פסקי דין על עזרא לוי | פסקי דין על אלעני דרור | פסקי דין על אליהו חברה לביטוח | פסקי דין על אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב |

1361/01 א     15/08/2004




א 1361/01 עזרא לוי נ' אלעני דרור, אליהו חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ




6
בתי המשפט
א 001361/01
בית משפט השלום הרצליה
15/08/2004
תאריך:
כב' השופטת מיכל שריר
, סגן נשיא
בפני
:
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
עזרא לוי

בעניין:
התובע
א' ברקאי

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
1. אלעני דרור

2. אליהו חברה לביטוח בע"מ

3. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
הנתבעים
א' מלצר

ע"י ב"כ עוה"ד

פסק דין
1. התובע, יליד 1946, נפגע בתאונת דרכים ביום 14.11.1998.
אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.
המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל.

2. הפגיעה
א. התובע נפגע בראשו ובברך שמאל. בחדר מיון נמצאו שיפשופים ושטף דם במצח משמאל שטופלו והתובע קיבל צווארון רך למשך שלושה ימים.

ב. בדיקת ct של עמוד שדרה מותני מיום 15.12.1998 העלתה ממצא בחוליות מתניות s1 - l5. גם בדיקת emg מיום 27.2.2000 העלתה ממצא.

ג. התובע היה במעקב אורתופדי במסגרת קופת חולים ובבית החולים איכילוב והופנה למרפאת כאב.

ד. לתובע הומלץ על זריקות אפידורליות וטיפולי פיזיוטרפיה.

ה. התובע היה באי כושר עד יום 28.2.99 ומיום 20.10.99 עד 25.10.99 ומיום 7.11.99 עד 9.11.99 וכן ימים ספורים בשנת 2000 ו-2001.

ו. ד"ר כספי, אשר נתמנה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה היה בדעה כי לא נגרמה לתובע כל פגימה בתחום האורתופדי בעקבות התאונה הנדונה אלא החמרה ארעית בשיעור 50% בתלונות הנובעות ממכלול שינויים ניווניים בעמוד השדרה המותני. דרגת הנכות הארעית הינה 5% לשנה מתום תקופת אי הכושר של שלושה חודשים.

ז. בתשובות הבהרה לאחר שהומצאו לו מסמכים נוספים נשאר ד"ר כספי בדעתו:
"למר לוי עזרא שינויים ניווניים (בכל המרכיבים החולייתיים: מפרקים, דיסקיות, רצועות) הגורמים להיצרות תעלת השדרה ומוצא העצבים ולכן קיימים אחת לתקופה התקפים של כג"ת עם/בלי הקרנה לגפיים. התקף דומה היה בעקבות האירוע הטראומטי של תאונת הדרכים וחלף, התעוררות מחודשת של התקף כזה היתה קרוב למועד בדיקתו על יד (על פי התיעוד החדש), אך לא הוזכרה בפני
(ראה חוות דעתי). בדיקת ה-emg עומדת בהלימה לממצאים ההדמייתיים. התקפים דומים של כג"ת עם/בלי הקרנה לגפיים היו גם בעברו (טרם התאונה בה עסקינן). אינני רואה מקום לשנות המסקנה בסיום חוות דעתי".

ח. ד"ר כספי חזר על דעתו כי גם אם תאונת הדרכים גרמה להתקף נוסף מתמצת השפעת התאונה בנכות הזמנית בלבד:
"אני יכול להגיד בוודאות שאותו ארוע חבלתי שאנחנו עוסקים בו גרם להתלקחות של כאבים על בסיס של שינויים קיימים, את הביולוגיה של הכאבים האלה אנחנו לא יודעים... לכן בהחלט יכול להיות שאותו אירוע חבלתי גרם להתלקחות ביולוגית או תהליך אחר שגרם להופעת הכאבים, התקף שנמשך חודשים ובסוף נעלם מה שקורה הרכב פעמים בהתקפים של כאבי גב. בהחלט יכול להיות שגם בלי התאונה היה מופיע באותו זמן כאב הגב...
ש. יכול להיות שבעקבות התאונה הופיעו התקפים קשים יותר מאשר היו לפני התאונה...
ת. בהחלט יכול להיות ולכן הוא קיבל דרגת נכות ארעית לשנה בגין ההתלקחות הקשה יותר של כאבים לעומת התקפים בעבר...
ש. ... האם יתכן שההתקף של שנת 2002 הוא המשך של אותה החמרה שקרתה אחרי התאונה?
ת. הוא המשך ישיר של הביולוגיה ההתפתחותית... סיבולת הכאב יורדת עם הגיל. שינויים ניווניים היו קשים עיקרם כבר בשנת 98 בכדי להסביר גם את משך התלונות הממושך וגם את אופי הכאבים" (עמ' 2 לפרוטוקול).

"בהחלט יכול להיות שאותו ארוע חבלתי גרם לאיזה שהיא שרשרת של תהליכים ביולוגיים שגרמה להופעת או החמרת כאב... יכול להיות שגם בלי התאונה בעוד שנתיים היתה התלקחות נוספת. בהחלט יכול להיות שאותו ארוע חבלתי גרם להופעתו, הוא היה הגורם לכאב המתמשך לאחר התאונה, אין לעניות דעתי קשר בין התאונה להתקפים אחרים בעתיד מאוחר יותר" (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 21 - 15).

ט. ד"ר כספי עומת עם תוצאות בדיקת ct שהעלתה ממצאים כחודש לאחר התאונה כשלא בוצעה בדיקה כזו לפני התאונה:
"הממצאים האלה (בדיקת ה-ct - מ' ש'), עומדים בהלימה קורלציה לסיפור הארוך של כאבי גב שמהם סבל התובע קודם לתאונה בה עסקינן... אני מניח שאם היו עושים בדיקת ct במהלך ההיסטוריה הממושכת של כאבי הגב מהם סבל התובע היו מבחינים בממצאים דומים" (עמ' 1 לפרוטוקול שורות 13 - 9).
ד"ר כספי הסביר כי לבדיקות ההדמיה אין ערך מעשי בטיפול בכאבי גב ו"רופא אורטופד עם נסיון יכול בבדיקה להתרשם ולדעת אם צריך בדיקות הדמיה" (עמ' 1 לפרוטוקול שורות 16 - 13). לד"ר כספי לא היה הסבר מדוע נשלח התובע לבדיקת ההדמיה רק אחרי התאונה אלא שאז הסתבר כי ההפניה לבדיקה היתה כבר ביום 17.5.98, כחצי שנה עובר לתאונה ולדעתו:
"אני חושב שחשוב מאד ולאו דווקא בדיקת סי.טי. אלא הסיבה והממצאים שבהפנית הרופא. התלונה היא כאבי גב שנמשכים מספר חודשים עם הקרנה לשתי הרגליים עם ממצאים בבדיקה של הגבלה בתנועות עמוד שדרה וגירוי שרשי ברגל ימין, גם מהפתיח הזה הממצאים מרמזים על רקע דיסק ולחץ על שורש עצבי מימין. לכן, מיותר לשלוח את החולה לבדיקת ct כי הם ירמזו על הממצאים הן באנמנזה והן בבדיקה. הסיבה שאותו רופא שלח לעניות דעתי לבדיקת סי.טי זה משך זמן התלונה, דהיינו סיפור שנמשך ברצף מספר חודשים (מעמ' 3 לפרוטוקול שורה 27 עד עמ' 4 לפרוטוקול שורה 2).

י. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי לתובע, שסבל מכאבי גב וממצאים של שינויים ניווניים משמעותיים גם עובר לתאונה, נגרם בעקבות התאונה התקף שחלף והותירו ללא נכות מ- 15 חודשים לאחר התאונה.

3. נזקים
א. הפסד השתכרות
1. התובע היה באי כושר מיום התאונה 14.11.98 ועד 28.2.99, שלושה חודשים וחצי.

2. עובר לתאונה עבד התובע בדפוס של ידיעות אחרונות ומוסכם על הצדדים כי השתכר מעבר לשילוש השכר הממוצע במשק, את ההפסדים על פי חוק יש לחשב רק לפי שילוש הממוצע.

3. התובע מודה כי קיבל חלק משכרו על חשבון ימי מחלה אך טוען לנוכח ריבוי ההתקפים של כאבי הגב מהם סובל אחרי התאונה (ולפי המסמכים הרפואיים גם לפניה), חסרים לו ימי מחלה ועל כן מורידים לו כעת שכר בתקופה שהוא נעדר.
ב"כ הנתבעים מלינה, וכדין, על כי לא הומצא אישור המעביד על כי התובע מימש כל ימי המחלה שעמדו לזכותו, לא הומצא אישור על ימי המחלה להם זכאי התובע ונוהל הסדרת השכר בתקופת מחלה שהרי כידוע:
"... הימנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוונטית תוביל את ביהמ"ש למסקנה, שאילו הובאה היא היתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה" (ע"א 27/91 קבלו נ' בן שמעון, עבודות מתכת בע"מ ואח' פ"ד מ"ט (1) 450, 457).
ראה גם ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מ"ד(4) 595 וע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ ואח', פ"ד מ"ד(1) 239, 245).

4. מאידך, התובע המציא התכתבות פנימית אצל מעבידו לפיה נוכו לו בחודש 11/98 תשעה ימי מחלה, בחודש דצמבר 13,5 ימי מחלה, בינואר 99 13,5 ימי מחלה ובפברואר 99 12 ימי מחלה, כלומר סך הכל 48 ימי מחלה.

5. התובע לא הוכיח אמנם העדר ימי מחלה אך הוכח שכבר בסוף שנת 2002 נעדר כשלושה חודשים עקב התקף גב שהמומחה לא שייך לתאונה (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 22 - 20), ועל כן יתכן ובמשך שבע שנות העבודה שעוד צפויות לו יחסרו לו ימים.

6. בשקלול כל האמור לעיל, נראה לי לנכון לפצות התובע עבור מחצית התקופה, 24 ימים בסך הכל 12,400 ₪.

7. התובע היה באי כושר תקופות נוספות אך התובע זכאי לפיצוי רק עבור העדרויותיו בתקופת הנכות הזמנית כקביעת ד"ר כספי עד 2/00, במיוחד לאור קביעתו כי ההתקף בשנת 2002 אינו כתוצאה מהתאונה, סה"כ לפי תעודות המחלה 13 ימים בגינם נראה לי לנכון לחייב הנתבעים במחצית כמפורט לעיל, כלומר עבור 6.5 ימים נוספים סה"כ 3,358 ₪.

8. התובע אינו זכאי לפיצוי לפי 5% משכרו בתקופת אי הכושר הזמנית כיוון שההפסדים בעבר כנזק מיוחד דורשים הוכחה על גרימתם בפועל.

9. התובע תובע גם עבור הפסד שכר בעתיד אלא ש:
"... ממה שנקבע בע"א 147/87, אין בשום פנים להבין - כפי שמשתמע מטעון ב"כ המערערת (ומטעון ב"כ התובע בענייננו - מ.ש.) - שגם כשלא נותרה נכות, סביר להניח שנגרמה פגיעה בכושר השתכרותו של התובע. בדרך כלל, כשאדם נשאר מוגבל בדרך כלשהיא בכושר עבודתו, מוצא הדבר את ביטויו בנכות כלשהיא, פשיטא, משלא נותרה לו נכות כלשהיא - לא נפגע כושר השתכרותו. רק במקרים חגירים ביותר, תיתכן אפשרות שנוצרה הגבלה כלשהיא בכושר ההשתכרות, על אף שלא נותרה לתובע כל נכות. כזה היה המקרה בע"א 146/87 (ע"א 834/88 עטיה ואח' נ' זגורי, פד"י מ"ה[1] 99, 162 - מ.ש.).
... אין ללמוד מהיוצא מן הכלל שם על הכלל" (ע"א 473/88 צנעני (קטינה) נ' צנעני ואח' [לא פורסם, מופיע בפדאור] מפי כב' השופט אור שכתב גם פסק הדין בערעור 147/87).

המקרים החריגים בהם הוכרה הגבלה בכושר ההשתכרות על אף שלא נותרה כל נכות היו כשנמצאו ממצאים אשר לא מצאו ביטויים או כימותם בתקנות המל"ל כאמור בע"א 146/87 כץ ואח' נ' רוזנברג, פ"ד מ"ג (3) 421.
בענייננו, כשהתובע סבל כאמור מכאבי גב גם עובר לתאונה, לדעת ד"ר כספי התאונה גרמה רק להחמרה ארעית וכעדותו:
"ש. אני מבינה שהתובע נבדק אצלך בשנת ביולי 2002 (כך במקור - מ' ש') אני מבינה שהבדיקה הקלינית אצלך ומופיע בחוות הדעת בעמוד 3 למטה ועמוד 4 למעלה היתה תקינה. ת. בהחלט".
אין כל הצדקה לכל פיצוי נוסף.

ב. כאב וסבל
התובע היה באי כושר כשלושה חודשים וחצי, נדרש לטיפולי פיזיוטרפיה וזריקות אפידורליות ונותרה לו נכות זמנית למשך שנה נוספת. בנסיבות אלה נראה לי לנכון לפצותו במכיסמום הפיצוי על פי תקנה 2(ב) לתקנות הפלת"ד (חישוב נזק שאינו נזק ממון) התשל"ו-1976, בסך 13,755 ₪.

ג. הוצאות
כדין טוען ב"כ הנתבעים כי נזק מיוחד יש להוכיח.
אשר למידת הוודאות והדיוק המתבקשת מהנפגע בהוכחת הנזק והפיצוי, ההלכה היא כי:
"תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתימטי, ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגע - התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה... כלומר, באותה מידת ודאות המתבקשת מנסיבות העניין...
על כן, באותם מקרים בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי" (הדגשה שלי - מ.ש.)
(ציטוט מע"א 355/80 אניסמוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ פ"ד ל"ה (2) 800, 809 בע"א 605/88 תבורי ביח"ר למשקאות קלים בע"מ ואח' נ' מעיינות הגליל המערבי סוכנויות (1979) בע"מ ואח', פ"ד מ"ה (2) 10-11).

התובע המציא קבלות על מוניות בסך 115.60 ₪ בלבד (חשבון הטיפולים אינו הוכחה להוצאה אם לא נפרע בפועל).
בנסיבות אלה נראה לי לנכון לפצותו בסך 500 ₪.

4. לאור האמור לעיל, הנני מחייבת הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע כדלקמן:
א. הפסדי שכר 15,758 ₪
ב. כאב וסבל 13,755 ₪
ג. הוצאות 500 ₪
סה"כ 30,013 ש"ח

בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, וכן אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ.

5. הגזברות תגבה אגרה על פי תקנה 6(ב)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987.

6. מזכירות ביהמ"ש תשלח עותק מפסק דיני ישירות לב"כ הצדדים עם אישור מסירה.
ניתן היום כ"ח באב, תשס"ד (15 באוגוסט 2004) בהעדר באי-כח הצדדים.
מיכל שריר
, שופטת
סגן נשיא
קלדנית: איילה שמעה








א בית משפט שלום 1361/01 עזרא לוי נ' אלעני דרור, אליהו חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/08/2004)