פסקי דין על האוניברסיטה העברית בירושלים | פסקי דין על ד"ר איתן ברק

49042-11/12 ברע     02/12/2012




ברע 49042-11/12 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' ד"ר איתן ברק








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 49042-11-12

ניתנה ביום 2 בדצמבר 2012

האוניברסיטה העברית
בירושלים
המבקשת
-

ד"ר איתן ברק
המשיב

בפני
סגן הנשיאה, השופט יגאל
פליטמן

החלטה


1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (סגן הנשיאה, השופט אברהמי ונציגי הציבור מר בירן ומר אפיק; סע"ש 38710-07-12; להלן - ההחלטה), מיום 8.11.12, בה ניתן צו זמני המורה למבקשת להמשיך ולהעסיק את המשיב בשנת הלימודים תשע"ג.

המסגרת העובדתית הלכאורית
2.
על פי העובדות הלכאוריות שנקבעו בהחלטת בית הדין האזורי,

המשיב, מר איתן ברק (להלן - המשיב), התקבל כחבר סגל במבקשת, האוניברסיטה העברית בירושלים
(להלן - המבקשת), בחודש יולי 2002, לאחר שכתב את עבודת הדוקטורט והשלים פוסט דוקטורט. אחר תקופת ניסיון בת מספר שנים, נבחן עניינו של המשיב בוועדות האקדמיות לצורך הענקת דרגת מרצה בכיר ומתן קביעות. בסופו של ההליך לא ניתנה למשיב הקביעות והוחלט כי עבודתו במתכונת בה עבד מאז 2002 תסתיים בשנת 2012. המשיב ממשיך ללמד במבקשת בשנת הלימודים תשע"ג כמורה מן החוץ. שכרו ומעמדו של המשיב שונים מאלה בהן הועסק בשנים 2002-2012.

ההליך בבית הדין האזורי
3.
הליך הגישור שנערך בין הצדדים לא צלח. בדיון בפני
בית הדין האזורי העידו המשיב, דיקאן הפקולטה למדעי החברה (להלן - הדיקאן) ורקטור המבקשת. הצדדים הגישו מסמכים רבים אותם צרפו לתצהירים מטעמם.

4.
בהחלטתו, מושא הבקשה שלפני, קבע בית הדין האזורי כי

הואיל והקשר בין המשיב למבקשת ממשיך גם בשנת הלימודים תשע"ג אזי ראוי שלעת הזו, עד להכרעה בתיק העיקרי, שיקבע בהליך מזורז, תמשיך המבקשת להעסיקו כבעבר. בית הדין האזורי ציין כי המשיב ממשיך ללמד במחלקה ליחסים בינלאומיים במבקשת וכי היקף ההוראה של המשיב, כפי התרשמות בית הדין קמא, דומה לזה שהיה למשיב במתכונת ההעסקה הקודמת, מלבד זה שבמתכונת זו לא נדרש המשיב למחקר. בית הדין האזורי קבע כי אין מחלוקת שהדיקאן כתב, לשלושה מהסוקרים החיצוניים, ביום 22.10.09, הודעת דואר אלקטרוני בה רשם כי המשיב החליט שלא להמשיך בכתיבת ספרו (להלן - המייל). עניין זה לא היה נכון. המשיב השלים את ספרו בהוצאה לאור ידועה ומוכרת בתחום. ספרו של המשיב קיבל תהודה חיובית. חלק מהסוקרים אליהם הופנה הדואר האלקטרוני של הדיקאן, מיום 22.10.09, התרעמו על המייל שקיבלו וסברו כי נפל פגם בהתנהגותו של הדיקאן בכתיבת המייל. בית הדין קבע כי ההסברים המתפתלים שניתנו לאמור בהודעה אינם מתיישבים עם האמור בו וכי עמדתם של הסוקרים הושפעה מתוכן ההודעה ששלח הדיקאן. אשר על כן, קבע בית הדין האזורי כי הדיקאן מסר למעשה מידע מטעה לשלושת הסוקרים ובנסיבות אלה היה מקום לבחון פנייה מחודשת לסוקרים אחרים או פניה שתבהיר לסוקרים כי המשיב לא הפסיק את כתיבת ספרו.

5.
עוד קבע בית הדין האזורי כי נפל פגם שורשי מהותי בפני
יה לחוקרים תאורטיקנים, לצורך בחינת עבודותיו של המשיב, שעיקר עיסוקו וכתיבתו הינה בתחום הפוזיטיביסטי. בית הדין סבר כי ראוי היה לפנות למומחים מאותו סוג ואסכולה כדי לבחון את עבודתו המקצועית של המשיב וכי מדובר בשתי דרכי מחקר. פניה לחוקרים, אף אם הם באותו תחום, אך מהמישור התיאורטי, עשויה להביא לטעות. בנסיבות אלו, קבע בית הדין כי ראוי בשלב זה של הליך זמני להמשיך את מתכון ההעסקה של המשיב כפי שהיה בעשר השנים אשר קדמו לשנת הלימודים תשע"ג וזאת עד להשלמת התובענה בהליך העיקרי, אותה ישמע בית הדין האזורי בהליכים מזורזים.

6.
בית הדין קמא קבע כי מאזן הנוחות נוטה איפוא לטובת המשיב, אשר הועסק במשך עשור במתכונת של חבר סגל מן המניין במסלול שאמור להוביל לקביעות. בית הדין ציין כי ככל שיקבע שלא נפל פגם בהליכים שהיו לבחינת זכאות המשיב לדרגת מרצה בכיר ולקביעות אזי יהיה מקום לשקול את חיוב המשיב בהחזרת הפרשי שכר שישולמו לו בגין העסקתו במתכונת זו חלף העסקתו במתכונת אותה מבקשת המבקשת להעסיקו בשנת הלימודים תשע"ג.

הבקשה לרשות ערעור שבפני
7.
המבקשת מלינה על קוצר החלטת בית הדין האזורי, על אי התייחסות בית הדין קמא לעובדות הדרושות לעניין ברמה הלכאורית ועל טעויות עובדתיות שנפלו בהחלטה. לטענת המבקשת שגה בית הדין האזורי בקובעו כי נפל פגם בשני עניינים – ההודעה במייל ותחום מומחיותם של הסוקרים. לסברת המבקשת, אף אם ימצא כי נפל פגם באמור, הרי שאין זה פגם יסודי המביא לבטלות החלטה אקדמית. המבקשת טוענת כי היא הלכה לקראת המשיב, לפנים משורת תקנון האוניברסיטה, על מנת לתת לו הזדמנויות לחיזוק התיק האקדמי שלו. המבקשת טוענת כי בניגוד לקביעת בית הדין, משמעות העסקת המשיב כחבר סגל רחבה בהרבה מהעסקתו כמורה מן החוץ. לטענת המבקשת, משהחלטת בית הדין האזורי ניתנה כחודש וחצי לאחר מועד סיום העסקת המשיב כחבר סגל מן המניין, הרי שהסעד מהווה החזרה לעבודה בדיעבד ולא "המשך העסקת המשיב". המבקשת מלינה על התעלמות בית הדין האזורי, בהחלטתו, משיהוי המשיב בהגשת בקשתו.

8.
לטענת המבקשת, החלטת בית הדין קמא אינה מבוססת על פגם חמור, דוגמת חריגה מסמכות או שקילתו של שיקול בלתי חוקי, אשר יש בו כדי להביא לבטלות החלטה אקדמית. עוד נטען כי אין בידי בית הדין המומחיות הנדרשת לשם הערכת החלטה אקדמית. לפיכך, כך לטענת המבקשת, לא קם צידוק לביטול החלטתה. אשר למאזן הנוחות, טוענת המבקשת כי, בית הדין התעלם מן הנטל המוטל על המבקש סעדים זמנים – הנטל להוכיח זכות לכאורה. עוד טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטים לדחיית הבקשה לסעד זמני. המשיב אינו נטול פרנסה. לכן נזקו קטן. לא נשמעו ראיות לגבי הפער בין העסקתו הקודמת כחבר סגל לבין העסקתו הנוכחית כמורה מן החוץ. יישומו של הצו מחייב לשבץ את המשיב בהוראה בקורס נוסף, לאחר ששנת הלימודים החלה.

הכרעה
9.
לאחר שעיינתי בהחלטת בית הדין האזורי ובחנתי טענות המבקשת, אני מחליט כי

אין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. כלל ידוע הוא כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין מתן סעדים זמניים (דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244) המקרה שלפני אינו ממין מקרים חריגים אלה.

10.
לא מצאתי כי נתקיימו במקרה שלפני התנאים הקבועים בסעיף 26 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969. בית הדין האזורי, אשר התרשם מהראיות הרבות שהונחו לפתחו ומחקירות העדים, הגיע למסקנה הלכאורית כי הדיקאן למעשה מסר מידע מטעה לשלושת הסוקרים וכי בנסיבות אלו היה מקום לבחון פנייה מחודשת לסוקרים אחרים או פניה שתבהיר כי המשיב לא הפסיק כתיבת ספרו. הערכאה הדיונית הסתמכה על הממצאים הלכאוריים שהונחו לפתחה בקובעה כי ראוי להמשיך העסקת המשיב - אשר הועסק במשך עשור, במסלול שאמור להוביל לקביעות, זאת עד להכרעה בהליך עיקרי מזורז.

11.
על אף טענות המבקשת לפיהן הפגמים אשר נפלו, בהתאם להחלטת בית הדין האזורי, אינם פגמים יסודיים המביאים לבטלות החלטה אקדמית - לא מצאתי מקום להתערב, בשלב זה, במסקנות בית הדין האזורי. למבקשת טענות עובדתיות משפטיות רבות אשר ראוי כי תבוררנה באופן יסודי ותבואנה לידי הכרעה במסגרת ההליך העיקרי המזורז. שימת לב בית הדין האזורי מופנית לאפשרות לקבוע כי ככל שיוברר בתום ההליך העיקרי המזורז שהצדק עם המבקשת, אזי ייחשב המשיב כמי שעבד במעמד של מורה מן החוץ, רטרואקטיבית, החל מן המועד בו ביקשה המבקשת להעבירו לסטטוס זה.

12.
סוף דבר

- הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.


ניתנה היום,
י"ח כסלו תשע"ג (2 בדצמבר 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.














ברע בית הדין הארצי לעבודה 49042-11/12 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' ד"ר איתן ברק (פורסם ב-ֽ 02/12/2012)