פסקי דין על שמעון בר אור

36905-05/12 פ     05/11/2012




פ 36905-05/12 מדינת ישראל נ' שמעון בר אור





בית המשפט המחוזי בחיפה
בפני
סגן הנשיאה, השופט אילן שיף
ת"פ 36905-05-12

5/11/12

בעניין:

מדינת ישראל

ע"י פמ"ח – עו"ד ענת נשר
המאשימה
נגד
שמעון בר אור
(עציר)
ע"י ב"כ עו"ד ליאור בר-זוהר

הנאשם

גזר דין

א. תמצית הכרעת הדין
ביום28.6.2012 הרשעתי את הנאשם, בהמשך להודייתו בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום, בעבירות הבאות:
א. שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977;
ב. נהיגה בלי רישיון, לפי סעיף 10(א) + סעיפים 35 ו-62 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"ב-1961;
ג. נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) התש"ל-1970.

מכתב האישום המתוקן ומהודיית הנאשם עולה כדלקמן:
1. בתאריך 14.5.2012, סמוך לשעה 09:30, נכנס הנאשם לסניף בנק הדואר במרכז המסחרי בקיסריה (להלן: "הסניף"), כשהוא חובש כובע, מרכיב משקפי שמש וחמוש במיכל תרסיס גז פלפל (להלן: "המיכל").

2. הנאשם החליט לבצע שוד בסניף, לאחר שביקר בו מספר פעמים קודם לכן, הבחין בכך שעובדת בו פקידה אחת בלבד וסבר שלא מותקנות בו מצלמות אבטחה.

3. הנאשם ניגש לדלפק השרות בסניף כשהוא אוחז בידו את המיכל, הציג אותו לעיני פקידת הבנק (להלן: "המתלוננת"), דרש שתמסור לידיו כסף ואיים שיתיז עליה גז פלפל אם לא תעשה כן.

4. המתלוננת שחששה מפני הנאשם שאיים עליה, מסרה לידיו מקופת הסניף כסף מזומן בסך 6,140 ₪. הנאשם נטל את הכסף ונמלט מהמקום.

5. הנאשם נמלט מהמקום ברכב בו נהג למרות שלא היה בעל רישיון נהיגה תקף לרכב ומעולם לא קיבל רישיון לנהיגת רכב בישראל וללא שהיתה ברשותו פוליסה בת תוקף לרכב.

ב. תסקיר שירות המבחן
הנאשם בן 55, גרוש ואב לשני בנים ולשתי בנות בגילאי 5-22.

קצינת המבחן התרשמה כי בעת מעצרו, בגין העבירות הנדונות, הסתגל הנאשם לתנאים הקיימים, המוכרים לו ממעצרים קודמים ומתקופת מאסר שריצה, ולא ביטא קשיים רגשיים משמעותיים כתוצאה ממעצרו.

בהתייחסותו לעבירות הנדונות, ולהתנהגותו המתוארת בכתב האישום, הנאשם הודה במיוחס לו ולקח אחריות על מעשיו, אותם ביצע בתקופת היותו אסיר ברישיון. הוא נטה להשליך את האחריות להתנהגות העבריינית, על גורמים חיצוניים כמו העדר תמיכה מגורמים שונים בחברה ומצבו הכלכלי.

אליבא דקצינת המבחן, הנאשם מבין את החומרה והבעייתיות שבמעשיו, ומדבר על הנזק שנגרם למתלוננת, אולם ניכר כי הוא נעדר יכולת אמיתית לגלות אמפטיה כלפי הנפגעת.

בנוסף, התרשמה קצינת המבחן,כי הנאשם התבטא בחוסר אוטנטיות לגבי המידע שמסר לה, התנהג באופן מניפולטיבי והפעיל אחרים בסביבתו, למימוש צרכיו, דבר שהתבטא גם בהתנהגותו בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

קצינת המבחן העריכה כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות מעשים דומים בעתיד מצדו של הנאשם.

בשל האמור לעיל, קצינת המבחן נמנעה ממתן המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם וסברה כי קיימת חשיבות לענישה מוחשית וקונקרטית.

ג. ראיות לעניין העונש
- עד התביעה, ד"ר ליאוניד גפט– קצין רפואה מחוזי של מחוז הצפון בשב"ס, הגיש מסמך רפואי (ת/1) אודות מצבו הרפואי של הנאשם הסובל מאי ספיקת כליות כרונית, מיתר לחץ דם,מאי ספיקת לב ומאבנים בכליות. בעברו אוטם שריר הלב ואירוע מוחי. הוא צפוי לעבור ניתוח של ריסוק אבנים בכליות, שיעשה בגלי הלם. הניתוח יחייב אשפוז קצר של מקסימום 48 שעות אם לא יהיו סיבוכים. הניתוח מוגדר בסיכון נמוך.

כמו כן, הגישה התובעת באמצעות העד, תרשומות מהתיק הרפואי האישי של הנאשם בשב"ס (ת/2).

בחקירתו הנגדית העיד העד כי פגש את הנאשם פעם אחת וכי ת/1 נכתב על סמך עיון בתיקו האישי וממצאי רופאים מומחים שבדקו את הנאשם.
לדברי העד הנאשם מצוי במעקב טוב וקבוע של רופא בשב"ס ושל רופא נפרולוג. מעבר לכך, חובש עובר פעמיים ביום באגפי האסירים וכל המעוניין יכול להרשם לטיפול או לבדיקה.

הנאשם אמור היה לעבור הניתוח לריסוק אבנים בכליות ב-2/10/12, אך בגין טעות שב"ס שלא הפסיק הטיפול התרופתי בנאשם, נדחה הניתוח.

לדברי העד, הנאשם סובל ממחלות כרוניות שאי אפשר להירפא מהן. יעד הטיפול בנאשם הוא יצובו מבחינה רפואית ומניעת החמרה במצבו. הנאשם אינו זקוק להשתלת כליה. יכול להיות שבעתיד יזקק לטיפולי דיאליזה. כיום הנאשם אינו זקוק לאשפוז במרכז הרפואי של שב"ס.

- כמו כן הגישה הפרקליטה גיליון רישום פלילי של הנאשם, שני גזרי דין וכן גיליון הרשעות קודמות בגין עבירות תעבורה. עוד הגישה מסמכים רפואיים (ת/7 – ת/9) אודות מצבו הרפואי של הנאשם.

ב"כ הצדדים הביאו לידיעתי את הסכמתם העובדתית כי כיום אין הנאשם זקוק לטיפולי דיאליזה.

מטעם הנאשם העידה בתו הבכורה, בינה תהילה בר-אור. לנאשם 3 ילדים נוספים. העדה תארה את מצבו של אביה כעולה מעדות שמסרה בתיק אחר (ת/4). לדבריה, הוריה התגרשו ואביה גידל את ילדיו. מצבם הכלכלי היה מצוין, אך בשל אירוע מוחי והשיתוק שאחז בגופו והצורך בשיקום, התדרדר מצבו הכלכלי והנאשם פשט את הרגל. העדה ואביה נאלצו לעבור לקיבוץ. בשל מצבו הגופני פוטר מעבודתו ומצבו המשיך להתדרדר. לעיתים נאלצו לישון ברחובות. למרות זאת, סיימה העדה לימודיה בהצטיינות והיא ואחיה התגייסו לצה"ל ושירתו כלוחמים. היא העידה עד כמה הנאשם טוב כאב וכסב. לאחר שהנאשם שוחרר ממאסר קודם, עבר לגור אצל העדה. הוא סבל מסיוטים ומצבו הרפואי היה קשה. הוא חיפש עבודה ולא הצליח למצוא. מאז מעצרו הנוכחי מצבו הרפואי מתדרדר.

ד. טיעוני ב"כ הצדדים
ב"כ המאשימה עמדה על עברו הפלילי של הנאשם. בשנת 2002 נדון למאסר בעבודות שירות בגין עבירות זיוף מרמה ומשיכת שיק ללא כיסוי שביצע בשנת 1997.

בשנת 2009 נדון ל-42 חודשי מאסר בפועל ול-18 חודשי מאסר מותנים, בני הפעלה בתיק הנדון בפני
י. המדובר בהרשעה ב-5 תיקי שוד ובתיק נוסף של דרישת נכס באיומים.

בשנת 2010 נדון הנאשם בגין עבירות גניבה, קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזוייף ל-6 חודשי מאסר בפועל ול-6 חודשי מאסר מותנים בני הפעלה.

עוד עמדה התובעת על הרשעותיו הרבות של הנאשם בעבירות תנועה. בין השאר, בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח וגם בגין נהיגה בזמן פסילה.

ב"כ המאשימה עמדה על כך כי הנאשם הסתבך בפלילים עוד לפני מחלותיו והתדרדרותו הכלכלית. גם מצבו הרפואי לא הפריע לו לבצע העבירות הנדונות.

נסיבותיו האישיות ומצבו הרפואי גרמו, אליבא דהתביעה, להקלה ניכרת בגזר דינו בעבר אך כעולה מגזר הדין משנת 2009, הוזהר הנאשם כי אם יכשל שוב קשה להניח שיזכה לגישה מקילה.

גם בגזר דינו מ-2010 התחשב ביהמ"ש במצבו הכלכלי והרפואי של הנאשם.

התובעת ציינה כי הנאשם לא למד את לקחו וחרף העובדה ששוחרר ממאסרו האחרון שחרור מוקדם ברישיון, ביצע העבירות הנדונות ב"תקופת הרישיון".לדעת התובעת ניצל הנאשם את התחשבות המערכת המשפטית.

עוד הדגישה הפרלקיטה כי השוד הנדון בוצע לאור יום, לאחר תכנון מוקדם והצטיידות במיכל תרסיס גז פלפל. כמו כן, נהג הנאשם ברכב, בדרכו לשוד, ללא רישיון.
ב"כ המאשימה הביאה לידיעתי כי לא כל הכסף שנשדד הוחזר לבנק הדואר. לא נתפסו 2,370 ₪ מהכסף שנשדד.

התובעת עמדה גם על הסיכון הנעוץ בעבירת השוד, על הטראומה הנגרמת לנשדדים ועל הנזק הכלכלי הנגרם.

הפרקליטה טענה כי הנאשם הוא עבריין מועד שבחר בדרך חיים זו והפעם אין להתחשב לקולא במצבו הרפואי והכלכלי, שכן אין לסמוך עליו שלא יחזור לסורו.

אליבא דהתביעה, הנאשם אמנם חולה אך ניתן ליתן לו טיפול נאות במסגרת שב"ס.

הפרקליטה הפנתה לאמור בתסקיר שירות המבחן כמפורט לעיל.

ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם מאסר בפועל ממושך ולהפעיל במצטבר את שני המאסרים המותנים "התלויים ועומדים נגדו". עוד ביקשה לגזור על הנאשם פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת וכן פסילת רישיון מותנית. כן ביקשה להשית עליו פיצוי לטובת נפגעת העבירה ובנק הדואר וכן ליתן צו להחזרת 2,770 ₪ מכספי השוד, שנתפסו ע"י המשטרה, לבנק הדואר.

ב"כ הנאשם עמד על נסיבותיו האישיות של מרשו. הוא ביקש לזקוף לזכותו את הודייתו במיוחס לו הן במשטרה והן בביהמ"ש.

הסנגור גרס, כי תסקיר שירות המבחן כולל גם "נתונים חיוביים" – לקיחת האחריות ודברי הנאשם כי למד לקח והתייחסותו לנזק שנגרם למתלוננת.

ב"כ הנאשם עמד על מחלותיו החמורות של הנאשם וביקש ליתן לכך משקל רב לקולא. הסנגור ציין כי מדובר בחולה כרוני שמצבו לא ישתפר. האפשרות שהנאשם יהא חייב לעבור טיפולי דיאליזה "היא באופק" שייתכן שהוא קרוב.

לדעת הסנגור הנאשם אינו מקבל טיפול אופטימאלי בשב"ס. לדבריו, המתבססים על טענות הנאשם שלא העיד, הטיפול הרפואי בשב"ס אינו נאות.

ב"כ הנאשם הפנה לעדותה של בתו של הנאשם בביהמ"ש וב-ת/4 וביקש לראות בכשלונותיו של הנאשם אירועים חריגים הנובעים בשל מחלתו והסתבכויותיו הכלכליות. לטענתו, היתה במעשיו של הנאשם משום זעקה לעזרה בשל מצבו הנואש.

אליבא דהסנגור מדובר ב"שוד עלוב", לא מתוכנן, הנמצא ב"רף הנמוך" של עבירות השוד.

ב"כ הנאשם גרס כי העונש המותנה, בן 18 החודשים, הוא חמור בשל המאסר בפועל המקל שנגזר עליו. הוא ביקש להפעילו בחופף, לפחות חלקית, בעיקר בשל מצבו הרפואי וכן בגין כך שהוא צפוי להפקעת תקופת קיצור מאסרו, בגין הסתבכותו הנוכחית.

לסיכום, ביקש פרקליט הנאשם לגזור על הנאשם עונש מתון שלא יעלה על התקופות המצטברות של העונשים המותנים שיוטלו בחופף.

לחילופין, ביקש הסנגור שלא למצות הדין עם הנאשם.

עוד ביקש הסנגור שלא להשית על הנאשם פיצוי הן לטובת בנק הדואר והן לטובת המתלוננת (פקידת הבנק).

כמו כן, ביקש ב"כ הנאשם להטיל על הנאשם עונש פסילת רישיון נהיגה קצר, שכן בגין מחלותיו יהיה זקוק לרישיון נהיגה.

הנאשם ב"דברו האחרון" אמר, כי בעקבות יום הכפורים שחלף זה לא מכבר "נפל לו האסימון". עוד לפני כן החליט להפיק לקחים ממאסרו האחרון ולנצל תקופת המאסר לשיקום. דא עקא, שבשל בעיות תקציביות לא "נפתחו פרוייקטי השיקום" בשב"ס והוא לא הפיק הלקחים הנדרשים.

הנאשם הצהיר כי "במהות שלי אני לא פושע". עד גיל 48 לא הסתבך בפלילים. משפחתו הנה משפחה נורמטיבית.
עוד עמד הנאשם על מצבו הרפואי הקשה ועל מצבו הקשה בשב"ס.

הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו ואמר כי היום הוא "באמת מבין" את מעשיו והבטיח שלא לחזור לסורו. עוד מסר כי כבר ביקש סליחתה של פקידת הבנק אותה שדד.

ה. דיון
הנאשם הנו עבריין מועד. מאז שנת 2007 הוא עובר עבירות חמורות. זו לו לנאשם הפעם השישית שהוא מבצע עבירת שוד. הוא גם הסתבך בעבר בביצוע עבירות זיוף ומרמה. כמו כן, עברו התעבורתי מכביד והוא נדון מספר פעמים בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח.

כמפורט בכתב האישום, בוצעו העבירות לאחר תכנון ולאחר שהנאשם הצטייד במיכל תרסיס של גז פלפל.

את העבירות הנדונות ביצע הנאשם בעת היותו אסיר ברישיון, לאחר שהושת עליו בשנת 2009 עונש מאסר של 42 חודשים בפועל ובעת שהיו תלויים ועומדים נגדו שני עונשי מאסר מותנים בני 12 ו-6 חודשים.

בתי המשפט שגזרו את דינו של הנאשם בעבר, התחשבו לקולא במצבו ובנסיבותיו האישיות ונהגו עמו מנהג "בית הלל". כשנדון בשנת 2009 ל-42 חודשי מאסר בפועל ולעונש מאסר מותנה, ציין ביהמ"ש את תקוותו, כי: "הנאשם לא יפרש גישה מתונה זו של בית המשפט באופן בלתי ראוי, שכן אם, חלילה, יכשל בעבירה בעתיד, קשה להניח כי יזכה לגישה כזו גם בעתיד".

נראה, כי מורא הדין אינו חל על הנאשם וכי עקרון ההלימה והמניעה מחייבים הפעם החמרה בעונש. לעניין הצורך במניעה אפנה לתסקיר שירות המבחן ממנו עולה, כי קיימת רמת סיכון גבוהה שהנאשם יחזור לסורו.

לא אמצה את דינו של הנאשם בשל הנסיבות לקולא שהובאו בפני
י. הנאשם, אכן חולה כרוני ונראה שעד להתדרדרותו הרפואית שגרמה לקריסת עסקו, שמר על אורח חיים תקין (יחסית), למעט הסתבכות פלילית אחת בשנת 1997. ודוק, אליבא דבתו של הנאשם (ת/4), עבר אביה אירוע מוחי בשנת 2006 ומאז התדרדר מצבו ועסקיו קרסו. אך כבר בשנת 2002 נדון, בגין עבירות זיוף, מרמה ומשיכת שיק ללא כיסוי שבוצעו בשנת 1997.

מחלתו הממשית של הנאשם, שאפשר שאף יהא צורך לטפל בו בדיאליזה, תעמוד לנגד עיני כנימוק ממשי לקולא, אך יחד עם זאת מקובלת עלי עמדת ד"ר גפט, הרופא משב"ס, שהעיד כי הנאשם זוכה ויזכה לטיפול רפואי נאות בכלא. מסקנה זו אף עולה מהמסמכים הרפואיים שהוגשו.

בהתחשב בכל הנסיבות וכשטיעוני ב"כ הצדדים לנגד עיני אני גוזר על הנאשם4 שנות מאסר, מתוכן 3 שנים מאסר בפועל, שמניינם מיום מעצרו 14/5/12 והיתרה מותנית ל-3 שנים לבל יעבור עבירה של שליחת יד ברכוש הזולת, או עבירה שבין יסודותיה מרמה ו/או זיוף.

כמו כן, אני מטיל עליו לפצות את בנק הדואר בסך של 2,370 ₪.
כמו כן, אני מפעיל את עונשי המאסר התלויים ועומדים נגד הנאשם כדלקמן:
העונש המותנה בן 18 החודשים שהוטל עליו בת"פ 11566-02-09 (בימ"ש מחוזי מרכז) יופעל במצטבר לעונש המוטל. בגין מצבו הרפואי של הנאשם אני מורה, כי העונש המותנה שהושת עליו ב-ת"פ 39803-04-10 (בימ"ש השלום ת"א-יפו) בן 6 החודשים, יופעל בחופף לעונשים דלעיל.
סה"כ יהא אפוא על הנאשם לרצות 54 חודשי מאסר בפועל.

כמו כן, לנוכח היותו עבריין מועד גם בעבירות תעבורה, אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 3 שנים, החל מיום שחרורו ממאסר.

זכות ערעור לביהמ"ש העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ' בחשון תשע"ג, 5 בנובמבר 2012, במעמד הצדדים.
1








פ בית משפט מחוזי 36905-05/12 מדינת ישראל נ' שמעון בר אור (פורסם ב-ֽ 05/11/2012)