Google

מדינת ישראל - דניאל לוי, אפי צפריר

פסקי דין על דניאל לוי | פסקי דין על אפי צפריר |

22316-02/11 פ     29/11/2012




פ 22316-02/11 מדינת ישראל נ' דניאל לוי, אפי צפריר






בית משפט השלום בפתח תקווה
ת"פ 22316-02-11 מדינת ישראל
נ' לוי ואח'

בפני

כב' השופטת ניצה מימון שעשוע
מאשימה

מדינת ישראל
נגד
נאשמים

1. דניאל לוי

2. אפי צפריר

נאשם 2 ע"י ב"כ עו"ד ירון גיגי
גזר – דין
בעניינו של הנאשם 2
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת על עבירה מסוג פשע בצוותא, כמפורט בכתב האישום המתוקן.

על פי כתב האישום המתוקן, ביום 12.12.09 התקיים משחק כדורגל בין הפועל פ"ת (להלן: הקבוצה) למכבי חיפה, במסגרת ליגת הטוטו (להלן: המשחק).

בהתאם לכללי ההתאחדות לכדורגל, מחויבת קבוצה המשחקת במסגרת ליגת העל/ליגת הטוטו להופיע עם חולצות הנושאות את סמל ליגת הטוטו. כן נקבע כי קבוצה המפרה כלל זה צפויה לקנס בגובה 20,000 ₪.

בזמנים הרלוונטיים לאירועי כתב האישום שימש הנאשם 1 כיו"ר הקבוצה ונאשם 2 שימש כמנכ"ל הקבוצה. אמיר שוורץ (להלן: אמיר) שימש כמנהל מתקן מגרש הכדורגל של הפועל פ"ת, הנמצא בקיבוץ עינת (להלן: המתקן).

ביום 10.12.09 הוברר לנאשמים ולאמיר כי ביום המשחק לא תוכל הקבוצה לעלות למשחק עם חולצות הנושאות את סמל ליגת הטוטו, כנדרש.

בנסיבות אלה הגישו הנאשמים בצוותא עם אמיר תלונה כוזבת במשטרה, לפני מועד המשחק. אמיר פנה למשטרה ביום 11.12.09 והתלונן בכזב על פריצה שארעה במתקן הקבוצה ועל גניבת מדי הקבוצה, ובהם המדים עם סמל הטוטו. מטרת הגשת התלונה היתה למנוע הטלת קנס על הקבוצה ביום המשחק.

בהתאם לכך, העביר אמיר את מדי הקבוצה מהמתקן.

הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן בטרם נגזר דינו.

תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר עולה כי הנאשם כבן 36, נשוי ואב לשתי בנות בגילאי 7.5 ו- 4.5 שנים.

הנאשם משמש כמנכ"ל הקבוצה משנת 2007. בעברו שימש כמנכ"ל קבוצת כדורגל וכשחקן כדורגל מקצועי.

הנאשם אף מכהן בהתנדבות כחבר בהנהלת התאחדות הכדורגל, וכן בתפקידים נוספים הקשורים לתחום. לקצינת המבחן ולבית המשפט הוצגו מכתבי המלצה, בהם תואר הנאשם כבעל יכולת ניהולית ומקצועית גבוהה, וכאדם רגיש ואכפתי לזולת.

הנאשם גדל במשפחה נורמטיבית, סיים 12 שנות לימוד ושרת שירות צבאי מלא. החל מגיל 9 שיחק כדורגל, ובמקביל ללימודיו ולשירותו בצה"ל ניהל קריירה של שחקן מקצועי.

בגיל 25 נישא ונולדו לו שתי בנותיו. נמסר כי הנאשם עסוק כיום בטיפול בעניינים רפואיים הקשורים לאשתו.

הנאשם לקח אחריות על העבירה נשוא כתב האישום ומסר כי מדובר היה בשיקול דעת מוטעה. הרושם שהתקבל הינו כי הנאשם חש בושה ואשמה מביצוע העבירה, וניכר כי ההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע עבורו.

התרשמות קצינת המבחן היתה כי הנאשם הינו אדם נורמטיבי, בעל תפקוד תקין בתחומי חייו השונים, ללא עבר פלילי וללא נזקקות טיפולית, והעבירה הינה חריגה להתנהגותו.

המלצת קצינת המבחן היתה להטיל על הנאשם עונש של"צ בהיקף 140 שעות, בתכנית שפורטה בתסקיר.

לענין הרשעתו של הנאשם, הומלץ לשקול בחיוב ביטול ההרשעה, וזאת בהתחשב בכך שמדובר בעבירה ראשונה, וכן לאור אישור ההתאחדות לכדורגל בו צוין כי לא ניתן למנות כחבר בהנהלת ההתאחדות אדם שהורשע בפלילים בשבע השנים שקדמו למינויו.

הטיעונים לעונש

ב"כ המאשימה טענה לחומרת העבירה, ולכך שבעקבות הגשת התלונה הכוזבת משטרת ישראל פתחה בחקירה.

נטען כי שרות המבחן אמון למעשה על שיקומו של נאשם ושיקוליו הינם שיקולים צרים של טובת הנאשם, ועל כן במקרה זה, בו לנאשם אין עבר פלילי ולא נפתחו כנגדו תיקים חדשים מאז ביצוע העבירה ולאור תיאורו הכללי כאדם נורמטיבי, הומלץ על אי הרשעה וענישה בדמות של"צ.

נטען כי שרות המבחן מציין בנימוקים לאי הרשעה שמדובר בעבירה ראשונה ומתייחס לאישור התאחדות לכדורגל בו מצוין כי לא יכהן כחבר הנהלת ההתאחדות אדם אשר יורשע בבימ"ש בארץ ובחו"ל בעבירה פלילית עובר למנוי.

ב"כ המאשימה טענה כי עולה תמיהה בהקשר לכך, שהרי הנאשם, מחד גיסא משרת את ההתאחדות לכדורגל ונושא בה תפקיד בכיר, ומאידך גיסא, מנסה לרמות את אותה ההתאחדות עצמה, ומגיש תלונה כוזבת בכדי להימנע מקנס כספי. כמו כן נטען כי הנאשם ידע כמה ימים לפני חקירתו שהוגשה תלונה ולא ניגש למשטרה להודיע שמדובר בתלונה שיקרית.

מכל מקום, ב"כ המאשימה טענה כי על בית המשפט מוטלת החובה לשקול שיקולים נוספים, מעבר לשיקולי שיקום הנאשם, ועל כן אין לקבל המלצת שירות המבחן בענין זה.

עוד נטען כי לא עולה מהתסקיר כי לנאשם תגרם פגיעה חמורה בפרנסתו ועיסוקו עקב ההרשעה, כנדרש בהלכת כתב.

ב"כ המאשימה טענה כי הסיבה להגשת התלונה הכוזבת אינה משמשת במקרה זה שיקול לקולא, שכן אין נפקא מינה באם הכוונה בהגשת התלונה הכוזבת היתה להימנע מהטלת קנס או לקבל במרמה כל טובת הנאה אחרת, ובמקרה זה אי הטלת הקנס היא טובת ההנאה שהנאשם ניסה להפיק מהגשת התלונה הכוזבת.

ב"כ המאשימה טענה כי עברו הנקי של הנאשם, העדר תיקים נוספים, הודייה ולקיחת אחריות, ותסקיר חיובי - כל אלה שיקולים שיש לשקול אותם לקולא.

מנגד, השיקולים לחומרא הינם - מעמדו של הנאשם, ביצוע העבירה בצוותא חדא, כאשר יש לראות בכל אחד מהשותפים כעבריין ראשי, שכן כולם לקחו חלק בתכנון העבירה. בנוסף יש לשקול את הכוונה שעמדה מאחורי ביצוע העבירה, להונות את אותה התאגדות שלכאורה הנאשם משתייך אליה ומבקש להתקדם בה, וכן החקירה שנפתחה בעקבות הגשת תלונת השווא.

לאור כל האמור לעיל, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם ענישה של מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי משמעותי.

ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצות שרות המבחן, לבטל את הרשעתו של הנאשם ולהטיל עליו של"צ כהמלצת שרות המבחן.

ב"כ הנאשם טען לגבי נסיבות ביצוע העבירה כי חלקו של הנאשם היה פעוט ביותר. לטענתו, הנאשם אמר לאמיר, ברגע של טעות בשיקול הדעת וללא רצינות יתרה, שיאמר שהחולצות נגנבו, וכך לא תהיה בעיה להשתמש בחולצות ללא סמל הטוטו. ב"כ הנאשם טען כי אכן הנאשם טעה, אך הוא לא הבין שדבריו ייתפסו בצורה כזו, ובסופו של יום אמיר הלך והגיש תלונה.

ב"כ הנאשם טען עוד כי הנאשם לקח אחריות, והבין ששגה בדבריו, אף אם לא הובנו נכון ע"י אמיר. נטען כי לא מדובר באינטרס כלכלי של הנאשם שכן, באם היה מוטל קנס על הקבוצה מי שהיה נושא בה היו הבעלים של הקבוצה.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם טעה בשיקול הדעת כאשר אמר את הדברים, אך יש להתחשב המכלול השיקולים לקולא הקיימים במקרה זה-

ראשית, נטען כי הנאשם הינו אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, ואף בחלוף הזמן מאז שנת 2009 ועד היום, לא נפתחו כנגדו תיקים נוספים. שנית, נטען כי הנאשם הודה, לקח אחריות ושיתף פעולה עם שירות המבחן, וכי הקבוצה שילמה את הקנס. כמו כן ב"כ הנאשם טען כי לא נשקפת מסוכנות מהנאשם ואין לחשוש להישנות העבירות.

ב"כ הנאשם טען עוד לכך שבהתאם לפרוטוקול של התקנון לכדורגל, סעיף 5, כל מי שהורשע בדין לא יכול לשמש כחבר הנהלה, כך שתגרם לנאשם פגיעה של ממש בעיסוקו.

ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם מצוי בעולם הכדורגל מגיל צעיר, וכיום הינו עוסק בתחום ואף מתנדב והקים קבוצות נוער במקום מגוריו, באר יעקב. בנוסף, הנאשם הינו חבר בהתאחדות ומנכ"ל קבוצה.

במצב זה טען ב"כ הנאשם כי אין זה סביר לפגוע בעיסוקו של הנאשם ובכל עולמו המקצועי, בשל מקרה אחד פעוט שנבע מטעות בשיקול הדעת.

ב"כ הנאשם טען כי באיזון בין האינטרס הציבורי לבין הנסיבות האינדיבידואליות של הנאשם, כאשר במקרה זה הנזק שייגרם לנאשם באם יורשע הינו ממשי וחמור, יש להעדיף את האינטרס של הנאשם, ולהורות על ביטול ההרשעה.

מעבר לכך, הפנה ב"כ הנאשם את בית המשפט למסמכים רפואיים, בהם פורט מצבה הבריאותי של אשת הנאשם, ולהיותו מפרנס יחיד.

ב"כ הנאשם הגיש אסופת פסיקה במקרים דומים בהם בוטלה הרשעת הנאשם.

כך בת"פ (שלום נצ') 13517-11-08 מד"י נ' בשיר, במקרה דומה, בעבירה של מסירת הודעה כוזבת, בוטלה הרשעתו של הנאשם לנוכח נסיבותיו האישיות והפגיעה בעבודתו, באם יורשע, בהיותו איש צבא.

בתיק נוסף, ת"פ (רמלה) 1560-07 מד"י נ' האן לוי, בוטלה הרשעתו של הנאשם לנוכח הפגיעה הצפויה בעבודתו במקרה של הרשעה, ובהתחשב בנסיבותיו האישיות ובשיתוף הפעולה עם שירות המבחן.

בת"פ (מח' ת"א) 40150-08 מד"י נ' שירי משה, בוטלה הרשעתו של הנאשם בעבירת איומים, לאור נסיבותיו האישיות ובנימוק כי הרשעה אינה עומדת ביחס ישר לפגיעה בזכויותיו וסיכוייו של הנאשם לעתיד.

לאור כל האמור לעיל עתר ב"כ הנאשם לבטל את הכרעת הדין, ולא להרשיע את הנאשם, תוך הטלת 140 שעות של"צ.

במסגרת הראיות לעונש העיד הנאשם כי הוא מצוי בעולם הכדורגל מגיל 9 וזה כל עולמו המקצועי. הוא ציין כי במידה ויורשע לא יוכל להמשיך בתפקידיו הנוכחיים ומקור פרנסתו ועיסוקו ייגדע.

הנאשם תאר את פעולות ההתנדבות בהן הוא לוקח חלק, בהקמת קבוצות נוער התורמות לקידומם של בני נוער בפריפריה, בהן נוטלים חלק 250 נערים.

כמו כן הביע חרטה וצער על ביצוע העבירה, שאינה משקפת לטענתו את התנהלותו הרגילה.

דיון

אין ספק כי מדובר בעבירה המשקפת כשלון מוסרי של מי שנמצא בתפקיד ניהולי בכיר ונושא באחריות, הן כלפי הקבוצה ובעליה והן כלפי ההתאחדות לכדורגל, בה הוא חבר, לשמירה על הכללים המחייבים את הקבוצה לרבות לעניין מדי המשחק.

מסירת ידיעה כוזבת למשטרה במטרה לפטור את הקבוצה מקנס בסך 20,000 ש"ח ואת הנאשם כמנכ"ל – לפטור מתלונות וטענות על תפקוד לקוי, מלמדת על טשטוש גבולות המותר והאסור, הברורים לכל בר בי רב, ואשר לאדם בתפקיד ניהולי בכיר צריכים להיות נהירים שבעתיים. למותר לציין, כי בעקבות תלונת הכזב, המשטרה פתחה בחקירה והשחיתה משאב ציבורי – זמנם של החוקרים – לריק.

יחד עם זאת, קיימות נסיבות לקולא, שחלקן קשור לעבירה וחלקן לנאשם. לעניין נסיבות ביצוע העבירה, יאמר כי הנאשם הודה ונטל אחריות על חלקו בעבירה באופן מיידי בעת חקירתו במשטרה, כי מדובר בכשלון רגעי בשיקול הדעת כדי להחלץ ממצב שהובא לידיעתו סמוך להגשת התלונה, ולא בתלונה כוזבת המתוכננת מראש כמזימה לקבלת טובת הנאה כספית או אחרת במרמה מאחר. כן יש לציין את חלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירה ואת חסכון הזמן השיפוטי.

אשר לנסיבות לקולא הקשורות בנאשם, יש לציין את אישיותו הנורמטיבית ותפקודו התקין בכל תחומי החיים, עברו הנקי, העדר תיקים פתוחים קודמים או מאוחרים, תרומתו לקהילה והנסיבות המשפחתיות-הבריאותיות שפורטו. הנאשם חווה הרתעה וכלימה בעקבות הסתבכותו הפלילית, חי תקופה ארוכה תחת ענן של חשש לעתידו והפיק לקחים באופן שאין חשש סביר לביצוע עבירה דומה.

באיזון השיקולים לכאן ולכאן, נראה לי כי מתקיימים במקרה דנן הקריטריונים של הלכת כתב, דהיינו, הפגיעה הצפויה בנאשם, בפרנסתו ובעתידו המקצועי הצפויה כתוצאה מן ההרשעה הינה חמורה באופן בלתי מידתי ביחס לחומרת העבירה בנסיבותיה המיוחדות במקרה דנן.

עם זאת אני סבורה כי מספר שעות השל"צ צריך להלום את פגיעת העבירה בערכים החברתיים המוגנים, ועל כן איני מסתפקת במספר שעות השל"צ עליו המליץ שירות המבחן.

לפיכך אני מבטלת את ההרשעה ומטילה על הנאשם של"צ בהיקף של 250 שעות.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.
ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ג, 29 נובמבר 2012, במעמד הצדדים.
1 מתוך 6








פ בית משפט שלום 22316-02/11 מדינת ישראל נ' דניאל לוי, אפי צפריר (פורסם ב-ֽ 29/11/2012)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים