פסקי דין על סעיד מרעי | פסקי דין על עתיד רשת חינוך ביה"ס | פסקי דין על רשת תיכוני טומשין |

7455-11/12 סעש     21/11/2012




סעש 7455-11/12 סעיד מרעי נ' עתיד רשת חינוך ביה"ס בע"מ, רשת תיכוני טומשין בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 7455-11-12





בפני
:
כב' השופטת
שרה מאירי
-אב"ד
נציגת ציבור מעבידים הגב' בת שבע פריי
נציג ציבור עובדים מר יוסי דיין


המבקש
:

סעיד מרעי


ע"י ב"כ עו"ד ת. טיבי


נגד


המשיבים
:

1. עתיד רשת חינוך ביה"ס בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ד. גל
וג. גינגיס
2. רשת תיכוני טומשין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד א. צור



החלטה


1.
בפני
נו בקשה דחופה מאד למתן צו מניעה זמני, שהגיש המבקש ב- 5.11.12 כנגד המשיבים, בה עתר כדלקמן:


למשיבה מס' (1):
א.
לקלוט לאלתר את המבקש לעבודתו כמורה מן המניין ולשבצו בפועל בבית הספר
התיכון בקלנסווה וזאת באותו היקף שעות עבודה (26 שעות שבועיות) והרכב משרה ובאותם תנאים ובאותה דרגה כמתחייב מההסדר המוסכם שקיבל תוקף של החלטה מיום 20.9.12.
ב.
לשלם למבקש לאלתר וללא כל דיחוי סך 24,000 ₪ נטו לאחר כל הניכויים וההפרשות עבור התקופה 27.8.12-30.10.12 בתוספת פיצויי הלנת שכר כמתחייב מחוק הגנת השכר עד מועד התשלום בפועל, וכן להעביר לאלתר למוסדות המתאימים את כל הניכויים וההפרשות המתחייבות לקופות גמל ו/או קרנות השתלמות. לכך יש להוסיף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

ולחלופין;
למשיבה מס' (2)
:
א.
להוסיף את המבקש כמורה מן המניין בנספח "א" לחוזה ההעברה של המורים מהמשיבה מס' 1 למשיבה מס' 2 כך שיישמרו זכויותיו, תנאי העבודה, היקף שעות העבודה (26 שעות שבועיות), הרכב המשרה ומעמדו של המבקש עובר להעברה.
ב.
לשלם ללא כל דיחויי למבקש סך 24,000 ₪ נטו לאחר כל הניכויים וההפרשות עבור התקופה 27.8.12-30.10.12 בתוספת פיצויי הלנת שכר עד למועד התשלום בפועל, וכן להעביר לאלתר למוסדות השונים את כל הניכויים וההפרשות המתבקשות לקופות גמל ו/או קרנות השתלמות. לכך יש להוסיף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

המבקש, מורה, הועסק בתיכון בקלנסווה במשך 24 שנה. בשנת 2005 נמסר ביה"ס לניהול המשיבה 1 ("עתיד") והמבקש המשיך לשמש בביה"ס כמורה ואף מחנך ועוזר מנהל.
בשנה"ל 2011-12 יצא לחל"ת וב-11.3.12 הודיע לעתיד על רצונו לחזור לעבודתו. בתחילת שנה"ל 2012-13 הופתע ששמו לא משובץ בביה"ס. רוב עמיתיו המשיכו לעבוד אצל עתיד וחלק אחר מהמורים נשמרו כל זכויותיו לפי הסכם העברה מעתיד לטומשין ("ההסכם"). נמנע מהמבקש להמשיך בעתיד ושמו לא נזכר בהסכם. המבקש פנה לארגון המורים וכשעניינו לא טופל, המבקש לא קיבל מכתב פטורין ולא נערך לו שימוע, פנה לעו"ד וזה פנה לביה"ד (ס"ע 21784-09-12) והושג הסדר זמני לפיו ישובץ החל מ-23.9.12 במשיבה 2 ("טומשין"), לפי התחייבות של עתיד ומצג שלה, שטומשין מוכנה לשבצו, הסדר לו ניתן תוקף של החלטה ("ההסדר"; "ההליך הראשון").
בעל כורחו התייצב ב-23.9.12 אצל טומשין ומנהל ביה"ס ("המנהל") סרב לשבצו, מששמו לא מופיע ברשימת המורים המוסכמת עם הארגון ועתיד, וכך גם ב-24.9.12, והכל, בניגוד ל"מצג שווא" מ-10.9.12 שהוצג ע"י עתיד בדיון ובנגוד למכתב הארגון, כשעל "ההונאה האמורה ניגנו המשיבות מס' 1 ומס' 2 כל אחת בדרכה!!!"
עתיד לא הציעה לו שיבוץ אחר, מעשיה (פיטורין/הפסקת עבודתו) בלתי חוקיים, שרירותיים, משפילים, בחות"ל קצוני, ובניגוד לחובת תו"ל.
בהתאם, פנה המבקש ב- 24.9.12 בבקשה לצמ"ז (24.9.12 "ההליך השני") ובדיון טענה טומשין כי כשהתייצב ב- 23.9.12 לא הייתה מערכת שעות עבורו, כעולה גם ממכתב (מנהל מח"ט טומשין מ- 25.9.12) ולפיו טומשין לא רצתה מלכתחילה, משיקולים זרים ולא ענייניים לשבצו.
כך קיבל ההסכם והנספח לו, כשעה טרם הדיון (27.9.12), דיון ממנו נעדר המבקש משהיה מאושפז.
לאחר הדיון השני התנהלו מגעים עם גורמים שונים ו"הוצע למבקש למחוק את התובענה על מנת שהרוחות ירגעו ויפתר הענין הרחק מזרקורי בית הדין" ואכן, ב- 4.10.12 ביקש "והתביעה נמחקה פורמלית ב- 25.10.12".
ביום 18.10.12 פנה בא כוחו בדרישה לעתיד לבצע ההסדר ונדחה במכתב מ- 30.10.12.
בלית ברירה נאלץ הוא להגיש בקשה דחופה זו.
עותק ההסכם הוצג בדיון תוך ציון תאריך פיקטיבי (9.9.12), בעוד שעתיד הציגה ההסכם שנחתם רק ב- 25.9.12. כך, כהמשך "למעשי ההטעיה" דלעיל, צרפה עתיד הנספח לא חתום ע"י כל הצדדים ושונה מהנספח שהציגה טומשין (כששניהם לא חתומים ע"י כל הצדדים) כך טען ל"הונאה" של עתיד בהצגת מסמכים בשונה מאלה שהציגה בהליך הראשון.
טומשין הציגה מכתב מ- 16.9.12 (מאת מנהל מח"ט טומשין בקלנסוואה; "המנהל") שבתחתיתו השתרבבה חתימה הנחזית להיות של המבקש, המאשרת קבלת המכתב. מכתב זה התקבל בדואר רשום באוקטובר. טומשין "לא היססה להגישו למרות שזויפה בו חתימת המבקש!!". המבקש הגיש ביום 1.11.12 תלונה במשטרה.
כן טען כי מעשי המשיבות ראויות להוקעה, בהיותן מנוגדות לדין, נעשו בחות"ל משווע תוך התעלמות בין היתר מתקנון שירות עובדי הוראה וההסכמים/הסדרים הקבוציים. התנהלותן עלתה למבקש בבריאותו עד שאושפז בבי"ח.
בתמיכה הגיש תצהירו מ-4.11.12.

ביום 5.11.12 הגיש המבקש בקשה דחופה לצרף מסמך שנשמט בטעות מהבקשה (טבלת עו"ה שהוגשה בדיון בהליך השני (27.9.12). ביום 12.11.12 הגיש המבקש בקשה לצרוף "מסמך מהותי חדש" של מנהל אגף החינוך מעירית קלנסווה (11.11.12).
בהתאם להלכת רמת"א לא ניתן להעבירו מעתיד והוא עומד על קיום יחסי עובד-מעביד עמה.
בדומה, כל מעשי טומשין בלתי חוקיים, סותרים את חוזה ההעברה, המכתבים והמצג שבהם.
המבקש טוען לאי חוקיות בפעולת עתיד, לשיקולים זרים, לנטל השכנוע בסוגיית השיקולים הזרים, להפלייה, להפרת חובת ההגינות, היעילות, תשובה בכתב, ההנמקה והשימוע (ע"י עתיד) וכי בשל מובהקות אי החוקיות ומשמדובר בגופים דו מהותיים יש ליתן צו עד לדיון במעמד הצדדים.
בתמיכה הגיש תצהירו מ-4.11.12.


2.
ביום 11.11.12 הגישה עתיד תגובתה בטענה כי הבקשה נעדרת יושר, הגינות, שקיפות ותום לב. המבקש עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, תוך שהוא מציג העובדות בצורה מסולפת עד כדי הטעייה. המבקש מנסה בחות"ל לאכוף עצמו על מי שאינה מעבידתו ביודעו כי הוא אמור לעבוד אצל טומשין, תוך שהוא מגיש הליכים, חוזר בו, מגיש בקשות סרק ובראותו כי אינו זוכה – נסוג בו. אין מדובר בצמ"ז אלא בצו עשה זמני.

מדובר בשיהוי ניכר ובחוסר ניקיון כפיים. דין בקשתו להדחות או להמחק על הסף או לגופא וכך גם בשאלת זהות הסעדים בין הבקשה לתביעה.

עוד טרם צאתו לחל"ת פוצל ביה"ס לתיכון עיוני ולתיכון טכנולוגי, כ"א בניהול שונה, כשעפ"י מכרז של העיריה, החטיבה הטכנולוגית בה הועסק המבקש הועברה לניהול טומשין.
(הליך לו עתיד התנגדה כולל בהליכים משפטיים – אך לא זכתה באלה).
העברת המורים בביה"ס נעשתה בהסכמת הארגון, תוך שמירת מעמדם וזכויותיהם.
המבקש, לאחר שהובהרו לו הדברים, סרב להתייצב בביה"ס גם לאחר שהארגון ולאחר שהמנהל הבהירו לו כי הוא משובץ.
המבקש אינו יכול להתנגד להעברת הבעלות, משהועבר ב-2005 לעתיד וממילא, זיקתו היא לביה"ס, לחטיבה הטכנולוגית בה הועסק טרם צאתו לחל"ת. מה גם שאין עתיד יכולה להעסיקו בתיכון העיוני.
למבקש תעודת הוראה למכונאות – עובדה שלא גילה לביה"ד, כך גם לא גילה קיומן של שעות עבורו בביה"ס, כי נמסר לו פירוט שעות ואף שנדרש להתייצב לעבודה (ולא התייצב), עקב חוסר רצונו/יעוץ שגוי.
לא הוצג מצג שווא בהליך משהיה בידי עתיד אישור הארגון וטומשין כי אין מניעה כי ישובץ בטומשין;

עתיד לא יכלה לערוב לשבוצו ע"י טומשין וכך הבהיר גם ביה"ד בהליך.
התנהלותו פסולה בסרבו להתייצב לעבודה בחטיבה הטכנולוגית, אח"כ בהליך (בלא שצרף כל הצדדים הרלוונטים), תוך שמעולם לא היה לו רשיון הוראה להיסטוריה ומעולם לא הועסק בעתיד כמורה להיסטוריה, אח"כ בבקשה זו בטוענו כי שימש כמחנך.
אין ממש בטענה לפגיעה בשמו הטוב ואף אם היתה פגיעה אין בה כדי לאכוף המבקש על עתיד.
אין כל יסוד לטענותיו ולפסיקה אליה הפנה.
פנייתו הראשונה בהליך נגועה היתה בשיהוי ניכר משהוגשה לאחר תחילת שנה"ל. נגועה בחות"ל משאינו מציג העובדות כהווייתן. הבקשה מבקשת לשנות מצב קיים, בבקשו לאכוף שבוצו במוסד בו לא לימד ובמשרה בה לא שימש (מחנך/עוזר מנהל) טרם החל"ת. מאזן הנוחות נוטה כנגדו.

גם בהליך השני לא גילה כי בא בדברים עם טומשין, כי הובהר לו כי יש מקום עבורו, כי שובץ אלא שהוא סרב להתייצב. משהבין, כנראה, כי בקשתו נעדרת סיכוי משפטי, ביקש מחיקת תביעתו, תוך שניסה להתנות בקשתו בתביעה פוזיטיבית לגבי המשמעות האופרטיבית של המחיקה. לא הופעל עליו איזשהו לחץ ע"י הארגון, אלא להפך, המבקש סרב להתייצב לפגישות עם הארגון שביקש לסייע.
הבקשה דנא הוגשה שבועות מתחילת שנת הלימודים, כשלא התייצב והשעות שהוקצו לו, כנראה, נמסרו לאחרים.
בבקשה דנא, שלישית במספר, מנסה הוא להסתמך על ההחלטה (בהליך הראשון), שהתקבלה על בסיס גבוב שקרים של המבקש, כשאף הוא הבין שיש צורך בשינוי (בבקשה בהליך השני) וכי אין בהחלטה כדי חיוב להחזירו לעבודה בעתיד.
אין לעתיד שעות פנויות לשבוצו, מה גם שלא ניתן לשבצו בעתיד, משהיא מפעילה בי"ס עיוני ולא טכנולוגי.
שנה"ל החלה ב- 27.8.12 ועתה מגיש הוא בקשתו השלישית!
כך משנה הוא טיעוניו מהבקשה הראשונה (שבוץ קרוב משפחה, שקולים זרים, משוא פנים, הפליה, פגיעה בשוויון, עתיד הינה גוף דו מהותי) בבקשה השניה נעלמה הטענה לשבוץ קרוב משפחה של מנהל ביה"ס אך לא יצק תוכן לטענותיו.
בבקשה דנא הסתיר העובדות כהווייתן (ניסיון ארגון המורים להסדיר עניינו ואי התייצבותו ל- 2 פגישות). ודאי כך לאור הנמקות בקשתו למחיקת ההליך השני.
כך, סעד כספי אינו מתאים להליך זמני, משאינו מיועד ליצירת מצב חדש.
למבקש אין רישיון הוראה להסטוריה ואין לדעת כמה זמן שימש כ"מרכז/מחנך/עוזר מנהל" ובאיזה תקן.
המבקש ידע (גם אם טען שלא ראה) את תוכן מכתב נציג ארגון המורים מ- 9.9.12 ומכתב המנהל מ- 10.9.12.
המבקש הוא שפנה בהליך השני – ובכך, הביע עמדתו כי יש לשנות את ההסדר, והוא ביקש לכפות המשך העסקתו בעתיד ומשכך – אין לבחון הענין בהליך הזמני.

ב- 8.11.12 ביקשה עתיד לזמן לדיון את נציג ארגון המורים.
לתגובה הוגש תצהיר מר מרעי (מנהל ביה"ס העיוני והטכנולוגי) וביום 12.12.12 הוגש תצהיר משלים.

3.
טומשין בתגובתה (12.11.12) עתרה לדחיית הבקשה הן בשל שהוי והן בהעדר בסיס משפטי ועובדתי ומשמאזן הנוחות נוטה בברור כנגד המבקש.

המבקש היה והינו עובד עתיד ואין יריבות בינו לטומשין; מדובר ב"סיבוב שלישי" ואף על פי כן הוא מגדירו "דחוף".

טומשין זכתה במכרז להפעלה ולנהול מח"ט קלנסווה ("ביה"ס") והחלה בהפעלתו
ב- 27.8.12, כשלפני כן לא היתה לה איזשהי נגיעה לביה"ס.

בסוף יולי-תחילת אוגוסט התקיים מו"מ עם ארגון המורים שאז קיבלה מהארגון רשימת מורים עדכנית, כפי שאישר מר איוב גאזי ("איוב") לאחר ששוחח עם כל מורי ביה"ס.
ב- 15.8.12 נחתם ההסכם הקבוצי, הארגון חתם למחרת ואח"כ העיריה ועתיד.
המבקש הגיע לביה"ס ב- 27.8.12, פגש במנהל ואמר לו כי הוא עובד של עתיד ולא מעוניין לעבוד בביה"ס או בטומשין. בהתאם ב- 4.9.12 פנה איוב לעתיד בדרישה לשבץ המבקש בעתיד (במסמכים שונים שבביה"ס נמצא שהמבקש חתם באופנים שונים על מסמכים שונים).
מעולם לא היה עובד של טומשין, לא התקבל אצלה, שמו לא נכלל ברשימת המורים המוסכמת, הנספחת להסכם. הארגון פנה סמוך לתחילת שנה"ל לטומשין וביקש, לפנים משורת הדין, כי המבקש ישובץ, טומשין נענתה לבקשה – אך המבקש סרב לעבוד בביה"ס ובטומשין. משחלף הזמן ומשדחה הצעותיה עד 17.9.12 – לא נוצרו יחסי עובד מעביד ביניהם. הבקשה נעדרת בסיס משפטי לחיוב לקלוט אותו לעבודה אצלה או בביה"ס.
אף אם לא ידע המבקש על כל האמור – לא נוצר חיוב לטומשין לקולטו, כשחרף כל נסיונותיה – לא השיב לטלפונים.
לאחר הדיון בהליך השני, כשהבין שסכוייו קטנים – ביקש למחוק ההליך.
גם המבקש אינו טוען כי עשה פעולות מתחילת שנה"ל עד 23.9.12; כשהשהוי מתחיל ב- 27.8.12 ודאי עד להליך דנא, עסקינן ביותר מחדשיים.

העילה היחידה שטען לה כנגד טומשין היא חות"ל, אי חוקיות וחוסר שוויון הסותרים את רוח ההסכם – טענות חסרות בסיס. שמו לא נכלל ברשימת המורים המועברים. בעת חתימת ההסכם לא הכירה את המבקש (או את מורי ביה"ס) ולא הייתה לה עמדה פרטנית למורה כלשהו; מה גם שהסכימה לפניית הארגון לפנים משורת הדין.
מאזן הנוחות מחייב דחיית הבקשה. כל שינוי באיוש המורים יגרום נזק למורים, לתלמידים ולטומשין. ודאי לאור טענת הזיוף והתלונה למשטרה כנגד המנהל – אין אפשרות מעשית כי יעבדו יחדיו, ודאי אין מקום עתה לכפיית העסקתו.
הוגש תצהיר סמנכ"ל פתוח מנכ"ל טומשין (המנהל).

4.
ביום 13.11.12 התייצבו הצדדים בפני
נו וטענו בקצרה:
המבקש
חזר על טענותיו בבקשה, טען כי ההסדר משמר יחסי עובד מעביד עם עתיד, כי יתייצב ב- 23.9 אצל טומשין, אלא שכשהתייצב – נאמר לו שאין שעות בשבילו וכי שמו לא כלול בחוזה ההעברה, יש לנו מורה קבוע שכבר חדשיים לא מקבל את שכרו. זה מצב דחוף. ניסה לפתור הדברים מחוץ לכותלי ביהמ"ש. יש הסדר שהוא חייב לקבל שכר. כל עוד לא הוגשה בקשה לא ניתן לשנות את הסעד הזמני, הרי יש פרוצדורה לבקשה לשנוי סעד זמני.

עתיד
חזרה על טענותיה בתגובה, תוך שהבהירה כי המבקש שימש כמורה למכונאות רכב.
משעתיד מפעילה אך את ביה"ס העיוני – אינה יכולה להעסיקן (משהינו מורה טכנולוגי). מהמסמכים שהוגשו בכל ההליכים כולל מכתב מנהל אגף החינוך – עולה כי בנגוד למצב שהציג המבקש – עוד באוגוסט ידע ששמו נשמט מרשימת המורים שבהסכם ואף ביקש אז כי תהיה "סולחה" בינו למנהל. גם הארגון דאג לו לשעות, אלא שהמבקש החליט שאינו רוצה לעבוד בטומשין.
אף לוּ


ביקש לאכוף ההסדר (בהליך הראשון) הרי משהשתנו הנסיבות – אין מקום לאכיפה.
המבקש הצהיר שקר [שלא ידע שטומשין קיבלה את נהול ביה"ס (בהליך הראשון)] כשמסתבר שידע על כך עוד באוגוסט. היו למבקש שעות בטומשין, אך הוא סרב לקבלן.
חרף נסיון הארגון גם אחרי ההליך השני – סרב המבקש להשתתף בפגישות בארגון.
אין קביעות על חינוך או ריכוז וערב צאתו לחל"ת שעותיו היו טכנולוגיות בלבד – מקצועות שאינם נלמדים בעתיד.
אם טוען המבקש לשכר 8,500 ₪ נטו – אין ולוּ


תלוש אחד שיש בו יותר מ- 8,059 ₪ נטו, כולל תשלומים ח"פ.
כך גם אין לדעת מהיכן הטענה, כביכול הצטרף ל"עוז לתמורה", היכן ומתי ולמי חתם על כך?
עתיד לא ביקשה להתייחס לענין חתימותיו השונות, או לטענה כביכול בגין המצב אושפז – שהרי נרשם בבי"ח כי אושפז בעקבות מריבה, וכשהוא טוען בבי"ח בקבלתו כי הוא "מורה להסטוריה" – ככל הנראה אינו מצוי בעובדות.

טומשין
טענה כי ככל שמדובר באכיפת ההסדר – אין מקום לבקשה כנגד טומשין, שלא הייתה צד לו ולא הסכימה לו. יש כאן שהוי בוטה וארוך המחייב דחייה על הסף. המבקש לוקה בחות"ל.
אין בבקשה עילה כנגד טומשין, מעולם לא היה המבקש עובד שלה ושמו לא מצוי בהסכם, טומשין לא ידעה על קיומו כשחתמה על ההסכם.
המבקש היה ועודנו עובד של עתיד. ב- 26.8
המנהל היה עובד של עתיד ולא של טומשין (כשמ – 27.8 היה עובד טומשין).

5.
ולהכרעתנו –
א.
עסקינן בבקשה לסעד זמני. משנשמעו טיעוני הצדדים, ממילא, הכרעתנו לכאורית היא בלבד.

בהתאם לכך, לא נדרשנו לחקירות נגדיות על תצהירים, משממילא, לא מצאנו טעם ענייני לכך, ודאי כשעסקינן בהליך שלישי, באותו ענין, חרף שינוי הטענות, העובדות, הנסיבות, הצדדים והעתירות!

ב.
משעסקינן בהליך זמני לא נדָרש לשאלה אם לימד המבקש היסטוריה או רק מכונאות רכב, ודאי לא אם זה "חוקי" שלימד היסטוריה אם לאו, או אם יש למבקש רשיון הוראה בהסטוריה.
בהתאם – לא נדרש בהקשר זה לאשור המנהל מ-25.9.12 או לבחינת האישורים שצרף המבקש (נציין רק כי המבקש צרף רשיון הוראה קבוע לבי"ס על יסודי "במגמת מכונות").
כך גם לא נתייחס למערכת היחסים בין עתיד לטומשין, או לטענות האחת כנגד השניה.
נציין רק כי על פניו, קיים הסכם העברה, הסכם מרובע, בין עתיד לטומשין, לעיריה, לארגון ביחס לביה"ס (החטיבה הטכנולוגית) ולפיו הניהול יועבר מעתיד לטומשין, החל משנה"ל הנוכחית, אלא שאין בפני
נו כי נספח א' להסכם ההעברה (רשימת המורים המועברים) כלל את המבקש! כך גם להליך שבפני
נו עתה, אין כל משמעות לשאלה מתי נחתם ההסכם וע"י מי.
יצויין כי עתיד הגישה נספח החתום רק על ידה, הכולל את המבקש ומנגד, טומשין הציגה עותק מרשימה (שהוצגה לה במהלך המו"מ), שאינה כוללת את שם המבקש.
(אגב כך, ראוי להפנות לסעיף 16.6 להסכם ההעברה בהתיחס לעובד בחל"ת).

ג.
באשר לטענות הכלליות של המבקש –
אין בפני
נו הפליה, פטורין, אי חוקיות וכיוצ"ב טענות/הגדרות בהן משתמש המבקש בבקשתו.
אף אין בפני
נו פגיעה בשם הטוב או פיטורין.
על פניו גם אין ליישם את הלכת רמת"א, משאינה נדרשת להליך דנא ולבקשה שבפני
נו.
ויצויין – חרף "ההסדר" – חוזר המבקש ומבהיר בתצהירו כי התייצב בטומשין בניגוד לרצונו, בלית ברירה, משאינו רוצה להשתבץ בטומשין אלא (רק) בעתיד!
יש לציין כי בהליך השני המבקש בתצהירו לא טען כי את מכתב המנהל (נספח יא' לבקשה) קיבל רק בדיון בהליך! (טענה שנטענה רק בבקשה; סעיף 21).
דא עקא, אין חולק כי אין נכונה טענת המבקש – כביכול לא נענה (ע"י ביה"ס/המנהל/הארגון) – עד כי נדרש להגיש ההליך השני.

ד.
למעלה מן הצורך – ראוי היה לבחון הבקשה במעמד הארגון, מחד ומאידך, המורים ששובצו בשעות ובמקצועות להן שובץ קודם, המבקש! תמוה כי נדרשנו לארגון רק לבקשת עתיד.
אין חולק גם כי הבקשה שבפני
נו הוגשה לאחר שהושג "ההסדר" בין המבקש לעתיד, בבקשה שהוגשה אך כנגד עתיד – הגם שאין חולק כי המבקש ידע עובר להגשת הבקשה (וההליך) כי ביה"ס הועבר לניהולה של טומשין! – ואם היה ספק בלבנו בעניין, בהליך השני (שהוגש גם נגד טומשין) – בא מכתב מנהל אגף החינוך בעירית קלנסווה (מ- 11.11.12; שצורף
עתה ע"י המבקש) והבהיר כי עוד ב- 27.8
(טרם ההליך הראשון!) ידע המבקש היטב כי טומשין היא המפעילה את ביה"ס!
כך גם,
המבקש סבור, כך התרשמנו, כי מדובר ב"ענין מתגלגל" – שברצותו יפנה, ברצותו יבקש, ברצותו ימחק, ברצותו יטען כנגד אלה, ברצותו כנגד אלה וכיוצ"ב – אלא שאין מתנהל באופן הזה הליך משפטי! ואך לצורך הפירוט – משום מה, לא טרח בהליך זה השלישי לצרף את המורים כמשיבים וכמתחייב מידיעתו כי לשעות שאמור היה – שובצו לאחרים! (ואין חולק כי המבקש יודע על כך, ולוּ


מהדיון בפני
נו בהליך השני; יותר מחודש אחורנית).

ה.
אין חולק כי אין זה ההליך הראוי להיעתרות (חריגה) למתן סעד זמני כספי.
עתיד הפנתה לכך, כי עסקינן בעתירה שאין לה בסיס משפטי ודאי לא מכומתת כדבעי (בעותרו ל- 8,500 ₪ נטו בעוד שהציג תלושים שהגבוה בהם, כולל תשלומים ח"פ, עומד על 8,059 ₪).
דא עקא, כפי שהבהרנו עוד בדיון – נתמה, אף בהנחה כי היה בסיס לטענת המבקש (עובדתי בתלושים ומשפטי במהות) – ממילא, ביום הגשת הבקשה – טרם הגיע המועד לתשלום שכר אוקטובר. ממילא, לכל היותר, היה זכאי לשכר ספטמבר!
אין לשכח גם כי בהסדר בין הצדדים, נקבע במפורש כי הנושאים הכספיים ילובנו בתביעה (עמ. 2 שורה 28) – תמוה כי "לפתע" צורף העניין לסעד זמני, מעבר לכך, מדובר היה בהסדר זמני (כך במקור; בהליך הראשון) שנערך בין 2 צדדים ושהינו, לכאורה, "חוזה לחובת צד ג'" (טומשין) וככל שלא יתקיים – החבות הוטלה על עתיד.

בהתאם, אין יכול להיות חולק כי אין למבקש איזשהי עתירה כדין כלפי טומשין בהליך שבפני
נו שהוגש כזכור ב- 5.11.12.
אין חולק כי ראוי, איפוא, לסלק הבקשה על הסף ולגופא בשל השיהוי הרב בהגשתה. אין יכול צד לדעת על "זכותו" ולא לפעול למימושה, כדין – יותר מחדשיים אח"כ (ודאי כך לאור מכתב מנהל אגף החינוך בעיריה!).
הנה כי כן, אנו דוחים הבקשה בשל השיהוי הרב בהגשתה, ודאי נדחית העתירה הכספית משראויה, ודאי לאור ההסדר, ודאי לאור הנסיבות וההתנהלות דנא – לכל היותר, להידון בהליך העיקרי!
חרף כך – נאמר דברינו אף לגופא.


ו.
שגה המבקש בהליך שנקט בו.
בהליך הראשון לא הוגש כלל כתב תביעה. ממילא, "הסדר" נטען, "פג". (ראה גם החלטת המותב בהליך הראשון).
ובהקשר זה יש להזכיר – ההליך שבפני
נו אינו ההליך הנכון אותו היה על המבקש לנקוט – אין יכול צד לעתור לאכיפת "הסדר" (גם אם זמני) שהושג בהליך זמני – בבקשה לסעד זמני. למבקש נתונים היו לפחות 2 הליכים משפטיים (נכונים) – שלא נקט בהם. ודאי נדרש הוא, לפי ההסדר, להגיש בקשה בפני
המותב שנתן ההחלטה (הנותנת תוקף להסדר שהושג) – בבקשה לשינוי/דיון בו גופא. ודאי כך, משלא היה דיון לגופא במעמד כל הצדדים הרלוונטיים למצב העובדתי.
כך "מזגזג" המבקש בין ההליכים הזמניים וכתבי התביעה בטענות שונות ו"בלא משים", בין לבין אינו עובד, משאחר "לקפוץ על הרכבת" של שנה"ל!
כך, יש להניח, כי לו הובא בהליך הראשון מלוא המידע, ההסדר שהיה מוצע שונה היה והיתה נדרשת גם יריבות אחרת.
כך, בפועל, בהליך דנא, אין כל בסיס ולו לכאורה – לטענות אפליה,
אי חוקיות, שקולים זרים וכיוצ"ב טענות, שנטענו בעלמא.
כך גם, המבקש ודאי בהליך דנא, אינו נותן גרסה המתמודדת עם העובדות. תחת זאת, עוסק הוא בטענות כבוד, השפלה וכו' – ולא במהות העובדתית שהועלתה.

מעניין אגב כך לציין כי בתצהירו דנא לא נזכר, ולו ברמז, התאריך 27.8.12 ולא נזכר גם בהקשר לטומשין – בניגוד למכתב שצרף מאת מנהל אגף החנוך בעירית קלנסווה (עיריה שהיתה, משום מה, צד בהליך השני!). גם ולו בשל כך – אין לראותו כבא בידיים נקיות ובתם לב – בעותרו לסעד זמני.

ז.
כעולה מרשיון ההוראה שצרף (18.11.99 ג' לתצהירו) למבקש רשיון הוראה במגמת מכונות.

אם היה רשאי (ואם לימד) הסטוריה – לא נדע וממילא, לא על בסיס זה (גם אם לימד הסטוריה טרם החל"ת, גם אם באופן קבוע) לא יכולים היינו לקבוע כי חובה על עתיד לקולטו לביה"ס שהיא מפעילה (עיוני) – ודאי לא בהליך זמני!
משאין חולק כי ביה"ס הוא מח"ט ומשזה מופעל ע"י טומשין – ברי כי הסעד לו עתר בבקשה – לא ניתן כי יינתן לו!
כך ברי כי לא אגב ההליך הזמני נכריע בשאלה אם נכלל ברשימת ההעברה, אם ומתי נחתמה זו ע"י הצדדים להסכם ההעברה, או מדוע לא נכלל ברשימה זו.
כך גם לא נדון אם לקה בבריאותו בגין הנדון בהליך או שמא בגין נסיבות / אירועים אחרים. כך גם, אין חולק עפ"י כל שהובא בפני
נו כי ארגון המורים היה מעורב בכל שלב – כולל בנסיונות לשבוצו.

התרשמנו כי המבקש מחד עותר לביה"ד ומנסה לכפות הר כגיגית על זה או על
אחר – אך ממעט בנסיונות מעצמו להשגת פתרון. לא נבין איפוא מדוע מצא שלא ליצור קשר עם נציגי הארגון, שביקשו לנסות ולמצוא פתרון למצב שבפני
נו.
כך כמובן לא נכריע בהליך דנא בטענה אם חתימתו "זויפה" או שמא, חתם באופנים שונים על מסמכים שונים – העיקר הוא כי הן המנהל הן הארגון והן המנהל מרעי עשו כל שניתן ע"מ שלא לעסוק אלא בעיקר. אלא, שהמבקש, כהתרשמותנו, לא ממש מבקש פתרון ענייני – אלא הליך משפטי. צר לנו על כך.

לא נוכל להתעלם מכך כי הובהר למבקש ע"י המנהל והמנהל מרעי כי שובץ למח"ט באותן שעות כפי שהיו לו (טרם החל"ת), זאת עוד ב- 26.8/27.8. המבקש "עסוק" היה בבחינת הזכויות והעיקר- נתון היה בתפיסה כי הוא עובד של עתיד, כי יש לשמר עמה יחסי עובד-מעביד (ראה הליך ראשון) וגם בפני
2 המנהלים עסק בזכויות/הפסקת יחסי עובד-מעביד – אך לא בבצוע העבודה –
כניסה למערכת השעות שניתנה לו. עד עתה, אין בפני
נו גרסת המבקש מדוע והכיצד עד לדיון בהליך הראשון לא התייצב עפ"י המערכת ששובץ בה
וגם לא מדוע לא בא ועבד מ- 16.9 ועד לדיון בהליך הראשון. גם בהליך השני הסתפק בטענה כי התייצב ב- 23.9 – "בעל כורחו", הא ותו לא. חרף טענת הזיוף – שמענו טענה כי נדרש (גם בע"פ) להתייצב עד 17.9 – אך אינו מתייחס גם לכך.

ח.
משלא הוכח בפני
נו, לכאורה, כי המשיבות (או מי מהן) סרבו לקלוט המבקש כמורה בביה"ס, משהוכח לכאורה, כי טומשין (המנהל) שיבצה אותו להוראה בחטיבה הטכנולוגית, ומשלכאורה הוכח כי ארגון המורים אף הוא הודיע למבקש כי הוא משובץ ומשאין בפני
נו מענה להודעותיהם בהתאם ומשהתנהלות המבקש כעולה מהראיות שבפני
נו והתנהלותו מתעלמת מהנתונים (כולל אלה שעלו בהליך) מלמדת כי ביקש לשמר מעמדו בעתיד, תוך התעלמות משינוי הנסיבות ותוך שלא דק פורתא בעובדות כמו גם תוך שינוי בטענות בכל הליך והליך והעיקר – משלא שוכנענו כי אכן ביקש להמשיך בעבודתו במח"ט הטכנולוגי, כמתחייב מהסכם ההעברה – אין לנו אלא לדחות הבקשה.

אין צו להוצאות.

כתבי הגנה יוגשו עד ליום 10.1.13 לעיון (לקביעת דיון מוקדם) 1.2.13.

ניתנה היום,
ז' כסלו תשע"ג, 21 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.










נ.צ. (ע) מר
יוסי דיין

שרה מאירי
,שופטת-אב"ד

נ.צ. (מ) גב'
בת שבע פריי

נחתם ע"י נ.צ. ביום 5.12.12.


קלדן: צחי בן אסייג







סעש בית דין אזורי לעבודה 7455-11/12 סעיד מרעי נ' עתיד רשת חינוך ביה"ס בע"מ, רשת תיכוני טומשין בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/11/2012)