוך שהוא מציין שדיבר עם עו"ד מהמינהל ועם פקח המינהל אך לא עונה לגוף השאלה (עמ' 6 לפר' ש' 22-27).

עדות זו אינה הגיונית בעיני ואינה אמינה. יודע הבן-הנתבע כי מוגשת תביעת פינוי נגד אביו, פונה לעו"ד ונפגש עימו במשרדו, עוה"ד אף מבקר בשטח – וזהו? במשך שנה תמימה זונחים הנתבעים את הנושא, לא מתגוננים (כך לטענתם), מזניחים הטיפול בענין, אך מנגד לא מנפים את הקרקע?

ודוק, הנתבע 2 העיד כי פינו את השטח לפני כשנה בלבד (עמ' 6 לפר', ש' 27), קרי כשנה לאחר הגשת כתב התביעה, בסמוך לאחר ההתפטרות מייצוג טרם הדיון בחודש 7/11.

עלי לומר, כי עדות הנתבע 2, שעשתה רושם מתחמק, אינה מתיישבת עם הגיונם של דברים ואיני יכול לקבלה.

בסיפת הדברים אציין כי בעדותו – ציין הנתבע 1 שבנו "ניהל את כל העסק" (עמ' 5 לפר' ש' 19) ולכן לא ידע להעיד על נסיבות הענין. מסקנתי מאמירה זו הינה שהבן – הנתבע פעל בנושא כשלוחו של אביו.

עוד אוסיף, כי בכתב התביעה נטען כי הנתבע 2 התחייב לשלם את שכה"ט יחד עם אביו (סעיף 19). מהעדויות בפני
התרשמתי כי כך היו הדברים.

לפיכך, אני קובע כמסקנה עובדתית כי בין התובעים לבין הנתבעים נכרת הסכם שכ"ט, לפיו התובעים יגישו כתב הגנה בתביעת הפינוי ויתייצבו לישיבה ראשונה, בעבור סך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. התובעים ביצעו את המוטל עליהם, ולמעלה מכך, והנתבעים לא שילמו דבר.


הפועל היוצא מכך היו כי יש לקבל את התביעה.

הנתבעים יחד ולחוד ישלמו לתובעים יחד ולחוד את סכום התביעה, 20,416 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
אשר להוצאות משפט: בנסיבות הענין בכללותו, לרבות בשל העובדה שהתובעים נמנעו מלהחתים את הנתבעים על הסכם שכ"ט, ולאחר שהפכתי בדבר, אין צו להוצאות.


ניתן היום,
כ"ט תשרי תשע"ג, 15 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.


















תאמ בית משפט שלום 245-03/12 אורלי גיא, משה בכר נ' שמעון כוכבי, ירון כוכבי (פורסם ב-ֽ 15/10/2012)