פסקי דין על ציון בר אל | פסקי דין על חיים יהודה אלכסנדר קאופמן | פסקי דין על מוריס משה קאופמן | פסקי דין על ישראל יצחק קאופמן ואח' |

2976/12 עא     26/11/2012




עא 2976/12 ציון בר אל נ' חיים יהודה אלכסנדר קאופמן, מוריס משה קאופמן, ישראל יצחק קאופמן ואח'




החלטה בתיק ע"א 2976/12



בבית המשפט העליון


ע"א 2976/12


לפני:

כבוד השופט א' שהם


המבקש:


ציון בר אל





נ


ג


ד



המשיבים:

1. חיים יהודה אלכסנדר קאופמן



2. מוריס משה קאופמן



3. ישראל יצחק קאופמן


4. שמעון קאופמן


5. יוסף קאופמן


6. מיכאל ליצר


7. מנדל קרדיטור


8. בניין שלם יזום פרוייקטים לרווחת הציבור החרדי בע"מ


9. מנחם בלומנטל



משיבים פורמאליים:

10. ארץ הקודש אמ.אס.אמ. בע"מ




11. ישראל אברמוב


12. פורום אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ


13. איריס הלוי יערי


14. סימה בר אל

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בת"א 1267/09, מיום 21.2.2012, אשר ניתן על-ידי כב' השופט א' בכר

בשם המבקש:
עו"ד אילן סופר
; עו"ד תמר פולק-גבע
בשם המשיבים 10-1:
עו"ד יובל ברכה

החלטה


1.
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט
א' בכר
) בת"א 1267/09, מיום 21.2.2012, עד להכרעה בערעור, אשר הגיש המבקש על פסק הדין.

תמצית הרקע עובדתי

2.
המשיבה 8, חברה המתמחה בשיווק פרויקטים למגזר החרדי (להלן:
בניין שלם
), והמשיבה 12 (להלן:
פורום
)

איתרו קרקע מתאימה בבעלות מינהל מקרקעי ישראל (להלן:
המינהל
), אשר הוצאה לציבור במסגרת מכרז. וזאת, בשל רצונם לקדם פרויקט בניה לציבור החרדי בירוחם (להלן:
הפרויקט
). בניין שלם ופורום – אשר התמזגו לחברת בניה בשם "זגורי – א.ד. חברה לעבודות בנייה ופיתוח בע"מ" (להלן:
זגורי
) – הגישו הצעה מתאימה למכרז וזכו בו.

3.
בהמשך, הצטרפה לבניין שלם ולפורום המשיבה 10, שאף היא מתמחה בשיווק פרויקטים עבור הציבור החרדי (להלן:
ארץ הקודש
),
(
בניין שלם, פורום וארץ הקודש יקראו להלן:
הלווים
), ושלושתם יחד

נטלו הלוואה מן המשיבים
7-1, יהודים חרדים תושבי אנגליה (להלן:
המלווים
), בסכום של 2,155,000 דולר (להלן:
כספי ההלוואה
), לצורך הקמת הפרויקט. המבקש,
עורך דין במקצועו, היה בתקופה הרלבנטית בעל מניות, מנהל, ודירקטור בפורום.

4.
בין המלווים לבין הלווים נחתמו הסכמי הלוואה בכתב, במסגרתם התחייבו הלווים, בין היתר, להשיב את ההלוואה למלווים בתוך פרק זמן של 3.5 שנים. כמו כן, נערך הסכם בין הלווים לבין עצמם, מיום 21.12.2005 (להלן:
ההסכם המשולש
)

, בו הוסכם, כי כספי ההלוואה יופקדו בחשבון מיוחד, על-שם פורום, בהנהלת המבקש, אשר שימש כמורשה חתימה בחשבון (להלן:
החשבון
).

5.
בסופו של יום, הפרוייקט לא יצא לפועל, וזאת, בין היתר, בשל התנגדותה של הרשות המקומית, ובשל ביטול זכייתה של זגורי במכרז, נוכח אי עמידה בתשלומים למינהל.

6.
ביום 8.3.2009, הגישו המשיבים 10-1 לבית המשפט המחוזי תובענה כספית (מושא ערעור זה) נגד המבקש, ונגד המשיבים 14-11, שעיקרה השבת כספי ההלוואה. במסגרת התובענה טענו המשיבים 10-1, כי כספי ההלוואה הופקדו בידי המבקש
בחשבון נאמנות לטובת הקמת הפרוייקט בלבד, ואולם, המבקש מעל בכספי ההלוואה, ועשה בהם שימוש למטרות אחרות, לגביהן לא ניתנה הסכמת המלווים.


פסק דינו של בית המשפט המחוזי

7.
התובענה התמקדה במבקש, בהיותו מנהל פורום (המשיבה 12); ובמשיבה 14, אשת המבקש, שכן נטען, כי המבקש הבריח אליה, בתקופה הרלבנטית, רכוש. כנגד המשיב 11, בעל מניות ומנכ"ל פורום עוכבו ההליכים בעקבות פשיטת רגל, ואילו נגד פורום ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה, ובעניינה של המשיבה 13, מזכירה בפורום, נדחתה התביעה בהסכמה.


על בסיס מכלול הראיות והעדויות אשר הובאו בפני
ו, קבע בית משפט קמא
בפסק דינו, מיום 21.2.2012,
את הקביעות, כפי שיפורטו להלן:

א.
בחינת לשון הסכמי ההלוואה, וההסכם המשולש, כמו גם נסיבות המקרה, מובילה למסקנה, לפיה המלווים העניקו את ההלוואה ללווים למטרה מוגדרת וברורה, והיא הקמת פרויקט דיור למגזר החרדי בירוחם, בלבד.

ב.
בעקבות ביטול פרויקט ירוחם, נתנו המלווים הסכמתם להוצאת כספי ההלוואה עבור פרויקטים חליפיים, אשר נועדו לבניה לציבור החרדי בלבד. בעניין זה קבע בית משפט קמא, בזו הלשון:

"ניתן לקבוע, בוודאות הנדרשת במשפט אזרחי, היינו במאזן הסתברויות, כי המלווים לא נתנו הסכמתם לשימוש בכספי ההלוואה לצרכים אחרים לבד מפרויקטים הקשורים לבנייה לציבור החרדי בישראל, נדמה כי גם הנתבע 1 אינו חולק על כך. מכאן שהוצאת סכומי כסף לקידום פרויקטים שאינם כלולים בפרויקטים אלה, מהווה מבחינת המלווים הפרת הסכמי ההלוואות וסטייה מפורשת מהנחיותיהם".


ג.
בסיכומו של דבר, הגיע בית משפט קמא למסקנה, לפיה לא רק שהסכמי ההלוואה הופרו, בכך שלא הושבו למלווים כספי ההלוואה, אלא שנעשה שימוש בכספי ההלוואה למטרות שאינן מוסכמות, באופן שהביא לאובדנם של הכספים
על-ידי מנהלי פורום. כמו כן, נקבע, כי, בנסיבות המקרה, יש בראיות כדי להביא לחיובו של המבקש באופן אישי, הן בכובעו כנושא משרה בחברה, והן בכובעו כנאמן על כספי ההלוואה, אשר הופקדו בחשבון.


לאור האמור לעיל, קיבל
בית משפט קמא את התובענה, וחייב את המבקש לשלם למשיבים 7-1 פיצוי בסך של כ-8 מיליון ₪, הכולל שכ"ט עו"ד והוצאות משפט (להלן:
הסכום הפסוק
)
. כלפי המשיבה 14, ניתן

פסק דין
המצהיר כי דירת בני הזוג, ברח' סנונית 11, להבים, שייכת במחציתה למבקש, למרות שזו נרשמה על-שם המבקשת בלבד.

הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין

8.
ביום 15.4.2012,
הוגש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וביום
10.10.2012, הוגשה בקשה מטעם המבקש ומטעם המשיבה 14 לעיכוב ביצוע פסק הדין, לבית המשפט המחוזי. ביום 24.10.2012, דחה בית משפט קמא את הבקשה לעיכוב ביצוע תשלום החוב הפסוק, שנפסק כלפי המבקש. אשר למשיבה 14, ובכל הנוגע למכירת דירת בני הזוג, קיבל בית המשפט את הבקשה לעיכוב ביצוע, שכן, לגישתו מאזן הנוחות נוטה כלפי המשיבה 14.
ביום 4.11.2012, הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע, מטעם המבקש, המונחת לפניי.

9.
לטענת המבקש, סיכויי הערעור טובים ביותר, שכן בית משפט קמא שגה בקביעותיו, לפיהן לא ניתנה הסכמת המלווים או נציגיהם לשימוש בכספי ההלוואה לטובת פרויקטים אחרים; ושגה, עת הטיל עליו אחריות אישית בנזיקין, מכוח היותו אורגן בתאגיד, ומכוח דיני הנאמנות. עוד מוסיף וטוען המבקש, כי בית משפט קמא טעה אף בקביעת גובה החוב, אשר פסק. אשר למאזן הנוחות, נטען, כי זה נוטה באופן מובהק לטובת המבקש, שהרי הנזק העלול להיגרם למבקש, במידה שלא יינתן הצו לעיכוב ביצוע פסק הדין, עצום ובלתי הפיך, לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיבים, היה ויינתן הצו. בעניין זה ציין המבקש, כי אין לו יכולת לשלם ולפרוע את החוב הפסוק, ולראיה המשיבים נקטו נגדו בהליכי פשיטת רגל; וכי קיים חשש מפגיעה בלתי הפיכה בעיסוקו, ובשמו הטוב, נוכח הליכים אלה. כמו כן, טוען המבקש, כי היה ולא יינתן צו לעיכוב ביצוע פסק הדין, והמבקש יזכה בערעורו, גביית הסכום הפסוק
בחזרה מן המשיבים תהפוך למשימה קשה ובלתי אפשרית, בשל היותם של המשיבים 7-1 תושבי חוץ.

תגובות המשיבים לבקשה

10.
לטענת המשיבים 10-1, סיכויי הערעור קלושים, וכל השגותיו של המבקש, על קביעותיו של בית משפט קמא, הינן מופרכות ומשוללות כל יסוד ואחיזה בממצאים העובדתיים, שהובאו בבית המשפט המחוזי. בכל הנוגע למאזן הנוחות, טענו המשיבים 10-1, כי, דווקא, מאחר שלטענת המבקש, הוא קרוב להתמוטטות כלכלית, הרי שאין לעכב את פסק הדין, שכן עיכוב ביצועו יקשה את סיכוייהם לגבות מהמבקש את החוב הפסוק, במידה שבסופו של דבר יידחה הערעור. מנגד, כך נטען, המשיבים 7-1 הינם אנשים אמידים, בעלי ממון, אשר לחלקם אף נכסים בארץ, ומכאן שאין מקום לטענת המבקש, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, בשל היותם של המשיבים 7-1 תושבי חוץ. עוד מוסיפים המשיבים 10-1 וטוענים, כי טענות המבקש, בעניין מצבו הכלכלי, הועלו, בעלמא, מבלי לצרף
אסמכתאות מתאימות.

בקשת המשיבים להגיש תשובה לתגובת המשיבים

11.
יצויין, כי ביום 22.11.2012, הגיש המבקש בקשה להתיר לו להגיש תשובה קצרה לתגובת המשיבים לבקשה לעיכוב ביצוע. בנסיבות העניין, אין בידי להיעתר לבקשה זו, שכן אינני סבור, כי יש בפי המבקש טענות נוספות, המוסיפות על הטענות הרבות, אשר נטענו, זה מכבר, בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

דיון והכרעה

12.

תחילה אעיר, כי הצדדים העלו טענות רבות בכתבי הטענות שהגישו, אולם מצאתי לנכון לדון רק בסוגיות הנחוצות לצורך הכרעה בבקשה זו.

13.
לאחר בחינת הבקשה, התגובה וצרופותיהן, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.



הכלל הבסיסי, הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:
תקנות סדר הדין האזרחי
),
הינו כי "
הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים
". עיכוב ביצועו של פסק הדין הוא החריג לכלל.


על המבקש עיכוב ביצוע להוכיח שני תנאים מצטברים – הראשון, כי סיכויי הערעור גבוהים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, כך שאם יבוצע פסק-הדין, ובסופו של יום
יתקבל הערעור – ייתקל המבקש בקשיים בהשבת המצב לקדמותו (ראו:
ע"א 1734/12

עו"ד פרנקל נ' עמנואל
(לא פורסם, 12.3.2012);
ע"א 5114/12
מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' גנטוס רגי'א
(לא פורסם, 25.07.2012); ע"א 4091/12
כוכב מסעי ראש העין בע"מ נ' עיריית טייבה, כונס הנכסים הרשמי תל אביב
(לא פורסם, 13.11.2012)).


14.
כאשר מדובר בעיכוב ביצועו של

פסק דין
המשית חיוב כספי, הרי שזה יינתן רק במקרים חריגים, כאשר הראה המבקש שחוסנו הכלכלי של המשיב מוטל בספק, וקיים חשש ממשי ורציני שלא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו, אם יתקבל הערעור (ראו: ע"א 3510/11
מלונות מוריה פלזה טבריה בע"מ, אריה (כלל) חברה לביטוח בע"מ נ' ולרי טקצ'נקו
(לא פורסם, 05.07.11)).
כמו כן, יילקח בחשבון לעניין זה שיעור הסכום שנפסק, כאשר סכומים ניכרים עשויים להעלות חשש מובנה ליכולת להשיבם בהמשך, אף כאשר מדובר במשיב שאין חשש יוצא דופן לחוסנו הכלכלי (ראו:
ע"א 8730/11
אלמור פיברגלאס בע"מ, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' שחאדה בהאא
(לא פורסם, 18.01.12)).

15.
בכל הנוגע לסיכויי הערעור, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, דומה כי הם אינם טובים במיוחד. זאת, שכן ערעורו של המבקש מופנה כנגד ממצאי עובדה ומהימנות, שקבע בית המשפט המחוזי בפסק דינו,
אשר, לגישתי, הינו מפורט ומנומק, כדבעי. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים אשר קבעה הערכאה הדיונית, אלא לעיתים נדירות (ראו: ע"א 1262/09

שלומי אברהם נ' בנק הפועלים בע"מ
(לא פורסם, 09/06/2009);

ע"א 3099/10
ראיף אבו שקרה נ' נכלה זכריא חדד ואח'
(לא פורסם, 9.10.2012)
). לפיכך,
בהיבט זה, נראה, לכאורה, כי סיכויי הערעור אינם מבטיחים.



16
.

לצד סיכויי הערעור, יש לבחון, כאמור, גם את מאזן הנוחות. לא שוכנעתי, כי במקרה דנא,
מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקש, עד כדי עיכוב ביצוע תשלום הסכום הפסוק. המבקש לא הראה, כי מצבם וחוסנם הכלכלי של המשיבים 7-1 מוטל בספק (ע"א 2074/07

גורן נ' זהבי
(לא פורסם, 6.3.2007)), ואף לא הציג תשתית ראייתית הולמת לטענה, לפיה עולה חשש ליכולתם להשיב את הסכום הפסוק בעתיד, בשל היותם של המשיבים 7-1 תושבי חוץ, היה והערעור יתקבל.


זאת ועוד, אינני סבור, כי ביצוע פסק הדין, ובעקבותיו הליכי פשיטת הרגל, יגרמו למבקש נזק בלתי הפיך. לדעתי, אין בתשלום הסכום הפסוק משום נזק בלתי הפיך, שכן המדובר בנזק כספי, שלא ניתן לומר לגביו כי מדובר בנזק מסוג זה, כיוון שהפגיעה הנטענת ניתנת לריפוי בפיצוי (
ע"א 1418/04



בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים השקעות בע"מ
(לא פורסם, 10.3.04);
ע"א 8582/08



בן-יעקב נ' בנק הפועלים בע"מ
(לא פורסם, 20.11.08)). מעבר לכך, גם טענת המבקש, בעניין הפגיעה הבלתי הפיכה בעיסוקו כעורך דין, ובשמו הטוב, בעקבות הליכי פשיטת הרגל, הועלתה, בעלמא, מבלי להציג אסמכתאות מתאימות.



אשר על כן, דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.


ניתנה היום, י"ב בכסלו התשע"ג (26.11.2012).



ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


12029760_i05.doc
יא
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







עא בית המשפט העליון 2976/12 ציון בר אל נ' חיים יהודה אלכסנדר קאופמן, מוריס משה קאופמן, ישראל יצחק קאופמן ואח' (פורסם ב-ֽ 26/11/2012)