פסקי דין על אריה כהן | פסקי דין על עמית מאור | פסקי דין על בנימין ששון |

18481-05/12 תק     26/11/2012




תק 18481-05/12 אריה כהן נ' עמית מאור בע"מ, בנימין ששון








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 18481-05-12 כהן נ' עמית מאור בע"מ
ואח'







בפני

כב' השופט
אריאל צימרמן


תובע

אריה כהן


נגד


נתבעים

1.עמית מאור בע"מ
2.בנימין ששון




פסק דין


לפניי תביעה שעניינה עבודה לביצוע סגירת מרפסת, שהתובע סבור כי לא הושלמה וכי בוצעה שלא כיאות.

1.
התובע והנתבעת 1 (להלן: החברה) התקשרו בהסכם שעניינו סגירת מרפסת של התובע. עלות העבודה שסוכמה – 14,660 ₪, מתוכם 5,500 ₪ בגין "גגון", 4,800 ₪ בגין ויטרינה, 1,000 ₪ ל"רשת" ועוד 3,360 ₪ בגין רכיב שלא פורט, והכל בתוספת מע"מ. עד כמה שניתן להבין מעדויות הצדדים, מעשית ניתן לחלק את העבודה לשניים: הקמת גגון כפול, ולאחר מכן – סגירת המרפסת באמצעות ויטרינה.

2.
הנתבע 2, שהוא אביו של בעלי החברה, הוא שביצע את העבודות בפועל. התובע לא רווה נחת מעבודות אלה. בין הצדדים התגלעו סכסוכים קשים. לאחר שהושלמה הקמת הגגון הכפול, הופסקה העבודה, על דעת שני הצדדים. עד שלב זה שולמו למבקש 10,000 ₪.

3.
בתביעתו טוען התובע כי הנתבעים לא השלימו את ביצוע העבודות. כן טוען הוא, בהסתמך על חוות דעת מומחה מטעמו, כי העבודות שבוצעו הן לקויות ואינן עומדות בתקן. על כן תובע התובע סכום של 18,000 ₪.

4.
הנתבעים טוענים מנגד כי האחריות המשפטית היא של החברה בלבד. הם טוענים כי העבודה נגדעה בשל התנהלות התובע, שהחליט בעיצומה של העבודה כי הוא רוצה שיפורים נוספים שיבוצעו, ללא כל תוספת מחיר. לשיטת הנתבעים בגין העבודה שבוצעה חב התובע סכום של 10,276 ₪ (כולל מע"מ), כך שיתרת חובו לנתבעים היא 276 ₪. הם טוענים עוד כי העבודה בוצעה במקצועיות, ואשר לטענה כי אין העבודה עומדת בתקן הם טוענים כי רבות הן העבודות שאינן עומדות בתקן, וכי התובע היה להוט לחסוך בהוצאות ולכן ביקש כי תבוצע עבודה במחיר הזול ביותר, ולאו דווקא לפי תווי תקן כלשהם.

5.
לאחר ששמעתי את בעלי הדין, כמו גם את המומחה מטעם התובע, שהנתבעים עמדו על חקירתו, מצאתי כי דין התביעה נגד החברה להתקבל, אך זאת באופן חלקי ביותר. לא ארחיב כאן בכל טענותיהם המגוונות של הצדדים, שאין בהן כדי להשפיע על התוצאה.

6.
לתובע מגוון נרחב של טרוניות, שאינן יכולות לסייע לו. טענתו (המוכחשת) שהנתבעים ביצעו את העבודה באיטיות יחסית, או טענתו (המוכחשת אף היא) שהם עמדו על קבלת מזומן בלבד – אינן מעלות ואינן מורידות כאשר השאלה שבמחלוקת היא – מה בוצע, ובאיזו איכות. סוגיה חשובה היא עיתוי קטיעת העבודות: בעניין זה, ואף שקשה היה לפענח מן הקבלה למה נועדו העבודות של 3,360 ₪, הרי שהתובע – שעליו נטל ההוכחה – לא הצליח להוכיח כי הסכום שנגבה, 10,000 ₪, אינו תואם כמעט במלואו את הסכום שאמור היה להיגבות בגין ביצוע השלב הראשון של העבודות, עד לסיום השלמת הגגונים. משמעות הדבר היא שאת החלק הנותר – השלמת הוויטרינה – לא היו הנתבעים מחויבים עוד לבצע משהוסכם מעשית על קטיעת העבודה באותה נקודה, והתובע ממילא אף לא שילם על השלמת העבודה.

7.
מכאן, שהשאלה היחידה היא איכות העבודה. בעניין זה מצאתי לנכון להתייחס לנדבכים בחוות דעת המומחה בעניין התיקונים בקונסטרוקציה וההשלמות הנדרשות בגגונים, שבגינם גבתה החברה כספים. הנתבעים לא הציגו חוות דעת נוגדת לזו שהציג התובע, ואף בחקירת המומחה נמנעו כמעט כליל מלשאול אותו שאלות, כך שאין אלא לקבל את נכונות טענותיו, עד כמה שהן רלבנטיות לתביעה.

למעשה, הקו המנחה היחיד של הנתבעים היה שלא היתה עליהם חובה לבצע עבודות בהתאם לתקן. טענה זו כמובן אינה מניחה את הדעת, כעניין נורמטיבי. עם זאת מקובלת עליי טענת הנתבע 2 כי התובע עשה ככל יכולתו כדי להביא להפחתת העלויות של סגירת המרפסת, גם לא בהכרח לפי הוראות הדין (וכהמחשה – עד כמה שניתן להבין, לא קיבל אישור מן העירייה לסגירת המרפסת, כך טענת הנתבעים בכתב ההגנה, שלא נסתרה). מכאן שחיוב הנתבעים בביצוע תיקונים בהיקף וברמה שהתובע עותר להם – בעייתי.

8.
על יסוד כל הנתונים שהוצגו לפניי ואלו שנסקרו לעיל, הרי שאני רואה לנכון להעמיד את נזקו של התובע (בקיזוז החוב הנטען של התובע לחברה) על 2,500 ₪, וזאת בדרך של אומדנת הנזק על יסוד אותם נתונים. מובן שמי שחב בתשלום הסכום האמור היא החברה, שהיא האישיות המשפטית שעמה התקשר התובע, ולא הנתבע.

9.
התביעה מתקבלת אפוא באופן חלקי. הנתבעת תשלם לתובע סכום של 2,500 ₪. בשים לב לפער שבין גובה התביעה לבין גובה הפיצוי, איני רואה לעשות צו להוצאות לחובת הנתבעת. בנוסף, ישלם התובע לנתבע 2 סכום של 750 ₪, לאחר שגרר אותו שלא לצורך לתביעה לא לו, ועמד על הותרתו בתביעה גם לאחר הערות בית המשפט בעניין זה.

ניתן היום,
י"ב כסלו תשע"ג, 26 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 18481-05/12 אריה כהן נ' עמית מאור בע"מ, בנימין ששון (פורסם ב-ֽ 26/11/2012)