פסקי דין על אבישי-אברהם אוחנה

446-06/11 פ     06/12/2012




פ 446-06/11 מדינת ישראל נ' אבישי-אברהם אוחנה








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ת"פ 446-06-11 מדינת ישראל
נ' אוחנה
06
דצמבר 2012




בפני

כב' השופטת
יהודית אמסטרדם


בעניין:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד שגיב עוזרי



המאשימה



נגד


אבישי-אברהם אוחנה


ע"י ב"כ עו"ד שלומציון גבאי-מנדלמן
הנאשם

גזר דין

א.
פתח דבר

1.
בתקופה הרלבנטית לכתב האישום: 1998-2008 היה הנאשם בן-זוגה של ב.ב.
א.א. – קטינה שהינה בת-דודתה של ב.ב., ילידת 09.02.1986, התגוררה לאחר פטירת שני הוריה עם הנאשם וב.ב. בדירת אמה של ב.ב. בבת-ים (להלן: "הדירה").

2.
הנאשם הורשע עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע מעשים מגונים בקטינה א.א. בהיותה מתחת לגיל 16 בכך שנגע באיבר מינה ובחזה כשישנה במיטתה, ובעת שהתקרב למיטתה עירום, הוא קירב את איבר מינו לפיה. עוד הורשע הנאשם, בכך שביקש מא.א. לקיים עמו יחסי מין על אף התנגדותה.
הנאשם אף הורשע בביצוע מעשה מגונה בפומבי, בכך שעמד עירום מול הקטינה ואונן בפני
ה לאחר שביקש ממנה להוריד חולצתה ולחשוף את חזה.

3.
עוד הורשע הנאשם בביצוע עבירה של תקיפת בת-זוג – בכך שבעת שב.ב. ישבה בריכבו בשנת 2006 הוא סטר לה בידו על פניה, ועיקם את ידה, וכן תלש מצווארה שרשרת שענדה.

4.
הנאשם איפוא, הורשע בביצוע מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 16 ומעשה מגונה בפומבי – עבירות לפי סעיפים 348(ב) בנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) וסעיף 349(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") – נשוא האישום הראשון, וכן בתקיפת בת-זוג – עבירה לפי סעיף 379 ביחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין - נשוא האישום השני.

ב.
הסדר הטיעון

5.
ב"כ המאשימה הגיע להסדר טיעון עם הנאשם ובאת-כוחו, ולפיו הנאשם חזר בו מכפירתו, הודה והורשע עפ"י הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן.
עוד הוסכם בין הצדדים, כי בטרם הטיעונים לעונש יתקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם, וכן תתקבל חוות-דעת בעניינו מהמרכז להערכת מסוכנות מינית.

לא הייתה הסכמה בין הצדדים לעניין העונש.

ג.
חוות-דעת של המרכז להערכת מסוכנות מינית

6.
מחוות-הדעת של המרכז להערכת מסוכנות מינית עלה, כי הנאשם התאמץ להרשים את עורכת חוות-הדעת, ומסר לה אינפורמציה חלקית באופן מניפולטיבי.
הנאשם אמנם הוא לקח אחריות לביצוע העבירה נשוא האישום הראשון אך צמצם את היקפה, והרושם שהותיר היה כי הוא מסתיר אינפורמציה משמעותית, ולכן אינו אמין לגמרי.
בתחילה טען הנאשם כי הוא הסתובב עירום בביתו משיקולים טכניים – פרקטיים : קושי להתנגב במקלחת וכו'.. רק בהמשך הודה שעשה כן לצורך גירוי מיני.

7.
הנאשם הביע צער וחרטה על התנהגותו, ועורכת חוות הדעת התרשמה שהוא מבין את הפסול שבמעשיו. יחד עם זאת ציינה, כי היה מרוכז בעצמו ובסיפוק יצריו המיניים. הוא לא התחשב במתלוננת, שנבחרה על-ידו בהיותה זמינה, שכן היא עברה להתגורר עמו ועם בת-דודתה לאחר פטירת הוריה. הנאשם טען בפני
עורכת חוות-הדעת, כי אם הייתה המתלוננת יותר נוקשה או אם הייתה צועקת – הוא היה נרתע, אך בשל שתיקתה הוא פירש זאת כהסכמה.

8.
הנאשם חזר וציין מספר פעמים כי הוא מבקש לקבל טיפול פסיכולוגי, הן בשל הבנתו כי קיימת אצלו בעיה המצריכה טיפול, והן מתוך הצורך להרשים את עורכת חוות-הדעת בהאמינו שהדבר יהיה לו לתועלת.

9.
עוד עלה מחוות-הדעת, כי הנאשם סובל מעיוותי חשיבה האופייניים לאנשים שביצעו עבירות מין. באופן מילולי הוא מביע הבנה לחומרת מעשיו, וכן אמפתיה כלפי הנפגעת, אך בפועל הוא מנותק רגשית וקיים אצלו קושי להפנים את מצוקת הנפגעת.
הנאשם ניסה להציג את עצמו כאדם נורמטיבי לעומת הסביבה הפתולוגית בה הוא חי – משפחת גרושתו שלדבריו, הינה משפחה עבריינית.
הוא הוסיף וציין לעניין האישום השני, כי מערכת היחסים עם גרושתו אופיינה באלימות.

10.
לסיכומו של דבר, עורכת חוות-הדעת הגיעה למסקנה שרמת מסוכנותו המינית של הנאשם הינה בינונית-נמוכה.

ד.
תסקיר שירות המבחן

11.
שירות המבחן עיין בחוות-הדעת של המרכז להערכת מסוכנות מינית, וכן שוחח עם הנאשם, עם גרושתו ועם חמותו.
קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם ניסה להציג תדמית חיובית כשהוא נוטה למסור מידע סלקטיבי אודותיו באופן שהקשה על היכרות מעמיקה עמו.
מהתסקיר אף עולה, כי הנאשם אמנם מודה בביצוע העבירות נשוא כתב האישום, אך מתקשה להסביר את מעשיו, נוטה לטשטש את אחריותו לביצוע העבירות. הנאשם פיתח מנגנוני הגנה של הכחשה, צמצום ועיוותי חשיבה.
הנאשם הודה בביצוע עבירות המין, אך טען כי פעל ללא התנגדות המתלוננת. הוא הדגיש כי אם המתלוננת הייתה מתנגדת או מפצירה בו להפסיק – היה עושה כן מיד.
בתחילה ייחס התנהגותו להסתובב עירום להרגלים שפיתח, ושלל שפעל כך עקב גירוי מיני.

קצינת המבחן הוסיפה וציינה, כי הנאשם נוטה להמעיט ולטשטש את התכנון ואת האלמנט הפוגעני במעשיו, וכן התקשה לגלות אמפתיה כלפי קורבנות העבירה. הוא אף איננו פנוי לעריכת ביקורת עצמית על הכשלים שהובילו אותו למעורבות בעבירות.

באשר לאירוע האלימות כלפי גרושתו טען, כי הדבר נבע מכך שחיי הנישואין שלהם התאפיינו בוויכוחים ומריבות הדדיות, ובמהלך וויכוח ביניהם הוא קרע שרשרת שהייתה תלויה על צווארה.

עקב פחדה של גרושתו שהנאשם יפגע מינית בבתם המשותפת בת ה-10, היא דרשה הסדר ראייה בפיקוח משרד הרווחה במרכז קשר. הנאשם סירב לכך, ועל כן, היום הוא לא נמצא בקשר עם ילדיו. הוא גם מסרב לשלם מזונות.

12.
קצינת המבחן התרשמה איפוא, שהנאשם מתקשה לקחת אחריות למעשיו, נוטה להסבירם באופן מיתמם ומקרי, ומשליך אחריות על המתלוננות. כמו-כן, הוא מתקשה להבין את הבעייתיות שבהתנהגותו והפגיעה הקשה בקורבנותיו. הוא ממוקד ב"מחיר" שהוא משלם, ונמצא במתח רגשי רב בשל החשש מתוצאות המשפט.

13.
עקב הערכת המסוכנות והכחשת הבעייתיות בדפוסי התנהגותו והצורך בטיפול בתחום המיני – נמנע שירות המבחן מהמלצה בעניינו.

ה.
טיעוני ב"כ המאשימה

14.
ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת המעשים, בציינו כי מדובר באדם אלים שאינו שולט בדחפיו, וגם אם לקח אחריות, הוא לא עשה כן באופן מלא, ואף האמפתיה שלו לקורבן הייתה חלקית.
ב"כ המאשימה הוסיף וציין, כי בשל חומרת המעשים, העונש הראוי במקרה דנן צריך היה להיות עונש מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח, אלא שעסקינן בעבירות מין שבוצעו לפני 10-12 שנים, ועבירות אלימות שבוצעו לפני 4-6 שנים. לנאשם אין הרשעות קודמות, ולאור חלוף הזמן הרב גורסת התביעה, כי ענישה של מאסר לתקופה בת 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות בצד מאסר על-תנאי מרתיע, קנס ופיצוי משמעותי – יהוו ענישה הולמת.

ו.
טיעוני ב"כ הנאשם

15.
ב"כ הנאשם הדגישה כי הנאשם הורשע עובר לכניסת תיקון 113 לחוק העונשין, התשע"ב-2012 - הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה.
לדבריה, המתלוננת הגישה את תלונתה באוקטובר 2008 לגבי עבירות שהנאשם החל לבצע בשנת 2000-2002. אף לאחר שהנאשם נחקר באוקטובר 2008, לא הוגש כתב האישום מיד, אלא כשלוש שנים לאחר מכן.
עוד הדגישה ב"כ הנאשם, כי למרשה אין עבר פלילי, ועפ"י חוות-דעת המרכז להערכת מסוכנות מינית – מסוכנותו המינית היא ברמה בינונית-נמוכה.

16.
ב"כ הנאשם הצטרפה לעתירת ב"כ המאשימה שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. ברם, לדבריה, אין גם להטיל עליו תשלום פיצוי בסכום גבוה, וזאת לאור מצבו הכלכלי הקשה. לטענתה, בעקבות האירועים נשוא כתב האישום הוא פוטר מעבודתו בעירייה והוא איננו עובד. הוא מתגורר כיום עם גרושתו השניה, וגירושיו, כך עפ"י טענתו, היו על רקע כלכלי על-מנת למנוע עיקול חפצים השייכים לגרושתו.
גרושתו מצויה בהריון, ולבני-הזוג ילד בן שנה. מנישואיו הראשונים יש לנאשם תאומים בני 10.

17.
הנאשם נשאל אם הוא רוצה לשאת דברו בפני
ביהמ"ש ולהוסיף על טיעוני באת-כוחו, והשיב בשלילה.

18.
ב"כ הנאשם הפנתה לאסופת פסקי-דין, שם הוטל על נאשמים שהורשעו בעבירות של מעשים מגונים בנסיבות אינוס עונש של מאסר לתקופה בת ששה חודשים לריצוי בעבודות שירות.

בע"פ 23/12 מדינת ישראל
נ' חיים חייט [לא פורסם] הורשע נאשם עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע שלוש עבירות של מעשים מגונים בנסיבות אינוס, והושת על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על-תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 35,000 ₪, וזאת בשל חלוף כשש שנים מאז מעשה העבירה, הערכת מסוכנות ברמה נמוכה שהנאשם יחזור לבצע עבירות דומות, גילו של הנאשם ונסיבותיו האישיות.

בתפ"ח 4028/07 [בימ"ש מחוזי חיפה] מדינת ישראל
נ' ג'ונתן יאיר סבג [לא פורסם] כיבד ביהמ"ש הסדר טיעון, והטיל על הנאשם שם עונש מאסר של ששה חודשים לריצוי בעבודות שירות, 18 חודשי מאסר על-תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 20,000 ₪.

בתפ"ח 26368-01-11 [בימ"ש מחוזי מרכז] מדינת ישראל
נ' ראובן לובין [לא פורסם] הוטל על נאשם שהורשע עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירה של מעשה מגונה בקטין בן 13 עונש של ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ששה חודשי מאסר על-תנאי, פיקוח שירות המבחן למשך שנתיים, ופיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪, וזאת בשל קושי ראייתי.

בתפ"ח 31914-04-10 [בימ"ש מחוזי חיפה] מדינת ישראל
נ' אבו מוך [לא פורסם] נדון עניינו של נאשם כבן 62 ללא עבר פלילי, בעל משפחה ברוכת ילדים, שניהל אורח חיים נורמטיבי לחלוטין, אשר הורשע עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון. הנאשם נדון לעונש של ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר על-תנאי ופיצוי למתלונן בסך 300,000 ₪.

ז.
חוות-דעת הממונה על עבודות השירות

19.
הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות, והמליץ להעסיקו במועצה האיזורית נתיבות, רח' חפץ חיים 404 בנתיבות, וזאת במשך 8.5 שעות עבודה יומיות.
עוד הוסיף הממונה על עבודות השירות, כי בהיות הנאשם תושב קריית-גת, וקיימים באזור מגוריו מקומות תעסוקה מצומצמים בלבד להעסקת נאשמים שביצעו עבירות מין, יש להזהיר את הנאשם, שאם לא ינהג עפ"י התנאים והנחיות הממונה - לא תהיה אפשרות להעבירו למקום עבודה אחר, ועבודות השירות תופסקנה לאלתר ויהא עליו לרצות את יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ח.
דיון

20.
הנאשם הורשע בביצוע עבירות חמורות שמסוכנותן איננה מבוטלת, ואף אם הערכת המסוכנות המינית בעניינו הינה נמוכה היא עדיין קיימת.
חומרה יתירה נובעת מכך שהנאשם בחר בקטינה לצורך סיפוק יצריו, ניצל את גילה הצעיר ואת תלותה בו לאחר שעברה להתגורר עמו ועם בת-זוגו, שהינה בת-דודתה, לאחר פטירת הוריה.

21.
הנאשם אף לא שלט בדחפיו ונקט במעשי אלימות כלפי גרושתו אותה תקף שלוש פעמים.
הנאשם כאמור, אמנם נטל אחריות למעשיו, אך לא באופן מלא, ואף לא הביע אמפתיה מלאה כלפי קורבנות העבירות.

22.
בתיק דנן לא הגיעו ב"כ הצדדים להסדר טיעון, והענישה לה עתרה התביעה הינה ענישה קלה באופן ממשי מהענישה הראויה.
ברם, לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, החלטתי לכבד את עתירת התביעה, הגם שהוא נוטה לקולא מרמת הענישה הראויה והמקובלת, וזאת בשל חלוף זמן רב מביצוע העבירה נשוא האישום הראשון ועד הגשת התלונה, ונוכח השיהוי הרב בהגשת כתב האישום.
התחשבתי, בין יתר השיקולים גם בהודאתו של הנאשם שחסכה זמן שיפוטי וייתרה התייצבות העדים ובייחוד המתלוננות, ובהבעת החרטה ע"י הנאשם ונטילת אחריות למעשיו.

23.
אשר על כן, אני מטילה על הנאשם העונשים כדלקמן:

א.
6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
הנאשם ירצה את עבודות השירות במועצה הדתית בנתיבות, רח' חפץ חיים 404 בימים א'-ה' – 8.5 שעות עבודה יומיות.
הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות בתאריך 01.01.2013 בשעה 08:00 במפקדת מחוז דרום – יחידת עבודות שירות.

הנאשם מוזהר כי אם יפר את הנחיות הממונה על עבודות השירות – ייעצר וירצה את יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח שלא בעבודות שירות.


המזכירות תעביר עותק גזר-הדין לממונה על עבודות השירות.

ב.
12 חודשי מאסר על-תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה מהעבירות בהן הורשע.

ג.
קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים החל מתאריך 01.01.2013.

ד.
הנאשם ישלם פיצוי למתלוננת שבאישום הראשון בסך 30,000 ₪.

הפיצוי ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים החל מתאריך 01.03.2013.

הודע לנאשם על זכותו לערער על גזר-הדין לביהמ"ש העליון תוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום,
כ"ב כסלו תשע"ג, 06 דצמבר 2012, בנוכחות ב"כ המאשימה, הנאשם ובאת-כוחו.


יהודית אמסטרדם
, שופטת








פ בית משפט מחוזי 446-06/11 מדינת ישראל נ' אבישי-אברהם אוחנה (פורסם ב-ֽ 06/12/2012)