פסקי דין על דוד וזנה | פסקי דין על שאול פרל | פסקי דין על עופר עיני | פסקי דין על אבי ניסנקורן | פסקי דין על ארנון בן דוד ואח' |

711-10/12 סע     21/10/2012




סע 711-10/12 דוד וזנה, שאול פרל נ' עופר עיני, אבי ניסנקורן, ארנון בן דוד ואח'








בית דין אזורי לעבודה בירושלים



ס"ע 711-10-12 וזנה ואח'
נ' עיני ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
9

בפני

כב' השופטת
שרה שדיאור


מבקשים

1
.
דוד וזנה

2
.
שאול פרל


נגד


משיבים

1. עופר עיני
2. אבי ניסנקורן
3. ארנון בן דוד
4. דני בוניפיל
5. ועדת המשמעת של האגף המקצועי
6. ועדת הבחירות
7. ציון שמע
8. ניצה קסיר



החלטה

1.
בפני
בית הדין בקשת המשיבים לדחיית הבקשה למתן סעדים בעניין הבחירות לוועד בבנק ישראל על הסף ותגובת המבקשים המתנגדת לה.
2.
בפני
גם בקשת המשיבים למתן תגובה לתגובת המבקשים בדבר הדחייה על הסף על פני 8 עמודים והתנגדות המבקשים לה. בית הדין הורה למשיבים בהחלטתו להשיב על פני
שני עמודים אולם הללו השיבו על פני 8 עמודים וביקשו רשות בית הדין בדיעבד חרף התנגדות ידועה של ב"כ המבקשים. עניין זה לא ראוי הוא, אולם תרופתו חיוב המשיבים בהוצאות. מאחר והמבקשים לא הוגבלו בהיקף התגובה לבקשה לסילוק על הסף, לא נגרם נזק מהותי אלא פרוצדורלי המצדיק כאמור חיוב בהוצאות אך אין בו להצדיק מחיקה או הוראת צמצום לטיעוני המשיבים , כאמור, בדיעבד. אין זאת אומרת שבית הדין אינו מסתייג מהתנהלות זו של ב"כ המשיבים שאינה ראויה בעיניו בהיותה פעולה בניגוד להחלטה מ-14/10/12 שניתנה במעמד הצדדים ללא בקשת רשות לפני ההגשה. על כן כל המשיבים ביחד ולחוד, בהיותם כולם מיוצגים ע"י אותו ייצוג, ישלמו שכ"ט עו"ד המבקשים בסך כולל של 1,600 ₪ בגין הצורך להתייחס להתנהלות זו תוך 7 ימים ללא קשר לתוצאות ההליך.

לגופו של עניין
3.
טוענים המשיבים בקליפת אגוז כלהלן.
4.
לבית הדין אין סמכות בתביעה כנגד המשיבים. סמכותו מצטמצמת לתביעה נגד ארגון עובדים – ההסתדרות- וזה אינו משיב בבקשה ולא צורף ככזה. הסמכות לדון במהות הסכסוך היא של רשות השיפוט של ההסתדרות נוכח חוקת ההסתדרות.
5.
אין יריבות בין המבקשים למשיבים ואין המשיבים מוסמכים ליתן למבקשים סעד המבוקש.
6.
ועדת משמעת וועדת בחירות על פי תקנון ההסתדרות אינם גופים הכשירים להיתבע.
7.
אין אחריות אישית על נושאי המשרה שנתבעו והגוף המתאים גם לעניין זה הוא ההסתדרות עצמה. ההסתדרות לטעמם הינה אישיות משפטית נפרדת ואין להרים מסך בינה לבין נושאי המשרה המשיבים.
8.
מנגד טוענים המבקשים כי אין להיעתר לבקשה לסילוק על הסף מהטעמים מטה.
9.
ב"כ המבקשים מאבחן בין המשיבים כולם לבין
המשיבה 8- גב' ניצה קסיר עובדת הבנק אשר לטענתו הגישה תלונה נגדית כנגד המבקשים עקב תלונתם במשטרה וזאת עשתה לדבריו לקידום ענייניה הפרטיים ובחירתה לועד ולסילוק המתמודדים מולה בבחירות.
10.
על כן אין חובת בוררות לפי חוקת ההסתדרות בין המבקשים לגב' קסיר.
11.
לטענתו רשות השיפוט , כמוסד בוררות רשאית לדון בין חבר הסתדרות למוסד ממוסדותיה (חוקת ההסתדרות פרק י"ג סעיף 1(א)1 סעיף 8 , וחוק הבוררות ,תשכ"ח- 1968 (להלן : "חוק הבוררות") בסעיף 5 (ב) קובע כי טעם מיוחד
מאפשר לבית הדין לקיים הליך בפני
ו . לטעמו פגיעה בזכות החוקתית לבחור ולהיבחר מהווה טעם מיוחד כזה. לטענתו העילה היחידה בהליך זה היא הזכות להיבחר לוועד, והבקשה היא להפעיל ביקורת שיפוטית על המהלכים שנעשו לשלילת זכות זו.
12.
לטענתו אין קשר בין האישיות המשפטית של ההסתדרות לבין מחדלי המשיבים שהפרו את אמון הציבור ואימון העובדים ועל כן אינם יכולים להסתתר מאחורי התאגיד לעניין אחריותם האישית.
13.
באשר לוועדות –מדובר בגופים מנהליים ,וועדת המשמעת אף גוף מעין שיפוטי
אשר ניתן להחיל עליהם ביקורת שיפוטית ומקומה בבית הדין. כך נקבע לטענתו בפסיקה עניפה.

הכרעת הדין

מחיקה על הסף
1.
תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה) סדרי דין(, התשנ"ב – 1991
קובעת

כי

בית

הדין

ימחק

על

הסף

כתב

טענות
,
בין

היתר
,

כאשר

"
אין

הכתב

מראה

עילה". מתן

סעד

של

מחיקת

תביעה

על

הסף

מחוסר

עילה
,

מחייב

קביעה
,
שגם

אילו

היו

העובדות

הנטענות

לביסוס

העילה

מוכחות

במלואן
,
אין

בנמצא

עילה

מצד

הדין

אשר

מאפשרת

היענות

לתביעה
)
ע"א 6313/01
עיזבון

המנוח

אלעד

שיאון

ז
"
ל

נ
.
הכשרת

היישוב

חברה

לביטוח

בע
"
מ
,
נ
(1) 567).
.
אין זה המקרה. כפי שנקבע מטה חלק מהעילות מאפשרות היענות לגבי חלק כזה או אחר של המשיבים כפי שיפורט. כמכלול, עומדת הבקשה בתנאים אלו.
2.
הלכה

פסוקה

היא

כי

סעד

של

מחיקה

על

הסף

מופעל

על

ידי

בית

המשפט

ביד

קמוצה

ובמשורה
,
ובבתי

הדין

קצרה

המשורה

עוד יותר
דב
"
ע

מז
/15-3

אפנר

נ
'
מפעלי

הדסה

לנוער
;
דב
"
ע

נא
/31-3
חיפה

כימקלים

בע
"
מ

נ
'
כלפון
,
פד
"
ע

כב
( 518.
)בית

הדין

ייענה

לבקשת

דחייה

על

הסף

רק

במקרים

קיצוניים

ונדירים
,
ואין זה המקרה הנכנס בנדירות זו.

מהות ההליך והסעדים
3.
ראשית ניתן את הדעת לסעדים המתבקשים בבקשה כלהלן: "

"

ההליך כולו נסוב סביב הזכות לבחור ולהיבחר .הבקשה מתייחסת לניהול הבחירות באופן תקין ושקוף כאשר הסעדים מתייחסים גם להוראה שתנתן ע"י בעלי התפקידים -המשיבים , וגם ע"י הועדות המוסמכות .המחלוקת תיסוב גם על השאלה
יו"ר ההסתדרות או יו"ר האגף לאיגוד מקצועי אינם רשאים להורות כן.תקינות מנהלית אף היא בבסיס העילות .
4.
המשיבים טענו כי הסמכות בלעדית לרשות השיפוט של ההסתדרות.
אין לקבל טענה זו. סעיף 3 לחוק הבוררות קובע כי בוררות לא תחול בעניינים שאינם יכולים לשמש הסכם בין הצדדים. זכות חוקתית אינה יכולה לשמש הסכם בין צדדים.
בבר"ע 9048/05 הסתדרות המהנדסים , האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגים נ. הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח'
(נבו)נקבע כי "עניינים בעלי אופי "חוקתי" אינם מתאימים
על פי טיבם להכרעה בבוררות, ומקומם להידון בערכאה שיפוטית.
5.
הטעם ביסוד העיקרון על פי הפסק לעיל הוא: "להבטיח כי עניינים בעלי חשיבות עקרונית כללית , המשפיעים באופן ישיר על ציבור רחב לא יוכרעו במסגרת
התדיינות פרטית המנותקת, לא אחת, מכללי המשפט המהותי וסדרי הדין ונעדרת שקיפות ומערכת בקרה שיפוטית המצויים בערכאות שיפוט רגילות . חשיבותם הכללית של הנושאים החוקתיים , והשפעתם על ציבו גדול מצריכים דיון והכרעה במערכת השיפוט הרגילה , הכפופה לדין המהותי...חשופה לעקרון הפומביות, ונתונה לביקורת שיפוטית וציבורית מלאה."
6.
מצאנו איפא, כי הנושא הנידון על פי עילות התביעה והסעדים ,בהליך הזמני לכאורה, הוא נושא חוקתי – הזכות לבחור ולהיבחר שראוי שיידון בפני
ערכאה שיפוטית. יש לדחות את טענת המשיבים כי ההליך אינו כלפי כולי עלמא ועוסק רק בזכות המבקשים ה"ה ואזנה ופרל. שכן מדובר בכלל העובדים בבנק ישראל והם "ציבור רחב" דיו על פי הפסיקה לעיל. מבחינה זו חשיבות ההליך עומדת בתנאי של

in rem
ודי בכך כדי לדחות את בקשת המחיקה
על הסף.
7.
לא למותר לציין כי מעורבותם לכאורה על פי הבקשה של גורמים בכירים ביותר בהסתדרות כשלעצמה מחייבת את השקיפות של הערכאה השיפוטית שכן עלולה לתוצאת ההליך להיות השפעה על כלל חברי ההסתדרות.עניינם באחריות אישית כפי שיידון מטה.
8.
כמו כן עיון בנספחי הבקשה ואף התגובה מצביע על כך כי כל הפניות כלפי מר וזאנה ומר פרל החלו לאחר תלונתו במשטרה מום 25/6/12 בנוגע לזיוף פרוטוקול הועד ע"י גב' קסיר יו"ר הועד, אשר הביא לטענת המתלונן לויתור בה"ק של ההסתדרות על מעורבותה בעניין מכרזים בבנק. יתר על כן הגם שהטענה
נגד מר פרל מתייחסת לשביתה בפברואר התלונה הוגשה ביולי סמוך לבחירות. גם הטענות והמסמכים בנוגע להרכב הועדות ולסעיפים בחוקה מכוחם דנו, מעלות תהיות לכאורה בדבר ההתנהלות המנהלית באופן המצדיק ביקורת שיפוטית חיצונית בעלת שקיפות. ההתנהלות נוגעת לתהליכי קבלת החלטות ועיתויין ומשמעותית כלפי כלל הבוחרים מקרב עובדי הבנק ולא רק כלפי המבקשים.
9.
עוד עולה מעיון במסמכי הבקשה כי העילות אכן מכוונות כלפי המשיבים 1-4 אשר בחלקם היו נמענים למכתבי המבקשים וב"כ המבקשים ולא ענו למכתבים ולחילופין לא פעלו בסוגיות שעל המדוכה. מדובר ביו"ר ההסתדרות, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, יו"ר הסתדרות המעוף ויו"ר מרחב ירושלים ,באשר לעו"ד ניסנקורן נטען ניגוד עניינים ,מר בונפיל אף הוא מכותב לתלונה בעניין קסיר . הוה אומר משיבים 1-4 היו מעורבים לכאורה ברמה האישית בקבלת ההחלטות נוכח יידועם האישי כעולה ממכתבי מר וזאנה למשל . כך גם מר ציון שמע וגב' קסיר , נשוא תלונת מר וזאנה וחברת הועד. משכך יש לקבל את טענת המבקשים כי התביעה נגדם היא
בעניין אחריות נושאי משרה.
10.
זאת ועוד,
בס"ק 46/05 מוני קובל ואח'
נ. ההסתדרות ואח'
נקבע לעניין היות ועדה חשובה לתביעה וביקורת שיפוטית כי : " כל חבר וועדה כמו כל וועדה שיפוטית או מעין שיפוטית חייב על פי דין לנהוג בנאמנות
וביושר כלפי כל הצדדים המתדיינים בפני
ו..." ואכן כב' השופטת קציר שם קובעת כי החלטת הוועדה
שם בטלה לאור פגמים מהותיים שנפלו בה. אמנם הועדה לא היתה נתבעת בהליך, אך סמכות לדון בעניין הוועדה ודאי שיש, ואין מקום למחקה על הסף .כך גם קובעת שם כב' השופטת כי בדרך כלל לא ישים עצמו בית הדין בנעלי האגף לאיגוד מקצועי אולם-"כל מקרה ונסיבותיו" ויפים הדברים להליך בפני
נו כלשונם.
11.
בדיון נה/ 3-247 המרכז הרפואי שערי צדק נ. ד"ר אורלי פרט נקבע מפורשות כי ערכאת השיפוט בהליך משמעתי הסכמי היא ערכאה אזרחית , פנימית, בדומה להליך עלפי
חוק הבוררות וככזו מעין שיפוטית. שם אף עיכב בית הדין את ההליכים בבית הדין המשמעתי . לעניין זה ראה גם ע"א 835/93 ורע"א 2835/92 מאיר איגנט נ. אגד אגודה שיתופית ואח'
שם נקבע כי "כאשר בית הדין הפנימי מורכב כהלכה, פועל בגדר סמכותו , דן ביושר ואינו פוגע בעיקרי הצדק הטבעי – לא יתערב בית המשפט במסקנותיו . אולם לבית המשפט הסמכות ואולי החובה לבטל החלטה של בית דין כזה שניתנה מתוך חריגה מסמכות או בהתעלם מעקרונות הצדק הטבעי" (ע' 829). ןזאת לצורך פיקוח ובקרה ולא להחלפת שיקול הדעת. לפנינו לכאורה טענה בדבר הרכב וועדת המשמעת וניגוד עניינים ותקינות וועדת הבחירות, טענות המתיישבות עם הצורך בבקרה וביקורת הנתונים לבית הדין ע"פ הפסיקה.
12.
לעניין זה יש בפס"ד קובל התייחסות גם להחלטת מר עופר עיני
עצמו , וגם לנתבע 5 שם אבי סלומון , שהוחלף בועדה בתובע. הנה כי כן יש לבית הדין סמכות ואף חובה לדון בהחלטות או העדר החלטות של נושאי המשרה.
14.
אין לקבל את טענת המשיבים בדבר היקש לעניין הרמת מסך בתאגיד ,ועקרון האישיות המשפטית הנפרדת. משמנינו את העילות כחוקתיות ומשהמשיבים היו מעורבים אישית אף כי כנושאי משרה, במהלכים למניעת הבחירה של המבקשים , אזי בחירת המבקשים לתובעם אישית עולה ממעורבותם האישית.

אחריות אישית
15.
לעניין אחריות אישית באבחנה מהרמת מסך נקבע בע"א 9916/02 בן מעש אהרון נ. שולדר חב' לבניין בע"מ כי: "יש לציין, כי תכליתה של הרמת המסך הינה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, כדי לממש מטרה בלתי כשרה הרצויה לבעל המניות (ראו ס' אוטולנגי "הרמת מסך אחד מהנימוקים לה" הפרקליט כה בעמ' 465). הרמת מסך כזו מכוונת כנגד בעלי המניות, שביקשו לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובות הנאה לעצמם בדרך של מרמה, כשהם מבקשים להסתתר מאחורי המסך החוצץ ולהינצל מחמת תביעתם של הניזוקים או "משבט זעמו" של החוק (ראו ע"א 4606/90 מוברמן ואח'
נ' תל מר בע"מ, פ"ד מו (5) 353).


אחריות אישית הינה תופעה נורמטיבית שונה בתכלית מהרמת מסך ההתאגדות של החברה.
אחריות אישית פירושה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. הרמת מסך היא תרופה. מהותה של התרופה – התעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה. יש להדגיש, כי האחריות האישית מקיימת את העיקרון היסודי בדבר אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה. הרמת המסך מכרסמת באותו עיקרון על-ידי התעלמותה ממנו. יתרונה של האחריות האישית הינו בהצלחתה "להרחיב את מעגל היריבויות ולתרום לפיתוחם של סטנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה, מבלי לכרסם בכלליותו של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת" (ראו א' חביב-סגל "מגמות חדשות בהלכות הרמת המסך", עיוני משפט י"ז (תשנ"ב) 197, בעמ' 214; ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ ואח'
, פ"ד מח (5) 661).

אבחנה זו חשובה היא, שכן האחריות האישית מוטלת על האורגן על-פי קנה המידה הרגילים להטלת אחריות במשפט האזרחי. האורגן יישא באותו נזק אשר הוא גרם אישית לפי דיני האחריות, הסיבתיות והפיצויים - לעומת זאת - הרמת המסך, חותרת תחת עצם האחריות המוגבלת, הנובעת מאישיותה המשפטית של החברה (ראו א' פרוקצ'יה "מושג ותיאוריה בתורת האישיות המשפטית", עיוני משפט י"ז (תשנ"ב) 167)."(
דגש שלי ש.ש.)
הטענות בהליך זה מתייחסות אכן לשאלות הנוגעות לאחריות אישית כאמור לעיל ודי בכך לדחות את הבקשה לדחיה על הסף.
16.
מבחינת מבחני הסמכות המובהקים שהם זהות הצדדים ועילת התביעה הרי שהמשיבים
נכללים לטעמו של בית הדין בפסיקה הקובעת כי בית הדין מוסמך לדון בתביעה בין עובד לבין ראש העיר לרבות בשאלת האחריות האישית וזאת על אף שלא מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד ומעביד(ע"ע 655/06 יעקב טרנר ראש עירית באר שבע נ. דוד אטיאס.) זאת בהתאמה לסעיף 24 (4) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט – 1969 ולפיו מוסמך לדון "בתובענות שבין עובד לארגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של הארגון בענייני עבודה" אותה הרחבה בפסיקה דלעיל בעניין טרנר יפה גם לאורגנים בארגון עובדים.
17.
על כן נדחית טענת העדר יריבות. לטעמנו אין מדובר כאמור בהרמת מסך אלא באחריות אישית.
18.
לאור כל האמור לעיל אין מקום לדחות את הבקשה על הסף. היא אינה נכללת בחריגים בהם הפסיקה מאפשרת דחיה כזו, בפרט בהליך זמני ובמודגש כשהוא נוגע לבחירת נציגי העובדים בבנק ישראל לוועד ולהגנה על זכויות כלל עובדי הבנק. הבקשה עצמה תתברר לגופה , וכפי שנקבע דיון למועד 22/10/12 .
19.
לאחר ששקלתי מצאתי כי בשלב זה אין לחייב את המשיבים בהוצאות בגין הבקשה לדחיה על הסף.
20.
המשיבים חוייבו בהוצאות כאמור בסעיף 2 להחלטה זו בגין האמור שם.
21.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בפקס ותוודא הגעה נוכח הדחיפות.



ניתנה היום, ה' חשון תשע"ג, 21 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.









סע בית דין אזורי לעבודה 711-10/12 דוד וזנה, שאול פרל נ' עופר עיני, אבי ניסנקורן, ארנון בן דוד ואח' (פורסם ב-ֽ 21/10/2012)