פסקי דין על אגריפרם אינטרנשיונל בע"מ | פסקי דין על שמואל מאירסון | פסקי דין על איל לב ארי | פסקי דין על מורלינוי ואח' |

1952/00 א     14/11/2012




א 1952/00 אגריפרם אינטרנשיונל בע"מ נ' שמואל מאירסון, איל לב ארי, מורלינוי בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 1952-00
14 נובמבר 2012






בפני

כב' השופטת שרה גדות
, סגנית נשיא


התובעת:

אגריפרם אינטרנשיונל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עמוס בר-מור


נגד


הנתבעים:

1.
שמואל מאירסון
2. איל לב ארי

3. מורלינוי בע"מ
שלושתם ע"י ב"כ עו"ד אמיר איבצן




פסק דין



רקע:
1.
ביום 29.8.07 ניתן על ידי פסק-דין בתיק זה.
בפסק הדין נדחתה תביעת התובעת להשבת רווחי הנתבעים ולהשבת כספי הלוואת הבעלים.

2.
התובעת הגישה ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 8728/07) וביום 15.7.10 ניתן פסק-דין ע"י ביהמ"ש העליון (להלן: "פסק הדין").
בפסק דינו החליט בית המשפט העליון, בין היתר, להחזיר את הדיון לבית משפט זה בשני עניינים:
א.
חישוב והשבת "ההפרש בין המחיר בו נמכרו המניות בפועל, לבין המחיר הממוצע בו נסחרו מניות פרי העמק בשבעת ימי המסחר שקדמו למכירתן, וזאת בתוספת ריבית והצמדה" (סעיף 53 לפסק הדין).

ב.
הכרעה בשאלה האם הסכם מרץ עמד בתוקפו במועד מכירת המניות אם לאו (סעיף 54-57 לפסק הדין).

3.
בסעיף 2 לתצהירה של גב' אפרת בן עמי מטעם התובעת הודיעה התובעת כי אין לה "עניין בבירור נוסף בשאלת תקיפותו של 'הסכם מרץ' למועד מכירת המניות ... ובתוצאות שעשויות להיגזר מכך ... תסתפק התובעת בסעד שהעניק לה כב' בית המשפט העליון כמצויין בסעיף 1 לעיל" והכוונה להשבת ההפרש בין המחיר בו נמכרו המניות לבין המחיר הממוצע בו נסחרו מניות פרי העמק.

4.
אי לכך דן

פסק דין
זה, כהוראת בית המשפט העליון,
ב"השבת ההפרש בין המחיר בו נמכרו המניות בפועל, לבין המחיר הממוצע בו נסחרו מניות פרי העמק בשבעת ימי המסחר שקדמו למכירתן, וזאת בתוספת ריבית והצמדה".

5.
לאחר שהוחזר התיק ולאחר מספר דיונים בבית משפט זה, הגישו הצדדים חוות דעת של מומחה מטעמם והתובעת הגישה גם תצהירי עדות ראשית.

המומחים נחקרו על חוות הדעת, התובעת סיכמה את טיעוניה בעל-פה והנתבעים הגישו סיכומים בכתב.

6.
בהמשך ולאור האמור לעיל ניתן

פסק דין
זה.

דיון:
7.
התובעת הגישה, כאמור, תצהירים וחוות דעת מטעמה, ערוכה ע"י רו"ח יעקב זיצר.

התובעת טוענת, וכך גם ערך המומחה את חוות דעתו, כי יש לחשב את ההפרשים על בסיס המחיר הממוצע בו נסחרו מניות פרי העמק בשבעת ימי המסחר שקדמו למכירתן, כשהמועד הקובע הוא 18.1.00 שהוא המועד הראשון בו נמכרו המניות (ר' סעיף 6 לתצהיר אפרת בן עמי וחוות הדעת של מר יעקב זיצר).

8.
הנתבעים הגישו חוות דעת מטעמם, ערוכה ע"י רו"ח אהוד קיש.

הנתבעים טוענים, וכך גם
נערכה חוות הדעת, כי יש לחשב את המחיר הממוצע בו נמכרו המניות על בסיס כל עסקה בנפרד.

9.
בפסק דינו קבע בית המשפט העליון באופן מפורש וברור כי "במקרה שלפנינו יש להורות על השבת ההפרש בין המחיר בו נמכרו המניות בפועל, לבין המחיר הממוצע בו נסחרו מניות פרי העמק בשבעת ימי המסחר שקדמו למכירתן, וזאת בתוספת ריבית והצמדה" (ההדגשה אינה במקור – ש.ג).


משמעותה של הוראה זו ברורה ועל פיה יש לחשב את המחיר הממוצע בשבעת ימי המסחר שקדמו למכירת המניות, בכל עסקה ועסקה, כפי שחישב רו"ח אהוד קיש, המומחה מטעם הנתבעים, בכפוף לאמור בהמשך.

רו"ח קיש חישב את המחיר הממוצע בשבעת ימי המסחר האחרונים לפני כל עסקה בנפרד, על בסיס נתונים שהובאו בפני
ו, אשר עליהם לא חלקה גם התובעת.

10.
רו"ח זיצר, המומחה מטעם התובעת, נשאל בחקירה נגדית מדוע ערך את חישוב ערך המניות הממוצע על בסיס מכירת מניות ביום 18.1.00 ולא על בסיס המועדים השונים של מכירת המניות.


על כך השיב רו"ח זיצר, בעמ' 1 לפרוטוקול מיום 18.1.12, כדלקמן:
"בנושא של מדוע ערכתי חישוב על הסכום כולו, שבעה ימים לפני המועד הראשון הקיים, התלבטתי וזאת היתה חוות דעתו של עו"ד עמוס בר-מור
שכך היה צריך לעשות את החישוב".

רו"ח זיצר לא השיב תשובה מקצועית מדוע כך יש לערוך את החשבון אלא הודה כי זו היתה חוות דעתו של עו"ד בר-מור וכך ערך את חוות הדעת.
11.
אין דעתי כדעת התובעת. הדרך לחישוב המחיר הממוצע של המניות בשבעת ימי המסחר שקדמו למכירתן היא אופן החישוב שערך רו"ח קיש, ביחס לכל עסקה.

12.
רו"ח קיש לא כלל בחוות דעתו ריבית והפרשי הצמדה, כפי שנקבע ע"י בית המשפט העליון.

הנתבעים מעלים טענות ביחס לגובה הריבית והפרשי הצמדה ומבקשים לחייבם בריבית מינימלית וסמלית.

13.
אין בסיס משפטי או עובדתי לבקשת הנתבעים לחייבם בריבית מינימלית וסמלית.

בית המשפט העליון פסק כי סכום ההפרש במכירת המניות ישא ריבית והצמדה, ולטעמי אין ספק כי יש לחייב את הנתבעים בריבית והצמדה כדין על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, כפי שציין רו"ח זיצר.

יחד עם זה, רו"ח זיצר קבע כי יש לחשב ריבית והצמדה מיום 10.2.00 אולם אין מקום לקבל קביעה זו.

בסעיף 14(ג) לכתב התביעה, עתרה התובעת לחייב את הנתבעים בריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכך יש לערוך את החישוב.

הריבית וההצמדה יחושבו החל ממועד הגשת התביעה היינו, 5.6.00 ועד התשלום המלא בפועל.

14.
רו"ח קיש ערך חישוב של ההפרשים כשהוא מתייחס לכל נתבע בנפרד.

אין מקום לערוך חישוב נפרד לכל נתבע.

בית המשפט העליון פסק כי ההפרש יחושב בין המחיר בו נמכרו המניות בפועל "לבין המחיר הממוצע בו נסחרו מניות פרי העמק בשבעת ימי המסחר שקדמו למכירתן" (ההדגשה אינה במקור – ש.ג).

ההשבה החלקית שנקבעה ע"י בית המשפט העליון מתייחסת לרווח במכירת מניות פרי העמק כולן ולא למועדי מכירתן ע"י כל נתבע בנפרד.

משום כך אין ולא היה מקום לערוך חישוב תוך פיצול מכירת המניות לכל נתבע בנפרד.

15.
אשר על כן חישוב ההפרשים יערך על בסיס ממוצע של שבעה ימים לפני כל עסקה אולם ללא הפרדה בין הנתבעים.

16.
התובעת טוענת, וטענתה זו נתמכת גם בתצהיר, כי בנתון העובדתי שנמסר ע"י הנתבעים יש חסר של 51,504 מניות.

הנתבעים לא הגישו תצהיר נגדי, לא סתרו טענה זו ואף לא הגישו חישוב נגדי לחישוב הרווח בגין מניות אלה.

אי לכך בנושא זה של 51,504 המניות אני מקבלת את חישובו של רו"ח זיצר כמפורט בסעיף 4.ג לחוות דעתו.

17.
התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים במאוחד ובנפרד ואילו הנתבעים טוענים כי יש לחייב כל אחד מהם בנפרד מאחר וחיובם הוא במישור "התעשרותו" הפרטנית של כל אחד מהם בנפרד.

לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעים מכמה טעמים:

א.
בכתב התביעה (סעיף 14 לתביעה) ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים

ביחד ולחוד.

בסעיף 41 לכתב ההגנה הוכחשה טענה זו באופן כללי אולם לא פורטו טענות הנתבעים כפי שנטענו בשלב זה של הדיון.
ב.
גם בפני
בית המשפט העליון לא עלתה טענה זו מטעם הנתבעים והיא הועלתה, לראשונה, רק בדיון שבפני
י, במסגרת

פסק דין
שני שניתן בתיק זה.
ג.
במסגרת "הסכם מרץ" שנעשה בין הצדדים (ר' סעיף 3 לפסק דיני מיום 29.8.07 וסעיף 1 לפסק דינו של ביהמ"ש העליון) מוגדר חיוב הנתבעים בכותרת ההסכם כמאוחד ונפרד (ביחד ולחוד), כך גם נוסחה התביעה וכך גם חיובי הנתבעים.
ד.
הנתבעים החזיקו במניותיה של פרי העמק כעסקה כוללת אחת, ובנסיבות שבפני
נו לרבות אלה שפורטו לעיל, אין מקום לחייב את הנתבעים בנפרד ולא במאוחד.

18.
אי לכך החיובים של הנתבעים במסגרת

פסק דין
זה הם במאוחד ובנפרד.

19.
סוף דבר ולסיכום אני קובעת כי על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את ההפרשים, כפי שהורה בית המשפט העליון, על דרך החישוב כדלקמן:
א.
ההפרשים יחושבו על בסיס המחיר הממוצע בו נמכרו המניות בכל עסקה, כפי שחישב רו"ח קיש מטעם הנתבעים.

החישוב ייערך לגבי מכירת המניות ללא פיצול לכל נתבע בנפרד.
ב.
לחישוב ההפרשים יש להוסיף את הסכום של 81,541 ₪ כמפורט בחוות דעתו של רו"ח זיצר.
ג.
הסכום כולו ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין החל מיום 5.6.00 ועד התשלום המלא בפועל.

20.
הנתבעים טוענים כי בכתב התביעה צמצמה התובעת את הסכום בו היא מבקשת לחייב את הנתבעים בגין התעשרות שלא כדין לסכום של 1,500,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה
.


אי לכך אין התובעת זכאית, לטענת הנתבעים, לסכומים גבוהים מאלה.

טענה זו בדין יסודה.

פסק דין
זה מתייחס להשבה חלקית של כספים בגין התעשרות שלא כדין ע"י הנתבעים.

עילה זו מופיעה בסעיף 12 לכתב התביעה כאשר בסעיף 12(ד) לכתב התביעה העמידה התובעת את סכום התביעה בעילה זו על סכום של 1,500,000 ₪ בצירוף ריבית והצמדה.

אי לכך, הסכום בו יחוייבו הנתבעים, ביחד ולחוד, לא יעלה על 1,500,000 ₪ נושאי ריבית והצמדה כדין ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
21.
הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת הוצאות משפט שהוצאו רק לאחר פסק דינו של בית המשפט העליון כשהן נושאות ריבית והצמדה ממועד הוצאתן ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף על כך ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ נושאי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

22.
המזכירות תשלח העתק מ

פסק דין
לצדדים.

ניתן היום,
כ"ט חשון תשע"ג,
14 בנובמבר 2012
, בהעדר הצדדים.


שרה גדות
, שופטת
סגנית נשיא







א בית משפט מחוזי 1952/00 אגריפרם אינטרנשיונל בע"מ נ' שמואל מאירסון, איל לב ארי, מורלינוי בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 14/11/2012)