פסקי דין על בכרך דניאל | פסקי דין על אדריכל ומתכנן ערים | פסקי דין על הקדש המנוחה סימה בלליליוס | פסקי דין על שלמה עמר | פסקי דין על נעים בן אליהו ואח' |

3163/09 א     25/10/2012




א 3163/09 בכרך דניאל, אדריכל ומתכנן ערים נ' הקדש המנוחה סימה בלליליוס, שלמה עמר, נעים בן אליהו ואח'








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 3163-09 בכרך דניאל
,אדריכל ומתכנן ערים
נ' הקדש המנוחה סימה בלליליוס
ואח'






בפני

כב' ה
שופטת


מרים ליפשיץ-פריבס


התובע והנתבע שכנגד

בכרך דניאל
, אדריכל ומתכנן ערים

ע"י ב"כ עו"ד עמוס לוי



נגד


הנתבעים והתובעים שכנגד

1
.
הקדש המנוחה סימה בלליליוס
2
.
שלמה עמר
3
.
נעים בן אליהו
4
.
אברהם אלמליח
5
.
דבי ג'ורג'
6
.
יצחק ארמוזה
ע"י ב"כ עו"ד מוטי קובו




פסק דין

1.
התביעה היא תביעה כספית, בעילה חוזית ובעשיית עושר ולא במשפט לתשלום שכרו של התובע בסך של 160,883 ₪, בגין שירותי אדריכלות אותם הוא נתן לנתבע 1 (להלן-"ההקדש") ולנאמני הקדש, הנתבעים 2-6 בנוגע לנכס שבבעלותו של ההקדש המצוי ברח' הרן 6 בירושלים , הידוע גם כחלקה 167 בגוש 30039 (להלן – "הנכס").

2.
עיקרה של המחלוקת היא בשאלת היקף השירות שהוסכם עליו בהסכם הזמנת שירות שנערך ביו הצדדים, אם הוא חל על כל פעולותיו ושירותיו של התובע להוצאת היתר בנייה לנכס ובכלל זה טיפול בבקשה לשינוי תב"ע כטענת הנתבעים או שמא, כטענת התובע הוא זכאי לשכר ראוי בגין הטיפול בבקשה לשינוי תב"ע שאינו כלול בהסכם וניתן על דעת הנתבעים ובהסכמתם .




3.
הנתבעים, הגישו תביעה שכנגד בגין מצג שווא רשלני של התובע והנתבע שכנגד (להלן-"התובע") לפיו ניתן יהיה לקבל היתר בנייה לתוספת בנכס מבלי להידרש לשינוי תב"ע וללא חיוב בהיטל השבחה. התובע גם התרשל בהכנת הבקשות שלא השיגו את יעדן ואינה כדאית להקדש לפי התב"ע החדשה שאושרה . בנוסף, הפר התובע את ההסכם בסירובו לתת להם את התכניות אותן הכין עבורם. מכאן, הדרישה להחזיר להם את התמורה ששולמה לו וכן לתשלום פיצוי בגין נזקיהם והוצאותיהם
עקב טרחתם, בזבוז זמנם והוצאותיהם בטיפול בבקשות.


4.
אין חולק כי נערך הסכם מחייב בין התובע ובין נאמני ההקדש באמצעות בא כוחם עו"ד יוסף תוסיה – כהן (להלן- "ב"כ ההקדש") ביום 10.5.01 למתן שירותי אדריכלות ע"י התובע
להוצאת היתר בנייה לתוספת על גג הנכס (ההסכם, צורף כנספח ב' לתצהירו של התובע, להלן- "ההסכם").


שכרו של התובע לפי ההסכם נקבע על סך של 6,500$ בצירוף מע"מ ולוח התשלומים נקבע בו לפי התקדמות בצוע העבודה לפי שלביה שנקבעו בהסכם (סעיף 2 להסכם).


מוסכם כי לא נחתמו הסכם אחר ו/או תוספת להסכם בנוגע לטיפול של התובע בבקשה לשינוי תב"ע וקביעת שכרו עבור זאת. כמו כן, מוסכם על הצדדים כי לא הייתה הידברות בין הצדדים בשאלת שכרו, או גובה שכרו להכנת הבקשה לשינוי תב"ע ודרישתו בנדון, הועברה לראשונה לב"כ ההקדש לאחר גמר הטיפול בבקשה.



טענות הצדדים:
5.
לטענת התובע, לאחר שנדחו הבקשות למתן היתר בניה לתוספת
לבניית שתי יחידות דיור
והשלמת דירה קיימת בקומת הגג בנכס, בוועדת המשנה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים (להלן-"הועדה המקומית") ובדיון חוזר שהתקיים לפי החלטתה של הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה שדנה בערר והורתה לחזור ולדון בבקשה בוועדה המקומית, הוא טיפל בבקשה לשינוי תב"ע . הטיפול נעשה בהסכמת ב"כ ההקדש ועל דעתו על מנת שניתן יהיה להוציא היתר בנייה לתוספת. כך נהג התובע, משלא הועילו מאמציו להביא לשינוי עמדת וועדות התכנון להוצאת היתר בנייה ללא שינוי תב"ע בפעולותיו בפני
הגורמים המקצועיים בעירייה ובניסיונו לשכנע את הרפרנט בלשכת התכנון המחוזית לפרש את התכנית הקיימת, לפיה ניתן להוסיף יחידות דיור בגג.


התובע, מלין בכתב התביעה כנגד מחדלי הנתבעים משנדחו פניותיו לב"כ ההקדש שיפעל גם הוא בוועדה המקומית ובעירייה, בניסיון להביא לשינוי עמדת הגורמים הרלוונטיים בנוגע לבקשה למתן היתר בנייה. בנוסף הוא טוען כנגד סירובו של ב"כ ההקדש להגיש ערר ,
השגה או בקשה לעיון חוזר על החלטת הוועדה שדנה מחדש בבקשה לאחר החלטת הוועדה המחוזית. אילו הוגש ערר, ניתן היה לשיטתו להביא לאישור מלוא התוספת.

6.




התובע טוען כי ב"כ ההקדש מצוי בתחום התכנוני בהיותו עו"ד וכך גם עולה לדידו, מעבודתם המשותפת בעבר בפרויקט דומה בו הוגשה בקשה לשינוי תב"ע . לפיכך, היטב היה ידוע לנתבעים כי טיפול בבקשה לשינוי תב"ע , כרוכה בתשלום נוסף ומהו התעריף הנוהג לגביה. בנסיבות אלו ומשניתנה לו הסכמתו להגשת הבקשה לשינוי והסתיים הטיפול בה משאושרה תב"ע חדשה, מגיע לו שכר עבור העבודה אף שלא הוסכם מראש בין הצדדים לגבי שיעורו.





פעולותיו לטיפול בבקשה ארכו מספר שנים וב"כ ההקדש, נטע בו בטחון כי יצליח להביא לאישור הבקשה (כדוגמת סעיף 17 לתצהיר התובע) ולמרות זאת, לא פעל לקידום הבקשה.
בסופו של יום אושר שינוי תב"ע ביום 4.8.04 (להלן-"התב"ע החדשה") להרחבת דירה קיימת בגג והוספת יחידת דיור אחת בלבד בגג ונקבע גם כי יש להרוס את המרפסות הקיימות. לאור ביצוע העבודה וטרחתו לטיפול בבקשה לשינוי תב"ע מגיע לו שכר שהועמד ע"ס של 25,000$ בהתאם לשכר ראוי לאדריכל ולפי היקף העבודה.


פנייתו לנתבעים בדרישה לקבל את שכרו נדחתה ונאמר לו כי הטיפול בבקשה לשינוי תב"ע נכלל בהסכם.

מכאן התביעה.



7.

הנתבעים טוענים מנגד, כי ההסכם בלבד מחייב אותם ואין בלתו. התובע, הסכים לטפל
בהוצאת היתר בנייה. אחריותו, כוללת את כל הפעולות הכרוכות בקבלת ההיתר, תהיינה אשר תהיינה מה גם, שהוצג בפני
הם מצג רשלני על ידו, לפיו לא יהיה צורך בשינוי תב"ע.
הם וכן ב"כ ההקדש מטעמם, אינם אחראים על קבלת החלטות בנוגע לפעולות שנידרש לבצען להוצאת ההיתר. האחריות לכך מוטלת על התובע, בהיותו בעל המומחיות והניסיון ובהתאם לכך, נשכרו שירותיו. הם מילאו אחר הנחיותיו, בחתימה על מסמכים, תשלום אגרות וכיוצ"ב להוצאת ההיתר והתארכות הטיפול בבקשה, מונחת לפתחו של התובע בלבד ועל כך הם טוענים כנגדו.


הנתבעים הוסיפו וטענו כי היעדר דרישה מצד התובע להתקשר איתם בהסכם אחר, יש בה כדי ללמד כי ההסכם הוא המחייב ללא זכות לשכר נוסף. התנהגותו, במהלך תקופה ארוכה בה הוא טפל בבקשה לשינוי תב"ע
בהיעדר דרישה לתשלום נוסף, מלמדת כי היתה הסכמה לפיה, ישולם לו סך של 6,500 $ בצירוף מע"מ על פי ההסכם בלבד.

8.
התביעה, גררה אחריה תביעה שכנגד בגין הפרת ההסכם, התרשלות של התובע וכן מצג שווא רשלני. הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן-"הנתבעים") טענו כי הוצג להם מצג רשלני בדבר אפשרות לקבל היתר בנייה ללא שינוי תב"ע בפרק זמן קצר וללא חיוב בהיטל השבחה בגין התוספת. התב"ע החדשה, לא השיגה את יעדה לפי מטרת ההסכם משלא ניתן היתר לבניית שתי יחידות דיור על הגג והתובע, התרשל בטיפול בבקשה בהתעלמו מהמצב התכנוני לפיו היה בידו להגיש בקשה במתכונת אחרת להיתר בנייה.

בנוסף, סירובו של התובע למסור להם את התכניות אותן הוא הכין למרות ששולם לו שכרו, מהווה הפרה של ההסכם ומנע מהם לעשות שימוש בהן למרות שהם הבעלים על התכניות.





9.
הנתבעים, דוחים את הדרישה לתשלום נוסף מעבר לסך של 3,500$ בצירוף מע"מ ששולם לתובע לפי ההסכם ולפי השלב אליו הגיע כאמור בהסכם . הם שלמו לו סך של 16,750 ₪ ותובעים ממנו להחזירו להם לנוכח סירובו למסור להם את התכניות.

את הוצאותיהם והפסדם בגין טרחתם ובזבוז זמנם עקב מחדלי התובע בהגשת הבקשות, העמידו הנתבעים לצרכי אגרה בתביעה שכנגד בסך של 33,250 ₪
ובקשו גם לקזז את הוצאותיהם מחיוביהם, ככל שיהיו.


דיון ומסקנות:
השירות שהוזמן על פי ההסכם:
10.
לצורך הכרעה בשאלת זכותו של התובע לשכר ראוי עבור הטיפול בבקשה לשינוי תב"ע, בחנתי תחילה מהו השירות שהוזמן ממנו לפי ההסכם, אם הוא כולל את הטיפול בכך.

11.
במבוא להסכם שנחתם ביום 10/05/01 נאמר: "הואיל והמזמין מעוניין למסור לאדריכל עבודת תכנון לרבות כל הטפול המקצועי עד להוצאת רישיון בניה ותוכניות לתוספת בניה על גג בניין" .

סעיף 2 להסכם, קבע לוח תשלומים לפי שלבי העבודה עד להשלמת עבודות הבניה . ממנו עולה, כי כוונת הצדדים הייתה כי תוגש בקשה להיתר בנייה לוועדה המקומית (סעיף 2 ג') מבלי שנקבע בו כי תוגש ו/או יכול שתוגש בקשה לתיקון תב"ע, כאחד משלבי העבודה להשגת היתר הבנייה.


בדומה לכך מצינו בסעיף 4 להסכם , בתיאור שלבי התכנון, התחייבות של התובע להכין בקשה לוועדה המקומית (סעיף 4.ב.) ובסעיף 5 , על שינויים בתכנית הכרוכים בתשלום נוסף אם יתבקש שינוי בתכנית "לאחר הגשת התכניות לדיון בוועדה המקומית (הדגשה לא במקור-מ.ל.) לא יבוצעו שינויים מהותיים בתכניות (כגון : שינוי מיקום אינסטלציה , שינוי במיקום חדרי מיגון ...) אלא בתשלום בלבד על בסיס שעות עבודה...".


12.

ב"כ ההקדש הצהיר כי המצג שהוצג לו ע"י התובע עובר לחתימה על ההסכם, שהתברר לו בדיעבד כמצג שווא ,כפי שעולה מהחלטות הוועדה המקומית, כי הוא "יוכל לקבל היתר בניה במהירות ובהסתמך על התב"ע הקיימת" וכי "באפשרותו להוציא את היתר הבנייה
ללא שינוי תב"ע " (סעיף 19 לתצהירו).


13.


מכאן עולה, כי היתה אבחנה ברורה וידיעה של הנתבעים על קיומה של אבחנה עובר לחתימה על ההסכם, בין בקשה להיתר בניה ובקשה לשינוי תב"ע . ההסכם, לפי לשונו התייחס להוצאת היתר בנייה לתוספת בהליך של בקשה למתן היתר בנייה מבלי שכלל אפשרות או התחייבות להגיש במסגרתו בקשה לשינוי תב"ע. ההבנות בין הצדדים עובר לחתימה על ההסכם על כך שהטיפול של התובע בקבלת היתר בנייה אינו כולל בקשה לשינוי תב"ע, מתיישבות עם גרסת הנתבעים לפיה התובע הציג בפני
ב"כ ההקדש מצג לפיו ניתן יהיה לקבל היתר בנייה תוך פרק זמן קצר.



הסכמה בין הצדדים כנטען ע"י הנתבעים , לפיה אחריותו של התובע להוצאת היתר במסגרת ההסכם כוללת כל פעולה, תהיה אשר תהיה לרבות תיקון תב"ע, אינה מתיישבת לפיכך עם לוח זמנים קצר להוצאת ההיתר. נכונים הדברים בפרט כאשר ההתקשרות בהסכם הייתה באמצעות ב"כ ההקדש המצוי בהוראות חוק התכנון והבניה בהיותו עו"ד המבחינות בין סוגי הבקשות לרבות שוני ניכר בפרק הזמן להוצאתן ובפרט לאור עדותו על ייצוג לקוחות בפרויקטים אחרים בנוגע להליך של תיקון תב"ע ( עמ' 47 , עמ' 49 שורות 32-33) . לפיכך, גם לאור של ידיעת הנתבעים כי שינוי תב"ע הוא הליך תכנוני מורכב וארוך , אין בסיס לטענתם לפיה ההסכם כולל גם בקשה לשינוי תב"ע.


14.


היה ידוע לנתבעים, כי הבקשה להיתר בנייה נדחתה וניתן אישורם והסכמתם לתובע להתחיל בטיפול בבקשה לשינוי תב"ע . כדברי ב"כ ההקדש בעדותו : "בשלב מסוים בא אלי דני (התובע-מ.ל.) ואמר לי שנלך על שינוי תב"ע, אני מעולם, הרי אני לא הצד כאן, אני מיופה כוח , זה לא כיסי ולא חשבוני. הוא מעולם לא בא ואמר לי , שצריך להוסיף ולו שקל או חצי שקל על מה שסכמנו. לא לעניין הכספי. לגבי המהלך, לא זוכר אם הגשנו ערר או לא. דני אמר שהם מתעקשים לו ומתנכלים לו ונלך בדרך של שינוי תב"ע . הסכמתי וחתמתי על כך" (עמ' 49 שורות 5-12 , סעיפים 13-15 לתצהירו של התובע).






בהתאם לכך, משנידחו הבקשות להיתר בנייה נתנו הנתבעים את אישורם לתובע לטפל בבקשה לשינוי תב"ע , חתמו על בקשות , שלמו אגרות וכיוצ"ב לקידום הבקשה.



15.




ערה אני לאמור בסעיף הראשון במבוא להסכם בנוגע לעבודה שהוזמנה מהתובע , כדלהלן :

"עבודת תכנון לרבות כל הטיפול המקצועי הדרוש עד להמצאת רישיון ".

למרות זאת, אין לקרוא סעיף זה בהסכם ולפרש את אומד דעתם , בהתעלם ובמנותק מיתר סעיפי ההסכם המלמדים על טיפול להוצאת היתר בנייה בוועדה המקומית ולפי המסכת העובדתית כמובא לעיל, המלמדת כי העבודה שהוזמנה, לא כללה טיפול בבקשה לשינוי תב"ע. המבחן האובייקטיבי לבחינת אומד דעת הצדדים לפי כוונתם בהשתקפותה החיצונית בהתנהגותם משנדחו הבקשות בוועדה המקומית, מלמדת כי ההסכם לא כלל בקשה לשינוי תב"ע.

בהתאם לכך, לאחר כישלון הפעולות להוצאת היתר בניה לתוספת (בבקשה 01/325.0 ודחיית בקשה נוספת ביום 4.2.02) הסכימו הנתבעים עם התובע על הזמנת שירותיו , שלא נכללו בהסכם, לטיפול בבקשה לשינוי תב"ע . הוכח גם, כי ההסכמה הושגה לאחר שנידונו בין התובע וב"כ ההקדש החלופות לקבלת רישיון לתוספת והנתבעים, אישרו לתובע לטפל בבקשה לשינוי תב"ע (על כוונת הצדדים ראו בספרה של ג' שלו, דיני חוזים החלק הכללי, תשס"ה-2005 , עמ' 415).






16.

לפיכך אני קובעת כי ההסכם לא חל על בקשה לשינוי תב"ע ונדחית טענת הנתבעים לפיה היה עליהם לשלם לתובע בגין בקשה לשינוי תב"ע, את שכרו שנקבע בהסכם .


הבקשה להיתר בניה:
17.
הצדדים , לא הגדירו בהסכם מהי התוספת בגג או שטח הבנייה שיתווסף בגג בהתאם להיתר. מסעיפים 2 ב' ו- 3 להסכם עולה כי עובר לחתימה על ההסכם לא היתה תכנית מוסכמת לתוספת הבנייה בגג
ובין רכיבי העבודה שהוזמנה בהסכם נכללה תכנית/סקיצה לתוספת שעל התובע להכינה (ראו גם סעיף 3 בדבר הגשת בקשה להיתר לכשיוסכם על סקיצה , סעיף 4 א. להסכם בנוגע להכנת תכנית בקנה מידה של 1:100 ).

הנתבעים טענו לקיומה של סקיצה עובר לחתימה על ההסכם אך בעדותו אישר ב"כ ההקדש
כי היה רק דבר רעיוני , כללי (נ/1) וכי היה צורך לעבוד עליו.

18.
התובע
(בסעיף 9 לתצהירו ) אומר כי סוכם עם עו"ד תוסיה- כהן, כי תוגש בקשה להיתר בה יתבקשו: "א. הרחבה של יחידה קיימת על הגג ב. הוספת 2 יחידות נוספות על הגג" וכי התובע , "יפעל למיצוי אפשרויות הבניה על הגג". בעדותו אמר כי הוסכם על 2 יחידות דיור חדשות בגג ( עמ 11 שורות 12-22, עמ' 14 שורה 32 , סעיף 6 לתצהירו ) ובניית מירב היחידות האפשרי (עמ' 13 שורות 26,28 ) וכן העיד על כיסוי מלא של הקומה (עמ' 15 שורות 28-26). עדותו, מתיישבת עם הבקשה להיתר בניה (שמספרה
01/325.0 ) שהוגשה בחודש יוני 2001 ונידונה ברשות הרישוי ביום 01/11/01 , אשר כללה הוספת שתי יחידות דיור והרחבה בדירה
הקיימת בגג (נספח ד' לתצהירו של התובע) .

בדומה לכך מצינו בתצהירו של ב"כ ההקדש
(סעיף 5 ) כי המצג שהוצג לו ע"י התובע עובר לחתימה על ההסכם, כי הכוונה הייתה להשלים את הקומה וניתנה "הנחייה ברורה שלי לנסות ולהשיג רישוי לשתי דירות בנות 2 חדרים בתוספת זו" .

19.
אין נפקא מינא אם הייתה או לא הייתה, סקיצה עובר לחתימת ההסכם משהוכח כי היה ברור לצדדים מהי התוספת המבוקשת . יחד עם זאת, אני מעדיפה את גרסתו של התובע לפיה לא הייתה סקיצה מוסכמת ומאושרת ואם לא כן, היא הייתה מצורפת להסכם (עמ' 48 שורות 6-7 ו-48).


לאור האמור, הוכח כי הזמנת העבודה היתה לבניית תוספת בגג הכוללת 2 יחידות דיור והגדלה של יחידה קיימת (להלן-"התוספת") ולא נסתרה בעדות התובע, גרסת הנתבעים לפיה הוא הציג מצג לפיו ניתן לקבל היתר בנייה לתוספת ללא שינוי תב"ע.

הבקשה לשינוי תב"ע :
20.


משנדחו הבקשות להיתר בנייה לתוספת ובניסיון ל"מקסם" את הבניה בגג, הוסכם עם ב"כ ההקדש כי תוגש בקשה לשינוי תב"ע, בהיותה אחת מהחלופות שהוצגו בפני
ו ע"י התובע.
האחריות לבחירת הליך תכנוני נכון להוצאת רישיון לתוספת מוטלת על התובע בהיותו בעל המומחיות, המיומנות, הידע וההכשרה (כאמור במבוא להסכם). בהתאם לכך ולצורך זה, נשכרו שירותיו ע"י הנתבעים .



האדריכל פטר קינן מטעם התובע, העיד כי לדידו היזם (הלקוח) מחליט באיזו דרך לפעול לקידום האינטרס שלו. למרות זאת אין בהכרעה בין חלופות ע"י הלקוח כדי לאיין את אחריותו של האדריכל להציג בפני
ו את מלוא המידע בנוגע לכל אחת מהחלופות הקיימות לרבות ההסתייגויות לגבי כל חלופה וחלופה ולהמליץ בפני
ו על החלופה הטובה מביניהן , לפי מומחיותו וניסיונו (עמ' 58 לפרוטוקול) ונשיאה באחריות בנוגע לאותה המלצה שנתן ללקוח והכנת התכנית המיטבית, להשגת הרישיון.


21.

מעדותו של התובע עולה כי ניתן היה לחשב אחרת את אחוזי הבנייה , לבטל חלק מהבנייה הקיימת (כדוגמת אשקובית המצויה בנכס) ולהגדיל את אחוזי הבנייה לאישור התוספת בדרך זו בניסיון להביא לשינוי ההחלטה לפי קיימת סטייה ניכרת (עמ' 19 שורות 11-23, עמ' 20 שורות 11-14 , עמ' 21 שורות 29-33) .


כאמור, אין זה מתפקידם של הנתבעים לקבל החלטות בעניינים תכנוניים בדבר הכנת התכניות וחישוב אחוזי הבנייה גם היכן שב"כ ההקדש מצוי בדיני התכנון והבנייה (עמ' 20 ) ואני דוחה אצת ניסיונו של התובע להעביר את האחריות לכתפי הנתבעים בנדון.





לאור זאת, אין בסיס לטענותיו של התובע כנגד מחדלי הנתבעים במחדלם בסיוע להוצאת היתר בנייה מבלי שיידרשו לשינוי תב"ע מה גם, שלא עלה בידי התובע להוכיח כי ניתן היה לקבל היתר בנייה "בגלגול שלישי" , הפעם בערר בוועדה המחוזית .





כך גם, נדחות טענות התובע בדבר מחדלי הנתבעים בהגשת הערר לוועדה המחוזית על ההחלטה הראשונה של הוועדה המקומית. התובע, שכנע את ב"כ ההקדש להגיש ערר ואין להטיל על הנתבעים את האחריות לתוצאותיו לאור מעורבות התובע בהכנתו והתייצבותו לדיון בערר מבלי שעלה גם בידו להביא להחלטה אחרת בוועדה ולא הוכח, כי הוא טרח להביא בפני
הנתבעים את הערותיו לגבי הערר עובר להגשתו, ככל שהיו לו הערות (עמ' 21 שורות 1-20).

22.

לא השתכנעתי מעדותו של התובע , כי היה על הנתבעים לפעול באמצעות ב"כ ההקדש על מנת לשכנע את נציגי העירייה או מי מחברי המועצה החברים בוועדה המקומית, לאשר את הבקשה להיתר או לשנות את ההחלטה בנוגע לתנאים לאישור הבקשה לשינוי תב"ע.

ב"כ ההקדש הכחיש את גרסת התובע לפיה הוא הודיעו כי יעשה כן או כי בידו להשיג את ההיתר לאור קשריו עם הגורמים הרלוונטיים.

הוראות ההסכם, מתיישבות יותר עם גרסת הנתבעים שכן נקבע בהסכם כי ב"כ ההקדש יסייע לתובע ב"קבלת טופס 4 , במידת הצורך יסייע עו"ד תוסיה כהן בניסוח בקשות והגשת טפסים" (סעיף 4.ה. להסכם). לפיכך, אין בסיס לטענותיו של התובע לפיהן הנתבעים אחראים לכישלון הפעולות להוצאת היתר בנייה.


23.



הנתבעים כמובא לעיל, חתמו על בקשה לשינוי תב"ע ומוקדם יותר על בקשות להיתר בניה, שילמו את האגרות כמתחייב, ולא סיכלו או הפריעו לתובע לבצע את תפקידו באחריותו, לטיפול בבקשה להיתר בנייה ולשינוי תב"ע משהסכימו להגשתה. ב"כ ההקדש העיד על כך: "כך (בקשה לשינוי תב"ע – מ.ל.) הוא (התובע-מ.ל.) המליץ והלכתי בדרך שהמליץ. אני לא מומחה , קבלתי את דעתו המקצועית. ..חתמתי, לא זוכר אם הופעתי , השתדלתי לסייע ..."(עמ' 49 שורות 17-19).

24.




לפי גרסת התובע, כבר בתחילתו של תהליך הוצאת היתר הבניה , עוד בטרם הדיון בוועדה המקומית, נדחתה עמדתו ע"י הפקיד הרלוונטי בעירייה בנוגע לאפשרות לקבל היתר בניה לפי פרשנותו לתכנית מתאר 62 , המשליכה על הבקשה ועל התכניות אותן הוא הכין. לטענתו (סעיף 10 לתצהירו) , שגתה הוועדה בהחלטתה לפיה הבקשה מהווה סטייה ניכרת (נספח ה' לתצהירו) . פרשנותו, נדחתה שוב בדיון חוזר בוועדה המקומית (נספח ח' לתצהירו) ולא הוכח מעדותו ומחוות דעתו של האדריכל פטר קינן מטעמו כי אילו הוגש ערר על החלטתה השנייה של הוועדה המקומית, ניתן היה לקבל היתר בנייה לתוספת ללא בקשה לשינוי תב"ע (סעיף 9 לחוות הדעת). יתירה מכך, הוכח בעדותו של ב"כ ההקדש כי התובע המליץ בפני
ו על הגשת בקשה לשינוי תב"ע משנמצא שוב ושוב, כי גורמי התכנון אינם רואים עין בעין את עמדתו בנוגע לאפשרות לקבל היתר בנייה ללא שינוי תב"ע.


25.

תוצאות הבקשה לשינוי תב"ע, גם בהן יש כדי ללמד כי ניתן אישור לתוספת במסגרתה להבדיל מהבקשות להיתר בניה שהוגשו ונדחו. והתב"ע החדשה הביאה בסופו של יום לאפשרות לבניית יחידת דיור אחת (ולא שתיים ) ולהגדלת הדירה הקיימת בגג. לאור זאת ולמרות התארכות הטיפול בהוצאת ההיתר לפרק זמן ארוך בהרבה מהמצג שהוצג מלכתחילה ע"י התובע, בשל דחיות חוזרות ונשנות של הבקשות במתכונת שהתבקשה, ניתן האישור על חלק מהתוספת.

26.

סיכומם של דברים, משהסתיים הטיפול בבקשה לשינוי תב"ע שהוגשה בהסכמת הנתבעים ולא במסגרת ההסכם ובידיעת הנתבעים ואישור שלהם לביצוע עבודה נוספת בטיפול בשינוי תב"ע אני קובעת כי על הנתבעים לשלם לתובע את שכרו עבור הטיפול בבקשה לשינוי תב"ע , בכפוף להכרעה בשאלת התרשלותו כנטען בתביעה שכנגד.


רשלנות ומצג שווא של התובע:


27.


סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נ"ח] קובע כי מעשה רשלנות הוא מעשה שאדם סביר לא היה עושה בנסיבות העניין , או היעדר מיומנות במשלח יד.

לפי ההלכה הפסוקה, יש להבחין בין פעולות שגויות במחדל או במעשה של בעל מקצוע ובין פעולות הנתונות לשיקול דעתו לפי מומחיותו. "בקו התפר שבין רשלנות לטעות בשיקול דעת , קיים מתחם שיקולים, משיקולים שונים, היוצרים את האבחנה בין השניים ויש מקרים, בהם גם שיקול דעת מוטעה אין הדבר מגיע כדי רשלנות, ומשכך, אין עוולה בנזיקין (ע"א (חיפה)4507/99 עו"ד פרשנר נ' חיה הדר, פורסם בנבו, ניתן ביום 28.11.00 , בסיפא של עמ' 2 היפה גם לעניינינו; ת.א.(תל-אביב) 955/12/09 ברטהולד נ' עו"ד בומבך ובספרו של המלומד א' זר, רשלנות מקצועית של עו"ד, רופאים מהנדסים וארכיטקטים).

לנתבעים טענות בדבר אפשרות להגיש בקשה במתכונת אחרת,
מבלי שהרימו את הנטל להוכיח זאת משלא הגישו חוות דעת של מומחה והצגת רכיבי ופרטי בקשה ותכנית חילופית ולחלופין , מבלי שהוכח כי הוצגו נתונים שגויים בבקשה ובתכנית שהוכנו ע"י התובע. התובע אישר בחקירתו (עמ' 19 ) כי ניתן היה להציג תכנית אחרת ולחשב אחרת את אחוזי הבנייה אך בכך, אין כדי להוכיח קיומה של טעות טכנית כי שוני בשיקול דעת מקצועי של מתכנן.

יתירה מכך, הנתבעים לא הוכיחו מה הוא הסיכוי לקבל היתר בנייה לתוספת בתכנית חילופית, שכאמור לא הוצגה על ידם ולא הוצג חישוב אחר לפי שיטתם שניתן היה במסגרתו לקבל היתר בנייה לתוספת.

28.
מבחן התוצאה, אינו המבחן הבלעדי להוכחת התרשלות בפרט משעסקנן באסטרטגיה של התובע המונחית בשיקול דעת מקצועי לגבי דרך הגשת הבקשה ולא הוכח כאמור, כי אלמלי הוגשה כך על ידו היה בידי הנתבעים לקבל היתר בנייה למלוא התוספת.

נכונים הדברים, בפרט כאשר עסקינן בפרשנות של תכנית המתאר, הניתנת לפרשנות בדרכים שונות ועשוי להיות שוני בנדון בין וועדות התכנון, בינן לבין עצמן, בהתאם למדיניות שלהן (פרק ב' בחוות הדעת של האדריכל קינן , עמ' 60 שורות 5-8 וראו בג"צ 2683/92 מכבים ישוב קהילתי במודיעין ואח'
נ' הוועדה לבניה למגורים במחוז המרכז , פורסם בנבו, ניתן ביום 13.1.94) . לאור זאת, גם אם נדחתה הפרשנות של התובע להוראות התכנית הרלוונטית לבקשה, אין בכך כדי ללמד על התרשלותו.

29.


לפיכך, לא הוכח כאמור בסעיף 64 לפקודת הנזיקין כי מחדלי התובע בעריכת הבקשה (ללא שינוי תב"ע) הם שמנעו מתן היתר הבנייה במסגרת בקשה להיתר והם הסיבה המכרעת לדחייתה.


30.
ההחלטה לפיה אושר תיקון התב"ע מאפשרת תוספת ראויה בבניית יחידת דיור אחת והגדלת דירה קיימת והנתבעים גם הם, מברכים עליה ומעוניינים לקדם את הבנייה בהתאם לה (עמ' 54 שורות 12-13). אין גם בדחיית הבקשה לחלק מהתוספת משום ראייה להתרשלות התובע
מה גם שלא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי היה בידם, בדרך אחרת, לקבל היתר למלוא התוספת.

31.
ב"כ ההקדש בהגינותו, הביע בחקירתו את הערכתו לכישוריו וניסיונו של התובע
(עמ' 51) והוכח כי הוא שכר את שירותיו לפרויקט אחר למרות הטיפול הרשלני לכאורה של התובע בנכס והתארכות הטיפול בבקשה. בכך יש כדי ללמד כי הנתבעים לא ראו בטיפול של התובע להוצאת היתר בניה משום התרשלות ולא העירו כנגד פעולותיו אלא משהתגלע סכסוך כספי בנוגע לשכרו. בהתאמה לכך, העיד ב"כ ההקדש ואמר: "זה לא שאני חושב שלא מגיע לו כסף נוסף . אם היה מבקש סביר, עד 20% הייתי מסכים אבל לא מה שהוא מבקש. זה חסר היגיון " (עמ' 55 שורות 17-18).


לאור כל האמור, נדחית הטענה בדבר התרשלות של התובע בביצוע העבודה.

32.
הנתבעים זנחו בסיכומיהם את הטענה לפיה התובע הציג בפני
הם מצג שווא על היעדר חיוב בהיטל השבחה ולפיכך נדחית טענתם בנדון. למעלה מהנדרש אוסיף, כי מעדותו של
ב"כ ההקדש עולה כי לא ידוע לו על מצג מעין זה שהוצג בפני
ו ע"י התובע (עמ' 52) וגם לגופם של דברים, דינה הטענה להידחות.




33.


בשונה מכך, השתכנעתי כי הוצג מצג רשלני בפני
הנתבעים לפיו ניתן לקבל היתר לתוספת במסגרת בקשה להיתר בנייה בלבד ואף נאמר להם עובר לחתימה על ההסכם, כי לא יהיה צורך בהגשת בקשה לתיקון תב"ע. כפי שהרחבתי לעיל בבחינת המסכת העובדתית ומעיון בהסכם, הוכח כי התובע היה נחוש בדעתו כי יהיה בידו לקבל היתר לתוספת במסגרת בקשה להיתר בנייה ותוך פרק זמן קצר גם לאחר שנדחו הבקשות ע"י הוועדה המקומית.

34.
לא די בתלונותיו של התובע בפני
הנתבעים כנגד 'עוינות' או התנגדות של גורמי התכנון לבקשה שהוכנה על ידו (עמ' 29) והיה עליו להציג בפני
הם בשלב מוקדם יותר ולא רק לאחר שנדחתה הבקשה החוזרת להיתר בנייה, כי קיים צורך בתיקון תב"ע. ניחא, בכך שהדבר לא הובא לידיעתם עובר לחתימה על ההסכם, אך היה עליו להביא זאת לידיעתם לאחר שהובאה בפני
ו עמדת פקידי העירייה על מנת שיכלכלו צעדיהם בנוגע לטיפול בהוצאת ההיתר בשלב מוקדם יותר.
מטבע הדברים ולפי מהות השירות שהוזמן, המצוי בתחום המומחיות של התובע, קיימת הסתמכות של מזמין העבודה על שיקול דעתו ואין יסוד להניח כי הלקוח יבחן את פעולותיו בבדיקה חיצונית (ע"א 324/82 עיריית בני ברק ואח'
נ' ברוך רוטברד ואח'
, פד"י מה(4)102,119). נכונים הדברים, גם כאשר הלקוח פועל באמצעות עו"ד שכן עסקינן במומחיות של אדריכל שנשכרו שירותיו לפי מומחיותו והכשרתו. המצג שהוצג בפני
הנתבעים, יש בו כדי להשליך על בחינת גובה ההוצאה הכרוכה בהוצאת ההיתר לתוספת ועל לוח הזמנים לביצועה בהניחם, כי היתר יינתן תוך זמן קצר.

עקב מחדלי התובע בנוגע למצג כמובא לעיל למדו הנתבעים על הצורך בשינוי תב"ע, ששינה מהמצג הראשוני שהוצג בפני
הם, רק בשלב מאוחר ולאחר דחיית הבקשה השנייה, באופן שהביא להתארכות ההליך ומבלי שהיה בידיהם להעריך מראש את היקף ההוצאה הכרוכה בכך.



שכרו של התובע לטיפול בבקשה לשינוי תב"ע:
35.
אדריכל, נימנה על האנשים העוסקים במלאכתם כרגיל תמורת שכר ולפיכך, משהוכח כי הוזמנה עבודה וניתן השירות באישור לשינוי תב"ע , גם אם לא על כל התוספת אך בתוספת ראויה גם לפי שיטת הנתבעים, מגיע לתובע שכר למרות שלא נקבע שיעורו בעת הזמנת השירות (ע"א 316/73 משה קורן נ' מרדכי בן חורין, פד"י כח(2)565, 568 , שם לא חוייב מזמין בעבודה בשכר האדריכל בנסיבות בהן נקבע כי העבודה היתה בגדר עבודת הכנה לעבודה רחבה אחרת , אותה קיווה האדריכל לקבל).



סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1983 קובע בנגע לשכר שלא הוסכם לגביו : "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים התשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה".

הוראה זו, סוככת בצילם של דיני עשיית עושר ולא במשפט מהבחינה הנורמטיבית ואין בהיעדר הסכמה מראש על גובה השכר, כדי לאיין את זכותו של התובע לשכר ראוי (ראו: ד' פרידמן ונ' כהן, חוזים כרך א' , עמ' 98, ע"א 525/81 גזית ושחם חב' לבניין בע"מ נ' עו"ד רוזן ואח'
, פד"י לו(2) 337, 341).

לאור המסגרת הנורמטיבית ולפי קביעתי לפיה היתה התקשרות נוספת בין הצדדים לטיפול בבקשה לשינוי תב"ע , עומדת לתובע הזכות לקבל את שכרו בגין עבודתו.

36.
התובע, העריך את שכרו לפי שעות עבודה על פי שכר אדריכל ותמך את דרישתו בחוות דעת של האדריכל קינן לפיה נעשה ממוצע בין שכר אדריכל לשעת עבודה לפי תעריפי משרד האוצר ובין השכר שנקבע בתעריף ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים, בהתחשב גם בוותק של התובע כאדריכל ובפרק הזמן הארוך בו הוא טיפל בבקשה בהיקף של 60 שעות בחודש במשך 3 חודשים אף שלא במתכונת קבועה ובסה"כ 304 שעות עבודה (סעיף ג' לחוות הדעת).

37.
הנתבעים דחו את הדרישה וטענו כי זה שכר מופרז ותמכו את טענותיהם בחוות דעת של האדריכל מר חרל"פ בשאלת השכר הראוי לטיפול בבקשה לשינוי תב"ע
(סעיף 1 לחוות הדעת). האדריכל חרל"פ העריך את גובה השכר המגיע להכנת בקשה לשינוי התב"ע הנידונה בסך של 25,000-30,000 ₪ לא כולל מע"מ (סעיף 5 לחות הדעת). להערכתו, בהתחשב בפעולותיו הקודמות של התובע להכנת בקשה להיתר בנייה המייתרות חלק מהעבודה הנדרשת בטיפול בבקשה לשינוי תב"ע בהיות "השרטוטים אותם שרטוטים"(כאמור בסעיף 8 לחות הדעת) ויש להפחית משכרו סך של 7,500 ש"ח. בנוסף חלק האדריכל חרל"פ על חוות דעתו של האדריכל קינן בנוגע להערכת שכרו של התובע לפי שעות עבודה ולדידו, השכר צריך להיקבע כסכום גלובלי כפי שנהוג בבקשות לשינוי או לעריכת תב"ע
(סעיף 6 לחוות הדעת).




38.
התובע , שהוא בעל המומחיות בתחום התכנון טרח להכין הסכם להזמנת עבודה להוצאת היתר לתוספת במסגרת בקשה להיתר בנייה.

בבחינת השכר המגיע לו עבור הטיפול בבקשה לשינוי תב"ע , התחשבתי בין היתר במחדלו
באי עריכת הסכם אחר או תוספת להסכם ומבלי שטרח להביא את דרישתו בנוגע לשכרו עובר להכנת הבקשה כי עם
בגמר העבודה, בשונה מדקדקנותו והקפדתו על עריכת הסכם עובר לתחילת עבודתו להוצאת היתר בנייה. חומרה מיוחדת במחדלו זה, מצאתי לאור אופי העבודה הנוספת , לשינוי תב"ע בהיותה מורכבת
יותר וכרוכה בהוצאה גבוהה יותר. בנסיבות אלו, יש להניח לזכות הלקוח כי ציפה לכך שיחויב בשכר נמוך
היכן שקיים טווח מחירים לתיקון תב"ע ואין תמורה בסכום קבוע
בגין עבודה זו (ראו נספח ד' לכתב התביעה בפני
ית התובע לב"כ ההקדש לדון על גובה שכרו, ראו: ד' פרידמן, שכר טירחה ראוי לעו"ד, המשפט ב' , עמ' 105,113).

39.
גם לשיטת התובע
בתצהירו, לא היה סיכום בעל פה בינו ובין ב"כ ההקדש על
שכרו ונדחית עדותו ממנה עולה כי הייתה לחיצת יד , שלא נטען לגביה בתצהירו (עמ' 39 שורות 23-27) או כי השתמעה הסכמה לפיה ישולם לו שכרו (עמ' 40 שורות 4-6).

אני מעדיפה את גרסת הנתבעים לפיה לא הופנתה אל ב"כ ההקדש דרישה לשכרו במהלך ביצוע העבודה כי אם לראשונה , בגמר העבודה בהתקבל האישור לתב"ע חדשה.

הדרישה עצמה לשכר ראוי, גם היא מעידה כאלף עדים שלא הוסכם מראש על שכרו ולא היה בסיס להנחה של התובע לפיה הנתבעים יאשרו לו את שכרו לפי שכר ראוי על בסיס שעות טיפול בבקשה כפי שהוא דורש בתביעתו.

40.

יחסי אמון בין התובע לב"כ ההקדש שהוכח שהתקיימו ביניהם לאור עבודות קודמות שבוצעו בשיתוף פעולה ושכירת שירותיו לעבודה נוספת לאחר ההסכם, לא די בהם כדי לייתר את הצורך בהצגת דרישה לנתבעים על גובה שכרו
של התובע עובר לביצוע העבודה הנוספת לשינוי תב"ע.


לפיכך, אני דוחה את גרסת התובע לפיה די באישור לביצוע העבודה משום אישור לתשלום שכרו לפי דרישתו בהסתמך על יחסי האימון. הנתבעים , אינם בבחינת חותמת גומי לדרישתו בפרט כאשר הדרישה היא לפי מכסת שעות עבודה, אותה אין להעריך מראש ועשויה לגרור אותם להוצאה כבדה (כפי שהוכח בחוות הדעת של האדריכל קינן).

יתירה מכך, אם אכן היחסים הושתתו על אימון אין ליישב את התנהגותו
בעריכת הסכם מפורט לעניין שכרו לטיפול בבקשה להיתר בנייה
ואילו בטיפול בבקשה לשינוי תב"ע ששכרו מוערך בסך של 25,000$ לא נהג בדומה לכך ונמנע מעריכת הסכם.

41.

נסיבות הזמנת העבודה לטיפול בבקשה לשינוי תב"ע, צריך שייבחנו בהתחשב בהתנהגות הצדדים בקיום ההסכם שהיה ביניהם בנוגע לבקשה להיתר בנייה. שכרו של התובע לא הוערך באותו הסכם לפי שעות עבודה וראוי היה גם כאן, בבקשה לתיקון תב"ע, שהערכת גובה השכר תהיה גלובלית ולא לפי שעות עבודה (הכוללת גם שעות 'שתדלנות' בפני
גורמי התכנון לפי העדויות) וסופו, מי ישורנו.


יוער כי הצדדים הסכימו אמנם בסעיף 5 להסכם כי שינוי מהותי בתכנית שתוגש לוועדה המקומית ישולם בגינו לפי שעות בהתאם לתעריף משרד האוצר לשכר אדריכל. למרות זאת, אין ללמוד מהוראה זו על טיפול בשינוי תב"ע שנידונה בוועדה המחוזית ואינה נוגעת לשינויים שהלקוח מבקש לערוך לפי צרכיו הוא בנוגע לדירות.

42.
חשוב מכך, התובע לא הוכיח בתצהירו ובעדותו כי הוא נוהג לגבות את שכרו לטיפול בשינוי תב"ע או לעריכת תב"ע לפי שעות עבודה ולא הוכח בעדותו של האדריכל קינן כי כך נהוג לעשות. מר קינן הודה כי הנתבעים לא צריכים לתת לתובע
'שיק פתוח' לשכרו וכי הדבר נתון לדיון עם הלקוח (עמ' 67 שורות 20 -27). גם לשיטתו, יש להביא בפני
הלקוח את הדרישה לשכר במועד ההתקשרות בהסתמך על הערכת היקף העבודה מראש (עמ' 67 שורות 26-29). לפיכך, לא עמדה לתובע הזכות לקבוע באופן חד צדדי את המנגנון לקביעת שכרו באופן שייטיב אתו בשעה שידו של הלקוח על התחתונה בהיעדר מו"מ ביניהם עובר לביצוע העבודה.


האדריכל חרל"פ העיד על עריכת עשרות בקשות לתב"ע ולדבריו מעולם, לא שולם לו בגינן לפי שעות עבודה. לדבריו, הוא מתמחר את העבודה ללקוח בעת פנייתו אליו להזמין את שירותיו, לפי הערכתו על היקף העבודה שתידרש (עמ' 71 שורות 13-16 ובאופן המתיישב עם עדותו של קינן).

43.

לפיכך אני קובעת כי אין להעריך את שכרו של התובע לפי שעות העבודה מה גם, שלא הובאו ראיות או מסמכים להוכחת היקף העבודה בפועל (כדוגמת יומן עבודה, רישום פגישות או בהבאת עדים מהעירייה) ולא הוכח כי שעות העבודה הגיעו בפועל ל- 304 שעות כנטען על ידו.
44.
בהכרעה בשאלת גובה השכר, שאינה מן הקלות, יש להתחשב במהות העבודה, מידת מורכבותה המשליכה מטבע הדברים על היקף שעות העבודה לצורך ביצועה ובמוניטין של נותן השירות (ראו בנוגע לשכר עו"ד בדבר הפרמטרים לקביעתו בע"א 499/89 רמת אביבים נ' מירון בן ציון פריבס, פד"י מו(4) 593 ; ע"א 136/92 ביניש עדיאל נ. דניה סיבוס חב' לבנין בע"מ,
פד"י מ"ז (5) 114, 125). לפי ההלכה הפסוקה, יש וניתן גם להיעזר במומחים בתחום כדי להכריע בשאלת שכר ראוי, לפי נסיבות המקרה (רע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ. יצחק יחיאל, פורסם נבו).

45.

אין חולק כי אין שכר קבוע להכנת בקשה לשינוי תב"ע
ולפיכך, יש לבחון כל עבודה לפי נסיבות ההתקשרות , המצב התכנוני והעבודה הכרוכה בכך.

בקשה לשינוי תב"ע
טעונה ביצוע פעולות הרבה מעבר לבקשה להיתר בנייה. הוכח, כי התובע ביצע את אותן פעולות, ללא התרשלות והשקיע מאמצים וזמן לביצוע העבודה ורק לאחר חלוף מס' חדשים ממועד תחילת הטיפול בשינוי תב"ע אושרה התב"ע החדשה.


מומחיותו וניסיונו של התובע הוכחו והוכח גם, כי אילולי המחלוקת הכספית לא היו הנתבעים נמנעים מגמר ביצוע העבודה ע"י התובע (עמ' 55-56) והם אף הודו כי מגיע לו שכר בגין תיקון תב"ע , אך לא בשיעור המופרז שהתבקש בכתב התביעה (עמ' 55 שורות 17-18). בהערכת שיעור שכרו, התחשבתי גם בהיקף הבנייה שהתבקש בגינה שינוי תב"ע המהווה מרכיב להערכת שווי העבודה , לבניית 2 יחידות דיור והשלמת דירה קיימת.

46.


לא נסתרה חוות דעתו של האדריכל חרל"פ , גם לא בהצגת תכניות ע"י התובע בנוגע לתיקון תב"ע, לפיה הוא לא צריך להידרש לעריכת תכניות מחדש וכי העבודה שבוצעה על ידו במסגרת ההסכם ושולם לו שכרו בגינה
להכנת תכניות לצורך בקשה להיתר בניה, יש בהן כדי לסיע לו בהכנת הבקשה לתיקון תב"ע. גם בכך, התחשבתי בקביעת השכר הראוי לתובע. מנגד, אין חולק כי היה עליו לטפל בבקשה מול הוועדה המקומית והמחוזית עד להפקדתה
(עמ' 71 שורות 25 ואילך בעדותו של חרל"פ ועדותו של קינן עמ' 68 ) ואינו דומה לענינינו, עניינה של תביעה לשכר אדריכל בת.א. (חיפה) 1071/05 אדיב דאוד נ' עמותת אגודת הגליל למחקר ושירותי בריאות אליו הפנו הנתבעים בסיכומיהם. עניינה של אותה תביעה, בעבודה של אדריכל שכללה ארגון מחדש של החומר שהוכן כבר ובוטל ההסכם , לעבודה רחבת היקף בו שכרו נקבע על פי אחוז מהבנייה גופה (על השוני בהערכות מומחים לשכר אדריכל ראו ת.א (מרכז) 1589/08/07 ד"ר חיוטין נ' עיריית גבעתיים, פורסם בנבו ) .


47.

מאמצי התובע בטיפול בבקשה לשינוי תב"ע עלו יפה, בהתחשב באישור יחידת דיור בגג והרחבת דירה קיימת וגם בכך, יש כדי להשליך על קביעת שכרו . כמובא לעיל, אין בדחיית הבקשה ליח"ד נוספת כדי ללמד על התרשלותו ואין לגרוע משכרו בגין אישור חלק מהבקשה. בהתאם לתוצאה המבורכת, בקשו הנתבעים להתקדם בבניית התוספת שיש לה ערך כלכלי בהתאם לתב"ע החדשה (עמ' 55 שורות 7-10) ובכך, יש כדי ללמד על היתרון שהושג עבורם בגין עבודתו של התובע, שהוא זכאי לשכר בגינה.

48.

התובע, לא הציג הסכמי שכר טרחה שלו או של אדריכלים אחרים על מנת להוכיח מהו הבסיס לדרישתו לשכר בשיעור גבוה כפי דרישתו , העולה עשרות מונים על המקובל לפי עדותו של האדריכל חרל"פ שעשה עלי רושם מהימן. כך גם, התובע התעלם בדרישתו
מהעבודה שבוצעה כבר ושולם לו בגינה בהציגו דרישה בשיעור העולה על 50% מהתמורה
עליה הוסכם בהסכם שכללה גם שכר עבור פיקוח בבנייה גופה .

בקביעת שכרו של התובע , יש לחייב את הנתבעים על הצד הנמוך עקב מחדלו משנמנע מהצגת דרישתו עובר לביצועה העבודה ולמנוע כפל תשלום, על חלק מהפעולות שבוצעו כבר בהסכם הקודם ונדחית דרישתו לשכרו לפי שעות עבודה כמובא לעיל.

49.


סופם של דברים, משהוכח כי נידרש טיפול לפרק זמן ארוך ורב היקף לשינוי התב"ע להוספת מס' יחידות דיור ; הוכחו מאמצי התובע בנדון שהביאו לתוצאה הברוכה ומנגד לאור קביעותיי על מצג רשלני לגבי אופי ההליך והתארכות הטיפול בניגוד למצג שהוצג לנתבעים על טווח זמן קצר להשגת ההיתר, אני מעמידה את שכרו של התובע ע"ס של 35,000 ₪ בצירוף מע"מ שישולם ע"י הנתבעים 2-6 , ביחד ולחוד.


התשלום, ישא ריבית והפרשי הצמדה ממועד הדרישה לשכרו ביום 16.12.04 ועד יום התשלום בפועל , לאור קביעותיי על התקשרות מחייבת וסירובם של הנתבעים לדון עם התובע על גובה שכרו עם גמר העבודה (נספחים ד ' ו-ה' לכתב התביעה ).










50.


התובע, הפר את ההסכם בסירובו לתת לנתבעים את התכניות שהוכנו לבקשה להיתר בנייה למרות ששולם לו שכרו לפי ההסכם עבורן ומבלי שהוכחו זכויותיו בהן (ראו כדוגמא את הוראות פקודת היוצרים , על חובה למסירת עבודה לפי סבירות הדרישה לפי הנסיבות).
יחד עם זאת, לא הוכחו נזקי הנתבעים עקב כך משלא הוכח כי היה בידיהם לקבל היתר בנייה לתוספת במסגרת בקשה להיתר בנייה אשר רק בגינה הם שלמו כי אם הוכח כי אישור שינוי תב"ע הוא שאפשר את בניית התוספת בנכס.


לפיכך נדחית התביעה לסעד כספי בנדון וניתן צו המורה לתובע למסור לנתבעים תוך 7 ימים מהיום את התכניות שהוכנו בבקשה להיתר בנייה על פי ההסכם .




51.


הנתבעים 2-5 טענו לאחריותם לפי ההסכם שנחתם עימם ולפיכך ובהיעדר ראייה על רישום ההקדש, אני מורה על מחיקת התביעה נגד הנתבע 1.

52.



בהתחשב בקביעותי בתביעה ובתביעה שכנגד לרבות בסירוב לתת לנתבעים את התכניות לפי ההסכם, אני מחייבת את הנתבעים 2-6, ביחד ולחוד, בהוצאות משפט לתובע לאגרת בית משפט לפי החלק היחסי שלה בהתאם לחיוב הנתבעים בתשלום מובא לעיל וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 7,000 ₪.

בטרם חתימה יוער, כי יש להצטער על כך שהצדדים לא השכילו להגיע להסכמות עובר להגשת התביעה ובמהלכה, בעוד כל צד מתבצר בעמדתו .




עותק יישלח לצדדים.

ניתן היום,
ט' חשוון תשע"ג, 25 לאוקטובר 2012 בהעדר הצדדים.
















א בית משפט שלום 3163/09 בכרך דניאל, אדריכל ומתכנן ערים נ' הקדש המנוחה סימה בלליליוס, שלמה עמר, נעים בן אליהו ואח' (פורסם ב-ֽ 25/10/2012)