פסקי דין על אליהו מזרחי | פסקי דין על ימית מזרחי | פסקי דין על גיא כליף | פסקי דין על צוות קרקע | פסקי דין על מנורה מבטחים חברה לביטוח |

14384-08/11 תק     04/11/2012




תק 14384-08/11 אליהו מזרחי, ימית מזרחי נ' גיא כליף, צוות קרקע בע"מ, מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון



ת"ק 14384-08-11 מזרחי ואח' נ' כליף ואח'







בפני

כב' השופט
יחזקאל קינר


תובעים

1
.
אליהו מזרחי

2
.
ימית מזרחי


נגד

נתבעים
1.גיא כליף
2.צוות קרקע בע"מ
3.מנורה
מבטחים
חברה לביטוח
בע"מ




פסק דין


1.
התובעים בעלים של רכב מסוג ג'יפ תוצרת דייהטסו (להלן: "הרכב").

2.
על-פי הנטען בתביעה, ביום 29.6.09 הותז על הרכב מלט/בטון, וזאת עקב עבודות שבוצעו על ידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"). סוכם עם הנתבעת כי הרכב יטופל אצל הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), העוסק בשטיפת מכוניות על מנת שכתמי המלט/הבטון יוסרו באמצעות פוליש (במקרה קודם דומה שאירע חודשיים לפני כן טופל הרכב בהצלחה על ידי הנתבע, והנתבעת השיבה לתובעת חלק מעלות הטיפול).

3.
לאחר עבודות הפוליש שבוצעו על ידי הנתבע נותרו על הרכב שריטות רבות.

4.
התובעים ניהלו עם הנתבעת 3, מבטחתה של הנתבעת 2 (להלן: "חברת הביטוח"), מו"מ שלא צלח לפיצוי בגין הנזקים הללו, אך זה לא צלח.

5.
התובעים טענו לאחריות של הנתבעים וצירפו חוו"ד של שמאי הרכב אורן יעקב, לפיה יש לבצע צביעה כללית של הרכב, יש להחליף אביזרים שונים וכן נגרמה ירידת ערך של 10% לרכב, כשבסך הכל מסתכמים הנזקים ב-23,581 ₪, ולכך יש להוסיף את שכר טרחת השמאי, החזר התשלום בגין ניקוי הרכב וכן עוגמת נפש.

6.
הנתבע טען כי ביצע את הפוליש הכללי רק לאחר שבוצע פוליש בקטע קטן והתובעת היתה שבעת רצון ממנו ואישרה לו לבצע את העבודה כולה. הוא טען גם כי הודיע לתובעת כי ייתכן שיש נקודות שלא יוסרו מן הרכב, וכי לא ניתן היה לבצע את העבודה באופן שלא יותיר את השריטות. עוד טען הנתבע כי הגורם לנזק היא הנתבעת וכי עליה לפצות את התובעים.

7.
הנתבעות 2-3 (להלן: "הנתבעות") טענו כי אמנם בזמנים הרלבנטיים עבדה משאבת בטון של הנתבעת, אך לא הוכח כי נתזי הבטון הינם כתוצאה מאותה משאבה, וכי חרף זאת הסכימה הנתבעת להשתתף בתשלום ניקוי הרכב אצל הנתבע. עוד נטען כי הגורם לשריטות היא עבודה רשלנית של הנתבע, שכן יכול היה להמיס את הבטון עם קיטור קודם לביצוע עבודת הפוליש.

בחוו"ד של השמאי דאובר מטעם הנתבעות נטען כי קיימים פגמים מזעריים באמצעות משחת הברקה (פוליש), ללא צורך בצביעת הרכב, וכי הוצאות התיקון הן 1,500 ₪, כשירידת
הערך היא 5%.

בחוו"ד של השמאי סמואל מטעם הנתבעות נטען כי אי מקצועיות ואי מיומנות של הנתבע גרמו לשריטות ברכב התובעים.

8.
בדיון הראשון נשמעו עדויות הצדדים עצמם, ובאותו מעמד נקבע כי ימונה שמאי מומחה מטעם בית המשפט רק בשאלת הנזקים שנגרמו לרכב.

השמאי זיו גולדשטיין שמונה כמומחה כאמור, קבע בחוות דעתו כי ניתן להבחין בשריטות קלות בגג, מכסה המנוע, כנפיים ודלתות, וכי בניגוד לחוו"ד השמאי יעקב, לא ניתן לראות פגיעה באביזרים שונים כגון גומיות לדלתות וכד'. לפיכך אין צורך בהחלפת חלקים, וגם אין צורך בצביעה כללית של הרכב, שכן זו נדרשת רק מקום בו מדובר בשריטות עמוקות. ירידת הערך נקבעה כ-5% משווי הרכב.
מומחה בית המשפט העריך את העבודות הנדרשות ב-3,500 ₪, ואת ירידת הערך ב-5,600 ₪ ובסה"כ 9,100 ₪.
לאחר מכן השיב על שאלות הבהרה שנשלחו אליו על ידי התובעים.

9.
לאחר כל זאת התקיים דיון ביום 31.10.12 ובו סיכמו הצדדים את טענותיהם.

10.
במישור האחריות, אין ספק כי הגורם לנזקים לרכב הוא עבודות הבטון שבוצעו על ידי הנתבעת. אלה גרמו להידבקות נתזי בטון לרכב, והאחריות לכך מוטלת כמובן על הנתבעת, שבחוסר זהירות גרמה לכך. אני דוחה מכל וכל טענה של הנתבעות כאילו השריטות ברכב יכלו להיגרם כתוצאה מגורמים אחרים ולא עקב נתזי הבטון והסרתם. בעניין זה מקובלות עלי לחלוטין עדויות הנתבע והתובעת, ואני דוחה גם את דברי השמאי גולדשטיין בתשובותיו לשאלות ההבהרה כאילו שריטות כאלה יכולות להיגרם כתוצאה מנסיעה בשטח צמחיה, מה גם שלא נשאל על כך ולא נתבקש כלל להתייחס לנושא זה, אלא רק לנזק.

11.
באשר לנתבע, לא הוכחה הטענה כי עבודתו בוצעה בחוסר מקצועיות או ברשלנות. בחוו"ד סמואל נטענה טענה זו באופן כללי, ולא נטען כאילו ניתן היה להמס את נתזי הבטון ולהסירם בלא שייגרמו שריטות לרכב. גם בדברי השמאי סמואל בבית המשפט בהם הועלתה הטענה אמר הוא כי "אם גיא היה עושה את העבודה הזאת בצורה מקצועית, כלומר קודם כל מנסה להוציא את רסס הבטון באמצעות קיטור ולא באמצעות גירוד ורק אחרי זה עושה את הפוליש יכול להיות שלא היינו עומדים פה" (עמ' 5 ש' 10-12, ההדגשה שלי – י.ק.). הנתבע השיב כי הוא מנסה את כל האפשרויות כולל קיטור כדבר ראשון (עמ' 5 ש' 16), וכי ניסה למזער את הנזק שכבר היה קיים (שם, ש' 23-24)

העובדה כי בפעם קודמת בה הותזו נתזי בטון על הרכב בוצע הפוליש בלא להותיר נזקים, אינה עומדת לחובתו של הנתבע, שכן התובעת עצמה העידה כי "...הפעם ראיתי שהנקודות מאד חזקות..." (עמ' 3 ש' 7-8).
התובעת והנתבע אישרו כי בוצע פוליש באזור קטן קודם לביצוע הפוליש הכללי, ולדברי התובעת הרכב נראה בסדר, אלא שלאחר ביצוע הפוליש הכללי, כשהרכב נשטף מהאבק התגלו השריטות.
מכל מקום, לא הוכח כי ניתן היה להוריד את נתזי/רסיסי הבטון באופן שלא היה מותיר שריטות, ולפיכך איני מוצא אחריות של הנתבע.
יתרה מזו, הנתבעת שלחה את התובעת לבצע פוליש (ר' גם עמ' 5 ש' 31), שכן אחריותה היא להוריד את נתזי הבטון מהרכב. הנתבעת יכולה היתה לשלוח את התובעת לכל בעל מקצוע אמין עליה שיבצע את הפוליש, או לדאוג לכך בעצמה, ומשנבחר הנתבע, בין אם על ידה ובין אם הותירה את הבחירה לתובעת, עליה לשאת בנזק הקיים לאחר הורדת רסיסי הבטון, שברור כי לא ניתן להותירם על הרכב, ומשלא הוכיחה כי ניתן היה להסירם בלא שייגרם נזק לרכב.

12.
באשר לשיעור הנזק, ככלל, חוו"ד של מומחה מטעם בית המשפט מקובלת כגורם אובייקטיבי, וכך יהיה גם הפעם, כאשר קביעותיו כי אין צורך בהחלפת אביזרים ואף לא בצביעה כללית של הרכב וכי ירידת הערך הינה בשיעור של 5% מתקבלות על ידי.

13.
עם זאת, בנקודה אחת איני מקבל את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, וזאת בנושא שוויו של הרכב. קביעתו של השמאי גולדשטיין היתה כי שווי הרכב הוא 112,000 ₪ בהתבססו על המחירון הקיים. לעומת זאת קביעת השמאי יעקב היתה כי שווי הרכב הוא 116,468 ₪, כאשר הבסיס לכך היה שווי של 112,000 ₪ לפי המחירון, בתוספות ובניכויים שונים שפורטו בחוות הדעת. השמאי גולדשטיין לא ציין בחוות דעתו מדוע שווי הרכב שנקבע על ידי השמאי יעקב אינו נכון, ולא התייחס כלל לתוספות ולהפחתות שנקבעו על ידי השמאי יעקב והביאו למחיר הסופי. משנשאל השמאי גולדשטיין בשאלות ההבהרה כיצד חושב ערך הרכב, הסתפק בתשובה כללית, ולפיה "ירידת הערך נקבעה ע"פ מצב המכונית, שנתון ואופי הנזקים".

לפיכך, אני מעדיף בעניין זה את קביעתו של השמאי יעקב, שווי הרכב הוא, אפוא, 116,468 ₪, וירידת הערך היא 5,823 ₪ ולא כפי שנקבע בחוו"ד מומחה בית המשפט.


סך כל הנזקים הישירים מסתכם, אפוא, בסך של 9,323 ₪, ולכך יש להוסיף עוד פיצוי בגין עגמת נפש בסך 500 ₪, ובסה"כ 9,823 ₪.

14.
אני מחייב, אפוא, את הנתבעות 2 ו-3 ביחד ולחוד לשלם לתובעים 9,823 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29.6.09 ועד התשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעות 2-3 ביחד ולחוד לתובעים סך של 1,637 ₪ שכ"ט השמאי יעקב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין (הוצגה רק חשבונית עיסקה ולא חשבונית מס/קבלה). אבהיר עוד כי חיוב זה נובע מכך שהתובעת נאלצה לשכור את שירותיו, משלא שילמו הנתבעות מכוח אחריותן ולו סכום שאינו שנוי במחלוקת.

כן ישלמו הנתבעות 2-3 לתובעים הוצאות משפט בסך 500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין.

התביעה נגד הנתבע 1 נדחית, כמו גם הדרישה להשבת התשלום בגין הפוליש, אך לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות בעניינו של נתבע זה.


ניתן היום,
י"ט חשון תשע"ג, 04 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 14384-08/11 אליהו מזרחי, ימית מזרחי נ' גיא כליף, צוות קרקע בע"מ, מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/11/2012)