פסקי דין על יעקב לנדאו | פסקי דין על הוט מערכות תקשורת בע"מ

10085-07/12 תק     11/11/2012




תק 10085-07/12 יעקב לנדאו נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון



ת"ק 10085-07-12 לנדאו נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ






מספר בקשה:3

בפני

כב' הרשמת הבכירה
רנה הירש


מבקשים

יעקב לנדאו


נגד


משיבים

הוט מערכות תקשורת בע"מ



פסק דין

הרקע
1.
התובע הגיש בתיק זה תביעה לפיצויים בגין נזקים לא ממוניים שנגרמו לו, לטענתו, בשל התנהלות הנתבעת. במקביל, הוגשה נגדו תביעה לפיצויים בגין נזק לא ממוני בהליך נוסף בת"ק 19150-07-12 (להלן: "התיק הנוסף"). התיק הנוסף הסתיים בהסכם פשרה, ואילו הליך זה נותר תלוי ועומד.

2.
הנתבעת הגישה בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, לאור הפשרה בתיק הנוסף כאשר לטענתה מדובר בתביעה הנוגעת לאותה מחלוקת שהוכרעה ונסתיימה בהסכם הפשרה.
3.
מאחר והבקשה למחיקה על הסף הוגשה רק יום אחד לפני המועד שהיה קבוע לדיון, התובע לא ידע על קיום הבקשה עד להתייצבותו לדיון. במהלך הדיון ומאחר שהתובע הופתע מהבקשה, ניתנה לתובע האפשרות – וזאת לפנים משורת הדין ועל מנת להקל עליו – לבחור אם ברצונו להגיב בעל-פה לבקשה, או להגיש תגובה בכתב. התובע בחר להגיש תגובה בכתב. הנתבעת הגישה תשובה לתגובת התובע.
4.
בתגובתו
העלה התובע טענות נוספות, וביניהן כי התיק אינו ראוי להתברר בבית משפט זה; כי בית המשפט שגה בדחיית הבקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה וקבלת כתב ההגנה באיחור;
כי גם הבקשה לסילוק על הסף הוגשה בניגוד להוראות הדין ובשיהוי; ולגופו של עניין – כי עילת התביעה דנן שונה מעילת התביעה בתיק הנוסף, ולפיכך לא מדובר במעשה בית דין. אדון בטענות התובע כסדרן.
העברת הדיון לבית משפט השלום
5.
התובע הוא שבחר להגיש תביעתו בבית המשפט לתביעות קטנות.
התובע, עורך דין במקצועו, יכול היה לבחור בערכאה אחרת לו סבר שתביעתו אינה ראויה להתברר בבית משפט זה, והבחירה היתה נתונה בידו ובאופן חופשי. התובע לא אולץ ולא חויב לפנות בהליך זה לבית המשפט לתביעות קטנות. התובע בוודאי ידע כי תביעתו היא תביעה שעילתה פיצוי לא ממוני כאשר קבע את הערכאה בה תתבררנה טענותיו. לא ברור מדוע כעת סבור התובע כי בימ"ש זה "אינו מהווה מסגרת דיונית מתאימה לתביעה בתיק זה."

יובהר, כי אין כל קושי או בעייתיות בבירור טענות הנוגעות לפיצוי לא ממוני בבית המשפט לתביעות קטנות, והסעד הנתבע הוא בגדר סמכותו של בית משפט זה.

לאור האמור לעיל, הבקשה להעברת התביעה לבית משפט השלום – נדחית.
מתן הארכה להגשת כתב ההגנה ודחיית הבקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה
6.
התובע מלין נגד אלה: כי למרות העדר כתב הגנה, התקיים דיון בתיק וכי למרות שהוגשה בקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה, בקשה זו נדחתה בלא שצוינו בהחלטה "הטעמים המיוחדים" שבגינם נדחתה הבקשה.
7.
הלכה היא, כי בית המשפט לתביעות קטנות מתנהל תוך הגמשה של כללי הפרוצדורה. בבר"ע 1958/00 נדב נ' נדב, נפסק כי:
"אכן, בדחייתה של תובענה מטעמים שבסדר הדין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה בזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות יסוד זו, שקולה מבחינת תוצאתה האופרטיבית לשלילת הזכות המהותית שמכוחה מבקש אדם סעד מבית המשפט, וזאת אף מבלי להיזקק לבחינת העילה הנטענת לגופה. תוצאה זו קשה היא, ויש בה, במידה רבה, כדי לסכל את תכליתו הבסיסית ביותר של ההליך השיפוטי, להכריע בסכסוכים בהתאם לזכויותיהם המהותיות של בעלי הדין ולהביא לאכיפת שלטון החוק..."

וכן נפסק בבר"ע (ת"א) 1989/02 אל על נתיבי אויר לישראל ב"מ נ. בן נתן חיים עפר:
"אינני סבורה כי ראוי שהמשיבים יקבלו

פסק דין
לטובתם, כאשר ברור מהנסיבות שלמערערת טענות הגנה ראויות להשמע, מפני התביעה...
אכן המערערת איחרה בהגשת כתב ההגנה ולא הסבירה, כדין,
את איחורה.
יחד עם זאת, סגירת דלתות בית המשפט בפני
המערערת בנסיבות אלה, היא קביעה שאיננה מידתית, חורגת בחומרתה..."
8.
בית המשפט העליון סיכם את עמדתו הנוגעות למהותו של מוסד התביעות הקטנות בברע"א 292/93 אריה סרבוז נ. ע. אופק בע"מ, מח (3) 177, בעמ' 188-190:
"באמצעות סדרי דיון פשוטים, דיני ראיות "מרוככים" ואגרות משפט נמוכות, מוסד התביעות הקטנות מעניק לציבור פורום נאות לפתרון סכסוכים אזרחיים המערבים סכומי כסף קטנים.
ואכן, בחוק שיפוט בתביעות קטנות (להלן – החוק) סטה המחוקק מהנהוג בבתי-משפט השלום, במטרה להבטיח את היעדים הנזכרים. כך, למשל, בסעיף 4 לחוק (כיום סעיף 62 לחוק בתי המשפט) הסמיך המחוקק את בתי המשפט לתביעות קטנות לסטות מדיני הראיות הרגילים וקבע כי הם אינם קשורים בסדרי הדין הנהוגים בבתי-משפט אחרים. בדברי ההסבר לסעיף, בהצעת החוק, הודגש כי מטרת ההוראה היא לפשט את הליכי הדיון כדי להגיע להכרעה מהירה...
ניתן לסכם ולומר כי מילות המפתח בכל הנוגע להליכי הדיון בתביעות קטנות הן מהירות, עלות נמוכה והיעדר פורמאליות. להשגת יעדים אלה היה המחוקק מוכן לסטות מכללי הדיון הרגילים..."
9.
התובע מפנה לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 בכלל, ולתקנה 97א בפרט. נראה כי המערער נתפס לכלל טעות בעניין זה.

בסעיף 62(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב} נקבע באופן ברור כי:
"בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין סימן זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה."
בהתאם, ההליך דנן מתנהל על פי חוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל"ו-1976, וסדרי הדין נקבעו בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז-1976.
10.
תקנה 10 לתקנות סדרי הדין החלות על בית משפט זה קובעת כי:
"נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית-המשפט פסק-דין על יסוד כתב התביעה בלבד; אולם רשאי בית-המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, להזמין את בעלי-הדין לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם גם אם לא הוגש כתב הגנה כאמור."
בקשת התובע למתן

פסק דין
בהעדר הגנה שהוגשה ביום 13.09.12 נדחתה, בנימוק כי לאור

מהות

הפיצוי

הנדרש,

כפיצוי

שאינו ממוני,

אין

מקום

למתן

פסק

דין

בהעדר הגנה לפני

מועד

הדיון.
למעלה מן הצורך יצוין, כי ביום 24.09.12 הוגשה בקשת הנתבעת לקבלת העתק מכתב התביעה, בה טענה הנתבעת כי לא קיבלה את כתב התביעה אלא רק הזמנה לדיון, וביקשה לקבל בדחיפות עותק מכתב התביעה על מנת שתוכל לממש את זכותה ולהתגונן מפני התביעה.
בנסיבות אלה, גם לו היה ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה, סביר להניח כי הנתבעת היתה מגישה בקשה לביטול פסק הדין שניתן ופסק הדין אכן היה מבוטל, כך שמצבו של התובע לא היה טוב יותר מכפי שהוא כעת.
הבקשה לסילוק על הסף מחמת מעשה בית דין
11.
התובע טוען כי יש למחוק את הבקשה על הסף, הן בשל כך שהבקשה אינה מפורטת כנדרש ואינה נתמכת בתצהיר, בניגוד להוראות סדר הדין האזרחי והן בשל השיהוי בהגשתה.
מדובר בבקשה שהוגשה ביום 22.10.12, יום אחד לפני מועד הדיון הקבוע בתיק. לגישת התובע, בית המשפט "נוהג עם הנתבעת לפנים משורת הדין, אם לא למעלה מזה, ומעניק לה "פרס" למרות מחדליה לאורך כל הדרך..."

שוב מפנה בית המשפט את התובע לתקנות סדרי הדין הרלבנטיות בהליך זה. לעניין המועד להבאת טענות ובקשות, קובעת תקנה 8 כי:
"בקשה של בעל-דין לפי תקנות אלה יכול שתהיה בעל-פה בעת הדיון, והיא תהיה בכתב אם הוגשה שלא בפני
בעל-הדין שכנגד."
נראה כי ראוי שהתובע, שהוא כאמור עו"ד במקצועו, יבדוק מהן התקנות הרלבנטיות החלות על הליך זה לפני שהוא מפנה "אצבע מאשימה" כלפי בית המשפט.
במקרה זה, הבקשה לא תידחה בשל "שיהוי" בהגשתה והיא תידון לגופה. הבקשה מנוסחת כראוי ובשים לב לכך שמדובר בבקשה שהוגשה לבית משפט לתביעות קטנות על ידי צד שאינו מיוצג, כאשר אין כל חובה לתמוך בקשה כזו בתצהיר.
12.
אני סבורה כי הצדק עם הנתבעים, וכי דין התביעה דנן להידחות על הסף מחמת השתק עילה.
כפי שנפסק על-ידי בית-המשפט העליון לעניין השתק עילה בע"א 246,247/66,
קלוז'נר נ. שמעוני, פ"ד כב(2) 561:
"הכלל האחד הוא: מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה".
13.
עיון בשני כתבי התביעה בתיקים הרלבנטיים מעלה כי שניהם מעלים טענות כנגד התנהלות הנתבעת במועד העברת קו הטלפון שבביתו מ"בזק" אל הנתבעת.
בתביעה דנן, מלין התובע על כך שלאחר העברת קו הטלפון אל הנתבעת, נדרש לשלוח לנתבעת, באמצעות הפקסימיליה, את הוראת קבע מספר פעמים, וכי נדרשה פעמיים הגעת טכנאי לביתו לצורך העברת הקו, כך שהתובע היה לטענתו מרותק לביתו במשך 24 שעות עד להסדרת ההתקנה.
בתיק הנוסף, עתר התובע לפיצוי בשל כך שהקן המנוייד לא היה פעיל למשך 22 יום
לשיחות נכנסות.
14.
אינני מקבלת את טענת התובע כי מדובר בעילות שונות. הטענה כי מדובר בשתי עילות שונות מהווה הפרדה מלאכותית של העובדות והנתונים, שכולם סובבים אותה מערכת אירועים.
לאור האמור, אני קובעת כי שתי התביעות נובעות מקשיים ו/או כשלים ו/או מחדלים ו/או נזקים הקשורים כולם לניוד קו הטלפון בביתו, מ"בזק" לנתבעת, ולפיכך מעילה אחת.
15.
אין חולק, כי התובע לא ביקש בעת הגשת התביעה בתיק הנוסף לפצל את הסעדים בגין עילתו. כפי שקבע כב' השופט שטרסמן בת”ק (פתח תקוה) 807/05, אבנר נגר נ' משהב חברה לשכון בנין ופתוח בע"מ
:
"לא זו אף זו: הצעת החוק וסימן ה' בחוק אכן העמידו את התובע במצב משפטי שונה משל הנתבע.
התובע אינו רשאי לפצל את תביעתו
והמחיר שעליו לשלם בגין כך מתבטא בממון..."
[ההדגשה במקור – ר.ה.]


התובע כעו"ד, יכול היה לדעת ולהבין את המגבלות החלות על מי שמפצל את תביעתו.

לא היתה כל מניעה על התובע לכלול בתביעה אחת את כל העילה הנוגעת ל"רצף הכשלים" מצד הנתבעת בעת ניוד הקו (כפי שהגדיר התובע בתיק הנוסף את הקשיים בהם נתקבל) – הן הצורך להמתין פעמיים להגעת הטכנאי ולאחר מכן להשלמת נייד הקו, הן בשל משלוח בפקס. את הוראות הקבע מספר פעמים, והן בשל העדר שיחות נכנסות באותו קו במשך 22 יום.

בדומה, קבע בית המשפט המחוזי ברת"ק (באר שבע)

38057-06-11
,
יוסף ישראל ביטון נ. הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'
, כי:
"אוסיף, מעבר לאמור, כי לאור תקנות 44 ו- 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, חייב התובע לכלול בתביעתו את כל הסעדים בגין עילה אחת, שנולדה בטרם הגשת התביעה. מכאן, שהיה על המבקש לכלול בתביעתו הראשונה את כל הנזקים שאירעו לו בגין אותה התאונה, ומשלא עשה כן - לא יוכל לתבוע סעד בגין עילה זו לאחר מכן, מבלי שביקש פיצול סעדיו."
הלכת מלול
16.
בהתובע מפנה להלכת מלול, אך נסיבות המקרה, הלכה זו אינה רלבנטית להחלטה ולהכרעה בבקשה דנן.
משנקבע כי על הבקשה להידחות בשל מעשה בית דין, אין צורך לדון בשאלת הסיבתיות ונטל השכנוע.
סוף דבר
16.
אני מקבלת את הבקשה ומורה על סילוק התביעה על הסף.
17.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 300 ₪ בגין הליך זה.
בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בלוד.
המזכירות תשלח בדואר לצדדים את פסק הדין

ניתן היום,
כ"ו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 10085-07/12 יעקב לנדאו נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/11/2012)