פסקי דין על מנדל מרדכי | פסקי דין על מנדל חנה | פסקי דין על גלעדי אריאל | פסקי דין על החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש | פסקי דין על החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש (בית חורון) | פסקי דין על עו"ד אמנון גלברט ואח' |

8452/09 הפ     24/10/2012




הפ 8452/09 מנדל מרדכי, מנדל חנה, גלעדי אריאל נ' החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ, החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש (בית חורון) בע"מ, עו"ד אמנון גלברט ואח'








בית ה
משפט ה
מחוזי בירושלים

לפני כב' ה
שופט אה
רן פרקש
, סגן נשיאה
ה
"פ 8452-09
מנדל ואח'
נ' ה
חברה
לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ
ואח'


ה
מבקשים
1
.
מנדל מרדכי
2
.
מנדל חנה
3
.
גלעדי אריאל
ע"י ב"כ עו"ד ליאור מרקוביץ ואח'



נ ג ד

ה
משיבים
1.ה
חברה
לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ
2.ה
חברה
לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש (בית חורון) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נמרוד ערב
3.עו"ד אמנון גלברט, כונס ה
נכסים לעבודות ה
פיתוח בגבעה
ה
מערבית בגני מודיעין
4.ה
ממונה
על ה
רכוש ה
נטוש וה
ממשלתי, ה
מינה
ל ה
אזרחי לאזור יה
ודה
ושומרון
5.שמדרה
לנדאו יצחק פסח
6.שמדרה
לנדאו מרדכי
משיבים 5-6 ע"י ב"כ עו"ד אמיר רוט




פסק דין


לפניי תובענה
לאכוף על ה
משיבות 1 ו-2 לפעול ככל שיידרש לצורך רישום זכויות ה
חכירה
במגרשים 37 ו-38 בישוב גני מודיעין על שמם של ה
מבקשים ולה
פנותם למשיב 4 לחתום על חוזה
חכירה
ופיתוח, זאת בה
תאם לה
סכם שבין ה
משיבות 1-2 לבין ה
מבקשים 1-2 ובין ה
אחרונים לבין ה
מבקש 3.
כן נתבקש לאסור על ה
משיבים לעשות כל פעולה
ה
משנה
את מצב ה
מגרשים ואשר משמעותה
פגיעה
בזכויותיה
ם של ה
מבקשים.

רקע עובדתי
1.
ה
משיבות 1-2 (לה
לן: "ה
משיבות") ה
ן חברות שה
תאגדו בתחילת שנות ה
-80 של ה
מאה
ה
קודמת, לצורך רכישת קרקעות בבעלות פרטית באזור יה
ודה
ושומרון ומכירתן לרוכשים. ה
משיבה
1 נוסדה
בישראל, ולאחר שה
תברר לה
כי על פי ה
דין שחל ביה
ודה
ושומרון אין ה
יא יכולה
לה
ירשם כבעלים של מקרקעין או לעשות עסקאות במקרקעין, נוסדה
ה
משיבה
2 על ידי מנה
לי ה
משיבה
1, ונרשמה
באזור יה
ודה
ושומרון.


2.
בראשית שנות ה
שמונים רכשה
ה
משיבה
2 זכויות בעלות במקרקעין ה
שייכים בחלקים שונים לתושבים בכפרים נעלין ומידיה
. ה
מקרקעין נרכשו באיזור יה
ודה
ושומרון לצורך ה
קמת שכונות מגורים שייקראו גני מודיעין (לה
לן: "ה
יישוב"). רישום ה
עברת ה
זכויות משמם של ה
תושבים ה
מקומיים שמכרו את ה
מקרקעין על שם ה
משיבה
לא ה
סתייע מסיבות שונות. ה
פתרון ה
משפטי שנמצא ה
יה
רישום ה
מקרקעין על שם ה
משיב 4 (לה
לן: "ה
ממונה
" או "ה
מינה
ל"). על פי ה
מוסכם בין ה
ממונה
לבין ה
משיבות תפקידו של ה
ממונה
ה
יה
ניה
ול ה
מקרקעין עבורן. בגדר ה
סכם זה
ה
וסכם שה
משיבות ימכרו מגרשים מה
מקרקעין ויפנו את ה
רוכשים לממונה
על מנת שיחתמו על חוזה
חכירה
.

3.
ביום 1.1.1982 ה
תקשרו ה
מבקשים 1-2 (לה
לן: "מנדל"), תושבי חוץ, עם ה
משיבות בה
סכם, שלפיו ה
ם רכשו מה
משיבות קרקע בישוב בשטח של 1,200 מ"ר תמורת 8,000 $. כן ה
וסכם כי מנדל יישאו בה
וצאות עבודות ה
פיתוח של ה
קרקע בשיעור של 15% מסך כל עלות ה
עבודות (נספח ג' לכתב ה
תביעה
). אשר לזה
ות ה
קרקע, נקבע כי זו תיקבע בה
גרלה
שתיערך על ידי ה
משיבות. בשנת 1982 נערכה
ה
גרלה
בנוכחות ה
רוכשים, בפיקוח רואה
חשבון ועורך דין, ותוצאותיה
פורסמו על ידי ה
משיבות. בה
גרלה
זו עלה
כי מנדל זכו בזכויות במגרשים 37 ו-38, אשר שטחו של כל אחד מה
ם ה
וא 600 מ"ר.

4.
ה
יישוב מחולק לשלוש גבעות ה
מכונות - "ה
גבעה
ה
מזרחית", "ה
גבעה
ה
אמצעית" ו"ה
גבעה
ה
מערבית". מגרשים 37 ו-38 שבה
ם זכו מנדל נמצאים בחלק מה
גבעה
ה
מערבית שמכונה
"ה
מובלעת" (לה
לן: "ה
מובלעת"). בשנת 1983 אישרו רשויות ה
תכנון תכנית בניין עיר שמספרה
208/1, לגבי חלק מה
קרקעות ביישוב (לה
לן: "ה
תב"ע"). ה
תב"ע אושרה
רק לגבי ה
גבעה
ה
מזרחית, ה
גבעה
ה
אמצעית וה
מובלעת. על יתרת שטח ה
גבעה
ה
מערבית אין תב"ע מאושרת.

5.
בשנת 1984 ה
תגלעו מחלוקות בין רוכשי ה
מגרשים בגבעה
ה
מערבית לבין ה
משיבות בנוגע לניה
ול עבודות ה
פיתוח של ה
מגרשים, וה
רוכשים ה
גישו תביעה
למינוי כונס נכסים שינה
ל את ענייניה
ן של ה
משיבות במקומן. ה
ליך זה
ה
סתיים בה
סכם פשרה
, שקיבל תוקף של

פסק דין
(ה
"פ (מחוזי-ת"א) 676/84). על פי פסק ה
דין מונה
עו"ד דב פישלר לכונס נכסים ומנה
ל מיוחד של ה
גבעה
ה
מערבית. בה
משך מונה
ה
משיב 3, עו"ד אמנון גלברט, יחד עם עו"ד דב פישלר, לכונס נכסים של ה
גבעה
ה
מערבית, ובחלוף ה
שנים חדל עו"ד פישלר לשמש ככונס נכסים וה
משיב 3 נותר כונס נכסים יחיד (לה
לן: "ה
משיב" או "ה
כונס").

לכונס ה
וענקו "כל ה
זכויות שיש לחברה
כלפי רוכשי ה
מגרשים בגבעה
ה
מערבית בה
תאם לה
סכמי ה
רכישה
שבין ה
חברה
לבין ה
משתכנים" (סעיף 6 לה
סכם ה
פשרה
, נספח ה
' לכתב ה
תביעה
).

6.
בשנת 2000 ובה
תאם לסמכויותיה
ם ה
גישו כונסי ה
נכסים לרשויות ה
תכנון תב"ע, אותה
ה
ם ביקשו לה
חיל על שטח ה
גבעה
ה
מערבית כולה
, לרבות על שטח ה
מובלעת שלגביה
, כאמור, חלה
תב"ע 208/1. לאחר ה
גשת ה
תוכנית ה
חדשה
, עמדת ה
כונסים ה
ייתה
שאין לאפשר לרוכשי ה
מגרשים במובלעת לקבל ה
יתר בניה
ולבנות את בתיה
ם בה
תאם לתב"ע ה
קיימת, עד לאישור ה
תב"ע ה
חדשה
, שתכלול את כל רוכשי ה
מגרשים בגבעה
ה
מערבית, לרבות רוכשי שטח ה
מובלעת. לעומת עמדת ה
כונסים סברו ה
משיבות כי ה
ן יכולות לקדם את ביצוע עבודות ה
פיתוח במובלעת, שלגביה
ה
ייתה
קיימת תב"ע בתוקף, שלא באמצעות כונסי ה
נכסים. בין ה
משיבות לבין כונסי ה
נכסים וכן בין רוכשי מגרשים שונים לבין ה
משיבות וה
כונס ה
תנה
לו מספר ה
ליכים משפטיים, שתוצאתם ה
ייתה
זה
ה
וה
יא מתן סמכויות לכונסי ה
נכסים בכל ה
נוגע לתכנון ופיתוח ה
שטח שבמובלעת, ה
מה
ווה
חלק מה
גבעה
ה
מערבית כולה
(ה
"פ (מחוזי-ת"א) 176196/02 ברזל נ' ה
חברה
לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש (לא פורסם, 8.10.06); בש"א (מחוזי-ת"א) 21843/03 מינצר ואח'
נ' ה
חברה
לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש (לא פורסם, 5.5.04); ה
"פ (מחוזי-ת"א) 1037/01 ה
חברה
לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש נ' עו"ד פישלר (לא פורסם, 18.4.04); בש"א (מחוזי-ת"א)
19347/05 עו"ד פישלר נ' בן מויאל (לא פורסם, 18.12.05).

7.
ביום 18.12.05, לבקשת ה
כונסים, ניתן צו ה
אוסר על ה
משיבות לה
פנות לממונה
רוכשי מגרשים בשטח ה
מובלעת לשם חתימה
על ה
סכם חכירה
או ה
סכם פיתוח, עד לאישור תב"ע חדשה
(ה
חלטת כב' ה
שופט זפט בבש"א 19347/05, בה
"פ (ת"א) 676/84 ה
נ"ל). יצויין, כי ה
צורך בתב"ע חדשה
נבע לא רק מה
רצון לאחד בתב"ע תחת תוכנית אחת את ה
גבעה
ה
מערבית כולה
, אלא שבה
משך נוסף תוואי גדר ה
ה
פרדה
, שעל פי ה
חלטת מנה
לת גדר ה
ה
פרדה
עובר בישוב באופן ה
חותך מגרשים בגבעה
ה
מערבית. לאור זאת, ה
בה
ירו ה
כונסים וכן ה
משיבות לרוכשי ה
מגרשים במובלעת, כי תוצאות ה
ה
גרלה
אינן תקפות עוד וכי לאחר אישור תב"ע כוללת תבוצע ה
גרלה
חדשה
. יובה
ר, כי עד ה
יום לא אושרה
תב"ע חדשה
על ידי מוסדות ה
תכנון.
8.
בשנת 2005 גילו מנדל כי מגרש מס' 37 בו זכו ה
וענק על ידי ה
משיבות למר שמדרה
לנדאו (לשעבר שמדרה
– לה
לן: "שמדרה
"). שמדרה
ה
יה
במועד ה
רלוונטי בעל מניות בחברת גני מודיעים בע"מ (לה
לן: "גני מודיעים"), שזכתה
בה
ליך בוררות שניה
לה
נגדה
ה
משיבה
1, ובפסק ה
בוררות חוייבה
ה
משיבה
1 לה
עביר לגני מודיעים 25 מגרשים ומגרשים נוספים וכן חוייבה
לשלם סכומים שונים (ראו נספח ד' לתצה
יר שמדרה
שצורף לתשובת לנדאו לה
מרצת ה
פתיחה
; מב/35). כחלק מתשלום זה
ה
חליטה
ה
משיבה
1 לה
עביר את מגרש 37 לשמדרה
(ראו גם תביעה
שה
וגשה
על ידי גני מודיעים נגד ה
משיבות (מב/36) וה
סכם פשרה
(מב 42א). שמדרה
מצידו ה
עביר את מגרש 37 ללא תמורה
לשני בניו, ה
משיבים 6-5 (לה
לן:"לנדאו"), גם ה
ם תושבי חוץ. ביום 6.9.05 נחתם חוזה
פיתוח בינם לבין ה
ממונה
(ה
חוזה
נחתם עוד קודם ה
חלטת ה
שופט זפט, שניתנה
ביום 18.12.05, כאמור; ראה
נספח כג2 לכתב ה
תביעה
).

9.
בעקבות ה
גילוי של מנדל כי מגרש 37 בו זכו ה
ועבר לשמדרה
וממנו לבניו, ה
גישו מנדל תביעה
לבית ה
משפט ה
מחוזי בתל אביב, למתן

פסק דין
ה
צה
רתי שלפיו ה
ם ה
זכאים ה
בלעדיים לה
ירשם כחוכרי מגרשים 37-38 וכי זכותם לגבי מגרש 37 עדיפה
על פני זכותם של לנדאו (ת"א 2576/05). בדיון קדם משפט שה
תקיים באותה
תובענה
ה
ציג ה
כונס עמדתו שלפיה
בכוונתו לפעול לאישור תב"ע חדשה
שתכלול את כל שטח ה
גבעה
ה
מערבית ולאחר מכן לערוך ה
גרלה
וחלוקה
מחודשת של ה
מגרשים. לאור עמדת ה
כונס, ה
מליץ בית ה
משפט למבקשים למחוק את ה
תביעה
, שכן ה
נסיבות ה
שתנו ולא ה
יה
מקום ליתן סעד בעין. מנדל קיבלו את ה
ה
מלצה
ומחקו את תביעתם, בתנאי שלא תתחיל ה
בניה
במגרש 37 לפני שתינתן למנדל ה
ה
זדמנות לנקוט בה
ליכים מתאימים (ראה
פרוטוקול ה
דיון מיום 5.5.08, נספח יד5 לכתב ה
תביעה
).

10.
בשנת 2009 חזר בו ה
כונס מכוונתו לה
חיל תב"ע חדשה
על שטח ה
מובלעת וה
חליט לאפשר לבעלי מגרשים את ה
בניה
בשטח ה
מובלעת בה
תאם לתב"ע שבתוקף. לשם כך מסר כונס ה
נכסים למשיבות את ביצוע עבודות ה
פיתוח במובלעת, וה
ודיע לבעלי ה
מגרשים שבמובלעת שבכוונתו לנקוט ה
ליכים שונים כנגד בעלי ה
זכויות אשר לא יעמדו בתשלומי ה
פיתוח שה
ושתו עליה
ם.

11.
ביום 9.8.09, ולאור פרשנותם את ה
חלטת ה
כונס לאפשר את ה
בנייה
, חתמו מנדל ועו"ד אריאל גלעדי – ה
מבקש מס' 3 (לה
לן: "גלעדי") על שני ה
סכמים שלפיה
ם מוכרים מנדל לגלעדי את מלוא זכויותיה
ם במגרשים 37 ו- 38 בתמורה
לסך של 720,000 ₪ (לה
לן: "ה
ה
סכם"). על יסוד ה
ה
סכם פנו ה
מבקשים לכונס ולמשיבות וביקשו שה
ה
סכם יירשם בספרי ה
משיבות וכן ביקשו לקבל ה
פניה
לממונה
לחתימה
על ה
סכם פיתוח. ה
מבקשים ביקשו לרשום את זכויותיה
ם של מנדל, ולאחר מכן לה
עבירן על שמו של גלעדי, על מנת שיוכל לה
גיש בקשה
לה
יתר בניה
. ה
משיבות סירבו לפניית ה
מבקשים בטענה
כי מנדל אינם בעלי ה
זכויות במגרשים 37 ו-38, אלא כי ה
ם בעלי זכויות במגרשים בלתי מוגדרים ה
מצויים בשטח ה
גבעה
ה
מערבית. אף ה
כונס סירב לתת למבקשים כתב ה
פניה
למינה
ל לשם רישום זכויותיה
ם, ומכאן ה
תובענה
שלפניי.

12.
לה
שלמת ה
תמונה
יצוין, כי ביום 23.11.09 נכנס לתוקפו צו מניעה
זמני, ה
אוסר על ה
משיבים לעשות כל דיספוזיציה
או עסקה
במגרשים 37-38, עד לה
כרעה
בתביעה
זו (בש"א 10220/09).

ה
שאלות שבמחלוקת
13.

ה
שאלה
ה
מרכזית ה
נדרשת לה
כרעה
– זכותו של מי עדיפה
על מגרש 37, ה
אם זכותם של מנדל, שזכו במגרשים בה
גרלה
לאחר רכישת מקרקעין מה
משיבות בשנת 1982, ואשר טרם רשמו זכויותיה
ם וטרם חתמו על ה
סכם פיתוח עם ה
ממונה
, או זכותם של לנדאו שקיבלו את מגרש 37 מאביה
ם שמדרה
וחתמו על ה
סכם פיתוח עם ה
ממונה
על פי ה
פניית ה
משיבות.

14.

ה
צדדים ה
גישו תצה
ירי עדות ראשית מטעמם. מטעם ה
מבקשים ה
עידו ה
מבקשים
1 ו - 3, מטעם ה
משיבות ה
עיד מר יואל עמרני – מנה
ל ה
משיבות. כן ה
עידו ה
כונס, גב' חנה
ג'אנו מטעם ה
ממונה
ושמדרה
. ה
צדדים ה
גישו סיכומי טענותיה
ם בכתב.

15.
כתיבתו של פסק ה
דין ה
תעכבה
מכיוון שה
מתנתי לה
חלטת בית ה
משפט שלכינוס בבקשת ה
כונס למתן ה
וראות לעניין ה
גשת ה
תב"ע ה
חדשה
. ומשה
בקשה
למתן ה
וראות נמחקה
, ה
יה
לפניי עומס עבודה
חריג שה
ביא לעיכוב נוסף בכתיבת פסק ה
דין, ועל כך אני מצר ומתנצל לפני ה
צדדים.

16.
עד לה
כרעה
בשאלה
ה
מרכזית שצויינה
, נדון בנושאים נוספים בה
ם חלוקים ה
צדדים שיובילו, ולכך נדרש תחילה
ונביא את עיקרי טענות ה
צדדים.

עיקרי טענות ה
צדדים בנושאים ה
שונים
ה
חלטת ה
כונס
17.
ה
צדדים חלוקים לגבי אופן שחרור ה
מגרשים שבמובלעת על ידי ה
כונס. ה
מבקשים טוענים כי ה
כונס חזר בו מכוונתו לה
חיל תב"ע חדשה
על ה
מגרשים שבמובלעת, ועל כן ה
תב"ע שבתוקף ה
יא תב"ע 208/1. לדידם, ה
כונס איפשר לכל בעלי ה
מגרשים לקדם ה
ליכי קבלת ה
יתר בניה
ולבנות את ביתם. לתמיכה
בטענתם, כי ה
כונס "שחרר" את כל ה
מגרשים שבמובלעת, מפנים ה
מבקשים למכתבו של ה
כונס למינה
ל מיום 9.6.09 (מוצג מב/23), שלפיו אישר ה
כונס למשיבות לה
פנות לממונה
לחתימה
על חוזי חכירה
ולקבלת ה
יתר בנייה
את בעלי כל ה
מגרשים שבמובלעת, כולל מגרשים 37-38 ה
שנויים במחלוקת. לטענתם, ה
כונס וה
משיבות ה
סתירו מסמך זה
ולא צרפו אותו לתצה
יריה
ם.

18.
לטענת ה
משיבים, ה
כונס לא שחרר את כל ה
מגרשים שבמובלעת לבנייה
, אלא רק את ה
מגרשים שלגביה
ם יש לרוכשים חוזה
פיתוח או חוזה
חכירה
עם ה
ממונה
(16 מגרשים מתוך 29), וה
וא טרם קבע את עמדתו לגבי שאר ה
מגרשים (13 במספר), אשר לרוכשיה
ם אין חוזה
עם ה
ממונה
וזכותם ה
יא חוזית בלבד. במסגרת ה
ליכי ה
כינוס ה
גיש ה
כונס לבית ה
משפט של כינוס בקשה
למתן ה
וראות, ובה
נתבקש בית ה
משפט לה
חליט אם ניתן לה
חיל על חלק מה
מובלעת תב"ע חדשה
או שלא ניתן לה
חיל.
אשר למוצג מב/23 טענו ה
משיבים שאותו מסמך צורף לכתב ה
תשובה
של ה
משיבות (נספח ג' לכתב ה
תשובה
) וה
וא לא ה
וסתר מעולם. כן נטען, כי ממסמך זה
עולה
שה
כונס לא שחרר באופן גורף את כל ה
מגרשים שבמובלעת, אלא רק את אלו שלגביה
ם יש ה
סכם בין ה
רוכש עם ה
ממונה
, וזה
ו ה
מצג שה
וצג אף למבקשים.

חידוש ה
ה
ליכים בין ה
צדדים
19.
מנדל טוענים כי לאור ה
שינוי בעמדת ה
כונס ושחרור כל מגרשי ה
מובלעת לבנייה
, נפתח לה
ם ה
פתח לה
גיש את תביעתם מחדש. לטענתם, ה
סכמתם למחוק את ה
תביעה
ה
ושתתה
על ה
צה
רת ה
כונס כי בכוונתו לה
גיש תוכנית לאישור מוסדות ה
תכנון שתכלול את כל ה
מגרשים בגבעה
ה
מערבית כולל ה
מגרשים שבמובלעת, ולערוך חלוקה
חדשה
וה
גרלה
חדשה
בין כל ה
רוכשים, כך שלא תצמח לה
ם תועלת מניה
ול ה
ה
ליך. כמו כן, על פי תנאי ה
ה
סכמה
, ה
יו אמורים ה
כונס וה
ממונה
למנוע כל בנייה
בגבעה
ה
מערבית עד לה
חלת תב"ע חדשה
ובמיוחד במגרש 37, שלגביו נעשו עסקאות נוגדות. משחזר בו ה
כונס מכוונתו לה
חיל תב"ע חדשה
על ה
מובלעת, ולאחר שלנדאו פועלים בשיתוף עם ה
משיבות וה
ממונה
לקבלת ה
יתר בנייה
במגרש 37, ה
ם ה
פרו ה
תחייבותם כלפי מנדל, וניתן לה
גיש את ה
תביעה
מחדש.
עוד נטען, כי לאור ה
שינוי בעמדת ה
כונס כפי שרואים אותו מנדל, ה
ם נקשרו בעסקת מכר עם גלעדי, שחתם על ה
עסקה
לאחר שווידא בעל פה
עם ה
כונס שאכן שחרר את כל ה
מגרשים שבמובלעת וכי אין בכוונתו לה
חיל תב"ע חדשה
על ה
מובלעת. לטענתם, גלעדי ה
סתמך על אישור ה
כונס וה
בין כי ה
שינוי בעמדתו מה
ווה
שינוי נסיבות ה
מאפשר למנדל לה
גיש תובענה
זו, במסגרתה
ה
ם יזכו בסעדים ה
מבוקשים על ידם.

20.
ה
משיבים טוענים, כי ה
נסיבות לא נשתנו באופן ה
מאפשר ה
גשת ה
תובענה
מחדש, כטענת מנדל. לטענתם, מחיקת ה
תובענה
בבית ה
משפט ה
מחוזי בתל אביב באה
בעקבות ה
מלצת בית ה
משפט שבבסיסה
עמדו שלושה
נימוקים: בכוונת ה
כונס לה
חיל תב"ע חדשה
על ה
מובלעת ולה
גרלה
אין תוקף; כל עוד לא אושרה
תב"ע חדשה
אין מקום לדון בשאלת ה
זכויות; יש לה
בחין בין מגרשים לגביה
ם לרוכשים יש ה
סכם חתום עם ה
ממונה
לבין אלה
שלא חתמו על ה
סכם. נטען, כי מנדל לא שילמו את דמי ה
פיתוח ועל כן לא ה
ופנו לממונה
. מאחר שאין לה
ם ה
סכם פיתוח ומאחר שטרם נתקבל ה
יתר בניה
, לא בשלו ה
תנאים לה
גשת תובענה
חדשה
, ודרך ה
מלך ה
עומדת לפני מנדל ה
יא לה
עלות את טענותיה
ם לפני בית ה
משפט של כינוס ולא לפני בית משפט זה
.
יתר על כן טוענים ה
משיבים, כי מנדל חברו בחוסר תום לב עם גלעדי בעסקת מכר פיקטיבית, על מנת לתרץ את חידוש ה
תובענה
. לתמיכה
בטענתם, ה
צביעו ה
משיבים על כך שתנאי ה
סכם ה
מכר בין מנדל לבין גלעדי תמוה
ים בעיניה
ם (בה
משך יובאו נימוקיה
ם בפירוט).

תוקף ה
ה
גרלה
שנערכה
בשנת 1982
21.
ה
מבקשים טוענים, כי אין זה
בסמכותו של ה
כונס לבטל את תוצאות ה
ה
גרלה
שנערכה
בשנת 1982. לטענתם, סמכויות ה
כונס, כפי שנקבעו בה
סכם ה
פשרה
שקיבל תוקף של

פסק דין
(נספח ה
' לכתב ה
תביעה
), כוללות ה
כנת תוכנית מפורטת וגביית דמי פיתוח, אך אין ה
ן כוללות ה
תערבות בזכויותיה
ם ה
קנייניות של ה
רוכשים בינם לבין עצמם, או בינם לבין ה
משיבות. סוגיית ה
ה
גרלה
ה
יא מחלוקת קניינית מובה
קת ועל כן ה
כונס לא מוסמך לה
עלותה
. לתמיכה
בטענתם מצביעים ה
מבקשים על כך שלאחר ה
גשת תביעה
זו, פנה
ה
כונס עצמו לבית ה
משפט בבקשה
למתן ה
וראות על מנת שזה
יסמיכו לבטל את תוצאות ה
ה
גרלה
וסמכות זו לא נתנה
לו עם מינויו.
עוד טוענים ה
מבקשים, כי במשך כל ה
שנים מאז ה
ה
גרלה
ה
אמורה
ראו כל ה
צדדים את ה
ה
גרלה
כמחייבת, ועל פי תוצאותיה
נחתמו ה
סכמי חכירה
ביחס למגרשים שבגבעה
ה
מזרחית וכן ביחס למגרשים שבמובלעת, בין רוכשים אחרים לבין ה
ממונה
. מוסיפים ה
מבקשים וטוענים, כי גם לאחר שינוי ה
נסיבות כגון בניית גדר ה
ה
פרדה
, ה
גורעת מזכויותיה
ם של חלק מבעלי ה
מגרשים, אין לבטל את ה
ה
גרלה
שקבעה
את זכויותיו של כל רוכש במגרש שנפל בחלקו לפני 30 שנה
, אלא יש לפצותם על ידי ה
מדינה
. ה
מבקשים מניחים כי ה
תנה
לותו של ה
כונס משרתת את ה
משיבות, שיכולות לה
עביר מגרשים של רוכשים שזכו בה
ם לצדדים שלישיים, ה
מקורבים לה
ם, ה
ואיל וה
מגרשים אינם שייכים עוד לאדם ספציפי. אילולא כן, טוענים ה
מבקשים, ה
רי שה
יה
על ה
כונס לדרוש ה
שוואת זכויות מחדש בין כלל ה
רוכשים, וביטול ה
ה
גרלה
לגבי כל ה
מגרשים.

22.
ה
משיבות טוענות, כי לנוכח סיכול תוצאות ה
ה
גרלה
, לאור ה
צורך בה
כנת תב"ע חדשה
וכן בנייתה
של גדר ה
ה
פרדה
כפי שתואר לעיל, רוכשי ה
מגרשים בגבעה
ה
מערבית אינם זכאים למגרש ספציפי אלא למגרש בלתי מסוים בגבעה
ה
מערבית, שמיקומו ייקבע לאחר אישור תב"ע כוללת לגבעה
ה
מערבית. יחד עם זאת, עד לה
חלטת ה
שופט זפט בסוף שנת 2005, ה
אוסרת על ה
משיבות לה
פנות לממונה
רוכשי מגרשים בשטח ה
מובלעת (ואף סמוך לאחריה
), ה
פנו ה
משיבות רוכשים שרצו בכך וה
שלימו את תשלומי ה
פיתוח לממונה
לצורך חתימה
על ה
סכם חכירה
או פיתוח. לטענתן, מנדל, שאין לה
ם חוזה
חתום עם ה
ממונה
, זכאים לקבל שני מגרשים בלתי מסוימים בגבעה
ה
מערבית. זאת, לעומת רוכשים שכבר חתמו על חוזה
עם ה
ממונה
, בזכויותיה
ם לא ניתן לפגוע באמצעות תב"ע חדשה
.

23.
ה
כונס טוען בסיכומיו, כי ה
גיש לבית ה
משפט של כינוס בקשה
למתן ה
וראות בנושא סמכויותיו ותוקף ה
ה
גרלה
(ה
"פ 676/84). לבקשה
, לה
צורפה
תוכנית רעיונית, ה
גיבו כל בעלי ה
מגרשים שבמובלעת ובתגובותיה
ם ה
תייחסו למכלול ה
סוגיות ה
משפטיות, ובכללן לשאלת תוקף ה
ה
גרלה
שה
תקיימה
וה
אם ה
יא מחייבת את ה
כונס. במסגרת אותו ה
ליך ביקש ה
כונס צו מניעה
שיעכב את ה
דיונים בערכאות ה
שונות עם רוכשים שונים עד למתן ה
חלטה
בבית ה
משפט של כינוס, על מנת לה
ימנע מה
כרעות סותרות. בקשתו לצו מניעה
נדחתה
, ובסיכומיו טוען ה
כונס, כי ה
וא סבור כי יש לה
מתין לה
כרעת בית ה
משפט של כינוס בבקשתו למתן ה
וראות לגבי ה
שאלות ה
משפטיות ה
נוגעות לתוקף ה
ה
גרלה
ולה
יקף סמכויותיו של ה
כונס, וזאת אף אם יחליט בית משפט זה
לה
עדיף את זכותם של מנדל על פני זכותם של לנדאו.


24.
יובה
ר, כי ביום 13.9.11 ניתנה
ה
חלטה
בבקשת ה
כונס למתן ה
וראות, על ידי כב' ה
שופט ח' טובי, אשר מחק את בקשת ה
כונס לביטול תוצאות ה
ה
גרלה
וה
חלת תב"ע חדשה
על מגרשי ה
מובלעת (ה
"פ 646/84 ה
נ"ל). בה
ינתן עובדה
זו, נראה
, כי אף אליבא דה
כונס ה
וסרה
ה
מניעה
, לכאורה
, מלה
ידרש לתובענה
זו ואין לה
מתין עוד ויש לה
כריע בה
.

מגרש 37
25.
מנדל טוענים, כי ה
עסקה
ה
מאוחרת לה
ם שנעשתה
עם לנדאו בקשר למגרש 37, נעשתה
בחוסר תום לב ודינה
לה
תבטל. נטען, כי שמדרה
, שה
וא אחד ה
בעלים של חברת גני מודיעים, שבתחילת שנות ה
שמונים שיווקה
את ה
מגרשים, ידע שכל ה
מגרשים בגבעה
ה
מזרחית ובגבעה
ה
מערבית נמכרו לרוכשיה
ם, במסגרת ה
ה
גרלה
שה
תקיימה
בשנת 1982. שמדרה
ידע כי מגרש 37 מצוי במובלעת שבגבעה
ה
מערבית, שעליה
חלה
תוכנית ה
מתאר 208/1, ואף אם לא ידע פוזיטיבית למי ה
מגרש שייך, ה
יו בידיו כל ה
כלים לברר את זה
ות בעליו של מגרש 37, אם באמצעות שותפיו שה
חזיקו ברשימת רוכשי ה
מגרשים בגני מודיעים, אם באמצעות כונס ה
נכסים, ואם על ידי ה
עלאת ה
נושא מול ה
משיבות, שה
עניקו לו את ה
מגרש.
כן נטען, כי שמדרה
, שקיבל את ה
מגרש מה
משיבות במסגרת ה
סכם פשרה
כחלק מפירעון חובן לגני מודיעים, וה
כיר את דרכי ה
ה
תנה
לות של ה
משיבות, ה
עדיף לעצום את עיניו לאחר שה
בין כי לא יוכל לה
יפרע מה
משיבות בדרך אחרת. ה
מבקשים ה
צביעו על כך, שאף שסמוך לאחר ה
עברת ה
מגרש אליו נודע לשמדרה
כי ה
מגרש שייך למנדל, נמנע מלנקוט ה
ליכים אחרים לגביית חובו נגד ה
משיבות.

26.
לטענה
כי חלה
על ה
מבקשים ה
אחריות לרישום זכויותיה
ם, נטען על ידם, כי ה
רישום בספרי ה
מקרקעין במקרה
דנן לא ה
יה
בר-ביצוע. במשך ה
שנים שה
ו מנדל בחו"ל ולא ידעו על ה
אפשרות לקבל ה
פנייה
מה
משיבות לממונה
. לאחר שכבר נודע לה
ם וביקשו לקבל ה
פנייה
, סירבו ה
משיבות לה
פנותם לממונה
.

27.
ה
מבקשים טוענים עוד, כי אם ה
מגרש יוחזר לה
ם, לא ייגרם כל נזק ללנדאו, שכן ה
כספים שה
שקיעו לנדאו במגרש יושבו לשמדרה
באמצעות ה
ממונה
. אשר לפירעון חובן של ה
משיבות לשמדרה
, נטען, כי מצבו לא שונה
מפני שממילא אין באפשרותו לה
יפרע בדרך אחרת מה
משיבות וה
וא אף לא נקט בה
ליכים אחרים.

28.
לסיכום טוענים מנדל, כי בשל חוסר תום ה
לב של לנדאו ובה
יעדר ה
תרשלות מצידם ה
ם, זכותם עדיפה
על פני זכותם של לנדאו. ה
מבקשים צרפו לסיכומיה
ם את פסק דינו של חברי כב' ה
שופט י' מרזל (ה
"פ 4021-10 מנשה
כה
ן נ' ה
חברה
לפיתוח שכונות (לא פורסם, 5.6.12), לה
לן: "עניין מנשה
כה
ן"), שדן בסוגיה
דומה
במקרה
אחר זה
ה
בגני מודיעים, שם נקבע, כי זכותם של ה
רוכשים ה
ראשונים שזכו בה
גרלה
עדיפה
, ומבקשים לה
קיש משם לענייננו. ל

פסק דין
זה
אתייחס גם בה
משך.

29.
לטענת ה
משיבות, מנדל "ישנו" על זכויותיה
ם במשך ה
שנים, ואף לא שילמו ה
וצאות פיתוח, ועל כן לא ניתן ה
יה
לה
פנותם לממונה
. לשיטתן, לו ה
יו מנדל משלמים ה
וצאות פיתוח, לא ה
יה
ניתן לה
פנות את לנדאו לחתימה
במקומם. עוד נטען, כי זכותם של לנדאו עדיפה
, מאחר שה
יא זכות קניינית, לה
בדיל מזכות מנדל שה
יא זכות חוזית.

30.
לנדאו טוענים, כי לאחר שחתמו על חוזה
פיתוח עם ה
מינה
ל ושילמו את ה
אגרות, ה
ם בעלי ה
זכויות בנכס. כן טענו, כי במאזן ה
פגיעה
ה
פחותה
בינם לבין מנדל ייפגעו ה
ם יותר, מכיוון שזו ה
דרך ה
יחידה
שלה
ם לה
יפרע מה
משיבות, ואילו בשביל מנדל מדובר בה
שקעה
זניחה
מתחילת שנות ה
שמונים שלא טרחו כלל לה
תעניין בה
ולקדם אותה
מזה
שנים.

31.
לגופן של ה
טענות כלפי תום ליבו של שמדרה
, נטען על ידי לנדאו, כי לא ה
יה
לו מושג שמדובר במגרש שיש לאחר טענה
כלפיו. לטענתם, ה
משיבות ה
צה
ירו שה
ן זכאיות לתת לשמדרה
מגרש זה
וה
פנו אותו לממונה
, שה
נפיק לו שוברים לתשלום, וה
וא לא ה
עלה
בדעתו שמשה
ו אינו כשורה
. שמדרה
אמנם ידע שכמעט כל ה
מגרשים נמכרו, אך ה
בין שה
מגרשים שבמובלעת טרם נרכשו בזמנו. עוד נטען, כי כבר מזה
שנים רבות ששמדרה
לא בקשר עם ה
יזמים ה
אחרים ה
קשורים לפרויקט, ובשנת 1982 ה
יה
אחראי רק לשיווק ה
מגרשים, על כן, לאחר 25 שנה
לא ה
יה
לו כל מושג אלו מגרשים ה
משיבות רשאיות למכור ואלו אינן רשאיות למכור.
32.
עוד טוענים לנדאו, כי למנדל אין כל מעמד כלפיה
ם, אלא ה
ם חלק מקבוצה
גדולה
של רוכשים שנמצאים בה
ליכי כינוס ואשר זכויותיה
ם ייקבעו על ידי כונס ה
נכסים ובאישור בית ה
משפט. לטענתם, ה
ערכאה
ה
מתאימה
לתביעת מנדל ה
יא בבית משפט שבו מתנה
ל ה
ליך ה
כינוס, שם ניתן לתקוף את ה
חלטות ה
כונס.

33.
ה
צדדים חלוקים אף בשאלת ה
דין ה
חל על ה
עסקאות במקרקעין בישוב גני מודיעים. לטענת ה
מבקשים, ה
דין ה
חל על ה
עסקאות במקרקעין אלו ה
וא ה
דין ה
ישראלי ה
יינו חוק ה
מקרקעין, תשכ"ט-1969 (לה
לן: "חוק ה
מקרקעין"). לעומתם, לנדאו גורסים כי ה
חוק ה
חל על ה
נכס ה
וא ה
חוק ה
ירדני, בה
יות ה
מקרקעין מצויים בשטח יה
ודה
ושומרון, ולא ה
חוק ה
ישראלי.

ה
ה
סכם בין מנדל לגלעדי
34.
ה
משיבים טוענים טענות שונות בנוגע לאמיתות ה
סכמי ה
מכר שבין מנדל לבין גלעדי (נספחים ח1-ח2 לכתב ה
תביעה
), ומעלים ספקות בנוגע לתום ליבם של ה
מבקשים ולמניעיה
ם ה
אמיתיים ה
עומדים בבסיס תביעה
זו. לטענתם, קיימות בין מנדל לבין גלעדי ה
סכמות רבות שלא באות לידי ביטוי בה
סכמים שה
וצגו בה
ליך זה
, ה
מעידות על חוסר ניקיון כפיים, ומסיבה
זו יש לדחות את תביעתם לסעדים ה
צה
רתיים, שמקורם בדיני ה
יושר. לה
וכחת טענתם מצביעים ה
משיבים על מספר תה
יות: גלעדי ידע בטרם עסקת ה
רכישה
על ה
ה
ליכים ה
משפטיים ה
מתנה
לים ביחס לגבעה
ה
מערבית ולמובלעת וכן על טענת צד ג' לבעלות על מגרש 37, ולא סיפק תשובה
ברורה
מדוע "ה
כניס ראש בריא למיטה
חולה
"; גלעדי לא ביקש אישור מאף גורם על מצב ה
זכויות בנכס ואף לא קיבל ממנדל מסמך ה
מעיד על טיב ה
זכויות במגרשים; גלעדי רכש מגרשים אחרים במובלעת שנמצאים באותו מצב משפטי, ובכוונתו לרכוש מגרשים נוספים; מנדל לא ה
יו מיוצגים בעסקה
על ידי עו"ד, על אף שידעו שה
ם מתקשרים בחוזה
עם עו"ד; גלעדי, עו"ד במקצועו, ה
תחייב בכל אחד מה
סכמי ה
מכר לייצג את מנדל בה
ליך ה
משפטי; ה
תמורה
שנקבעה
בה
סכמים שונה
משמעותית מן ה
תמורה
ה
מקובלת בעסקאות לגבי מגרשים דומים. כמו כן, מייד לאחר ה
חתימה
על ה
סכם ה
מכר עתרו ה
מבקשים כולם למתן סעד ה
צה
רתי שיורה
על רישומם כבעלי זכויות במגרשים.


35.
לטענת ה
מבקשים, גלעדי נקשר עם מנדל בחוזה
לאחר שה
בין מה
כונס, בשיחת טלפון שקיים עמו, כי ה
וא חזר בו מן ה
רעיון לבטל את ה
ה
גרלה
ולה
חיל תב"ע חדשה
על ה
מובלעת. מעיון במסמכים שונים רלוונטיים, ה
בין גלעדי כי ה
שינוי בעמדת ה
כונס מה
ווה
משום נסיבות חדשות שבגינן מנדל יכולים לה
גיש תביעתם מחדש, וכי סיכוייה
ם לזכות בתביעה
בטוחים.

דיון
36.
לאחר ששקלתי את טענות ה
צדדים, כפי שעלו מכתבי ה
טענות, מחומר ה
ראיות ומסיכומי טענותיה
ם, ה
געתי לכלל מסקנה
שדין ה
תביעה
לה
תקבל. לה
לן נימוקיי.

37.
אקדים ואומר, כי מקובלת עליי טענת ה
מבקשים, מנימוקיה
ם, כי לא ה
יתה
מניעה
מצידם לה
גיש ה
ליך זה
, משחזר בו ה
כונס מכוונתו לה
גיש תב"ע חדש, ובמיוחד לאור ה
עובדה
כי ה
בנייה
ה
ופשרה
על ידו ובעלי מגרשים ה
ופנו למינה
ל לצורך חתימה
על ה
סכמי פיתוח, כולל לנדאו, כפי שה
וכח לפניי.

38.
אשר לטענות ה
כונס וה
משיבות לביטול תוצאות ה
ה
גרלה
, אלה
אינן רלוונטיות עוד, נוכח ה
חלטת ה
שופט ח' טובי למחוק את בקשת ה
כונס למתן ה
וראות לביטול תוצאות ה
ה
גרלה
וה
חלת תב"ע חדשה
על מגרשי ה
מובלעת, ה
חלטה
שניתנה
לאחר ה
גשת ה
סיכומים בתיק זה
. לפיכך, ה
ה
גרלה
משנת 1982, שלפיה
זכו מנדל במגרשים 37-38 שבמובלעת, תקפה
.

39.
למעלה
מן ה
צורך אציין, שגם לולא ה
חלטת כב' ה
שופט טובי ה
ייתי מגיע לאותה
תוצאה
, שכן ה
צדק בעניין זה
עם ה
מבקשים, אך כדי שלא לה
אריך יתר על ה
מידה
, לא אפרט את מלוא נימוקיי, בבחינת "עבר זמנו – בטל קרבנו". אעיר רק כי על פי ה
ה
סכם שחתמו ה
מבקשים עם ה
משיבות יוקצו ה
מגרשים בה
גרלה
. זו ה
תחייבות חוזית שעל פיה
פעלו ה
משיבות ולא ה
וגשה
ראיה
כלשה
י כי ה
חוזה
בוטל או שונה
. אף אם עמדתם של ה
משיבות וה
כונס שונה
וה
ם סבורים כי זכויות ה
מבקשים על ה
מגרשים פקעו מסיבה
כלשה
י, לא ה
וגשה
כל ראיה
על כך. לדעתי, אין בעמדתם ובסברתם בלבד, בלא שננקטו ה
ליכים על פי ה
דין, כדי לה
ביא לביטול זכותם של ה
מבקשים על ה
מגרשים אותם רכשו כדין, זאת אף אם חלו שינויים בנסיבות כגון ה
קמת גדר ה
ה
פרדה
ה
פוגעת בזכויות בעלי ה
מגרשים במקום (ראו וה
שוו: עניין מנשה
כה
ן בסעיף 30 לפסק ה
דין).

40.
מכאן, שלגבי מגרש 38, עליו אין מחלוקת שה
וא שייך למנדל, אין כל מניעה
לאפשר למנדל לפנות אל ה
ממונה
לחתום על ה
סכם חכירה
ולקבל ה
יתר בנייה

(במה
לך ה
חקירה
של מר יואל עמרני עלתה
לראשונה
טענה
שה
משיבות ה
פנו לממונה
את מר שמואל קליין לחתימה
על חוזה
ביחס למגרש 38. עמרני ה
תנער מכתב ה
ה
פנייה
שנשלח לממונה
בשם ה
משיבות, מפני שלא ה
ופיעה
עליו חתימה
שלו או של מי מה
משיבות (מב/12, פרו' עמ' 41). בסיכומיה
ם, זנחו ה
מבקשים את טענותיה
ם לגבי מגרש 38, ככל ה
נראה
מפני שלמשיבות אין כל טענה
לגבי מגרש זה
).

נותר לדון, אם כן, בסוגיית ה
עסקאות ה
נוגדות שנעשו לגבי מגרש 37. ה
שאלה
ה
נשאלת ה
יא זכותם של מי עדיפה
, של מנדל או של לנדאו.

41.
נדון תחילה
בשאלת ה
דין ה
חל. כידוע, "כלל ה
ברירה
בדיני קניין קובע כי יש לה
חיל את דין מקום ה
ימצא ה
נכס בעת יצירת זכות ה
קניין
(lex situs
)
" (ע"א 352/87 גרייפין קורפוריישן נ' כור סחר בע"מ, פ"ד מד(3) 45, 61-62 (1990)). במקרה
דנן, ה
מדובר במקרקעין באזור יה
ודה
ושומרון, בו חל ה
דין ה
ירדני.

42.
לכאורה
, יש לה
חיל במקרה
דנן את ה
דין ה
ירדני, אולם לא מצאתי לנכון לעשות כן. ה
משיבים לא ה
עלו טענה
זו במשך כל ה
ה
ליך, ורק בסיכומים מטעם לנדאו עלתה
לראשונה
ה
טענה
שיש לה
חיל את ה
דין ה
ירדני, באופן סתמי וללא כל פירוט.
יתר על כן. בתשובתם לה
מרצת ה
פתיחה
ציינו לנדאו במפורש כי יש לה
חיל את חוק ה
מקרקעין (סעיף 7 שם) ולא נטען כי יש לה
חיל את ה
וראות ה
חוק ה
ירדני, לפיכך לא ברור ה
כיצד נטען על ידם בסיכומיה
ם אחרת.

43.
בפסיקה
נחלקו ה
דעות לגבי ה
חלת חובת ה
וכחת ה
דין ה
ירדני כדין זר, ה
טעון ה
וכחה
על ידי ה
גשת חוות דעת מומחה
, לבין ראייתו כדין שה
וא מן ה
מפורסמות שאינן צריכות ראיה
(לדיון בה
רחבה
בנושא זה
ראה
מה
שכתבתי בפסק דיני בת"א (י-ם) 6272/04 ה
קרן ליד מדרשת א"י בע"מ נ' אמרזיאן (לא פורסם, 27.7.06), בפסקה
24 ואילך).
מבלי לה
ידרש לסוגיה
, אציין את גישתו של כב' ה
שופט א' רובינשטיין ברע"א 8569/04 רזוק נ' ה
פטריארכיה
ה
קופטית ה
אורתודוקסית (לא פורסם, 27.6.05), ה
קובע כי:
"דומני לנידון דידן, שכיום ... קשה
לראות את ה
דין ה
ירדני כדין ה
נגיש באורח סביר למשפטני ישראל. ה
דבר אינו מתישב עם ה
מציאות ה
משפטית ונסיון ה
חיים. יש איפוא ככלל צורך לה
וכיח דין זה
ככל דין זר".

42.
ה
נטל לה
וכחת ה
דין ה
זר מוטל אפוא על ה
טוען לתחולתו, ואם לא ה
וכיחו במידה
מספקת עומדת בפני
בית ה
משפט ה
ברירה
: לדחות את ה
תביעה
בשל כישלון ה
וכחה
(כאשר ה
תובע ה
וא זה
ה
נושא בנטל ה
וכחת ה
דין ה
זר ולא עמד בו), או ליישם את "חזקת שיוויון ה
דינים", קרי לדון בעניין כאילו ה
דין ה
זר זה
ה
לדין ה
ישראלי. לדעת כב' ה
שופט רובינשטיין, משלא ה
וכח ה
דין ה
ירדני בצורה
ה
ראויה
ניתן לה
יעזר בחזקת זה
ות ה
דינים (ראה
גם: ע"א 1227/97 סלעית ה
אדומים מחצבה
ומפעל נ' עלי, פ"ד נג(3) 247, 250-251 (1999) וה
אסמכתאות שם).

43.
במקרה
דנן איני נדרש לה
כריע בסוגיה
זו, מפני שלנדאו לא עמדו בסף ה
טענה
בו יש לעמוד במסגרת ה
ליך משפטי. לנדאו לא פירטו מה
ו ה
דין ה
ירדני אותו ה
ם מבקשים לה
חיל, מה
ם סייגיו ואיך ה
וא פורש בפסיקה
. זאת ועוד, כאמור, טענה
זו ה
ועלתה
רק בשלב ה
סיכומים על ידי לנדאו, כאשר ה
משיבים ה
אחרים ה
תייחסו לסוגית ה
עסקאות ה
נוגדות מה
פן של ה
משפט ה
ישראלי.


44.
נוסיף על כך את ה
עובדה
שטענה
דומה
נדחתה
בפסק ה
דין בעניין מנשה
כה
ן, ובית ה
משפט ה
חיל את ה
דין ה
ישראלי (שם, סעיף34 לפסק ה
דין). דומה
, שלשם ה
אחידות רצוי שגם במקרה
דנן יוחל ה
דין ה
ישראלי.

סעיף 9 לחוק ה
מקרקעין – עסקאות נוגדות
45.
ה
וראת סעיף 9 לחוק ה
מקרקעין קובעת בזו ה
לשון:

"ה
תחייב אדם לעשות עסקה
במקרקעין ולפני שנגמרה
ה
עסקה
ברישום חזר וה
תחייב כלפי אדם אחר לעסקה
נוגדת, זכותו של בעל ה
עסקה
ה
ראשונה
עדיפה
, אך אם ה
שני פעל בתום לב ובתמורה
וה
עסקה
לטובתו נרשמה
בעודו בתום לב - זכותו עדיפה
".

46.
כלומר, על דרך ה
כלל, זכותו של בעל ה
עסקה
ה
ראשונה
בזמן עדיפה
. ה
כלל לא יחול, אם פעל בעל ה
עסקה
ה
מאוחרת בתום לב ובתמורה
, ונרשם בעודו תם-לב, ואז זכותו של בעל ה
עסקה
ה
מאוחרת תה
א עדיפה
.

47.
תום ה
לב של בעל ה
עסקה
ה
שנייה
נשלל כאשר ידע ידיעה
בפועל, או שה
ייתה
לו "ידיעה
קונסטרוקטיבית" בשל עצימת עיניים מצידו, על זכותו של בעל ה
עסקה
ה
ראשונה
(ע"א 7785/99 ארוך נ' פאריינטי, פ"ד נה
(3) 85 (2001)). כמו כן נפסק, כי חובת תום ה
לב חלה
גם על בעל ה
עסקה
ה
ראשונה
בבואנו לממש את ה
כלל ה
מקנה
לו עדיפות על פי ה
רישא לסעיף 9 לחוק ה
מקרקעין, בכפוף לכך שיובא בחשבון גם תום ליבו ה
סובייקטיבי של בעל ה
עסקה
ה
שנייה
, כאמור. ה
כפפת זכותו של בעל ה
עסקה
ה
ראשונה
לעיקרון תום ה
לב באה
לידי ביטוי בעיקר במקרים בה
ם בעל ה
עסקה
ה
ראשונה
נמנע מלרשום ה
ערת אזה
רה
לטובתו תוך זמן סביר, וה
ימנעות זו גורמת ל"תאונה
ה
משפטית" שבעסקאות ה
נוגדות. עקרון תום ה
לב דורש, כי בעל ה
עסקה
ה
ראשונה
יפעל בה
גינות, תוך ה
תחשבות בציפייה
ה
סבירה
של בעל ה
עסקה
ה
שנייה
. על כן נגזר, עקרונית, מעקרון תום ה
לב, כי בעל ה
עסקה
ה
ראשונה
יעשה
ככל יכולתו לרשום ה
ערת אזה
רה
, ובכך יימנע את כניסתו של בעל ה
עסקה
ה
שנייה
לה
תקשרות עם ה
מוכר, וה
כל בכפוף לתום-ליבו ה
סובייקטיבי של בעל ה
עסקה
ה
שנייה
וכפוף לנסיבות ה
עניין (ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה
בע"מ, פ"ד נז(2) 385, 405-407 (2003) – לה
לן: "ה
לכת גנז"; ע"א 468/03 חברת יואב קיין בע"מ (בפירוק) נ' עיזבון ה
מנוחה
קושניר ז"ל (לא פורסם, 5.12.2005); ע"א 8881/07 לב נ' טובי (לא פורסם, 27.8.2012)).

48.
יצוין, כי דרישת ה
רישום פורשה
בפסיקה
ככלי מסייע לבחינת תום ה
לב, ה
ן של ה
רוכש ה
ראשון בזמן וה
ן של ה
רוכש ה
שני, אך ה
יא אינה
מחייבת בכל מקרה
. כך, ייתכנו מקרים בה
ם זכות ה
רוכש ה
שני תה
יה
עדיפה
אף אם ה
עסקה
ה
שנייה
לא ה
סתיימה
ברישום (ע"א 3180/05 זריק נ' ג'רייס (לא פורסם, 29.4.07, בפסקה
22); ע"א 8881/07 ה
נ"ל), וייתכנו מקרים בה
ם אי רישום ה
ערת אזה
רה
על ידי ה
רוכש ה
ראשון לא יטה
את ה
כף לחובתו (ה
לכת גנז).

49.
בנסיבות ה
מקרה
שלפנינו, אין חולק כי מנדל ה
ם ה
רוכשים ה
ראשונים בזמן, וכן אין חולק כי שתי ה
עסקאות לא נגמרו ברישום, כמובנו בסעיף 9 לחוק ה
מקרקעין. ה
עסקאות לא נרשמו, מאחר שרישום ה
מקרקעין על שם ה
משיבות בפנקסי ה
מקרקעין ביה
ודה
ושומרון לא ה
ושלם, וה
ממונה
נכנס לתמונה
אך כדי לנה
ל את ה
מקרקעין עבור ה
משיבות. ה
רישום אצל ה
ממונה
אינו פומבי ואינו מקנה
זכות קניינית. על כן, לא ניתן לקבל את טענת ה
משיבים כי לאחר שלנדאו חתמו על חוזה
פיתוח עם ה
ממונה
רכשו ה
ם זכות קניינית, אלא לכל ה
יותר רכשו זכות חוזית מול ה
ממונה
, וה
תחרות ה
יא תחרות בין שתי זכויות חוזיות – של מנדל ושל לנדאו.

50.
בכל זאת, טוענים ה
משיבים, לו ה
יו מנדל פועלים לקבלת ה
פנייה
לממונה
וה
יו חותמים על חוזה
פיתוח, עשוי ה
יה
ה
רישום אצל ה
ממונה
לה
וות תמרור אזה
רה
שביכולתו למנוע את ה
עסקה
ה
שנייה
. טענה
זו דינה
לה
ידחות. לא שוכנעתי כי מנדל ה
תרשלו או פעלו בחוסר תום לב כשלא פעלו לקבלת ה
פנייה
לממונה
. אמצעי אזה
רה
זה
לא ה
יה
באפשרותם של מנדל לנקוט, לאחר שה
משיבות מנעו מה
ם את אפשרות ה
רישום אצל ה
ממונה
או כל רישום אחר אצלן, כחברה
ה
משכנת. יפים דבריו של
חברי ה
שופט מרזל בעניין מנשה
כה
ן אף לענייננו: "ממילא, כפי שה
עיד עו"ד שטיינמץ (ה
יועץ ה
משפטי של ה
ממונה
שה
עיד לפני ה
שופט מרזל – א' פ'), בה
יעדר ה
פניה
מה
חברה
... ה
תובע לא יכול ה
יה
לרשום את זכויותיו אצל ה
ממונה
. אשר לרישום אצל ה
חברה
(כחברה
משכנת), ה
חברה
ה
יא זו שיצרה
את "ה
תאונה
ה
משפטית", על כל ה
משתמע מכך" (עניין מנשה
כה
ן, סעיף 75).

51.
במאמר מוסגר אציין, כי יש קושי לה
תייחס למרשם אצל ה
ממונה
או ה
חברה
ה
משכנת כ"רישום" כמובנו בסעיף 9 לחוק ה
מקרקעין, בבואנו לה
כריע בין עסקאות נוגדות. מרשם זה
אינו פתוח לציבור ואינו מה
ווה
מרשם פומבי, ה
עשוי למנוע "תאונות משפטיות" או לה
וות תחליף לה
ערת אזה
רה
(לה
רחבה
בעניין זה
ראה
דברי ה
שופט מרזל שם, שם). מנגד, קונה
פוטנציאלי עשוי לה
יעזר במרשם ה
ממונה
או ה
חברה
ה
משכנת, באמצעות ה
מוכר, ככלי לה
וכחת בעלותו של ה
מוכר. זאת, בעיקר במקומות בה
ם ה
רישום בספרי ה
מקרקעין ה
וא בעייתי ועלול לה
תעכב שנים רבות. ה
משיבות ה
ן אלו שמנעו ממנדל את ה
רישום אצל ה
ממונה
במשך שנים, וממילא לא יכולות לבוא בטענה
שמנדל לא פעלו לרישום זכויותיה
ם.

52.
אף אם ה
יה
מקום לשקול את טענות לנדאו אשר לחוסר ה
ה
תעניינות של מנדל במרוצת ה
שנים בקשר למקרקעין שרכשו, בחינה
זו תה
יה
רלוונטית אך אם נמצא שלנדאו פעלו בתום לב. ה
טעם לכך ה
וא, שאם נמצא שלנדאו פעלו בחוסר תום לב, ה
תנה
גותם של מנדל אינה
ה
עיקר, שכן לא ה
יא שה
ובילה
ל"תאונה
ה
משפטית" (וה
שווה
ל

פסק דין
זריק לעיל, בפסקה
23).

53.
ה
שאלה
ה
עומדת לפנינו ה
יא, אם כן, ה
אם לנדאו, בעלי ה
עסקה
ה
שנייה
, פעלו בתום לב ובתמורה
?
כאמור, ה
משיבים 5-6, יצחק ומרדכי לנדאו, ה
ם בניו של שמדרה
, שקיבל את ה
מגרש מה
משיבות וה
עבירו לה
ם ללא תמורה
. מחומר ה
ראיות עולה
, ששמדרה
עצמו לא חתם על חוזה
פיתוח עם ה
ממונה
, אלא ה
עביר לבניו את ה
זכות לחתום (ראה
מכתבו של יואל עמרני לגב' חנה
ג'אנו מיום 15.11.06, מב/19; וכן ראה
נספח כג1 לכתב ה
תביעה
). מכאן, ששמדרה
ה
מחה
את זכותו לבניו, וה
ם נכנסים בנעליו. לנדאו לא ה
גישו תצה
יר, ושמדרה
ה
גיש תצה
יר בשמם ואף ה
עיד לפניי. על פי תצה
ירו, ה
וא שותף בחברת גני מודיעים, שבה
תאם לה
סכם בינה
ובין ה
משיבות מיום 14.7.81 (מב/34), ה
ייתה
אחראית לשיווק ומכירת ה
קרקעות של ה
משיבות לרוכשים חרדים. עד לשנת 1983 ה
יה
שמדרה
אחראי שיווק בגני מודיעים ומאז אינו עובד בחברה
(סעיפים 16 ו-29 לתצה
יר שמדרה
). כעולה
מחקירתו, ידע שמדרה
כי כעבור חצי שנה
לערך מתאריך ה
ה
סכם, מכרה
גני מודיעים כמעט את כל ה
מגרשים של ה
גבעה
ה
מערבית וה
גבעה
ה
מזרחית (פרו' עמ' 92, שו' 15). לגבי ה
מגרשים של ה
גבעה
ה
אמצעית, ה
ם לא נמכרו באותו שלב, ושמדרה
סבר לאורך ה
שנים כי ה
ם פנויים. לטענתו, שעלתה
לראשונה
בחקירה
, סבר כי ה
מובלעת נמצאת בגבעה
ה
אמצעית, ועל כן סבר כי ה
מגרשים שבמובלעת לא נמכרו (פרו' עמ' 92, 99, 101). בין חברת גני מודיעים לבין ה
משיבות ה
תקיים ה
ליך בוררות בעקבות סכסוך שנתגלע, ובפסק ה
בוררות של עו"ד מיכאל שחור ועו"ד יאיר שילה
מיום 21.7.97, שאושר על ידי בית ה
משפט, נקבע כי ה
משיבות יעבירו לגני מודיעים על חשבון חובן 25 מגרשים לבנייה
צמודת קרקע, את מגרש 700 ובנוסף 18 מגרשים, ובגין כל מגרש שלא ניתן לה
קצותו ישלמו ה
משיבות סכום כספי לגני מודיעים (סעיפים 2-4 לה
סכם ה
בוררות, נספח ד' לתצה
יר שמדרה
). לפסק בוררות זה
קדם פסק בוררות של עו"ד פוטישבוצקי, מיום 20.11.88, שלפיו יתרת ה
מגרשים שנותרו בידי ה
משיבות ולא נמכרו יחולקו בשווה
בין ה
צדדים על פי ה
גרלה
(מב/35). פסק בוררות זה
אושר אף ה
וא בבית ה
משפט, אלא שלאחר שלא קויים נתמנו עו"ד שחור ושילה
ככונסי נכסים, ולאחר מכן גם כבוררים. על פי עדותו של שמדרה
, פסקי ה
בוררות לא קוימו מעולם, ובמשך ה
שנים ניסתה
גני מודיעים לה
גיע עם ה
משיבות לה
סדר. בה
משך נכנס לתמונה
מר יואל עמרני כמנה
ל ה
משיבות, ובמסגרת ניסיונותיו לה
ביא לקיום פסק ה
בוררות נתן לשמדרה
את מגרש 37, כולל פיתוח, על חשבון ה
חוב. לדבריו, ה
וא אינו יודע ה
אם מגרש 37 ניתן לו על ידי ה
משיבות כחלק מ-25 ה
מגרשים או 18 ה
מגרשים שה
משיבות חוייבו לתת (פרו' עמ' 94). ה
וא אף לא שאל את יואל עמרני כל שאלה
לגבי ה
מגרש, וסמך על מסמכים שיואל ה
ביא לו מה
מינה
ל שמאשרים שה
מגרש פנוי ושאפשר לבנות עליו (פרו' עמ' 102). אף עמרני אישר בעדותו כי שמדרה
לא שאל אותו כלום לגבי מגרש 37 (פרו' עמ' 33). לדברי עמרני, ה
מגרש ה
גיע לשמדרה
מכוח פסקי ה
בוררים, ה
ראשון וה
שני, ועל פי ה
חלטה
שרירותית שקיבלו ה
משיבות לגבי מגרשים שלא נחתמו לגביה
ם חוזי חכירה
, ה
וא ה
ורה
כי מגרש 37 יימסר לשמדרה
(פרו' עמ' 33-35).

54.
יקשה
עליי לקבל את גרסתו של שמדרה
שלא ידע שה
מגרש לא שייך לאף אחד ואף לא ערך כל בירור. גם אם אקבל את גרסתו ששמח לקבל את ה
מגרש ולא שאל שאלות, עולה
ה
דבר כדי "עצימת עיניים" כלפי ה
אפשרות שקיימת בעיה
עם ה
מגרש. ואבה
יר.
ראשית
, שמדרה
עצמו ה
ודה
בחקירתו כי ידע שה
משיבות פועלות בחוסר ה
גינות, כלשונו (פרו' עמ' 97, שו' 23):
"ש. נכון שאתה
ידעת על מעשים חמורים שחברת שכונות עושה
?
ת. מאז שיואל עמרני נכנס קיוויתי ואני מקווה
גם ה
לאה
שלא יה
יו דברים לא ה
גונים.
ש. ה
אם מכלל לאו ניתן לשמוע ה
ן?
ת. כן... לדוגמה
ה
יא מפקיעה
מגרשים מאנשים שלא שילמו לה
ם פיתוח למרות שה
ייתה
ה
חלטת בית משפט שה
כונס צריך לגבות את זה
".

שנית
, שמדרה
ידע כי במשך שנים נוה
לו ה
ליכי בוררות בין גני מודיעים, שה
וא אחד מבעליה
, לבין ה
משיבות, ואין לקבל את גרסתו שלא ה
תעניין ולא ידע מה
ן ה
טענות שעלו בפני
ה
בוררים, שיש לו עניין אישי בקיום ה
פסקים שלה
ם.
שלישית,
ביום 16.6.02 ה
גישה
גני מודיעים תביעה
נגד ה
משיבות ובעלי תפקידים בה
ן, למימוש פסק ה
בוררות של עו"ד שחור ושילה
, לקבלת 18 ה
מגרשים שה
משיבות חויבו לתת לה
. בכתב ה
תביעה
ציינה
גני מודיעים את מספרי ה
מגרשים ה
פנויים, שלא נמכרו, בה
תאם לדו"ח כונס ה
נכסים (סעיף 14 לכתב ה
תביעה
, מב/42. דו"ח כונס ה
נכסים צורף כנספח ט' לכתב ה
תביעה
). ה
ן לפי כתב ה
תביעה
וה
ן לפי דו"ח ה
כונס שצורף לה
, לא ה
ופיע מגרש 37 ברשימת ה
מגרשים ה
פנויים. יש לה
ניח, כי ה
טענות שטענה
גני מודיעים בכתב ה
תביעה
, כמו גם דו"ח ה
כונס, ה
יו בידיעתו של שמדרה
, ולמצער ה
יה
יכול לדעת נתונים אלו. (במאמר מוסגר אציין כי תביעה
זו ה
סתיימה
בה
סכם פשרה
, אשר ה
משיבים נמנעו מלה
ציגו).
רביעית,
מה
תנה
לותן של ה
משיבות מול שמדרה
עצמו במגרשים אחרים, ה
יה
עליו לקבל אותות אזה
רה
, אף בנוגע לה
תנה
לותן מולו במגרש זה
. כעולה
מחקירתו של שמדרה
, מגרשים 31 ו-32 שה
יו בבעלותו (וכך גם על פי דו"ח ה
כונס ה
נ"ל), ה
ופקעו ממנו על ידי ה
משיבות. כמו כן, אף בנוגע למגרש 162, שנמצא אף ה
וא במובלעת, שה
יה
בבעלותו ונמכר על ידו למר מנשה
כה
ן, ידע שמדרה
כי עד ה
יום לא נרשמו זכויותיו שלו במגרש, וממילא לא נרשמו על שם מנשה
כה
ן (זכויותיו של מר מנשה
כה
ן במגרש 162 נקבעו ב

פסק דין
מנשה
כה
ן ה
נ"ל). שמדרה
אף ה
עיד כי אינו יודע אם רישום ה
זכויות ה
וא בר ביצוע ואינו מכיר מישה
ו שנרשם. לטענתו, ה
בין מעמרני שאם ה
וא מציע לו מגרש, סימן שה
וא פנוי, וה
וא לא ברר בעצמו מאחר ולא ה
יו לו אפשרויות אחרות לה
יפרע מה
משיבות (עמ' 109).

בנסיבות אלו, גם אם לא ניתן לקבוע כי שמדרה
ידע פוזיטיבית כי מגרש 37 שייך למנדל, די בראיות אלו כדי לקבוע ששמדרה
עצם את עיניו מפני קבלת מידע זה
, באופן ה
עולה
כדי חוסר תום לב כמובנו בסעיף 9 לחוק ה
מקרקעין.

55.
על פי גרסתו של שמדרה
, לאחר כחודש ימים מה
ה
סכם עם עמרני שלפיו קיבל את מגרש 37, נודע לו כי ה
מגרש שייך למנדל. כך ה
עיד (פרו' עמ' 103,105):

"ש. מתי נודע לך שמנדל רכש את מגרש 37?


ת.כשגברת כה
ן פנתה
לקבלן ושאלה
למה
ה
וא נוגע במגרש שלה
. ה
קבלן פנה
אליי ואמר לי – למה
ה
כנסת אותי, אני רואה
שה
מגרש שייך למישה
ו אחר ואתה
אומר לי לה
תחיל בנייה
. בעקבות זה
ה
לכתי לבדוק אצל ה
שותפים שלי, אצל פייביש, וה
וא אמר לי – כן, ה
מגרש ה
זה
נמכר למר מנדל...
נפגשתי עם יואל עמרני. אמרתי לו – מה
עשית לי, מה
נתת לי מגרש שבן אדם זכה
בו. יואל ה
סביר לי שזה
לא נכון. אמר שה
מגרש פנוי, ושאין שום סיבה
שלא אקבל אותו.
ש. ואתה
ה
אמנת למר עמרני ולא למר מנדל, שאותו ה
כרת.
ת. ה
וא לא עשה
שום פעולה
, מה
מנדל. ה
וא לא עשה
שום פעולה
במינה
ל, לא ה
גיש שום פעולה
, אז לא ה
ייתה
לי דרך לדעת. רק דרך ה
שותפים שלי נודע לי שה
וא זכה
בה
גרלה
. פה
ה
ודיעו לי שבוטלה
ה
ה
גרלה
. אז ה
בנתי שה
מגרש שייך לי".

מכאן, כי אף כשנודע לשמדרה
בוודאות, סמוך לאחר ה
ה
סכם עם עמרני, כי ה
מגרש שייך למנדל, ה
עדיף לה
משיך לעצום את עיניו וקיווה
כי בסופו של יום ה
מגרש יה
יה
שלו.

56.
שמדרה
אמנם אינו נתבע בתיק, מאחר שה
עביר את זכויותיו לבניו, ה
משיבים 5-6, אך אלו לא טענו לקיומה
של עסקת מתנה
בין אביה
ם לבינם ומכל מקום לא ה
וכחה
עסקה
כזאת. כאמור, מחומר ה
ראיות עולה
, כי שמדרה
ה
ורה
למשיבות לה
פנות את בניו לממונה
, במקומו. בין אם נראה
את בניו של שמדרה
כנאמניו ובין אם נראה
אותם כנמחי זכותו, עדיין נגיע לאותה
מסקנה
, שלפיה
זכויותיה
ם של מנדל עדיפות על פני זכויותיה
ם של שמדרה
ולנדאו – ה
אב וה
בנים. אם כנאמנים, ה
רי שה
ם נכנסים בנעליו ודינם כדינו, ואם כנמחים, ה
רי שלא ה
ייתה
לו זכות לקבל את מגרש 37, וממילא אין ה
וא יכול לה
מחות יותר ממה
שיש לו (וה
שווה
לעניין זה
דברי כב' ה
שופטת א' פרוקצ'יה
בע"א 3998/07 צ. בכור ניה
ול ואחזקות בע"מ נ' ממשל ירושלים ה
תשנ"ה
בע"מ (לא פורסם, 6.1.11), בפסקאות 21-27).

57.
לאחר שה
געתי למסקנה
זו, איני מוצא מקום לדון בטענות ה
משיבים לעניין אמיתות ה
ה
סכם בין מנדל לגלעדי. טענות אלו אינן רלוונטיות לצורך ה
ה
כרעה
שלפניי, ומכל מקום ספק אם ה
משיבים יכולים לה
עלותן. שאלת זכותו של צד ג' שאינו צד לה
סכם לה
עלות טענות אשר לתוקפו נשארה
בצריך עיון בפסיקה
, ומכל מקום סוייגה
לטענות נושים בדבר ה
סכמים של בעלי חוב עם צד ג', שנועדו לה
ברחת נכסים, כאשר אין לנושים דרך אחרת לה
יפרע, וזה
ו אינו ה
מקרה
שלפניי (וה
שווה
פסק דינו של כב' ה
שופט י' עמית ב-ת"א (חי') 595/02 כה
ן נ' כה
ן (לא פורסם, 9.4.08) וה
אסמכתאות שם).

58.
ה
פועל ה
יוצא של דברינו ה
וא, כי יש לקבל את ה
תובענה
, ואני פוסק כי זכויותיה
ם של ה
מבקשים, מנדל מרדכי
ומנדל חנה

, במגרש 37 בגבעה
ה
מערבית בגני מודיעין (לפי תכנית 208/1), עדיפות על זכויותיה
ם של ה
משיבים 5-6, לנדאו יצחק ומרדכי.
סעדים
59.
אשר על כן, כמבוקש בתביעה
, ניתן בזאת

פסק דין
ה
צה
רתי כדלקמן:
א.
מלוא ה
זכויות במגרשים מס' 37 ו – 38 בתוכנית ה
מפורטת וה
מאושרת תב"ע 208/1 ליישוב גני מודיעין שבמסגרת מרחב ה
תכנון ה
מקומי של ה
מועצה
ה
מקומית מודיעין עילית (לשעבר מרחב תכנון מקומי של ה
מועצה
ה
אזורית מטה
בנימין), שתחולתה
על חטיבת קרקע ה
מצויה
במסגרת ה
חלקות ה
רשומות 13 ו – 35 בגוש פיסקאלי 5 מאדמות ה
כפר נעלין וחלקה
74 בגוש 2 של אדמות ה
כפר אל מידיה
שבאזור יה
ודה
ושומרון (לה
לן: "ה
מגרשים"), שייכים בלעדית למבקשים, מנדל מרדכי
ומנדל מרים (לה
לן:"ה
מבקשים"), וכפועל יוצא מה
סכם ה
מכר שנחתם בין ה
מבקשים לבין ה
מבקש 3 (לה
לן:"גלעדי"), שייכים בלעדית לגלעדי;
ב.
ה
מבקשים זכאים לה
ירשם אצל ה
משיב מס' 4 (לה
לן:"ה
מינה
ל") כבעלי ה
מגרשים או כבעלי זכויות ה
חכירה
במגרשים, וכפועל יוצא מה
סכם ה
מכר שנחתם בין ה
מבקשים לגלעדי זכאי גלעדי לה
ירשם כבעל זכות ה
חכירה
או ה
בעלות במגרשים לאחר רישום ה
מבקשים או במקומם;
ג.
אני מורה
למשיבים 1-3 לעשות כל שיידרש לצורך רישום ה
בעלות או זכויות ה
חכירה
במגרשים על שם ה
מבקשים אצל ה
מינה
ל, ולאחר רישומן על שם ה
מבקשים לפעול לרישומן על שם גלעדי אצל ה
מינה
ל, לרבות בדרך של חתימה
על כתב ה
פנייה
למינה
ל, ולחתום על חוזה
חכירה
לגבי ה
מגרשים עם ה
מבקשים, ולאחריה
, או במקומה
, לחתום על כתב ה
פנייה
למינה
ל לחתום על חוזה
חכירה
עם גלעדי;
ד.
רישום ה
זכויות על שם ה
מבקשים ולאחריו או במקומו רישום זכויות גלעדי במגרשים אצל ה
מינה
ל, יה
א בנוסח ה
מקובל כיום אצל ה
מינה
ל לגבי מגרשי בנייה
בישוב גני מודיעין, כשה
מגרשים נקיים מכל חוב, שעבוד, עיקול ו/או זכות אחרת לצד ג' כלשה
ו;
ה
.
אני אוסר על ה
משיבים 1-3 לעשות כל עיסקה
או דיספוזיציה
במגרשים, לרבות מכירה
, ה
שכרה
, משכון, שעבוד, מתן רשות שימוש, מתן ה
יתר בנייה
או ה
תחייבות לעשות עסקה
כלשה
י במגרשים ו/או בזכויות ה
בנייה
ה
קיימות במגרשים ו/או באחוזי ה
בנייה
ה
עתידיים שיחולו על ה
מגרשים;
ו.
אני אוסר על ה
משיבים 1-4 לעשות כל עיסקה
או דיספוזיציה
עם ה
משיבים 5-6, לרבות חתימה
על ה
סכם חכירה
ו/או ה
סכם פיתוח ו/או חתימה
על מסמכים כלשה
ם לצורך חתימת ה
סכם חכירה
ו/או ה
סכם פיתוח ו/או קבלת ה
יתר בניה
, לגבי ה
מגרשים. ככל שנחתם חוזה
בין מי מה
משיבים לבין לנדאו בקשר למגרשים 37,38, ה
ינו מבוטל;
ז.
אני אוסר על ה
משיבים 6-5 לבצע בנייה
כלשה
י במגרשים ו/או לשנות את ה
מצב ה
קיים במגרשים;
ח.
אני אוסר על ה
משיבים לבצע פעולות ו/או מעשים שמשמעותם ותוצאותיה
ן פגיעה
בזכויותיה
ם ה
קנייניות של ה
מבקשים במגרשים;


שכר טרחת עו"ד וה
וצאות משפט
60.
אני מחייב את ה
משיבות 1-2 לשאת בה
וצאות ה
מבקשים, ובנוסף בשכר טרחת עו"ד של ה
מבקשים בסך כולל של 50,000 ₪. מסכום אחרון זה
יישאו ה
משיבות
1-2 בסך של 40,000 ₪ ואילו ה
משיבים 5-6 יישאו ביתרה
, זאת כיוון שה
תנה
לות מנה
לן של ה
משיבות מר יואל עמרני ה
ביאה
בעיקרה
לעסקאות ה
סותרות ולצורך בניה
ול ה
ה
ליך דנן.
בנסיבות ה
עניין לא ראיתי לנכון לפסוק ה
וצאות נגד ה
משיבים 3 ו-4.




ה
מזכירות תשלח ה
עתקים לבאי כוח ה
צדדים.

ניתן ה
יום, ח' מר-חשון תשע"ג, 24 אוקטובר 2012, בה
עדר ה
צדדים.










הפ בית משפט מחוזי 8452/09 מנדל מרדכי, מנדל חנה, גלעדי אריאל נ' החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ, החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש (בית חורון) בע"מ, עו"ד אמנון גלברט ואח' (פורסם ב-ֽ 24/10/2012)