פסקי דין על אברהם גזונדהייט | פסקי דין על שלמה איזנברג | פסקי דין על אליהו רוזנגרטן | פסקי דין על חברת מדיסון אינווסטמנט א.ג. הרשומה בשוויץ ואח' |

4023/10 א     21/11/2012




א 4023/10 אברהם גזונדהייט נ' שלמה איזנברג, אליהו רוזנגרטן, חברת מדיסון אינווסטמנט א.ג. הרשומה בשוויץ ואח'










בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

לפני:
כב' השופט אריה רומנוב
ת"א 4023-10

תאריך: 21 נובמבר 2012





בעניין:
אברהם גזונדהייט




התובע


נ ג ד




1. שלמה איזנברג
2. אליהו רוזנגרטן

חברת מדיסון אינווסטמנט א.ג. הרשומה בשוויץ
3. ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ




ה
נתבעים




ב"כ התובע: עו"ד רוזובסקי
; עו"ד פינגרר
; עו"ד יקירביץ

ב"כ נתבע 1: עו"ד פומרנץ
ב"כ נתבעת 2: עו"ד מ' הרצברג
; עו"ד גנץ
ב"כ נתבעת 3: עו"ד ד"ר י' לשם; עו"ד בר און


החלטה

1.
עניינה של החלטה זו בבקשת התובע כי בית המשפט יחייב את נתבע 1 למסור לו מסמכים שונים הנוגעים לפנייה שנעשתה על ידי הרשות לניירות ערך בעניין שכרו של נתבע 1 בחברות הבנות, ישרס ומלמ-תים.

2.
מקובלת עלי טענת התובע ולפיה, על פני הדברים נראה כי מדובר בחומר העשוי להיות רלבנטי לעניינה של תביעה זו. כידוע, מדובר בתביעה בגין "עושק המיעוט", כאשר אחת מהטענות המרכזיות המועלות על ידי התובע היא, "כי המשיב מנצל את שליטתו בערד ומקפח את יתר בעלי המניות (בהם, המבקש), בין היתר, היות והמשיב נהנה מתנאי שכר משמעותיים בעוד יתר בעלי המניות אינם זוכים לתשואה על השקעתם במשך עשרות שנים" (סעיף 2 ל"תשובה לתגובת המשיב"). "תנאי שכרו וההטבות להן זכה המשיב במהלך השנים מחברות הקבוצה, הינם אפוא נדבך חשוב בתובענה ומהווים אמצעי (אחד מבין כמה) לקיפוח המבקש" (סעיף 4 ל"תשובה לתגובת המשיב"). מטעם זה, מסמכים הנוגעים לפנייה שנעשתה על ידי הרשות לניירות ערך בעניין שכרו של נתבע 1 בחברות הבנות, עשויים, כאמור, להיות רלבנטיים.

3.
לטענת ב"כ נתבע 1, המסמכים הנוגעים לפניית הרשות לניירות ערך אינם עוסקים בגובה שכרו של נתבע 1, אלא באופן אישור תנאי העסקתו. ביחס לעניין אחרון זה, כך נטען על ידי נתבע 1, לא העלה התובע כל טענה בכתב התביעה שהגיש, ועל כן הוא מצוי מחוץ לחזית המחלוקת שבין הצדדים, ואין להתיר לתובע להרחיבה.

4.
אלא שדומה, כי נתבע 1 מקדים את המאוחר. בשלב זה אין התובע מבקש להגיש מסמכים אלה כראיה, אלא רק לעיין בהם. רק לאחר העיון במסמכים יוכל התובע לדעת האם המסמכים מצויים בלב המחלוקת שבתיק זה, בשולי המחלוקת, או מחוץ לה. לנוכח העובדה ששאלת תנאי העסקתו של נתבע 1 תופסת מקום מרכזי בטיעוני התובע, ולנוכח העובדה שחילופי הדברים עם הרשות לניירות ערך עוסקים בעניינים הנוגעים לשכרו של נתבע 1, אני סבור כי יש לאפשר לתובע לעיין בהם, לנוכח האפשרות הסבירה כי הם יימצאו רלבנטיים להליך זה.

5.
לטענת נתבע 1, הפנייה של הרשות לניירות ערך לא נעשתה אליו, אלא לוועדת הביקורת של החברות הבנות. לדברי נתבע 1, המסמכים המבוקשים אינם מצויים בחזקתו, ועל כן על התובע להפנות את בקשתו לחברות הבנות, ולא אליו.

6.
ככל שטענת נתבע 1 מתייחסת להיבט הפיזי של הימצאות המסמכים ברשותו, אין לקבל את טענתו. נתבע 1 הינו בעל מעמד בכיר בחברות הבנות, ונראה שהוא לא ייתקל בשום קושי להשיג את המסמכים המבוקשים. עם זאת, גם אם נתבע 1 הינו בעל מעמד בכיר בחברות הבנות, עדיין אין זהות בינו לבין החברות הבנות, וגם אין מדובר בפני
ות שנעשו אליו ובתכתובות שהוא עצמו היה שותף להן באופן אישי.

7.
מטעם זה, יש לאפשר לחברות הבנות להביע את עמדתן באשר למסירת המסמכים לתובע, ככל שיש להן התנגדות לעשות זאת. בנסיבות אלה אני קובע, כי בכפוף לדברים שאומר להלן בעניין תחולת הוראת סעיף 13 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 על ענייננו, על נתבע 1 להמציא לתובע את המסמכים המפורטים בבקשה אותה הגיש התובע ביום 12.9.12, אלא אם כן הגורמים המוסמכים בחברות הבנות יביעו התנגדות למסירת המסמכים. במקרה של התנגדות כזו, יובא העניין להכרעתי.

8.
במסגרת טיעוניו הפנה נתבע 1 להוראת סעיף 13 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 הקובע, כי "אין לגלות מדיוניה של הרשות, או מהחומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות, אלא בהסכמת הרשות או יושב ראש הרשות או כאמור בסעיף 44; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט".

לנוכח הוראה זו אני סבור, כי בטרם המסמכים יימסרו לתובע, על התובע לבקש תחילה את הסכמת הרשות לניירות ערך. אכן, החומר המתבקש אינו כולל את "דיוניה של הרשות". ואולם מצוי בו, כך ניתן להבין, "חומר שהוגש לה או שהוגש לחבריה מכוח היותם חברי הרשות". ב"כ התובע מפנה לסיפא של סעיף 13 המעניק לבית המשפט סמכות לדרוש את קבלת החומר. אלא שסבור אני, כי בנסיבות העניין שלנו, ולנוכח העובדה שבשלב זה לא ידוע בדיוק מה כולל החומר המתבקש, יש לפנות ולבקש את הסכמת הרשות.

9.
סוף דבר. קבעתי כי באופן עקרוני זכאי התובע לעיין במסמכים המבוקשים על ידו. על התובע להצטייד תחילה בהסכמת הרשות לניירות ערך. לאחר קבלת ההסכמה על נתבע 1 למסור לתובע את המסמכים, אלא אם כן תועלה התנגדות מטעם החברות הבנות. במקרה כזה, תובא ההתנגדות להכרעתי.


ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ג, 21 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 4023/10 אברהם גזונדהייט נ' שלמה איזנברג, אליהו רוזנגרטן, חברת מדיסון אינווסטמנט א.ג. הרשומה בשוויץ ואח' (פורסם ב-ֽ 21/11/2012)