פסקי דין על גלית מגידש | פסקי דין על אלי נחום | פסקי דין על רבקה נחום |

28751-05/12 הפ     01/11/2012




הפ 28751-05/12 גלית מגידש נ' אלי נחום, רבקה נחום








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 28751-05-12 נחום ואח' נ' מגידש

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
4

בפני

כב' השופטת
אביגיל כהן


המבקשת – הנתבעת:

גלית מגידש
ע"י עו"ד קרן זגורי


נגד


המשיבים
– התובעים:

1. אלי נחום
2. רבקה נחום
ע"י עו"ד בן ציון צדוק





החלטה

1.
לפני בקשה מטעם הנתבעת (להלן:"המבקשת") לסלק את התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.
בנוסף, מבוקש לסלק את התביעה על הסף הואיל ואינה מתאימה להתברר בהליך של המרצת פתיחה. לחילופין, להורות על תיקון כתב התביעה.
עסקינן בהמרצת פתיחה בגינה נדרש סעד הצהרתי ביחס להסכם מכר ביחס לזכויות במשק במושב שלווה.

2.
המבקשת טוענת בבקשה שלפני, כי לאור העובדה שאין מדובר בתביעת מקרקעין ולאור שווי המשק החקלאי נשוא הסכם המכר, לבימ"ש שלום הסמכות הבלעדית לדון בתביעה, מכוח סעיף 51(א) (2) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד -1984 (להלן:"חוק בתי המשפט").
עוד טוענת המבקשת כי התובענה אינה מתאימה להתברר בהליך של המרצת פתיחה כי אם בסדר דין רגיל.

3.
התובעים (להלן:"המשיבים") מתנגדים לבקשה. המשיבים טוענים כי מדובר בזכות חוזית המתייחסת למקרקעין והוראת סעיף 51 (א) (3) לחוק בתי המשפט אינה מונעת מביהמ"ש המחוזי לדון בתביעה. עוד טוענים המשיבים כי משתביעת המשיבים הצהרתית גרידא, אינה מוגבלת בסכום ואינה נוקבת בסכום, הרי התיק נמצא בסמכות עניינית של בימ"ש זה.

זאת ועוד; התובענה מתאימה להתברר בהליך של המרצת פתיחה.

4.
בתשובה לתגובה מוסיפה המבקשת וטוענת כי אכן כתב התביעה אינו מציין סכום תביעה, אך אין בכך ליתן לבימ"ש זה סמכות לדון בתביעה, אלא יש לקבוע את הסמכות בהתאם לשווי הנושא ובמקרה דנן ניתן לקבוע כי שוויו של הנושא נגזר משווי הזכות, אשר לכאורה נמכרה ב- 1,265,000 ₪ ולפיכך, אינו עולה על הסכום המצוי בסמכות בימ"ש שלום.

5.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש להורות על העברת התובענה
לבימ"ש השלום בתל –אביב, מהנימוקים כדלקמן:


א.
סמכותו העניינית של בימ"ש שלום קבועה בסעיף 51 לחוק בתי המשפט.

כל עניין שאינו מנוי בסעיף זה, נתון לשיפוטו של ביהמ"ש המחוזי, בהתאם לסעיף 40 (1) לחוק בתי המשפט.


בימ"ש שלום מוסמך לדון בתביעות כספיות, כאשר סכום התובענה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 ₪ ביום הגשת התובענה (סעיף 51 (א) (2) לחוק בתי המשפט).

תביעות כספיות הינן תביעות ששווין ניתן להערכה בכסף, למעט תביעות הנוגעות למקרקעין.

הלכה היא כי משבעל דין תובע סעד אשר שוויו אינו ניתן להערכה מסורה התביעה לסמכותו של ביהמ"ש המחוזי, אולם משניתן שווי הסעד להערכה, הרי הסמכות נקבעת לפי סכום התובענה.
ו
סעיף 51 (3) לחוק בתי המשפט מסייג את גבול סמכותו של בימ"ש השלום בענייני מקרקעין וקובע כי בימ"ש שלום מוסמך לדון בתביעות שנושאן חזקה או שימוש במקרקעין וכן חלוקת מקרקעין, אולם הוא אינו מוסמך לדון בתביעות שעניינן חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין.

ב.
שאלת הסמכות העניינית נבדקת לפי הסעדים המבוקשים במסגרת התובענה.


בסעיף
3 לכתב התביעה מפורטים הסעדים המבוקשים במסגרת התובענה:
"...להצהיר כי הסכם המכר שנכרת בין הצדדים עומד בתוקפו, כי המשיבה הפרה את ההסכם האמור עת מסרבת היא לחתום על המסמכים הדרושים להעברת הזכויות כאמור, ובהמשך לכך למנות את עו"ד דורון כוכבי, אשר שימש נאמנם של שני הצדדים על פי הסכם המכר, כבעל הסמכות והמורשה לחתום בשמה ובמקומה של המשיב על כל המסמכים הדרושים לשם ביצוע העברת הזכויות במקרקעין ורישומן על שם המבקשים".

התובענה נוגעת להסכם לרכישת זכויות של בר רשות במשק (ראה סעיף 5 להמרצת הפתיחה).

ג.
רע"א 5071/03 הוך נ' גבע, פ"ד נח (2)
49, 52 אליו היפנו הצדדים, עסק גם הוא בחוזה לרכישת זכויות במשק. שם נפסק כדלקמן:
"הזכות אשר בה החזיקו המבקשים ואשר אותה העבירו למשיבים היא זכות של בר-רשות. זכות הרישיון במקרקעין היא זכות אשר אינה מנויה בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (ואין לנו צורך להכריע בענייננו בשאלה אם מעמד הרישיון במקרקעין ממשיך להתקיים לאחר חקיקתם של חוק זה ושל חוק השכירות והשאילה,
תשל"א-1971. ראו רע"א 2701/95


כנעאן נ' גזאוי [1], בעמ' 170-169). מקורה של זכות זו, אשר נוצרה ככלי לעקיפת ההגנות שהוקנו לשוכר מכוח חוקי הגנת הדייר, במשפט המקובל, והיא נקלטה במשפט הארץ. תוכן הזכות הוא רשות שניתנת על-ידי בעל זכות במקרקעין לאחר להשתמש במקרקעין, ולעתים אף להחזיק בהם. הרישיון הינו זכות מובחנת מהזכויות אשר מאפייניהן מכוח חוק הם שימוש והחזקה או שימוש לבדו, לאמור השכירות, השאילה וזיקת ההנאה. בניגוד לאחרונות, שהינן זכויות קניין אשר תוכנן הוא החזקה ושימוש במקרקעין או שימוש במקרקעין בלבד, הרישיון היא זכות חוזית, זכות גברא (
in personam
), ולא זכות קניינית, אשר תוכנה הוא החזקה ושימוש במקרקעין או שימוש בהם בלבד (י' ויסמן חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 – מגמות והישגים [6], בעמ' 61-59, וראו גם נ' זלצמן "רישיון במקרקעין" [7]).
משכך, הרי שחוזה אשר במסגרתו מועברת זכות הרישיון, הוא חוזה למכר זכות חוזית אשר מתייחסת למקרקעין, ולא חוזה למכר זכות קניין במקרקעין. על-כן, וכפי שקבע בית-משפט קמא, אין הוראת סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) מונעת מבעד בית-המשפט המחוזי מלדון בעניין תביעה בקשר לרישיון, וסמכותו תיקבע בהתאם לגובה הסעד הכספי המבוקש בתובענה (ראו והשוו ע"א 1662/99


חיים נ' חיים [2], בעמ' 306).

ד.
הואיל והסעד המבוקש בתביעה דנן
עוסק בזכות בר רשות, הרי שעל פי ההלכה הפסוקה דלעיל, אין עסקינן ב"תביעה אחרת הנוגעת למקרקעין" כמשמעות מונח זה בסיפא לסעיף 51 (א) (3) לחוק בתי המשפט.
בענייננו, הסעד ההצהרתי המבוקש הינו סעד שניתן להעריך את שוויו (כפי שטוענת המבקשת).
עסקינן בזכות חוזית,
אשר קביעת הסמכות לגביה, נחתכת על פי שוויין של הזכויות.
בענייננו, עפ"י ההסכם שבין הצדדים עמדה התמורה על סך
1,265,000 ₪. לפיכך, לאור שווי התובענה, הסמכות נתונה לבימ"ש השלום.

ה.
אין מקום במקרה שכזה לסלק את התובענה על הסף כפי שהתבקש אלא מן האמור לעיל עולה כי יש להעביר את הדיון בתובענה לביהמ"ש השלום בת"א, מכח סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט.

ו.
למעלה מן הצורך אציין כי נושא התאמת ההליך להמרצת פתיחה, אם לאו, יידון במסגרת התובענה גופה, בביהמ"ש המוסמך.

ז.
המשיבים יישאו בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך
5,000 ₪.

ז.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.








ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ג, 01 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.









הפ בית משפט מחוזי 28751-05/12 גלית מגידש נ' אלי נחום, רבקה נחום (פורסם ב-ֽ 01/11/2012)