פסקי דין על ששון חכם | פסקי דין על מרים חכם | פסקי דין על בנק לאומי למשכנתאות | פסקי דין על בנק לאומי לישראל | פסקי דין על החברה הכלכלית לירושלים ואח' |

58378-11/12 א     03/12/2012




א 58378-11/12 ששון חכם, מרים חכם נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ, החברה הכלכלית לירושלים בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים



ת"א 58378-11-12 חכם ואח'
נ' בנק לאומי למשכנתאות בערבון מוגבל ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
2

בפני

כב' השופט
עודד שחם


מבקשים



1. ששון חכם

2. מרים חכם


נגד


משיבים

1. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

2. בנק לאומי לישראל בע"מ

3. החברה הכלכלית לירושלים בע"מ
4. חברת השוק קניון אגריפס בע"מ
5. מאיר בלום



החלטה

בפני
י בקשה לצו מניעה זמני. דין הבקשה להתקבל. אבהיר את עיקרי שיקולי עתה.

1.
זכות לכאורה
. מן החומר שבפני
י עולה, כי למבקשים טענות ראויות לבירור. טענתם העיקרית של המבקשים היא, כי התנייה במסמכי ההלוואה, בה ויתרו על ההגנות הנתונות להם בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 ובסעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) התשל"ג - 1972, אינה תקפה. על פי הטענה, לא הוסברה להם מהות הזכות עליה ויתרו, עובר לחתימה על המסמכים. במישור העובדתי, בשלב זה לא הוצגה תשתית המפריכה טענה זו. במישור המשפטי, לנוכח הפסיקה והחקיקה הרלוונטיים, יש למבקשים טענה ראויה לבירור לעניין זה. מסקנה זו נשענת על מספר אדנים:

(א) פסיקת בית המשפט העליון בע"א 9136/02
מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' רייז
פ"ד נח(3) 934 (2004). באותה פרשה עמד בית המשפט על הצורך כי ויתור על הזכות לדיור חלוף יהא מודע ומושכל. עולה הדרישה להסבר ברור של הויתור ומשמעותו. שלא כנטען בפני
י, קביעה זו לא היתה מעוגנת אך במאפייני המערערת שם, אשר נתנה הלוואה חוץ בנקאית, אלא גם בדין הכללי ובדין החל על בנקים (ראו, בהקשר זה, פיסקאות 9, 11 – 14 לפסק הדין של כב' השופט א' ריבלין).

(ב) גישתו הבסיסית של בית המשפט העליון לתניות ויתור כאמור, לפיה הן מהוות חריג לכלל, בו ישתמשו "ביד קמוצה, בזהירות ובדקדקנות" (ע"א 232/10
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' המפקח על הבנקים
(2012) בפיסקה 17).

(ג) השינוי באקלים הנורמטיבי שחל בסוגייה הרלוונטית. על פי הדין הנוהג כיום, הזכות הקבועה בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל הינה קוגנטית, ולא ניתן לוותר עליה. הדבר עולה מביטול הוראת סעיף 38(ג) בנוסחה הקודם, ובהחלפתה בנוסח חדש. אכן, החוק במתכונתו הנוכחית אינו חל על העניין. עם זאת, התיקון לו יוצר סביבה נורמטיבית חדשה. הוא משפיע על פירוש הדין ועל הגישה הנורמטיבית והערכית אותה יש לנקוט. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח עיגונה, בסעיף 38(ג)(2), של החובה ליתן לחייב הסבר "בשפה ברורה המובנת לו", לעניין המשמעות של הוראות הסכמיות לעניין הדיור החלוף.

(ד) העובדה שמדובר בהסכם אחיד, הכולל הוראות רבות, מודפס בצפיפות, אשר ההוראה הרלוונטית אינה מובלטת בו בדרך כלשהי. לנתון זה מצטרפת הא – סימטריה הבולטת בעוצמה היחסית בין המבקשים, לווים פרטיים, מול המשיב 1, בנק גדול. לא למותר להעיר, בהקשר זה, כי ניסיונו של המשיב 1 להיבנות מתניית ויתור דומה, הכלולה בנספח ט' לתגובתו, הסדר תשלומים משנת 2008, מעורר קושי. הבנק אינו חתום על ההסדר האמור. לא ברור כלל, האם מדובר בהסכם תקף. לא ברור גם אם קויים האמור בו, בדבר מתן הסבר למבקשים, ובכלל זה לעניין הויתור הנטען.

(ה) הגישה הכללית המשתקפת בפסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות, והיא להכיר בקיומן של חובות של תאגידים בנקאיים כלפי פרטים הבאים עימם במגע, ובכלל זה לווים. זאת, כפועל יוצא של מעמדם המיוחד של תאגידים בנקאיים כבעל חובות אמון כלפי אותם פרטים, ועל מנת להגן על הלקוח מול המוסד הבנקאי ולמנוע את הכשלתו (ראו מ' רובינשטיין, ב' אוקון, "הבנק כ'סוכנות חברתית'"
ספר שמגר
, מאמרים, חלק ג', תשס"ג – 2003, 819, 836).

(ו) כל אלה מלמדים, כי למבקשים טענות ראויות לבירור. מאליו מובן, כי איני מכריע בטענות אלה, בין במישור העובדתי, בין במישור המשפטי. העת לכך תגיע בהליך העיקרי.

2.
מאזן נוחות
. מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים. מדובר באנשים מבוגרים, אשר אינם בקו הבריאות, הצפויים להיות מפונים מדירת מגוריהם תוך זמן קצר אם לא יינתן הצו המבוקש. מדובר בנזק כבד, ואפשר בלתי הפיך, הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי. ההליך העיקרי, ככל שניתן להתרשם, אינו צפוי להיות סבוך במיוחד או להימשך זמן רב. במצב זה, אף כי ניתן להבין מלוח הזמנים העולה מתגובת משיב 1 לבקשה כי ההליכים בין הצדדים נמשכים זמן רב, הנזק העלול להיגרם למשיב האמור, או למי מן המשיבים האחרים (אשר אינם מובטחים ואשר אין בעניינם ויתור דומה על הזכות לדיור חלוף), כתוצאה ממתן הצו המבוקש, נופל בבירור מן הנזק העלול להיגרם למבקשים אם לא יינתן הצו. מסקנה זו אינה משתנה גם נוכח העולה מסעיפים 63 – 64 לתגובת משיב 1, לעניין גובה החוב מחד ושווי הנכס מאידך.

3.
טענות סף
. נוכח כל האמור, אין בשלב זה בטענות סף שהעלה משיב 1 כדי לעמוד למבקשים לרועץ. אכן, המבקשים לא העלו עד עתה את הטענה המועלית כעת. עם זאת, בהינתן העובדה שמדובר בטענה ראויה לבירור, כמוסבר לעיל, אין בכך כדי להשתיקם. אין גם תשתית קונקרטית בדבר שינוי מצב לרעה של המשיב 1, או מי מן המשיבים האחרים, בשל השיהוי הנטען לעניין זה. בתוך כך, אין תשתית ברורה המלמדת על הסתמכות סבירה על מצג כלשהו הגלום בכך שהטענה לא הועלתה עד עתה. גם בכך שבשלב מסויים נכרת הסכם בו הסכימו המבקשים למכור את דירתם לצד ג', הסכם שבוטל בינתיים, אינה מצביעה על שיהוי, קל וחומר שיהוי אובייקטיבי, העלול להביא לדחיית הבקשה הנוכחית.

4. באופן דומה, טענת המשיב 1 כי הבקשה נגועה בחוסר ניקיון כפיים אינה מצדיקה, בנסיבות העניין, את דחייתה. אכן, המבקשים לא פרשו את מלוא ההשתלשלות הנוגעת לעניינם. הם גם לא צירפו חלק מן המסמכים שצורפו על ידי משיב 1, ובכלל זה המסמך שהוצג כסדר תשלומים משנת 2008, נספח ט' לתשובת המשיב 1. ברם, אין בכל אלה כדי להעמיד באור שונה באופן מהותי את טענתם העיקרית של המבקשים, עליה עמדתי לעיל.

5. כעולה מן המתואר לעיל, במרכז ההתדיינות מצויים המבקשים והמשיב 1, הם הצדדים להתקשרות בה כלול הויתור על הזכות לדיור חלוף. הצדדים האחרים הינם נושים בלתי מובטחים. מטיעוניהם של אלה עולה, כי הצדדים ניסו להגיע להסדר מוסכם, וכי עלו בהקשר זה הצעות שונות. אפשר בהחלט, כי יהיה בהסדר כזה כדי להשיג פיתרון מאוזן, הנותן מענה הולם לאינטרסים של כל הצדדים. בין כך ובין כך, מדברים שנאמרו במהלך הדיון עולה סימן שאלה האם קיימת בנקודת הזמן הנוכחית תוחלת של ממש להשגת הסדר כאמור. אין בעניין זה, אפוא, כדי להקרין במישרין על הבקשה המונחת בפני
י כעת.

6. סוף דבר, הצו הארעי שניתן, המונע מן המשיבים להמשיך בהליכי הפינוי והמכירה של דירת המבקשים ברח' עוזיאל 47 בירושלים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל בתיק מס' 01-51168-08-8 בתל אביב, יישאר בעינו, ויהפוך לצו זמני, אשר יעמוד בתוקף עד להכרעה בתובענה העיקרית. מן הטעמים עליהם עמדתי בהחלטה על מתן הצו הארעי, הנוגעים למצב הכלכלי הלכאורי של המבקשים העולה מן החובות הנזכרים בהליך, איני מתנה את הצו האמור בהפקדת עירבון על ידי המבקשים.

7. ההוצאות הנוגעות לבירור הבקשה הנוכחית יובאו בחשבון בסופו של ההליך.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ג, 03 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.









א בית משפט מחוזי 58378-11/12 ששון חכם, מרים חכם נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ, החברה הכלכלית לירושלים בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 03/12/2012)