פסקי דין על אלעזר מליחי אדריכלים בע"מ | פסקי דין על עמותת בית כנסת תפארת יוסף | פסקי דין על רמי יהושוע | פסקי דין על כהן אריאל | פסקי דין על סייג יהודה |

6249/00 א     18/08/2004




א 6249/00 אלעזר מליחי אדריכלים בע"מ נ' עמותת בית כנסת תפארת יוסף, רמי יהושוע, כהן אריאל, סייג יהודה




1
בתי המשפט
א 006249/00
בית משפט השלום פתח-תקוה
18/08/2004
תאריך:
כב' השופט אהרן מקובר

בפני
:
אלעזר מליחי אדריכלים בע"מ

בעניין:
התובעת
עו"ד בן-פורת אלברט

ע"י ב"כ
נ ג ד
1 . עמותת בית כנסת תפארת יוסף

2 . רמי יהושוע

3 . כהן אריאל

4 . סייג יהודה
הנתבעים
עו"ד בן-דוד איתן

ע"י ב"כ
פסק דין
א. מבוא

זוהי תביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעים, לתשלום שכר עבודה שלא שולם לה עבור עבודה שביצעה.

ב. עיקר העובדות

ב.1 בתאריך 18.8.97 נחתם הסכם בין התובעת ובין הנתבעת 1 (להלן: "ההסכם"), שעניינו היה תכנון אדריכלות בניין ופיקוח עליון של פרוייקט בית כנסת "תפארת יוסף" בראש העין (להלן: "הפרוייקט"), (נספח א' בתצהיר ת/1).

ב.2 בסעיף 5.2 בהסכם נכתב כי החותמים על ההסכם מטעם העמותה נושאים באחריות אישית כלפי האדריכל (התובעת), לגבי מילוי התחייבויותיה של העמותה (הנתבעת 1).

הנתבעים 2-4 חתמו על ההסכם הן בשם העמותה והן כמי שהתחייבו באחריות אישית כלפי התובעת למילוי התחייבויות העמותה.

ב.3 בסעיף 2 בהסכם נקבע כי שכר הטרחה של התובעת בגין אדריכלות הבניין יהיה "על פי סיכום הפגישה מה- 7.8.1997 שנערכה במשרדם של שפירא - זהוראי" (צורף כנספח א' להסכם).
ב.4 בסעיף 3 בסיכום הפגישה מיום 7.8.97 שנערכה במשרד שפירא - זהוראי, בהשתתפות מנהל התובעת, נציג הנתבעת 1 ונציגי חברת הנדסה וניהול, נקבע כי יתרת שכר הטרחה המגיעה לתובעת הינה 125,629 ש"ח בתוספת מע"מ, סך הכל 146,986 ש"ח (כולל מע"מ).

ב.5 השתלשלות הדברים שהביאה לחתימת ההסכם, היתה כדלקמן: ביום 1.7.93 הזמינה עיריית ראש העין (מועצה מקומית ראש העין באותו זמן) מהאדריכל מליחי אישית, תכנון אדריכלי והנדסי עבור בית הכנסת תפארת ישראל, בהיקף של כ- 730 מ"ר (להלן: "ההזמנה"). באותו זמן הוסכם בין האדריכל מליחי והמועצה המקומית ראש העין, שהמועצה המקומית תממן את תכנון הפרוייקט עד לקבלת היתר בניה בלבד, דהיינו 25% משכר הטרחה המלא (סע' 6 בתצהיר ת/1; פרוט' בעמ' 40, שו' 23-24).

ב.6 בהתאם להזמנת המועצה המקומית ראש העין, התחיל מר מליחי לבצע את עבודות התכנון והאדריכלות של הפרוייקט.

ב.7 לאחר הגשת התוכניות למועצה המקומית ראש העין, פנה הנתבע 2 אל מר מליחי וביקש להכפיל את שטח הפרוייקט לכ- 1,300 מ"ר, כך שיכלול גם אולם אירועים, לשכה לרב ראשי, מקווה ומטבח, על ידי הוספת מרתף מתחת לשטח המבנה המקורי שתוכנן. מר מליחי תיקן את התכנית והתחיל לטפל בקבלת היתרי בניה לפרוייקט.

ב.8 בתאריך 24.7.95 נוסדה החברה התובעת, כשמר מליחי הוא הבעלים ומנהל התובעת. המשך העבודה בפרוייקט נעשתה באמצעות החברה התובעת.

ב.9 התובעת פנתה לנתבעת 1, באמצעות הנתבע 2, בעניין הסדרת שכר הטרחה המגיע לה על בסיס נפח העבודה החדש (ראה מכתבים מיום 27.7.97 ומיום 31.7.97, נספחים ג', ד' לתצהיר ת/1).

ב.10 בתאריך 17.8.97 נחתם ההסכם בין התובעת ובין הנתבעים, נשוא תובענה זו, (נספח א' בת/1). בנספח להסכם זה נכתב כי שכר הטרחה האדריכלי המלא הוא 205,720 ש"ח (לא כולל מע"מ). עד 31.7.97 שולם לתובעת 80,091 ש"ח (לא כולל מע"מ), והיתרה לתשלום היא 125,629 ש"ח (לא כולל מע"מ).

התשלום בסך 80,091 ש"ח ששולם לתובעת, שולם לה על ידי עיריית ראש העין (סעיף 14 בתצהיר ת/1).

ב.11 בתאריך 18.1.98, דהינו 5 חודשים לאחר חתימת ההסכם בין התובעת והנתבעים, נחתם הסכם בין התובעת ובין עיריית ראש העין. בהסכם זה הזמינה עיריית ראש העין ממר מליחי שירותים של תוכניות מוקדמות, תוכניות סופיות, תוכניות הגשה והגשתן לרשויות, טיפול בקבלת היתר בניה וקבלת ההיתר, ותכניות עבודה, בסכום כולל של 85,300 ש"ח (לא כולל מע"מ), אשר לאחר ניכוי הסכומים ששולמו לתובעת על ידי עיריית ראש העין עד למועד החתימה על הסכם זה, עמד על סך של 26,218.60 ש"ח, בתוספת מע"מ (נספח ה' לתצהיר ת/1; מוצג נ/1).

מתוך הסך הנ"ל, שילמה עיריית ראש העין לתובעת בתאריך 26.3.98 סך של 12,820 ש"ח לא כולל מע"מ, ולא יספה לשלם עוד. הנתבעים עצמם לא שילמו לתובעת כל תשלום שהוא.

ג. עיקר טענות התובעת

ג.1 התובעת טוענת כי על פי ההסכם עליו חתמו הנתבעים עמה בתאריך 18.8.97, חייבים הנתבעים לשלם לה את יתרת השכר המגיעה לה בגין עבודתה בפרוייקט, בסך של 168,014ש"ח (כולל מע"מ), נכון ליום הגשת התביעה.

ד. עיקר טענות הנתבעים

ד.1 הנתבעים טוענים כי לאחר חתימת ההסכם מיום 18.08.97 בינם ובין התובעת, הוסכם בין הצדדים יחד עם עיריית ראש העין, כי עיריית ראש העין היא זו שתישא ביתרת תשלום שכר הטרחה המגיע לתובעת, במקום העמותה.

ד.2 הנתבעים טוענים כי מלכתחילה בוצע שלב א' של הפרוייקט על ידי התובעת על פי סיכום שהיה בינה ובין עיריית ראש העין, וכי התקצוב לעמותה בגין התכנון והפיקוח העליון של התובעת על הפרוייקט ממומן רובו ככולו מעיריית ראש העין בשל היות המבנה מבנה ציבורי, ולכן הוסכם כי העירייה תשלם את שכר התובעת.

ד.3 הנתבעים טוענים כי לאור ההסכמה המאוחרת הנ"ל שהייתה לאחר 18.8.97, בוטל ההסכם שבין הצדדים מיום 18.8.97 בנוגע לתשלום שכר התובעת על ידי העמותה.

ד.4 הנתבעים טוענים כי עיריית ראש העין הודתה בכך שהיא החייבת בחוב הנתבע, וגם התובעת עצמה הודתה בכך במסמכים שהוחלפו בינה ובין העירייה.

ד.5 הנתבעים טוענים כי האחריות האישית שבה התחייבו בסעיף 5.2 בהסכם, אין כוונתה לערבות לקיום התשלום. לטענתם, הם התחייבו רק לעזור לתובעת לקבל את שכרה מהעירייה.

ד.6 הנתבעים טוענים כי השכר שהוסכם עם התובעת כלל את שלבים א' ו - ב' בפרוייקט, והיה עד להשלמת הפרוייקט, בעוד כל שנעשה עד היום הינו השלד בלבד, כך שהתובעת לא ביצעה את כל המוטל עליה.

ה. דיון

ה.1 בהגנת הנתבעים אין ממש.

הנתבעים חתמו על הסכם בכתב עם התובעת בתאריך 18.8.97. במועד שבו חתמו הנתבעים על ההסכם, ידעו הנתבעים על כך שעיריית ראש העין הזמינה מהתובעת תכנון אדריכלי והנדסי של הפרוייקט. הם גם ידעו באותו מועד כי התובעת הפסיקה את עבודתה בפרוייקט משום שלא קיבלה כסף מעיריית ראש העין.

הנתבע 2, מר רמי יהושע, היה חבר מועצת העיר בין השנים 92 עד 97 וחבר דירקטוריון החברה הכלכלית ראש העין (פרוט', ע' 47, שו' 16-19). מר יהושע טען בעדותו כי ההסכם מיום 18.8.97 נחתם על ידי הנתבעים: "כדי שנעזור לו לקבל את הכספים שלו מהעירייה" (פרוט', ע' 47, שו' 27). מר יהושע אמר גם כי מר מליחי "אמר שאם הוא לא מקבל כסף מהעירייה הוא מעכב את התוכניות" (פרוט', ע' 48, שו' 14). משמע, שבמועד חתימת ההסכם, ידעו הנתבעים על ההזמנה שהזמינה עיריית ראש העין מהתובעת בקשר עם תכנון הפרוייקט.

הנתבעים ידעו במועד חתימת ההסכם עם התובעת כי התובעת אינה ממשיכה בעבודתה בפרוייקט, משום שהתובעת לא קיבלה כסף מעיריית ראש העין ומשום שעיריית ראש העין חתמה עם התובעת על הסכם למימון חלקי בלבד.
מטרת הנתבעים היתה להביא את התובעת לכך שתמשיך לעבוד בתכנון אדריכלי והנדסי של הפרוייקט. לצורך כך חתמו הנתבעים על ההסכם עם התובעת.

ה.2 ההסכם עליו חתמו הנתבעים עם התובעת הינו ברור ואין לקבל את הפרשנות שמנסים הנתבעים לתת לו. סעיף 1 בהסכם קובע: "1. הסכם זה בא להסדיר את ההתקשרות בין עמותת "תפארת יוסף" לבין אלעזר מליחי - אדריכלים בע"מ בכל הקשור לתכנון אדריכלות בניין ופיקוח עליון בפרוייקט בית כנסת "תפארת יוסף"".

כמו כן, נכתב בסעיף 5.2 בהסכם: "החותמים על ההסכם הזה מטעם העמותה הינם מורשי החתימה של העמותה וחתימתם על הסכם זה אכן מחייבת את העמותה".

מדובר, אפוא, בהתקשרות ישירה בין הנתבעת 1 ובין התובעת. התקשרות שנעשתה על ידי הנתבעת 1, על אף ידיעתה כי עיריית ראש העין הזמינה בעבר מהתובעת שירותי תכנון אדריכלות ופיקוח עליון של פרוייקט זה.

ה.3 הנתבעים 2-3 התחייבו בהסכם הנ"ל לשאת באחריות אישית כלפי התובעת בכל התחייבויותיה של הנתבעת 1 כלפיו. בהמשך סעיף 5.2 בהסכם נאמר: "יחד עם זאת הם (החותמים על ההסכם מטעם העמותה - א.מ.) נושאים באחריות אישית כלפי האדריכל לגבי מילוי התחייבויותיה של העמותה".

ה.4 מטעם הנתבעת 1 - העמותה - העיד בבית המשפט הנתבע 2 - מר רמי יהושע, ממנהלי העמותה. מר יהושע העיד כי ידוע לו שהעירייה הוציאה בשלב ראשון הזמנה לתובע של 25% בלבד מהעבודה ולאחר מכן הוציאה עוד השלמה של 15% (פרוט', ע' 47, שו' 28-30).

ה.5. מר יהושע טען בעדותו, כאילו ההסכם מיום 18.8.97 נחתם על ידי הנתבעים כדי לעזור לתובע, כביכול, לקבל את הכספים שלו מהעירייה. אינני מקבל טענה זו.

בתצהיר עדותו הראשית הצהיר מר רמי יהושע כי עיריית ראש העין נקלעה לקשיים כלכליים והתובעת ומנהלה הודיעו שיפסיקו את מתן שירותיהם לנתבעת 1, ועל כן חתמה הנתבעת 1 על ההסכם עם התובעת: "מהטעם שביקשנו להציל את הפרוייקט אותה עת שעמד בפני
קריסה..." (תצהיר נ/9, ס' 3 ג').

ה.6. גרסתו של מר רמי יהושע בבית המשפט עומדת בסתירה לגרסה אותה העלה בתצהירו. נראה לי כי גרסת מר יהושע בבית המשפט הינה גרסה "משופצת" לצורכי המשפט. אין חותמים על חוזה שיש בו התקשרות ישירה והתחייבות ישירה בין הצדדים, כשאין כוונה לעשות כן. הטענה כאילו לא היתה כוונה להתקשר באמת, אלא רק רצון לעזור לתובעת לקבל כסף מהעירייה, אינה יכולה להתקבל. לא רק מהבחינה המשפטית, אשר לפיה מי שחותם על חוזה מוחזק כיודע על מה הוא חותם וכמסכים לו, אלא גם מבחינת סבירות הטענה בנסיבות שבפני
נו. הפרשנות שהנתבע 2 מנסה היום לתת להסכם היא פרשנות לוליינית, שאינה תואמת את האמור בהסכם, ובלתי מתקבלת על הדעת.

בעניין ההלכה שאדם מוחזק כיודע על מה הוא חותם, ולא ישמע אדם בטענה שלא הבין משמעות ומהות המסמך עליו הוא חתם, ראו:
ע"א 2119/94 לנדאו נ' וין, פ"ד מ"ט (2) 77, 84; ע"א 16/80 לולו נ' סלומון, פ"ד ל"ז (4) 70, 73; ע"א 325/88 טוויל נ' בית מנוחה לזקנים בני ברק, פ"ד מ"ד (1) 341, 348, ע"א 779/87 בליט נ' בל"ל, פ"ד מ"ד (3) 304, 310; ע"א 413/79 אדלר נ' מנצור, פ"ד ל"ד (4) 29, ע"א 467/64; שוויץ נ' בלץ, פ"ד י"ט (2) 117, 113.

ה.7. אני מקבל כנכונה את גרסתו הראשונה של מר יהושע, כפי שהצהיר בתצהירו, לפיה הנתבעים ביקשו להציל את הפרוייקט שעמד בפני
קריסה ולכן חתמו על ההסכם עם התובעת. כך בדיוק היה המצב בעת שחתמו הנתבעים על ההסכם. מצב בו התובעת הודיעה שהיא מפסיקה לעבוד בתכנון הפרוייקט, העירייה אינה משלמת לתובעת, וגם לא עשתה חוזה עם התובעת לגבי המשך הפרוייקט, והפרוייקט כולו נעצר. במצב זה באו הנתבעים אל התובעת וקיבלו על עצמם התחייבות ישירה כלפי התובעת, על מנת שזו תמשיך לבצע את עבודותיה בפרוייקט.

אפשר שהנתבעים חשבו בעת שחתמו על ההסכם כי בסופו של דבר עיריית ראש העין תשלם לתובעת את מלוא שכרה ובצאתם מהנחה זו, שהתבררה בדיעבד כמוטעית, חתמו על ההסכם. בפועל, התבדו הנתבעים ומצאו עצמם במצב שבו עיריית ראש העין לא שילמה לתובעת את שכרה. לענייננו, אין זה משנה כלל מה חשבו הנתבעים בינם לבין עצמם בעת חתימת ההסכם. סעיפי ההסכם הינם ברורים והנתבעים חייבים בתשלום שכר התובעת, לאחר שקיבלו על עצמם והתחייבו בהסכם לעשות כן.

ה.8. אינני מקבל את טענת הנתבעים, כאילו הם ביטלו את ההסכם עם התובעת מיום 18.8.97. אין כל בסיס לטענה זו. גם כאן נראה כי מדובר בטענה שהומצאה לצורך המשפט. אין כל מסמך בכתב שמבטל את ההסכם מיום 18.8.97. לא ניתנה כל הודעה על ביטול ההסכם, ואין כל ראיה שתתמוך בטענה זו. גם לא על דרך התנהגות. יצויין בהקשר זה, כי הנתבע 2 היה העד היחיד מטעם העמותה שהעיד בבית המשפט. נתבעים 2 ו- 3 לא באו להעיד. מבחינה זו עדותו של מר יהושע בעניין זה מהווה גם עדות יחיד. טענתו לא הוכחה כלל, ואינני מקבלה.

ה.9. חתימת ההסכם בין עיריית ראש העין ובין התובעת מיום 19.1.98, אין בה משום ראיה לכך שההסכם עם הנתבעים בוטל. ההסכם עם העירייה דיבר על מימון חלקי בלבד, 40% מהפרוייקט, ולא הייתה כל כוונה, ודאי לא מצד התובעת, ולדעתי גם לא מצד הנתבעים, לבטל את ההסכם מיום 18.8.97. ההסכם מ- 18.8.97 בא לאחר שעיריית ראש העין לא שילמה לתובעת וגם לא עשתה עימה הסכם לגבי מלוא המימון של הפרוייקט. מצב זה לא השתנה עם חתימת העירייה על ההסכם מיום 19.1.98.

ה.10. אינני מקבל את טענת הנתבעים כאילו התובעת ציפתה וידעה שהתשלומים אמורים להגיע אליה מהעירייה ולא מהעמותה. מצב הדברים היה בדיוק הפוך. התובעת ידעה כי היא נתקלת בקשיים רבים בקבלת התשלומים מן העירייה ועל כן לא הסכימה להמשיך במתן שירותים אדריכליים ותכנוניים בפרוייקט. הסיבה היחידה שבגינה הסכימה התובעת להמשיך בעבודתה בפרוייקט היתה משום שהנתבעים חתמו עימה על הסכם לפיו הם מתחייבים לשלם לתובעת באופן אישי את השכר המגיע לה בגין עבודתה. אלמלא חתמו הנתבעים על ההסכם, לא היתה התובעת ממשיכה בעבודתה בפרוייקט.

אני מקבל בעניין זה דברי מנהל התובעת, שעשה עלי רושם כן ואמין: "נאמר לי בפירוש על ידי העירייה שמעבר למאה אלף ש"ח אני עובד מול העמותה ולכן גם בא ההסכם בפשרה שלא תהיה ערבות בנקאית אלא ערבות אישית של חברי הועד" (פרוט', עמ' 19, שו' 1-3).

ה.11. המגעים שניהלה התובעת עם העירייה על מנת שזו תשלם לה, אינם ממעטים בכל צורה שהיא מהתחייבויות הנתבעים לשלם לתובעת את שכרה על פי ההסכם שחתמו עימה. הנתבעים היו מוכנים לעזור לתובעת לקבל כספים מן העירייה, שכן ככל שהעירייה היתה משלמת לתובעת, היו הנתבעים משלמים לתובעת פחות.

כל חלופת המכתבים והפגישות שנעשו בין התובעת ובין נציגי עיריית ראש העין, לרבות ראש העיר, אינם משנים מבחינת התחייבות הנתבעים כלפי התובע, אלא זאת בלבד שאם העירייה היתה משלמת לתובעת כי אז הנתבעים היו פטורים מתשלום זה. בוודאי שהדברים נכונים ביחס לכל המגעים שנעשו בין התובעת ועיריית ראש העין לאחר הגשת התביעה, שנעשו על מנת להגיע לפשרה, שלא צלחה בסופו של דבר (ראו פרוט', עמ' 32, שו' 20-24).

ה.12. ההשוואה שמבקשים הנתבעים לעשות עם פרוייקט אחר של בית כנסת "אפיריון שלמה", שגם שם נתנה התובעת שירותי תכנון ואדריכלות, אינה רלבנטית. בפרוייקט האחר היה לתובעת הסכם מלא עם העירייה והתובעת קיבלה את מלוא שכרה (סע' 31 בתצהיר ת/1; פרוט' בעמ' 18, שו' 1-4), מה שאין כן בפרוייקט שבפני
נו.

ה.13. עדותו של מר יגאל יוסף, ראש עיריית ראש העין לשעבר, ומי שהיה ראש העיר בזמן הרלבנטי לתביעה, לא עשתה את הרושם המצופה ובית המשפט אינו מקבלה. מר יוסף יודע היטב שהעירייה בראשותו לא חתמה על הסכם מלא עם התובעת. הוא גם יודע היטב שהעירייה ברשותו לא שילמה לתובעת את השכר המגיע לה אלא רק באופן חלקי. מר יוסף טען בבית המשפט כאילו היתה מחוייבות של העירייה כלפי התובעת למימון כל הפרוייקט, ואולם מר יוסף הודה כי העירייה הוציאה לתובעת הזמנה חלקית של 25% בלבד ביחס לפרוייקט. כשנשאל מדוע, אמר: "כראש רשות אני לא מתעסק עם הפרטים, וחלקי פרטים." (פרוט', ע' 38, שו' 19-20).

מר יוסף אף הגדיל וטען "אם היה אומר שהוא רוצה את ההזמנה של הכל עכשיו, אני בטוח שהיה מקבל ללא ספק... אני לא זוכר למה בהתחלה הוצאתי עבור 25%" (פרוט', ע' 38, שו' 21-22). והרי התובעת רצתה כל הזמן שיוציאו לה הזמנה מטעם העירייה על כל הפרוייקט, והעירייה לא עשתה כן אלא רק בשיעורין ובחלקים קטנים. לבוא היום ולטעון שכל מה שהתובעת הייתה צריכה לעשות הוא רק להגיד שהיא רוצה הזמנה על כל הפרוייקט, הינו פשוט לעג לרש.

מר יוסף טען כי למרות שההזמנה הייתה ל- 25% "זה התחלה של תכנון. אני מזמין לתכנן תוכנית. ברגע שעשיתי את השלב הראשון, זה אוטומטית מעיד על כל התוכנית ועל כל סיום הפרוייקט" (פרוט', ע' 38, שו' 27-29). צר לבית המשפט לומר, אולם נראה כי בדברים הנ"ל אין כל ממש. העירייה הזמינה מהתובעת הזמנה חלקית בלבד ולא הסכימה להוציא לה הזמנה מלאה על כל הפרוייקט. גם ההזמנה החלקית לא שולמה במלואה.

דברי מר יוסף, כאילו הזמנת התחלה של עבודה מעידה "באופן אוטומטי" על כל התוכנית ועל כל הפרוייקט, אינם יכולים להתקבל ברצינות, שעה שגם לאחר הגשת התביעה לא הסכימה העירייה לשלם לתובעת או להוציא לה הזמנה על מלוא העבודה, למרות ניהול מו"מ ממושך, לרבות בעזרת הנתבעים, וכן כאשר מר יוסף עצמו אמר בהמשך שכל עוד אין הזמנת עבודה מהעירייה אין על ספק או קבלן לבצע עבודה (פרוט', ע' 39, שו' 28-29, 31).

גם טענת מר יוסף כאילו בעיריית ראש העין עומדים לזכות התובעת כ- 80,000 ש"ח בתור תקציב בלתי רגיל בגין הפרוייקט (פרוט', ע' 38, שו' 3-4), אינה עומדת מול העובדה שהלכה למעשה העירייה לא שילמה ואינה משלמת לתובעת סכום זה עד היום. מר יוסף עצמו אישר בהמשך, כי הסכום של 80,000 ש"ח כפוף "לנזילות כספית על פי מקורות המימון של העירייה. לצערי הרב גם היום הממשלה לא עומדת בהתחייבויות שלהם בגלל חוסר כספים" (פרוט', ע' 43, שו' 25-27). פירוש הדברים הוא, שלמעשה אין לעירייה כסף לשלם לתובעת, וכל הדברים שנאמרו כאילו לזכות התובעת עומדים 80,000 ש"ח שהיא יכולה לקבלם, אין להם כיסוי בפועל.

מר יוסף מיתמם באומרו שהתובעת העדיפה לפנות לעמותה על מנת לקבל את הכסף במקום לפנות לעירייה (פרוט', ע' 40, שו' 18-19). ושוב, אין הדברים כן.
ראשית - לא התובעת פנתה אל העמותה, אלא העמותה פנתה אל התובעת על מנת שהתובעת תמשיך בעבודותיה. העמותה היא זו שהציעה לתובעת להתחייב כלפיה בתשלומים, כאשר העירייה לא עמדה בתשלומים כלפי התובעת.
שנית - מר יוסף אישר בדבריו שההסכם של העירייה עם התובעת היה "השלמה ל- 40 אחוז, דהיינו 15 אחוזים נוספים מהחוזה הראשון שהוא 25 אחוז" (פרוט', עמ' 40, שו' 23-24), כלומר הסכם חלקי בלבד. לטענתו, התובעת הייתה צריכה להמשיך ולפנות לעירייה, וללכת במסלול זה עד הסוף (פרוט', ע' 41, שו' 5-6). ואולם התובעת ניסתה שיטה זו ויצאה במפח נפש. לא ברור על סמך מה אמר מר יוסף את אשר אמר, שעה שהתובעת לא הצליחה בדרך זו, גם לא לאחר הגשת התביעה. אם התובעת היתה הולכת בדרך שטען מר יוסף, לא היתה רואה פרוטה עד היום, כפי שאכן לא ראתה, והיתה מושבת ריקם מכל הצדדים.

לטענת ב"כ התובעת, מר יוסף העיד את אשר העיד משום שהוא "נזעק לעזרת ידידו הקרוב ואיש סודו, מר רמי יהושע". אמנם מר יהושע אישר בעדותו כי הוא שימש בבחירות האחרונות כראש מטה בחירות של מר יגאל יוסף, ויש להם הכרות של לפחות 25 שנים. הוא גם היה חבר דירקטוריון של החברה הכלכלית ראש העין בשעה שמר יגאל יוסף היה יו"ר החברה הכלכלית (פרוט', עמ' 47, שו' 18-23). יחד עם זאת, אין בית המשפט בוחן כליות ולב. די בכל אשר נאמר לעיל בעניין עדותו של מר יוסף.

ה.14. הנתבעים טוענים כי התובעת לא סיימה את עבודתה בפרוייקט, שכן רק שלד הבניין הוקם.

על מנת לסתור טענתם הנ"ל של הנתבעים, הגישה התובעת חוות דעת של מומחה מטעמה, המהנדס מיקי קרבצ'יק (ת/2). מר קרבצ'יק כתב בחוות דעתו כי הוא קרא את ההסכם מיום 18.8.97 ואת נספח א' להסכם, עיין בתכניות השינויים המעודכנות מתאריך 1.7.97, ביקר במקום ובדק את מצב המבנה והתקדמות בנייתו. מר קרבצ'יק כותב בחוות דעתו כי נפח העבודה שבוצעה עבור נספח א' להסכם התכנון הוא 95.1% מההסכם (ת/2, עמ' 8, פרק "מסקנות").

חקירתו של מר קרבצ'יק בבית המשפט לא שינתה מהאמור בחוות דעתו (פרוט', עמ' 26-28).

גם הנתבעים הגישו בתחילה חוות דעת של מומחה מטעמם, ואולם ב"כ הנתבעים הודיע לבית המשפט כי הוא מושך את חוות הדעת של המומחה מטעמו ואינו מתכוון להעידו (פרוט', עמ' 47, שו' 4).

חוות הדעת של המומחה מטעם התובעת מר קרבצ'יק לא נסתרה, ובית המשפט מקבל את חוות הדעת של מר קרבצ'יק.

ה.15. אמנם מנהל התובעת מר מליחי אמר בעדותו כי הוא תובע מלוא שכר טרחתו, שכן השלים את עבודתו אף מעבר ל- 100 אחוז, לרבות שכ"ט בגין חמישים שעות נוספות שלא תבע (פרוט', עמ' 30, שו' 13, 24-26). יחד עם זאת, מר מליחי אישר כי הפרוייקט עצמו לא הסתיים ועבודת התובעת הופסקה, אף שטען שהוא עצמו סיים עבודתו (פרוט', עמ' 30, שו' 21). שכרה של התובעת יחושב, על כן, על פי חוות דעת המומחה מטעמה, דהיינו 95% מהתביעה.
ו. סוף דבר

ו.1. הנתבעים חתמו על הסכם עם התובעת, כשהם מתחייבים כלפיה לשלם לה את שכרה. נוסח החוזה פשוט וברור והפרשנות שמנסים היום הנתבעים לתת להסכם בדיעבד, אינה מתקבלת והיא נדחית על ידי בית המשפט.

ו.2. לא היתה כל מניעה מצד התובעת לחתום על ההסכם עם הנתבעים, על אף ההזמנה החלקית (25%) שהיתה לה מספר שנים קודם לכן מעיריית ראש העין, לאחר שעיריית ראש העין לא שילמה לה את שכרה אלא אחרי זמן רב, וגם אז לא באופן מלא, ולאחר שהעירייה לא עשתה עמה הסכם לגבי מלוא עבודתה עבור הפרוייקט.

ו.3. ההסכם שעשו הנתבעים עם התובעת לא בוטל. הנתבעים מחוייבים כלפי התובעת בהסכם זה שעליו חתמו, והם חייבים לשלם לה את שכרה בגין עבודתה בפרוייקט.

לא למותר לצטט בהקשר זה את דברי כב' השופט חשין: "הסכמים יש לכבד - זו כל התורה כולה - והמפר ישלם". (ע"א 345/89 נאות דברת נ' מעליות ישראליפט, פ"ד מ"ו (3) 350, 360).

ו.4. בנספח א' להסכם מיום 18.8.97 נקבע כי יתרת השכר המגיעה לתובעת, לאחר הפחתת התשלומים שקיבלה מעיריית ראש העין עד לאותו מועד, עומדת על סך של 146,986 ש"ח (כולל מע"מ). שכר טרחה זה אומץ והוסכם על ידי התובעת והנתבעים בסעיף 2 בהסכם שחתמו ביניהם (אין זה משנה, על כן, שבנספח א' לא צויין מי המשלם).
מן הסכום הנ"ל יש להפחית סכום של 12,820 ש"ח שקיבלה התובעת מעיריית ראש העין ב- 26.3.98. לאחר כל החישובים הנ"ל, עומדת התביעה, נכון ליום הגשתה, על סך של 168,014 ש"ח, כולל מע"מ (ס' 15 בתצהיר ת/1).
ז. סיכום

ז.1. התביעה מתקבלת, בהסתייגות אחת והיא שהתשלום לתובעת יעמוד על 95% מסכום התביעה, לאור חוות הדעת של המהנדס מטעמה, מר קרבצ'יק.

ז.2. הנתבעים, כולם ביחד וכל אחד לחוד, ישלמו לתובעת סך של 159,613 ש"ח, כולל מע"מ (95% מסכום התביעה בסך 168,014 ש"ח). לסכום זה יצטרפו ריבית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה - 19.12.00, ועד התשלום בפועל.

ז.3. הנתבעים, כולם ביחד וכל אחד לחוד, ישלמו לתובעת הוצאות משפט, לרבות החזר אגרת תביעה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה למדד מיום ההוצאה ועד התשלום בפועל.
כמו כן, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, בנוסף, שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% מן הסכום שנפסק, לרבות הפרשי ההצמדה והריבית שנפסקו, עד לתשלום בפועל.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לב"כ שני הצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, א' באלול, תשס"ד (18 באוגוסט 2004), בהעדר.
א. מקובר, שופט

006249/00א 131 יעל ערוסי








א בית משפט שלום 6249/00 אלעזר מליחי אדריכלים בע"מ נ' עמותת בית כנסת תפארת יוסף, רמי יהושוע, כהן אריאל, סייג יהודה (פורסם ב-ֽ 18/08/2004)