פסקי דין על אברהם גיל | פסקי דין על אליהו יפרח

6092-05/12 תק     22/10/2012




תק 6092-05/12 אברהם גיל נ' אליהו יפרח








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות ברחובות



ת"ק 6092-05-12 גיל נ' יפרח







בפני

כבוד השופט בדימוס
גדעון ברק


התובע

אברהם גיל


נגד


הנתבע

אליהו יפרח




פסק דין



1.
א.
התובע רכש בית עוד כשהיה בתהליך בנייה מאת מר תמיר צדוק ובהמשך התקשר התובע עם הנתבע, ששימש שרברב וחשמלאי במהלך בניית ביתו של התובע.
מאחר ובקירות החדרים בקומה העליונה התגלו רטיבויות ועובש כתוצאה מנזילות, הגיע הנתבע בחודש אוקטובר 2011 ובדק חלקית את הרטיבויות והבטיח לבדוק לאחר מכן בדיקה יסודית.
במהלך חודש נובמבר 2011, הגיע הנתבע לבדיקה וחצב בקירות של שתי מקלחות בקומה העליונה והגיע למסקנה, שישנה חדירת מים כתוצאה מבעיית איטום ברווח שבין ברז המקלחת לקרמיקה.
לאחר גילוי זה, טען הנתבע, שאין זה באחריותו אלא באחריות אנשי הקרמיקה וסירב לתקן הנזילה ואת הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהחציבה בקיר וכך השאיר הנתבע את המקום ללא איטום ועם תיקון לקוי של החציבה בקיר.


ב.
א)
לאחר מכן, גילה התובע שהנזילה ממשיכה ואז הבין, שמקור הנזילה הוא בצינור המים המגיע משעון המים ועד הכניסה לבית. צינור זה מורכב מחלק אחד שהניח קבלן התשתיות וחלק האחר הונח על ידי הנתבע.
הנתבע טען, שהנזילה נמצאת בחלק שהורכב על ידי הקבלן ולא בחלק שהורכב על ידו וסרב לקיים בדיקת צינור המים. לאחר מכן הבטיח לבוא ולבדוק ובינתיים ממשיכה הנזילה.
כאשר התובע נוכח לדעת, שהנתבע אינו מגיע, הודיע התובע לנתבע, שהוא יבדוק את מקור הנזילה על ידי קבלן פרטי ואם יתברר שהנזילה היא בחלק הצינור שהורכב על ידי הנתבע – ישא הנתבע בכל העלויות.


ב)
בהמשך לכך, שכר התובע שירותי טרקטור ושרברב חיצוני, אשר חפר בור על מנת לגלות את צינור המים. הבודק גילה, שמקור הנזילה הוא בצינור שהניח הנתבע ועוד טען, שצינור זה אינו תקני.
עוד התברר, שהנתבע הניח חלק ניכר של הצינור בעומק של 20 ס"מ בלבד ולא בגובה של 80 ס"מ כנדרש.
בעקבות ממצא זה, הזמין התובע את הנתבע למקום והנתבע סרב לתקן את הבעיה גם לאחר שהתברר שהנזילה היא במסגרת אחריותו ולאור תגובה זו, תיקן השרברב הפרטי שהביא התובע את הבעיה בסיועו של הנתבע.


ג)
התיקון נמשך 3 ימים במהלכם לא היו לתובע מים בקומת הכניסה ולא יכול היה להשתמש בשירותים ובמקלחת בקומה זו.
הנתבע עזב את המקום מבלי לטמון את כל הצינור החדש מתחת לאדמה, אלא ביקש להשאיר שני שליש ממנו מעל האדמה – דבר האסור על פי התקן.

בנוסף לכך, שבר הנתבע 4 מרצפות של 60
x
60 בכניסה לבית וסרב לתקנם.


ג.
לאור התנהלותו של הנתבע ולאור טענות התובע, שהנתבע גרם לו לנזקים הגיש
הוא תביעה זו לחייב הנתבע לשלם לו סך של 20,500 ₪, הכולל בחובו: גרימת נזק מתמשך לקירות הבית בסך של 4.500 ₪, גרימת נזק לצינור המים והצבת
צינור חדש בסך 4,500 ₪, גרימה לבזבוז מים בסך 1,500 ₪, גרימת נזק לגינה בסך 2,500 ₪, גרימת נזק לחניה בסך 2,500 ₪, גרימת נזק לשביל הכניסה ולקיר חיצוני בסך 2,000 ₪ ועוד תבע עבור עוגמת נפש סך של 3,000 ₪.

2.
הנתבע משיב לתביעת התובע בהגשת כתב הגנה – בו העלה את הטענות העיקריות הבאות:

א.
א)
הנתבע מאשר, שאכן התובע התקשר אליו והלין על נזילת מים בקומה העליונה בקירות של המקלחות ובעקבות התקשרות זו הגיע הנתבע לבית התובע לבדוק את הטענה.
הנתבע בדק את מקור הנזילה ומצא, שהרטיבות ליד הפנל וקצת בקיר וביקש מהתובע לעקוב אחר ההתפתחויות ויעדכן אותו אם ישנה עדיין רטיבות בקיר.


ב)
התובע התקשר אל הנתבע והודיע לו שישנה עדיין נזילה ובעקבות כך ולאחר מספר ימים, הגיע הנתבע, עלה לקומה העליונה
ובדק ביתר יסודיות על ידי חציבה בקירות שבגב הברז- זאת על מנת שלא יפגע בקרמיקות שבמקלחות ואחרי החציבה ראה הנתבע את הברזים והצנרת שהם תקינים והנזילה לא מהם. הנתבע פתח הברז במקלחת וראה שהמים מחלחלים דרך הקרמיקה ואז אמר הנתבע לתובע, שהבעיה היא באטימות בקרמיקה ולכן אין הנתבע אחראי, משום שהוא לא ביצע את עבודות האיטום או את עבודות הקרמיקה ולאחר מכן, סגר
את החציבות במלט והלכו יחדיו לבדוק היכן הנזילה.


ב.
תוך כדי בדיקה, מצא הנתבע שיש נזילה בקו המים הראשי וצינור זה מורכב משני חלקים: אחד שהונח על ידי קבלן תשתיות והשני, שבהמשך לצינור זה, התקין הנתבע צינור תיקני.


ג.
לאחר מספר ימים, התקשר התובע אל הנתבע והודיע לו, שהביא קבלן שיש לו טרקטור וחפר כדי לגלות את הצינור – זאת ללא תיאום עם הנתבע. הנתבע הגיע למקום וראה, שנחפר בור לא גדול ולא במגרש שלו ולכן לא היה ניתן לקבוע שהנזילה היא בקו שהולך לבית ואז פירק הנתבע מספר אבנים משתלבות ליד הכניסה לבית על מנת לגלות את הצינור והבן של בעל הטרקטור אף עזר לנתבע.


ד.
בסופו של יום, לאחר תיאום עם בעל הטרקטור ובהסכמת התובע, הניח הנתבע צינור על הדשא וצמוד לחומה ועשה מעקף לצינור הקיים וסוכם שבעוד יומיים, אחרי שהגשם ייפסק והאדמה תתייבש , יבוא הנתבע לחבר את המקלחת למים ולטמון את הצינור מתחת לדשא.
אחרי יומיים הגיע הנתבע לבצע את שסוכם ואז ביקש התובע מהנתבע להעביר הצינור צמוד לקיר, אך הנתבע הסביר לתובע שלשם כך, יש צורך לפרק פנל ולחצוב בקיר ולאור בקשת התובע פירק הנתבע כשלושה פנלים וארבע מרצפות ולשם כך אף חפר בדשא צמוד לשביל ועד לחומה ולאחר מכן כיסה את המקום וניקה את השביל מפסולת.
לאחר ביצוע עבודה זו, ביקש התובע מהנתבע לבצע עבודות שלא סוכם עליהם, אך בכל זאת אמר הנתבע, שמפאת השעה המאוחרת יכין את החומר ויתקשר אל התובע ביום שלא ירד גשם והנתבע יבוא לתקן את המרצפות ולכסות את שאר הצינור.
התובע לא התקשר, אלא הודיע לנתבע שהוא יתבע אותו ואז הבין הנתבע, שבעצם, התובע אינו מעוניין שהנתבע יתקן את הבלטות והכיסוי של הצינור.

3.
בחנתי היטב את טענות הצדדים, אשר הועלו בפני
ביום הדיון ועיינתי בחומר הראיות כולו, שצורף לכתבי הטענות ואשר הוגש במהלך הדיון.
לאחר ששקלתי כל חומר הראיות הנ"ל- הגעתי למסקנה, שדין התביעה להידחות – זאת מהנימוקים הבאים:


א.
א)
טענתו העיקרית של התובע היא, שאותה נזילה בקומה העליונה נגרמה על ידי עבודתו של הנתבע, בעוד שהנתבע טוען, שאין כל קשר בין הנזילה, בין הנזק הנטען לעבודה אותה ביצע הנתבע ומוסיף על כך הנתבע וטוען, שאין הוא אחראי למקור הנזילה עליו מצביע התובע.
הנתבע, כאיש מקצוע מעיד בבית המשפט, שהוא התקין ברז לפני איטום הקרמיקה ולכן לא יכול התובע לבוא אליו בטענות ולומר שהנתבע אחראי לרטיבות, משום שעבודת התקנת הברז בוצעה לפני האיטום ולפני התקנת הקרמיקה ואם כבר קיימת אחריות, זאת אחריותו של מבצע עבודות האיטום או הקרמיקה.

(ראה עדות הנתבע בעמ' 2 לפ').


ב)
הנתבע טען גם, שאותה נזילה הנטענת על ידי התובע, אינה נובעת מהצנרת ומכל מקום, לא מאותו חלק של הצנרת שהנתבע התקין.
בעניין זה, אין חולק בין הצדדים, שעבודת הצנרת התבצעה בשני שלבים: העבודה בחלק האחד של הצרנת בוצעה על ידי קבלן מבצע ואילו העבודה בחלק השני של הצנרת בוצעה על ידי הנתבע.
הנתבע טוען, שהנזילה הנטענת לא נבעה באותו חלק של הצנרת שהוא עבד שם.


ג)
הנתבע מסביר בבית המשפט – וגם בכתב ההגנה- מה עבודות שהוא עצמו ביצע ולטענתו, לא הייתה נזילה כתוצאה מהעבודה שהוא ביצע.







ב.
על מנת שהתובע יזכה בתביעתו, היה עליו להוכיח שניים אלה: ראשית, שהנזילה או הנזק הנטען נגרמו כתוצאה ממקור שהוא תוצאת עבודתו של הנתבע ושנית, היה על התובע להוכיח את הנזקים בסכומים אותם תבע בכתב התביעה.
התובע לא עמד בנטל ההוכחה לגבי העובדה הראשונה – שהנתבע אכן הוא הגורם לאותה נזילה- וכן לא עמד בנטל ההוכחה לגבי הסכומים הנטענים בכתב התביעה.


ג.
א)
תביעתו של התובע עניינה בשאלה שבמומחיות ושאלת טיב העבודה. שאלה נוספת העולה והצריכה הכרעה היא, מהו מקור הנזק והאם העבודה בוצעה במקצועיות – אם לאו.
לצורך הוכחת שאלות ועובדות אלו, צרף התובע מספר תמונות לכתב התביעה וכן צרף חשבונית 0333 (ללא ציון תאריך בחשבונית) על החלפת צינור מים ראשי בעלות של 1,740 ₪.
תמונות אלו, אשר צורפו, יכולות לכל היותר להראות נזקים – אך אין בתמונות בלבד כדי להוכיח ממה נגרמו נזקים אלו ומי האחראי להתהוותם.
כמו כן, אותו סכום המופיע באותה חשבונית – שאין עליה תאריך הוצאתה- שהוא 1,740 ₪, כלל לא נתבע על ידי התובע, יען כי סכום זה כלל לא מופיע בין הסכומים הנתבעים בתביעתו של התובע, אלא סכומים אחרים, שלגביהם אין לתובע הוכחה לא בעניין הנזק, לא בעניין מי שגרם לנזק ואין לו גם הוכחה כלשהי, שהוא הוציא בזמן מן הזמנים את הסכומים אותם הוא תובע בכתב התביעה.


ב)
התובע הסתפק בהעלאת עובדות וטענות בלבד והסתפק בצרוף תמונות ולא הביא הוכחה כלשהי הקושרת את הנזילה או הנזקים הנטענים עם העבודה אותה ביצע הנתבע.


ג)
גם אם טוען התובע, שתקופת האחריות על אינסטלציה מורכבת משנתיים בדק ושלש שנים אחריות לבית חדש – גם אז היה על התובע להוכיח מה העבודה, שאותה ביצע הנתבע אינה תקינה על מנת שיוכל להסתמך על אותה אחריות הנטענת על ידו.


זאת ועוד, התובע מייחס לנתבע רשלנות בעבודתו – רשלנות אשר גרמה לו נזקים, ברם – כפי שציינתי לעיל- תובע לא יוצא ידי חובת ההוכחה אך ורק על ידי הבאת טענות, אלא עילת תביעה הנסמכת על שאלה שבמומחיות או במקצועיות – על תובע להביא ראיות מתאימות המוכיחות את הקשר בין עבודת הנתבע, עליו להוכיח שעבודת הנתבע גרמה לו נזק ועליו גם להוכיח את עצם הנזק.
כתיבת עובדות כמו גם נקיבת סכומים בלתי מוכחים – לא יכולה לעזור לתובע לזכות בתביעתו.


ד.
התובע ציין בכתב התביעה וכן ציין בעדותו בבית המשפט, שנעזר בקבלן אשר עבר עם טרקטור ואשר חפר במקום ואף היה אדם נוסף אשר עזר בעבודה.
לא רק שהתובע לא המציא כל חוות דעת מקצועית הקושרת בין אותה נזילה או בין אותם נזקים עם העבודה שביצע הנתבע, אלא שהתובע לא טרח להביא את העדים הנ"ל להעיד על פשר אותה עבודה ומה הקשר בין העבודה שהם ביצעו אם טיב העבודה שהנתבע ביצע.
בעניין זה הלכה פסוקה היא, שהימנעות מהבאת עד על ידי בעל דין חייבת לפעול כנגד אותו בעל דין, שלא דאג להבאת העדות הרלוונטית, שכן, מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית, שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו. (ראה ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 602).

4.
א.
סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, יש לסכם ולומר, שגם אם התובע העדיף להגיש תביעה זו בבית משפט לתביעות קטנות, הרי שגם כאן חלה עדיין על התובע להוכיח את תביעתו – זאת בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה.
נטל הבאת הראיות נקבע במשפט אזרחי על פי הטיית מאזן ההסתברות ובעניין זה נקבע, שעל מנת להטות הכף לזכות התובע, עליו להגיש ראיות בעלות משקל על מנת לשכנע את בית המשפט בשיעור העולה על 51%. (ראה ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חב' לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589).
מאחר והנתבע מכחיש הטענה, שמקור הנזק נובע מעבודתו, היה על התובע להוכיח את העובדות והטענות – כפי שפורט לעיל ומשלא עשה כן – דין התביעה להידחות.



ב.
המסקנה העולה מהנימוקים שפורטו לעיל היא, שהתובע לא הוכיח את שהיה עליו להוכיח – כאמור לעיל ולכן אני מחליט לדחות את התביעה.
לאור התוצאה אליה הגעתי, הרי שמן הדין היה שאחייב את התובע בהוצאות משפט, ברם לאור הנסיבות, שפי שהובאו בכתבי הטענות, החלטתי שלא לחייב התובע בהוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום 22.10.12 (ו' בחשוון התשע"ג) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.
חתימה











תק בית משפט לתביעות קטנות 6092-05/12 אברהם גיל נ' אליהו יפרח (פורסם ב-ֽ 22/10/2012)